מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין נגד המדינה בגין ירי על קצין משטרה פלסטיני

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הרשות הפלשתינאית (המכונה גם "המועצה הפלשתינאית") האירגון לשיחרור פלשתין ע"י ב"כ עו"ד יוסף ארנון ואח' יאסר מחמוד אל חטיב רא'אד אלידי רמדן ניזאר חדר מחמד דהליז נעים ג'יהאד נעים מוצראן פסק דין והחלטות פסק דין והחלטות תוכן עניינים הנושא פסקות חלק ראשון: כללי 1-1921 מבוא 1-15 הצגת 17 התיקים – הביסוס המשפטי הדיוני 16-33 ב.1 כללי 16-17 ב.2 המשפט הישראלי 18-27 ב.3 המשפט העברי 28-33 ת.א. 2538/00 ("הלינץ' ברמאללה") (תיק 1) 34-81 ג.1 כללי 34-35 ג.2 כתב התביעה 36-50 ג.3 כתב ההגנה 51-64 ג.4 הליכי צד ג' 65-72 ג.5 הפלוגתות בין הצדדים 73-76 ג.6 תיקים נוספים הקשורים ללינץ' ברמאללה 77-81 ת"א 3062/01 (הפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום) (תיק 2) 82-114 ד.1 כללי 82 ד.2 כתב התביעה 83-94 ד.3 כתב ההגנה 95-111 ד.4 הליכי צד ג' 112-113 ד.5 הפלוגתות בין הצדדים 114 ת"א 3196/01 ("הרצח בטול כרם") (תיק 3) 115-146 ה.1 כתב התביעה 115-129 ה.2 כתב הגנה 130-140 ה.3 הליכי צד ג' 141-145 ה.4 הפלוגתות בין הצדדים 146 ת"א 4307/02 ("החטיפה והעינויים של המשת"פ") (תיק 4) 147-172 ו.1 כללי 147-148 ו.2 כתב התביעה 149-162 ו.3 כתב ההגנה 163-171 ו.4 הפלוגתות בין הצדדים 172 ת"א 4421/02 (רצח בני מישפחת גביש בביתם באלון מורה) (תיק 5) 173-219 ז.1 כללי 173 ז.2 כתב התביעה 174-201 ז.3 כתב ההגנה 202-212 ז.4 פסק דין כנגד החמאס 213-217 ז.5 הפלוגתות בין הצדדים 218-219 ת"א 1247/03 (מספר של תיק תל אביב; מספר תיק ירושלים – 7083/05) (רצח שני הישראלים בצומת תקוע) (תיק 6) 220-261 ח.1 כללי 220 ח.2 כתב התביעה 221-246 ח.3 כתב ההגנה 247-258 ח.4 הפלוגתות בין הצדדים 259-261 ת"א 1248/03 (רצח בני מישפחת דיקשטיין בפתח היישוב מעון בדרום הר חברון) (תיק 7) 262-289 ט.1 כללי 262 ט.2 כתב התביעה 263-282 ט.3 כתב ההגנה 283-288 ט.4 הפלוגתות בין הצדדים 289 ת"א 5271/03 (תביעת מורי הדרך) (תיק 8) 290-327 י.1 כללי 290-292 י.2 כתב התביעה 293-305 י.3 כתב ההגנה 306-323 י.4 הפלוגתות בין הצדדים 324-327 ת"א 5288/03 (פיגוע היתאבדות בגבעה הצרפתית בירושלים) (תיק 9) 328-365 יא.1 כללי 328-329 יא.2 כתב התביעה 330-353 יא.3 כתב ההגנה 354-363 יא.5 הפלוגתות בין הצדדים 364-365 ת"א 5289/03 (הרצח בדרום הר חברון) (תיק 10) 366-389 יב.1 כללי 366 יב.2 כתב התביעה 367-374 יב.3 כתב ההגנה 375-388 יב.4 הפלוגתות בין הצדדים 389 ת"א 5345/03 (רצח החייל בקבר יוסף) (תיק 11) 390-424 יג.1 כללי 390 יג.2 כתב התביעה 391-403 יג.3 כתב ההגנה 404-421 יג.4 הפלוגתות בין הצדדים 422-424 ת"א 7498/05 (המכונית הממולכדת ופיצוץ האוטובוס בצומת מגידו) (תיק 12) 425-495 יד.1 כללי 425 יד.2 כתב התביעה 426-464 יד.3 כתב ההגנה 465-494 יד.4 הפלוגתות בין הצדדים 495 ת"א 8262/06 (חטיפה, רצח בירי ושריפת גופה על ידי אנשי הבטחון הפלסטינאי של אזרח ישראלי ליד סאנור) (תיק 13) 496-526 טו.1 כללי 496-497 טו.2 כתב התביעה 498-514 טו.3 כתב ההגנה 515-515 טו.4 הפלוגתות בין הצדדים 526 ת"א 2079/08 (ירי מן המארב כלפי נוסעים ברכב לעבודה) (תיק 14) 527-579 טז.1 כללי 527 טז.2 כתב התביעה 528-553 טז.3 כתב ההגנה 554-577 טז.4 הפלוגתות בין הצדדים 578-579 ת"א 2301/08 (שני פיגועי ירי של רצח שלושה ישראלים בסמוך לגבעת זאב) (תיק 15) 580-628 יז.1 כללי 580-581 יז.2 כתב התביעה 582-605 יז.3 כתב ההגנה 606-626 יז.4 הפלוגתות בין הצדדים 627-628 ת"א 2526/08 (רצח אזרח ישראלי בהתפוצצות שני מחבלים מתאבדים במדרחוב ברח' בן יהודה בירושלים) (תיק 16) 629-677 יח.1 כללי 629-630 יח.2 כתב התביעה 631-652 יח.3 כתב ההגנה 653-675 יח.4 הפלוגתות בין הצדדים 676-677 ת"א 3258/09 (רצח ישראלית בפיגוע ירי בציר כיסופים שברצועת עזה) (תיק 17) 678-738 יט.1 כללי 678-679 יט.2 כתב התביעה 680-707 יט.3 כתב ההגנה 708-736 יט.4 הפלוגתות בין הצדדים 737-738 סיכום התכונות השוות והשונות של 17 התיקים הנ"ל 739-767 כ.1 כללי 739-743 כ.2 מקום הפיגוע 744-745 כ.3 מספר הנפגעים בפיגוע 746-749 כ.4 מי הם הפוגעים 750-759 כ.5 מי הם הנתבעים 760-761 כ.6 מהו מספר התובעים 762-764 כ.7 מה הם סכומי התביעות 765-767 הפלוגתות המרכזיות העולות מכתבי התביעה וההגנה 768-775 תמצית ההליכים והחלטות ביניים שניתנו (כולל סקירת בר"ע שהוגשו עליהם בבית המשפט העליון) 776-937 כב.1 כללי 776-782 כב.2 החלטת ההרכב (השופטים: גל, דרורי, מזרחי), מיום 30.3.03 783-820 כב.3 פסק הדין של בית המשפט העליון ברע"א 4060/03 821-840 כב.4 החלטות נשיאת בית המשפט המחוזי בדבר העברת תיקי הנזיקין שבהם הרש"פ היא נתבעת, אל השופט בעז אוקון ולאחר מכן אל השופט משה דרורי 841-850 כב.5 החלטה, מיום 22.3.09, בדבר השמוש בפסקי דין של בתי המשפט הצבאיים באיזור יהודה ושומרון כראיה בתביעות הנזיקין נגד הרש"פ 851-877 כב.6 החלטת בית המשפט העליון מיום 29.11.10 ב-רע"א 3559/09 על ההחלטה שלי מיום 22.3.09 878-883 כב.7 ההחלטה מיום 3.1.13 בדבר "איחוד" 17 התיקים לעניין האחריות 884-885 כב.8 החלטת בית המשפט העליון מיום 24.3.13 ב-רע"א 368/13 על ההחלטה מיום 3.1.17 886-895 כב.9 החלטתי מיום 1.4.14 בדבר קבילות ראיות וזימון עדים שהם מבצעי הפיגועים והשוטרים שגבו הודעות מאת מבצעי הפיגועים 896-905 כב.10 החלטת בית המשפט העליון מיום 31.3.15 ב-רע"א 8532/11 בעיניין מימון הקלטת הדיונים 906-909 כב.11 ההחלטות לעניין הגשת הראיות הנתבעים (רש"פ ואש"ף) 910-933 כב.12 ההחלטות בעיניין הראיות הנוספות (של שני הצדדים) 923-928 כב.13 נתונים מסכמים על ההליכים 929-937 מבט-על של הראיות 938-959 כג.1 כללי 938-940 כג.2 ראיות התובעים 941-954 כג.3 ראיות הנתבעים 955-959 סיכומי התובעים 960-1190 כד.1 כללי 960-963 כד.2 הסיכומים בכתב של התובעים 964-1182 כד.1.2 פרק המבוא 967-984 כד.2.2 הודאת בעל דין 985-1001 כד.3.2 עקרי הטענות של התובעים 1002-1001 כד.4.2 ההשלכות של פסק הדין בפרשת בן שלום על 17 התיקים שבפניי 1005-1008 כד.5.2 נטל הראיה 1009-1012 כד.6.2 המנעות הנתבעים מהבאת ראיות מצדם 1013-1030 כד.7.2 עילת התביעה כנגד אש"ף 1031 כד.8.2 יישום סעיף 42א לפקודת הראיות 1032-1033 כד.9.2 הקבילות של דו"ח נווה ושל מיסמכי השלל, כראיות 1034-1035 כד.10.2 המדיניות המוצהרת של הנתבעים היא מדיניות טירור כנגד ישראליים 1036-1065 כד.11.2 הסתה לאלימות מצד הרש"פ 1066-1079 כד.12.2 תשלומי עתק למבצעי פיגועים – אסירים וחללים 1080-1089 כד.13.2 העברת מימון ואמצעי לחימה לארגוני הטרור 1090-1099 כד.14.2 האם פעלו הרש"פ ואש"ף כדי למנוע פעולות טירור? 1100-1111 כד.15.2 סיכום מרוכז של הטענות ביחס לממצאים העובדתיים אותם מבקשים התובעים כי בית המשפט יקבע בהחלטתו 1112-1113 כד.16.2 אחריות רש"פ ואש"ף מכוח סעיפים 11, 13 ו-14 לפקודת הנזיקין 1114-1124 כד.17.2 אחריות רש"פ ואש"ף מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין 1125-1127 כד.18.2 הסתה לאלימות בראי סעיף 12 לפקודת הנזיקין 1128-1131 כד.19.2 נטל הראיה 1132-1135 כד.20.2 אחריות הנתבעים מכוח תורת האורגנים 1136-1137 כד.21.2 העוולות הנזיקיות – הפרת חובה חקוקה 1138-1142 כד.22.2 עוולת התקיפה 1143-1145 כד.23.2 עוולת הרשלנות 1146-1150 כד.24.2 עוולת כליאת שוא 1151-1153 כד.25.2 החלק הפרטני – נקודות משותפות 1154-1156 כד.26.2 הראיות הפרטניות בפרשת הלינץ' ברמאללה 1157-1165 כד.27.2 הראיות הפרטניות ביתר 16 התיקים 1166-1169 כד.28.2 הקשר הסיבתי בין ביצוע העוולות לנזק 1170-1179 כד.29.2 הוצאות משפט 1180-1181 כד.30.2 סיכום 1182 כד.3 סיכומי ההשלמה של התובעים 1183-1190 כד.1.3 החלטתי מיום 10.7.18 1183 כד.2.3 החוק, הצעת החוק ודברי ההסבר 1184-1186 כד.3.3 סיכומי ההשלמה של התובעים בסוגיה האמורה 1187-1190 סיכומי הנתבעים 1191-1780 כה.1 כללי 1191-1196 כה.2 סיכומים פרטניים ל-16 התיקים 1197-1230 כה.1.2 הטיעון המרכזי 1197 כה.2.2 קבלת מסמכים באופן גורף ולא קביעה מוקדמת כי חלקם פסול מבחינה ראייתית 1198-1200 כה.3.2 הוגשו מסמכים בנגוד לכללים המדוייקים של סעיף 42א לפקודת הראיות 1201-1202 כה.4.2 הפסול של עדות שמועה, החלה גם על הודעות חוץ של אדם 1203-1205 כה.5.2 לא ניתן להגיש על פי דיני הראיות מיסמכי שלל ומסמכים מודיעיניים וזכ"ד של אנשי השב"כ 1206-1212 כה.6.2 הפגמים הראייתיים בנספחים ובתוכן של חוות דעת רוני שקד 1213-1216 כה.7.2 הראיות שהוגשו על ידי התובעים אינן מספיקות כדי להוכיח את עילות התביעה 1217 כה.8.2 התשובה לטיעוני התובעים לעניין אי הבאת ראיות מטעם הנתבעים 1218-1227 כה.9.2 ניתוח הראיות בתביעות – כללי 1228-1230 כה.3 סיכומים פרטניים לת.א. 2538/00 (הלינץ' ברמאללה) 1231-1273 כה.4 סיכומי הנתבעים – החלק הכללי 1274-1780 כה.1.4 מבוא 1274-1277 כה.2.4 הקדמה 1278-1285 כה.3.4 הטענות המקדמיות – הזכות להעלותן 1286-1290 כה.4.4 חסינות 1291-1306 כה.5.4 אי שפיטות 1307-1319 כה.6.4 הפורום הנאות 1320-1325 כה.7.4 בררת הדין 1326-1330 כה.8.4 הודעות צד ג' נגד מדינת ישראל 1331-1332 כה.9.4 "נטיית בית המשפט לטובת התובעים" 1333-1344 כה.10.4 "אין ליתן הכרעה כללית ביחס לאחריות
דין" 2054-2061 ל.8.3 ההכרעה בעיניין "הודאת בעל דין" 2062-2064 ל.4 האם מוצדק בתיקים אלה לקבל את טענת התובעים בדבר היפוך נטל הראיה? 2065-2121 ל.1.4 תמצית טענות התובעים 2065-2070 ל.2.4 תמצית טענות הנתבעים 2071-2074 ל.3.4 תמצית תשובות התובעים לטענות הנתבעים 2075-2076 ל.4.4 עמדת המשפט הישראלי 2077-2079 ל.5.4 עמדת המשפט העברי 2080-2081 ל.6.4 דיון 2082-2121 כללי העברת הנטל בפקודת הנזיקין: דברים מסוכנים, והכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" 2122-2143 לא.1 תחולת הדין הישראלי על פי המשפט הבנלאומי הפרטי 2122-2124 לא.2 נטל הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים 2125-2135 לא.3 נטל הראיה מכוח הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" 2136-2143 מאפייני הראיות ב-17 התיקים – מיון, סיווג ומשקל 2144-2301 לב.1 מבוא 2144-2145 לב.2 עדים "עובדתיים" 2146-2152 לב.3 פסקי הדין של בתי המשפט הישראליים 2153-271 לב.1.3 הרקע החקיקתי 2153-2156 לב.2.3 החוק 2157 לב.3.3 פסק הדין בפרשת מרואן ברגותי 2158- לב.4.3 פסקי דין ישראליים – סיכום 2170-2171 לב.4 פסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים באיזור יהודה ושומרון 2172-2245 לב.1.4 מבוא 2172-2175 לב.2.4 החלטתי מיום 22.3.09 2176-2179 לב.3.4 פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 3559/09 2180-2184 לב.4.4 הצעות החוק 2185-2218 לב.5.4 נוסח החוק ומשמעותו 2219-2229 לב.6.4 האם התיקון לפקודת הראיות הנ"ל חל רטרואקטיבית ? 2230-2242 לב.7.4 סיכום 2243-2245 לב.5 מיסמכי השלל ודו"ח נווה 2246-2276 לב.6 חוות דעת של מומחים משני הצדדים 2277-2292 לב.7 העדויות של פקידי הרש"פ 2293-2301 כללי בררת הדין 2302-2316 הבסיס המשפטי לחבות של הרש"פ – כללי 2317-324 המימד האידיאולוגי 2325-2444 לה.1 כללי 2325-2327 לה.2 דברי פרופ' מנחם קליין, המומחה מטעם הנתבעים 2328-2337 לה.3 הכרעת הדין בפרשת ברגותי 2338-2357 לה.4 מיסמכי השלל 2358-2376 לה.5 חוות דעת המומחים 2377-2443 לה.1.5 כללי 2377-2379 לה.2.5 פרופ' אפרים קארש 2380-2390 לה.3.5 תת אלוף במילואים יוסי קופרווסר 2391-2443 לה.6 פרשת מנטין 2444 המימד הכספי 2445-2559 לו.1 כללי 2445-2446 לו.2 שובכי – פסק הדין המרשיע, עדותו בפניי והערכת דבריו 2447-2515 לו.1.2 ההליכים בבית המשפט הצבאי 2447-2485 לו.2.2 עדותו של שובכי בפניי 2486-2503 לו.3.2 פרשת שובכי – דיון בטענות הצדדים 2504-2515 לו.3 מרואן ברגותי והמימד הכספי 2516-2519 לו.4 מיסמכי השלל 2520-2554 לו.5 חוות דעת המומחים 2555-2558 לו.6 פרשת מנטין 2559 המימד המעשי 2560-2648 לז.1 כללי 2560 לז.2 הכרעות דין פליליות 2561-2591 לז.1.2 כללי 2561-2565 לז.2.2 פרשת דמרה 2566-2577 לז.3.2 פרשת מרואן ברגותי 2578-2581 לז.4.2 פרשת עוויס 2582-2589 לז.5.2 סיכום 2590-2591 לז.3 מיסמכי השלל 2592-2612 לז.4 חוות דעת המומחים 2613-2629 לז.5 היתייחסות לטענות הנתבעים ולראיותיהם 2630-2647 לז.6 פרשת מנטין 2648 המימד התקשורתי – ההסתה לאלימות 2649-2674 מימון האסירים מבצעי הפיגועים ובני משפחותיהם, וכן מישפחות השאהידים 2679-2758 לט.1 דברי חקיקה פלסטינים 2679-2688 לט.2 חוות הדעת והראיות מטעם הרש"פ 2689-2717 לט.3 עמדת הנתבעים, ההסברים שניתנו על ידם וההתייחסות לכך 2718-2751 לט.1.3 עמדת פרופ' קליין 2718 לט.2.3 ההסבר הסוצאלי והדברים שהתגלו בחקירה הנגדית 2719-2720 לט.3.3 הנימוק של הרצון לאחד את העם הפלסטינאי 2727-2728 לט.4.3 "המנטאליות הפלסטינאית" 2731 לט.5.3 מניעת חיבור לארגונים קצוניים 2732-2735 לט.6.3 התשלומים לאסירים, לשאהידים ולבני משפחותיהם אינם מהוים תמריץ 2736-2741 לט.7.3 אי שיחרור האסירים על ידי ישראל 2742-2748 לט.8.3 תשלומי הקנטינה 2749-2751 לט.4 החקיקה הישראלית 2752-2758 המסקנות העובדתיות העולות מחומרי הראיות ביחס לארבעת המימדים הנ"ל ולמימון האסירים ומשפחותיהם 2759 העוולות הנזיקיות 2760-2823 מא.1 כללי 2760-2763 מא.2 אחריות מכח סעיף 12 לפקודת הנזיקין 2764-2770 מא.3 אחריות מכח דיני הרשלנות 2771-2807 מא.4 הפרת חובה חקוקה 2808-2812 מא.5 תורת האורגנים 2813-2818 מא.6 תקיפה וכליאת שוא 2819-2821 מא.7 סיכום 2822-2823 חלק שלישי: דיון: הנושאים הפרטניים של 17 התיקים 2824-3827 מבוא לחלק הפרטני 2824-2826 הלינץ' ברמאללה (ת.א. 2538/00) 2827-3005 מג.1 כללי 2827-2835 מג.2 פסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים 2836-2867 מג.1.2 פסקי הדין בעיניינו של הנתבע 3 2836-2859 מג.1.1.2 הכרעת הדין בבית המשפט הצבאי יהודה 2836-2843 מג.2.1.2 פסק הדין בבית המשפט הצבאי לערעורים 2844-2847 מג.3.1.2 משמעות וניתוח פסקי הדין הצבאיים 2848-2851 מג.4.1.2 טענות הנתבעים והתשובה אליהן 2852-2859 מג.2.2 פסקי הדין בעיניינו של הנתבע 4 2860-2867 מג.1.2.2 בית המשפט הצבאי ביהודה 2860-2863 מג.2.2.2 טענות הנתבעים והתשובה אליהן 2864-2867 מג.3 תמצית טענות התובעים 2868-2880 מג.4 תמצית טענות הנתבעים 2881-2891 מג.5 הראיות וניתוחם 2892-2976 מג.1.5 הדוח הפנימי של מפכ"ל המישטרה הפלסטינית 2892-2976 מג.2.5 מסמכים נוספים מזמן הארוע (?) 2896-2901 מג.3.5 טענות התובעים כנגד דרך העריכה והחתימה של תצהירי הנתבעים 2902-2911 מג.4.5 אמינות המצהירים מטעם הנתבעים 2912-2915 מג.5.5 ניתוח דברי העדים 2916-2976 מג.6 סיכום 2977-3000 מג.7 התוצאה 3001-3005 הפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום (ת.א. 3062/01) 3006-3052 מד.1 כללי 3006-3009 מד.2 עיקר טענות התובעים 3010-3022 מד.3 עיקר טענות הנתבעים 3023 מד.4 תשובות התובעים 3033-3037 מד.5 דיון והכרעה 3038-3049 מד.6 התוצאה 3050-3052 הרצח בטול כרם (ת.א. 3196/01) 3053-3092 מה.1 כללי 3053-3055 מה.2 תמצית טענות התובעים 3056-3063 מה.3 תמצית טענות הנתבעים 3064-3071 מה.4 תשובת התובעים 3072-3074 מה.5 דיון והכרעה 3075-3089 מה.6 התוצאה 3090-3092 החטיפה והעינויים של המשת"פ (ת.א. 4307/02) 3093-3164 מו.1 כללי 3093-3097 מו.2 תמצית טענות התובעים 3098-3106 מו.3 תמצית טענות הנתבעים 3107-3128 מו.4 תשובת התובעים 3129-3134 מו.5 דיון והכרעה 3135-3160 מו.1.5 מבוא 3135-3144 מו.2.5 כליאת שוא 3145-3154 מו.3.5 תקיפה 3155-3160 מו.6 התוצאה 3161-3164 רצח בני מישפחת גביש בביתם באלון מורה (ת.א. 4421/02) 3165-3208 מז.1 כללי 3165-3169 מז.2 עיקר טענות התובעים 3170-3177 מז.3 עיקר טענות הנתבעים 3178-3190 מז.4 תשובות התובעים 3191-3195 מז.5 דיון והכרעה 3196-3205 מז.6 התוצאה 3206-3208 רצח שני הישראלים בצומת תקוע (ת.א. 1247/03 מספר של תיק תל אביב; מספר תיק ירושלים – 7083/05) 3209-3266 מח.1 כללי 3209-3211 מח.2 עיקר טענות התובעים 3212-3220 מח.3 עיקר טענות הנתבעים 3221-3227 מח.4 תשובת התובעים 3228-3230 מח.5 דיון והכרעה 3231-3261 מח.1.5 כללי 3231-3232 מח.2.5 פסקי הדין של בית המשפט הצבאיים 3233-3251 מח.1.2.5 ריאד דחאללה אחמד אלעמור 3233-3238 מח.2.2.5 עלי מוחמד עלי אל עביאת 3239-3251 מח.3.5 ראיות נוספות 3252-3261 מח.6 התוצאה 3262-3266 רצח בני מישפחת דיקשטיין ורצח החייל אלעזר לייבוביץ' (ת.א. 1248/03 ו-ת.א. 5289/03) 3267-3327 מט.1 כללי 3267-3269 מט.2 עיקר טענות התובעים 3270-3279 מט.3 עיקר טענות הנתבעים 3280-3289 מט.4 תשובת התובעים 3290-3292 מט.5 דיון והכרעה 3293-3322 מט.1.5 כללי 3293-3293 מט.2.5 פסקי הדין של בית המשפט הצבאיים 3294-3306 מט.1.2.5 בכר חליל שחאדה נג'אר 3294-3300 מט.2.2.5 טאלב מוסא עיד שחאדה מחאמרה 3301-3306 מט.3.5 מימון כספי 3307-3311 מט.4.5 תשלום למחבל המבצע, בהיותו בכלא כאסיר 3312-3314 מט.5.5 חוות דעת ד"ר רוני שקד 3315-3322 מט.6 התוצאה 3323-3327 תביעת מורי הדרך (ת.א. 5271/03) 3328-3367 נ.1 כללי 3328-3330 נ.2 עיקר טענות התובעים 3331-3336 נ.3 עיקר טענות הנתבעים 3337-3351 נ.4 תשובת התובעים 3352-3354 נ.5 דיון והכרעה 3355-3364 נ.6 התוצאה 3365-3367 פיגוע היתאבדות בגבעה הצרפתית בירושלים (ת.א. 5288/03) 3368-3421 נא.1 כללי 3368-3370 נא.2 עיקר טענות התובעים 3371-3378 נא.3 עיקר טענות הנתבעים 3379-3385 נא.4 תשובת התובעים 3386-3390 נא.5 דיון והכרעה 3391-3418 נא.1.5 מיסמך ההודיה מארה"ב 3391-3397 נא.2.5 ראיות נוספות 3398-3400 נא.3.5 חוות דעת ד"ר רוני שקד 3401-3418 נא.6 התוצאה 3419-3421 רצח החייל בקבר יוסף (ת.א. 5345/03) 3422-3475 נב.1 כללי 3422-3424 נב.2 עיקר טענות התובעים 3425-3432 נב.3 עיקר טענות הנתבעים 3433-3442 נב.4 תשובת התובעים 3443-3445 נב.5 דיון והכרעה 3446-3472 נב.1.5 טענת ההתיישנות 3446-3452 נב.2.5 האם יש דין שונה לתובע שהוא חייל? 3453-3459 נב.3.5 נסיבות הארוע 3460-3472 נב.6 התוצאה 3473-3475 המכונית הממולכדת ופיצוץ האוטובוס בצומת מגידו (ת.א. 7498/05) 3476-3516 נג.1 כללי 3476-3479 נג.2 עיקר טענות התובעים 3480-3488 נג.3 עיקר טענות הנתבעים 3489-3497 נג.4 תשובת התובעים 3498-3501 נג.5 דיון והכרעה 3502-3511 נג.6 התוצאה 3512-3516 חטיפה, רצח בירי ושריפת גופה על ידי אנשי הבטחון הפלסטינאי של אזרח ישראלי ליד סנור (ת.א. 8262/06) 3517-3559 נד.1 כללי 3517-3519 נד.2 עיקר טענות התובעים 3520-3523 נד.3 עיקר טענות הנתבעים 3524-3528 נד.4 תשובת התובעים 3529-3532 נד.5 דיון והכרעה 3533-3556 נד.6 התוצאה 3557-3559 תיק הירי מן המערב כלפי נוסעים ברכב לעבודה (ת.א. 2079/08) 3560-3602 נה.1 כללי 3560-3562 נה.2 עיקר טענות התובעים 3563-3567 נה.3 עיקר טענות הנתבעים 3568-3577 נה.4 תשובת התובעים 3578-3582 נה.5 דיון והכרעה 3583-3598 נה.1.5 כללי 3583-3584 נה.2.5 פסק הדין של בית המשפט הצבאי בעיניינו של פרג' אסעד סאלם עדואן 3585-3592 נה.3.5 ראיות נוספות ותשובה לטענות הנתבעים 3593-3598 נה.6 התוצאה 3599-3602 שני פיגועי ירי של שלושה ישראלים סמוך לגבעת זאב (ת.א. 2301/08) 3603-3679 נו.1 כללי 3603-3606 נו.2 עיקר טענות התובעים 3607-3616 נו.3 עיקר טענות הנתבעים 3617-3627 נו.4 תשובת התובעים 3628-3631 נו.5 דיון והכרעה 3632-3676 נו.1.5 כללי 3632-3676 נו.2.5 פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעיניין מרואן ברגותי 3637-3650 נו.3.5 פסקי הדין של בית המשפט הצבאיים 3651-3667 נו.1.2.5 פראס צאדק מחמד ע'נאם (המכונה "חיטאווי")[נתבע 9 בתיק זה] 3651-3659 נו.2.2.5 חוסאם עקל רג'ב שחאדה 3660-3667 נו.4.5 ראיות נוספות והתייחסות לטענות הנתבעים 3668-3676 נו.6 התוצאה 3677-3679 רצח אזרח ישראלי בהתפוצצות מחבלים מתאבדים במדרחוב ברחוב בן יהודה בירושלים (ת.א. 2526/08) 3680-3745 נז.1 כללי 3680-3682 נז.2 עיקר טענות התובעים 3683-3691 נז.3 עיקר טענות הנתבעים 3692-3700 נז.4 תשובת התובעים 3701-3703 נז.5 דיון והכרעה 3704-3742 נז.1.5 כללי 3704-3705 נז.2.5 פסק הדין של בית המשפט הצבאי בעיניין עבדללה ע'אלב עבדללה ברגותי (ג'מל) המכונה "כאמל" "המהנדס" 3706-3708 נז.3.5 חוות דעת רוני שקד 3709-3730 נז.4.5 עדות עבדללה ברגותי בבית המשפט 3731-3742 נז.6 התוצאה 3743-3745 רצח ישראלית בפיגוע ירי בציר כיסופים שברצועת עזה (ת.א. 3258/09) 3746-3827 נח.1 כללי 3746-3748 נח.2 עיקר טענות התובעים 3749-3758 נח.3 עיקר טענות הנתבעים 3759-3765 נח.4 תשובת התובעים 3766-3769 נח.5 דיון והכרעה 3770-3824 נח.1.5 כללי 3770-3774 נח.2.5 פסקי הדין של בית המשפט הצבאיים 3775-3791 נח.1.2.5 ניזאר חאדר מחמד דהליז (נתבע 5) 3775-3778 נח.2.2.5 נעים ג'יהאד נעים מוצראן (נתבע 6) 3779-3791 נח.3.5 חוות דעת ד"ר רוני שקד 3792-3816 נח.4.5 היתייחסות לטענות הנתבעים 3817-3824 נח.6 התוצאה 3825-3827 חלק רביעי: סיכום ותוצאה 3828-3875 סיכום 3828-3841 התוצאה 3842-3863 שכר טירחת עורך דין והוצאות 3864-3874 לפני חיתום 3875-3883 פסק דין והחלטות חלק ראשון: כללי מבוא 17 תביעות שונות נגד האירגון לשיחרור פלסטין (להלן – "אש"ף"), הרשות הפלסטינאית, המועצה הפלסטינאית (להלן – "הרש"פ") ויאסר ערפאת (להלן – "ערפאת"), ונגד נתבעים רבים נוספים שהיו מעורבים בבצוע פיגועים שבהם נהרגו ונפצעו התובעים, אוחדו לצורך הכרעה בשאלת האחריות והחבות (במסגרת 17 התיקים הללו יש שני תיקים נוספים בעלי אופי שונה שאתייחס אליהם בנפרד, הכוונה לת.א. 4307/02 תביעה לניזקי גוף שגרמה הרש"פ למשתף פעולה עם ישראל שנחטף, נעצר שלא כדין ועונה על ידי אנשי הרש"פ, ות.א. 5271/03 שעניינו תביעה כלכלית של מורי דרך על נזקים ואובדן רווחים, בשל האינתיפאדה כאשר התביעה היא לחייב את הרש"פ בפיצויים בשל כך).
הנתבעים הם אלה: נתבעת 1, הרשות הפלסטינאית (המכונה גם "המועצה הפלסטינאית"), שתוארה בסעיף 6 לכתב התביעה במילים אלה: "גוף שכונן והופקד על ניהול תחומים מתחומים שונים בחיי התושבים ב'איזור' יש"ע מכוח הסכמים בין מדינת ישראל ובין אש"ף"; נתבע 2 הנו יאסר ערפאת, שמתואר בסעיף 7 לכתב התביעה, כמי ש"היה בכל הזמנים הרלבאנטיים לתביעה זו ראשה של הרשות הפלסטינאית"; נתבע 3, ראאד מחמוד ג'מיל שייך 7טר במישטרה הפלסטינאית; נתבע 4, עלי דאוד מחמוד חמדאן – היה תושב רמאללה; נתבעים 5-10: חתאם אל מערי, ג'האד אל עוני, טארק טבאש, אוסאמה סלים, נידאל א שייך, ואימן אל זיבאן – כולם היו שוטרים במישטרה הפלסטינאית; נתבע 11 – חליל חסאן היה מפקד תחנת המישטרה ברמאללה; נתבע 12 – אחמד טלמס, היה קצין במישטרה הפלסטינאית בדרגת "עקיד", דרגה המקבילה לדרגת אלוף משנה בצה"ל; נתבע 13 – חסין אבו עמורה, היה שוטר במישטרה הפלסטינאית (ראה: סעיפים 8-18 לכתב התביעה).
היא ראתה את שמשות הרכב מתנפצות בשל הירי, והייתה עדה לאנדרלמוסיה שהיתחוללה באותם רגעים, להיסטריה ולפחד המוות של נוסעי הרכב, חבריה לעבודה.
בקשת רשות העירעור תוחמה לנושאים אלה, כמוסבר בפיסקה 3 לפסק הדין (שם, בעמ' 6 בין האותיות ג-ה): "כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור. הבקשה, כפי שהיא מצהירה על עצמה, אינה מתייחסת למכלול קביעותיו של בית המשפט המחוזי. היא נוגעת לתשובה שניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי לשאלות א, ג, ד, ו-ה'. כלומר: לשאלת חסינותה של הרשות הפלסטינאית מפני השיפוט הפנימי של בתי המשפט בישראל; לשאלת התאמתו של הפורום; לשאלת קיומה של עילת תביעה המבוססת על הסכם בנלאומי שלא אומץ בחקיקה פנימית; ועל שאלת בררת הדין. הבקשה אינה מופנית כנגד תשובתו של בית המשפט המחוזי לשאלה ב שהובאה בפניו. זאת ועוד, כפי שנראה מיד, גם בגדרי השאלות שלגביהן מופנית הבקשה, אין המדובר בהשגה על מכלול קביעותיו של בית המשפט קמא, אלא על עניינים ספציפיים. למותר לציין כי האופן שבו מנוסחת הבקשה, והשאלות המועלות במסגרתה, תוחמים את גדרי הדיון בערכאה זו". בהמשך מסביר בית המשפט העליון כיצד היה צריך לנהוג במשך השנים בהן הייתה תלויה ועומדת בקשת רשות העירעור בבית המשפט העליון (שם, בעמ' 6, מול האות ו): "לפי החלטת בית משפט זה ניתנה רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, והוגשו השלמות טיעון תוך שהובהר כי אין במתן הרשות לערער 'כדי להרחיב את ירעת המחלוקת מעבר לזו שנתבררה בהחלטה נשוא הבקשה'. עוד צוין בהחלטת בית משפט זה, כי אין להורות על עיכוב המשך ההליכים בערכאות המבררות, וכי חזקה על אלה האחרונות שיעשו את הדרוש לשם קביעת המותבים וסדרי הדיון בדרך היעילה ביותר". בסוגיית חסינות הרש"פ נקבע על ידי בית המשפט העליון כדלקמן, בהתייחסו לפסיקת בית המשפט העליון ולעמדת היועץ המשפטי לממשלה (שם, פסקות 4-5, עמ' 7-9; ההדגשות במקור): "4. בכל הנוגע לשאלה א – היא שאלת חסינותה של הרשות הפלסטינאית מפני הליכים משפטיים אזרחיים בבתי המשפט בישראל – הופנתה בקשת רשות העירעור, מלכתחילה, רק לנושא אחד והוא, קיומו או העדרו של אופי שילטוני דומינאנטי בפעולות הרשות נשוא התביעות השונות. חשיבותה של שאלה זו נעוצה בהלכה שלפיה דיני חסינותה של מדינה זרה, המהוים חלק מהמשפט הבנלאומי המנהגי וככאלה הם גם חלק ממשפטה של מדינת ישראל, אינם מכוננים חסינות מוחלטת. מדובר בחסינות יחסית ומוגבלת, המתייחדת למקרים חדים וברורים שבהם היסוד הדומינאנטי בפעולתה של המדינה האחרת, נשוא טענת החסינות, הוא בעל אופי שילטוני (רע"א 7092/94 Her Majesty The Queen in Right of Canada נ' אדלסון, פ"ד נא(1) 625 (1997)).
...
הרשות הפלשתינית (המכונה גם "המועצה הפלשתינית") הארגון לשחרור פלשתין ע"י ב"כ עו"ד יוסף ארנון ואח' יאסר מחמוד אל חטיב רא'אד אלידי רמדאן ניזאר חדר מחמד דהליז נעים ג'יהאד נעים מוצראן פסק דין והחלטות פסק דין והחלטות תוכן עניינים הנושא פסקאות חלק ראשון: כללי 1-1921 מבוא 1-15 הצגת 17 התיקים – הביסוס המשפטי הדיוני 16-33 ב.1 כללי 16-17 ב.2 המשפט הישראלי 18-27 ב.3 המשפט העברי 28-33 ת.א. 2538/00 ("הלינץ' ברמאללה") (תיק 1) 34-81 ג.1 כללי 34-35 ג.2 כתב התביעה 36-50 ג.3 כתב ההגנה 51-64 ג.4 הליכי צד ג' 65-72 ג.5 הפלוגתאות בין הצדדים 73-76 ג.6 תיקים נוספים הקשורים ללינץ' ברמאללה 77-81 ת"א 3062/01 (הפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום) (תיק 2) 82-114 ד.1 כללי 82 ד.2 כתב התביעה 83-94 ד.3 כתב ההגנה 95-111 ד.4 הליכי צד ג' 112-113 ד.5 הפלוגתאות בין הצדדים 114 ת"א 3196/01 ("הרצח בטול כרם") (תיק 3) 115-146 ה.1 כתב התביעה 115-129 ה.2 כתב הגנה 130-140 ה.3 הליכי צד ג' 141-145 ה.4 הפלוגתאות בין הצדדים 146 ת"א 4307/02 ("החטיפה והעינויים של המשת"פ") (תיק 4) 147-172 ו.1 כללי 147-148 ו.2 כתב התביעה 149-162 ו.3 כתב ההגנה 163-171 ו.4 הפלוגתאות בין הצדדים 172 ת"א 4421/02 (רצח בני משפחת גביש בביתם באלון מורה) (תיק 5) 173-219 ז.1 כללי 173 ז.2 כתב התביעה 174-201 ז.3 כתב ההגנה 202-212 ז.4 פסק דין כנגד החמאס 213-217 ז.5 הפלוגתאות בין הצדדים 218-219 ת"א 1247/03 (מספר של תיק תל אביב; מספר תיק ירושלים – 7083/05) (רצח שני הישראלים בצומת תקוע) (תיק 6) 220-261 ח.1 כללי 220 ח.2 כתב התביעה 221-246 ח.3 כתב ההגנה 247-258 ח.4 הפלוגתאות בין הצדדים 259-261 ת"א 1248/03 (רצח בני משפחת דיקשטיין בפתח היישוב מעון בדרום הר חברון) (תיק 7) 262-289 ט.1 כללי 262 ט.2 כתב התביעה 263-282 ט.3 כתב ההגנה 283-288 ט.4 הפלוגתאות בין הצדדים 289 ת"א 5271/03 (תביעת מורי הדרך) (תיק 8) 290-327 י.1 כללי 290-292 י.2 כתב התביעה 293-305 י.3 כתב ההגנה 306-323 י.4 הפלוגתאות בין הצדדים 324-327 ת"א 5288/03 (פיגוע התאבדות בגבעה הצרפתית בירושלים) (תיק 9) 328-365 יא.1 כללי 328-329 יא.2 כתב התביעה 330-353 יא.3 כתב ההגנה 354-363 יא.5 הפלוגתאות בין הצדדים 364-365 ת"א 5289/03 (הרצח בדרום הר חברון) (תיק 10) 366-389 יב.1 כללי 366 יב.2 כתב התביעה 367-374 יב.3 כתב ההגנה 375-388 יב.4 הפלוגתאות בין הצדדים 389 ת"א 5345/03 (רצח החייל בקבר יוסף) (תיק 11) 390-424 יג.1 כללי 390 יג.2 כתב התביעה 391-403 יג.3 כתב ההגנה 404-421 יג.4 הפלוגתאות בין הצדדים 422-424 ת"א 7498/05 (המכונית הממולכדת ופיצוץ האוטובוס בצומת מגידו) (תיק 12) 425-495 יד.1 כללי 425 יד.2 כתב התביעה 426-464 יד.3 כתב ההגנה 465-494 יד.4 הפלוגתאות בין הצדדים 495 ת"א 8262/06 (חטיפה, רצח בירי ושריפת גופה על ידי אנשי הביטחון הפלסטיני של אזרח ישראלי ליד סאנור) (תיק 13) 496-526 טו.1 כללי 496-497 טו.2 כתב התביעה 498-514 טו.3 כתב ההגנה 515-515 טו.4 הפלוגתאות בין הצדדים 526 ת"א 2079/08 (ירי מן המארב כלפי נוסעים ברכב לעבודה) (תיק 14) 527-579 טז.1 כללי 527 טז.2 כתב התביעה 528-553 טז.3 כתב ההגנה 554-577 טז.4 הפלוגתאות בין הצדדים 578-579 ת"א 2301/08 (שני פיגועי ירי של רצח שלושה ישראלים בסמוך לגבעת זאב) (תיק 15) 580-628 יז.1 כללי 580-581 יז.2 כתב התביעה 582-605 יז.3 כתב ההגנה 606-626 יז.4 הפלוגתאות בין הצדדים 627-628 ת"א 2526/08 (רצח אזרח ישראלי בהתפוצצות שני מחבלים מתאבדים במדרחוב ברח' בן יהודה בירושלים) (תיק 16) 629-677 יח.1 כללי 629-630 יח.2 כתב התביעה 631-652 יח.3 כתב ההגנה 653-675 יח.4 הפלוגתאות בין הצדדים 676-677 ת"א 3258/09 (רצח ישראלית בפיגוע ירי בציר כיסופים שברצועת עזה) (תיק 17) 678-738 יט.1 כללי 678-679 יט.2 כתב התביעה 680-707 יט.3 כתב ההגנה 708-736 יט.4 הפלוגתאות בין הצדדים 737-738 סיכום התכונות השוות והשונות של 17 התיקים הנ"ל 739-767 כ.1 כללי 739-743 כ.2 מקום הפיגוע 744-745 כ.3 מספר הנפגעים בפיגוע 746-749 כ.4 מי הם הפוגעים 750-759 כ.5 מי הם הנתבעים 760-761 כ.6 מהו מספר התובעים 762-764 כ.7 מה הם סכומי התביעות 765-767 הפלוגתאות המרכזיות העולות מכתבי התביעה וההגנה 768-775 תמצית ההליכים והחלטות ביניים שניתנו (כולל סקירת בר"ע שהוגשו עליהם בבית המשפט העליון) 776-937 כב.1 כללי 776-782 כב.2 החלטת ההרכב (השופטים: גל, דרורי, מזרחי), מיום 30.3.03 783-820 כב.3 פסק הדין של בית המשפט העליון ברע"א 4060/03 821-840 כב.4 החלטות נשיאת בית המשפט המחוזי בדבר העברת תיקי הנזיקין שבהם הרש"פ היא נתבעת, אל השופט בעז אוקון ולאחר מכן אל השופט משה דרורי 841-850 כב.5 החלטה, מיום 22.3.09, בדבר השימוש בפסקי דין של בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון כראיה בתביעות הנזיקין נגד הרש"פ 851-877 כב.6 החלטת בית המשפט העליון מיום 29.11.10 ב-רע"א 3559/09 על ההחלטה שלי מיום 22.3.09 878-883 כב.7 ההחלטה מיום 3.1.13 בדבר "איחוד" 17 התיקים לעניין האחריות 884-885 כב.8 החלטת בית המשפט העליון מיום 24.3.13 ב-רע"א 368/13 על ההחלטה מיום 3.1.17 886-895 כב.9 החלטתי מיום 1.4.14 בדבר קבילות ראיות וזימון עדים שהם מבצעי הפיגועים והשוטרים שגבו הודעות מאת מבצעי הפיגועים 896-905 כב.10 החלטת בית המשפט העליון מיום 31.3.15 ב-רע"א 8532/11 בעניין מימון הקלטת הדיונים 906-909 כב.11 ההחלטות לעניין הגשת הראיות הנתבעים (רש"פ ואש"ף) 910-933 כב.12 ההחלטות בעניין הראיות הנוספות (של שני הצדדים) 923-928 כב.13 נתונים מסכמים על ההליכים 929-937 מבט-על של הראיות 938-959 כג.1 כללי 938-940 כג.2 ראיות התובעים 941-954 כג.3 ראיות הנתבעים 955-959 סיכומי התובעים 960-1190 כד.1 כללי 960-963 כד.2 הסיכומים בכתב של התובעים 964-1182 כד.1.2 פרק המבוא 967-984 כד.2.2 הודאת בעל דין 985-1001 כד.3.2 עיקרי הטענות של התובעים 1002-1001 כד.4.2 ההשלכות של פסק הדין בפרשת בן שלום על 17 התיקים שבפניי 1005-1008 כד.5.2 נטל הראיה 1009-1012 כד.6.2 הימנעות הנתבעים מהבאת ראיות מצידם 1013-1030 כד.7.2 עילת התביעה כנגד אש"ף 1031 כד.8.2 יישום סעיף 42א לפקודת הראיות 1032-1033 כד.9.2 הקבילות של דו"ח נווה ושל מסמכי השלל, כראיות 1034-1035 כד.10.2 המדיניות המוצהרת של הנתבעים היא מדיניות טרור כנגד ישראליים 1036-1065 כד.11.2 הסתה לאלימות מצד הרש"פ 1066-1079 כד.12.2 תשלומי עתק למבצעי פיגועים – אסירים וחללים 1080-1089 כד.13.2 העברת מימון ואמצעי לחימה לארגוני הטרור 1090-1099 כד.14.2 האם פעלו הרש"פ ואש"ף כדי למנוע פעולות טרור? 1100-1111 כד.15.2 סיכום מרוכז של הטענות ביחס לממצאים העובדתיים אותם מבקשים התובעים כי בית המשפט יקבע בהחלטתו 1112-1113 כד.16.2 אחריות רש"פ ואש"ף מכוח סעיפים 11, 13 ו-14 לפקודת הנזיקין 1114-1124 כד.17.2 אחריות רש"פ ואש"ף מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין 1125-1127 כד.18.2 הסתה לאלימות בראי סעיף 12 לפקודת הנזיקין 1128-1131 כד.19.2 נטל הראיה 1132-1135 כד.20.2 אחריות הנתבעים מכוח תורת האורגנים 1136-1137 כד.21.2 העוולות הנזיקיות – הפרת חובה חקוקה 1138-1142 כד.22.2 עוולת התקיפה 1143-1145 כד.23.2 עוולת הרשלנות 1146-1150 כד.24.2 עוולת כליאת שווא 1151-1153 כד.25.2 החלק הפרטני – נקודות משותפות 1154-1156 כד.26.2 הראיות הפרטניות בפרשת הלינץ' ברמאללה 1157-1165 כד.27.2 הראיות הפרטניות ביתר 16 התיקים 1166-1169 כד.28.2 הקשר הסיבתי בין ביצוע העוולות לנזק 1170-1179 כד.29.2 הוצאות משפט 1180-1181 כד.30.2 סיכום 1182 כד.3 סיכומי ההשלמה של התובעים 1183-1190 כד.1.3 החלטתי מיום 10.7.18 1183 כד.2.3 החוק, הצעת החוק ודברי ההסבר 1184-1186 כד.3.3 סיכומי ההשלמה של התובעים בסוגיה האמורה 1187-1190 סיכומי הנתבעים 1191-1780 כה.1 כללי 1191-1196 כה.2 סיכומים פרטניים ל-16 התיקים 1197-1230 כה.1.2 הטיעון המרכזי 1197 כה.2.2 קבלת מסמכים באופן גורף ולא קביעה מוקדמת כי חלקם פסול מבחינה ראייתית 1198-1200 כה.3.2 הוגשו מסמכים בניגוד לכללים המדוייקים של סעיף 42א לפקודת הראיות 1201-1202 כה.4.2 הפסול של עדות שמועה, החלה גם על הודעות חוץ של אדם 1203-1205 כה.5.2 לא ניתן להגיש על פי דיני הראיות מסמכי שלל ומסמכים מודיעיניים וזכ"ד של אנשי השב"כ 1206-1212 כה.6.2 הפגמים הראייתיים בנספחים ובתוכן של חוות דעת רוני שקד 1213-1216 כה.7.2 הראיות שהוגשו על ידי התובעים אינן מספיקות כדי להוכיח את עילות התביעה 1217 כה.8.2 התשובה לטיעוני התובעים לעניין אי הבאת ראיות מטעם הנתבעים 1218-1227 כה.9.2 ניתוח הראיות בתביעות – כללי 1228-1230 כה.3 סיכומים פרטניים לת.א. 2538/00 (הלינץ' ברמאללה) 1231-1273 כה.4 סיכומי הנתבעים – החלק הכללי 1274-1780 כה.1.4 מבוא 1274-1277 כה.2.4 הקדמה 1278-1285 כה.3.4 הטענות המקדמיות – הזכות להעלותן 1286-1290 כה.4.4 חסינות 1291-1306 כה.5.4 אי שפיטות 1307-1319 כה.6.4 הפורום הנאות 1320-1325 כה.7.4 ברירת הדין 1326-1330 כה.8.4 הודעות צד ג' נגד מדינת ישראל 1331-1332 כה.9.4 "נטיית בית המשפט לטובת התובעים" 1333-1344 כה.10.4 "אין ליתן הכרעה כללית ביחס לאחריות
דין" 2054-2061 ל.8.3 ההכרעה בעניין "הודאת בעל דין" 2062-2064 ל.4 האם מוצדק בתיקים אלה לקבל את טענת התובעים בדבר היפוך נטל הראיה? 2065-2121 ל.1.4 תמצית טענות התובעים 2065-2070 ל.2.4 תמצית טענות הנתבעים 2071-2074 ל.3.4 תמצית תשובות התובעים לטענות הנתבעים 2075-2076 ל.4.4 עמדת המשפט הישראלי 2077-2079 ל.5.4 עמדת המשפט העברי 2080-2081 ל.6.4 דיון 2082-2121 כללי העברת הנטל בפקודת הנזיקין: דברים מסוכנים, והכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" 2122-2143 לא.1 תחולת הדין הישראלי על פי המשפט הבינלאומי הפרטי 2122-2124 לא.2 נטל הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים 2125-2135 לא.3 נטל הראיה מכוח הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" 2136-2143 מאפייני הראיות ב-17 התיקים – מיון, סיווג ומשקל 2144-2301 לב.1 מבוא 2144-2145 לב.2 עדים "עובדתיים" 2146-2152 לב.3 פסקי הדין של בתי המשפט הישראליים 2153-271 לב.1.3 הרקע החקיקתי 2153-2156 לב.2.3 החוק 2157 לב.3.3 פסק הדין בפרשת מרואן ברגותי 2158- לב.4.3 פסקי דין ישראליים – סיכום 2170-2171 לב.4 פסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון 2172-2245 לב.1.4 מבוא 2172-2175 לב.2.4 החלטתי מיום 22.3.09 2176-2179 לב.3.4 פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 3559/09 2180-2184 לב.4.4 הצעות החוק 2185-2218 לב.5.4 נוסח החוק ומשמעותו 2219-2229 לב.6.4 האם התיקון לפקודת הראיות הנ"ל חל רטרואקטיבית ? 2230-2242 לב.7.4 סיכום 2243-2245 לב.5 מסמכי השלל ודו"ח נווה 2246-2276 לב.6 חוות דעת של מומחים משני הצדדים 2277-2292 לב.7 העדויות של פקידי הרש"פ 2293-2301 כללי ברירת הדין 2302-2316 הבסיס המשפטי לחבות של הרש"פ – כללי 2317-324 המימד האידיאולוגי 2325-2444 לה.1 כללי 2325-2327 לה.2 דברי פרופ' מנחם קליין, המומחה מטעם הנתבעים 2328-2337 לה.3 הכרעת הדין בפרשת ברגותי 2338-2357 לה.4 מסמכי השלל 2358-2376 לה.5 חוות דעת המומחים 2377-2443 לה.1.5 כללי 2377-2379 לה.2.5 פרופ' אפרים קארש 2380-2390 לה.3.5 תת אלוף במילואים יוסי קופרווסר 2391-2443 לה.6 פרשת מנטין 2444 המימד הכספי 2445-2559 לו.1 כללי 2445-2446 לו.2 שובכי – פסק הדין המרשיע, עדותו בפניי והערכת דבריו 2447-2515 לו.1.2 ההליכים בבית המשפט הצבאי 2447-2485 לו.2.2 עדותו של שובכי בפניי 2486-2503 לו.3.2 פרשת שובכי – דיון בטענות הצדדים 2504-2515 לו.3 מרואן ברגותי והמימד הכספי 2516-2519 לו.4 מסמכי השלל 2520-2554 לו.5 חוות דעת המומחים 2555-2558 לו.6 פרשת מנטין 2559 המימד המעשי 2560-2648 לז.1 כללי 2560 לז.2 הכרעות דין פליליות 2561-2591 לז.1.2 כללי 2561-2565 לז.2.2 פרשת דמרה 2566-2577 לז.3.2 פרשת מרואן ברגותי 2578-2581 לז.4.2 פרשת עוויס 2582-2589 לז.5.2 סיכום 2590-2591 לז.3 מסמכי השלל 2592-2612 לז.4 חוות דעת המומחים 2613-2629 לז.5 התייחסות לטענות הנתבעים ולראיותיהם 2630-2647 לז.6 פרשת מנטין 2648 המימד התקשורתי – ההסתה לאלימות 2649-2674 מימון האסירים מבצעי הפיגועים ובני משפחותיהם, וכן משפחות השאהידים 2679-2758 לט.1 דברי חקיקה פלסטינאים 2679-2688 לט.2 חוות הדעת והראיות מטעם הרש"פ 2689-2717 לט.3 עמדת הנתבעים, ההסברים שניתנו על ידם וההתייחסות לכך 2718-2751 לט.1.3 עמדת פרופ' קליין 2718 לט.2.3 ההסבר הסוציאלי והדברים שהתגלו בחקירה הנגדית 2719-2720 לט.3.3 הנימוק של הרצון לאחד את העם הפלסטיני 2727-2728 לט.4.3 "המנטליות הפלסטינית" 2731 לט.5.3 מניעת חיבור לארגונים קיצוניים 2732-2735 לט.6.3 התשלומים לאסירים, לשאהידים ולבני משפחותיהם אינם מהווים תמריץ 2736-2741 לט.7.3 אי שחרור האסירים על ידי ישראל 2742-2748 לט.8.3 תשלומי הקנטינה 2749-2751 לט.4 החקיקה הישראלית 2752-2758 המסקנות העובדתיות העולות מחומרי הראיות ביחס לארבעת המימדים הנ"ל ולמימון האסירים ומשפחותיהם 2759 העוולות הנזיקיות 2760-2823 מא.1 כללי 2760-2763 מא.2 אחריות מכח סעיף 12 לפקודת הנזיקין 2764-2770 מא.3 אחריות מכח דיני הרשלנות 2771-2807 מא.4 הפרת חובה חקוקה 2808-2812 מא.5 תורת האורגנים 2813-2818 מא.6 תקיפה וכליאת שווא 2819-2821 מא.7 סיכום 2822-2823 חלק שלישי: דיון: הנושאים הפרטניים של 17 התיקים 2824-3827 מבוא לחלק הפרטני 2824-2826 הלינץ' ברמאללה (ת.א. 2538/00) 2827-3005 מג.1 כללי 2827-2835 מג.2 פסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים 2836-2867 מג.1.2 פסקי הדין בעניינו של הנתבע 3 2836-2859 מג.1.1.2 הכרעת הדין בבית המשפט הצבאי יהודה 2836-2843 מג.2.1.2 פסק הדין בבית המשפט הצבאי לערעורים 2844-2847 מג.3.1.2 משמעות וניתוח פסקי הדין הצבאיים 2848-2851 מג.4.1.2 טענות הנתבעים והתשובה אליהן 2852-2859 מג.2.2 פסקי הדין בעניינו של הנתבע 4 2860-2867 מג.1.2.2 בית המשפט הצבאי ביהודה 2860-2863 מג.2.2.2 טענות הנתבעים והתשובה אליהן 2864-2867 מג.3 תמצית טענות התובעים 2868-2880 מג.4 תמצית טענות הנתבעים 2881-2891 מג.5 הראיות וניתוחם 2892-2976 מג.1.5 הדוח הפנימי של מפכ"ל המשטרה הפלסטינאית 2892-2976 מג.2.5 מסמכים נוספים מזמן האירוע (?) 2896-2901 מג.3.5 טענות התובעים כנגד דרך העריכה והחתימה של תצהירי הנתבעים 2902-2911 מג.4.5 אמינות המצהירים מטעם הנתבעים 2912-2915 מג.5.5 ניתוח דברי העדים 2916-2976 מג.6 סיכום 2977-3000 מג.7 התוצאה 3001-3005 הפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום (ת.א. 3062/01) 3006-3052 מד.1 כללי 3006-3009 מד.2 עיקר טענות התובעים 3010-3022 מד.3 עיקר טענות הנתבעים 3023 מד.4 תשובות התובעים 3033-3037 מד.5 דיון והכרעה 3038-3049 מד.6 התוצאה 3050-3052 הרצח בטול כרם (ת.א. 3196/01) 3053-3092 מה.1 כללי 3053-3055 מה.2 תמצית טענות התובעים 3056-3063 מה.3 תמצית טענות הנתבעים 3064-3071 מה.4 תשובת התובעים 3072-3074 מה.5 דיון והכרעה 3075-3089 מה.6 התוצאה 3090-3092 החטיפה והעינויים של המשת"פ (ת.א. 4307/02) 3093-3164 מו.1 כללי 3093-3097 מו.2 תמצית טענות התובעים 3098-3106 מו.3 תמצית טענות הנתבעים 3107-3128 מו.4 תשובת התובעים 3129-3134 מו.5 דיון והכרעה 3135-3160 מו.1.5 מבוא 3135-3144 מו.2.5 כליאת שווא 3145-3154 מו.3.5 תקיפה 3155-3160 מו.6 התוצאה 3161-3164 רצח בני משפחת גביש בביתם באלון מורה (ת.א. 4421/02) 3165-3208 מז.1 כללי 3165-3169 מז.2 עיקר טענות התובעים 3170-3177 מז.3 עיקר טענות הנתבעים 3178-3190 מז.4 תשובות התובעים 3191-3195 מז.5 דיון והכרעה 3196-3205 מז.6 התוצאה 3206-3208 רצח שני הישראלים בצומת תקוע (ת.א. 1247/03 מספר של תיק תל אביב; מספר תיק ירושלים – 7083/05) 3209-3266 מח.1 כללי 3209-3211 מח.2 עיקר טענות התובעים 3212-3220 מח.3 עיקר טענות הנתבעים 3221-3227 מח.4 תשובת התובעים 3228-3230 מח.5 דיון והכרעה 3231-3261 מח.1.5 כללי 3231-3232 מח.2.5 פסקי הדין של בית המשפט הצבאיים 3233-3251 מח.1.2.5 ריאד דחאללה אחמד אלעמור 3233-3238 מח.2.2.5 עלי מוחמד עלי אל עביאת 3239-3251 מח.3.5 ראיות נוספות 3252-3261 מח.6 התוצאה 3262-3266 רצח בני משפחת דיקשטיין ורצח החייל אלעזר לייבוביץ' (ת.א. 1248/03 ו-ת.א. 5289/03) 3267-3327 מט.1 כללי 3267-3269 מט.2 עיקר טענות התובעים 3270-3279 מט.3 עיקר טענות הנתבעים 3280-3289 מט.4 תשובת התובעים 3290-3292 מט.5 דיון והכרעה 3293-3322 מט.1.5 כללי 3293-3293 מט.2.5 פסקי הדין של בית המשפט הצבאיים 3294-3306 מט.1.2.5 בכר חליל שחאדה נג'אר 3294-3300 מט.2.2.5 טאלב מוסא עיד שחאדה מחאמרה 3301-3306 מט.3.5 מימון כספי 3307-3311 מט.4.5 תשלום למחבל המבצע, בהיותו בכלא כאסיר 3312-3314 מט.5.5 חוות דעת ד"ר רוני שקד 3315-3322 מט.6 התוצאה 3323-3327 תביעת מורי הדרך (ת.א. 5271/03) 3328-3367 נ.1 כללי 3328-3330 נ.2 עיקר טענות התובעים 3331-3336 נ.3 עיקר טענות הנתבעים 3337-3351 נ.4 תשובת התובעים 3352-3354 נ.5 דיון והכרעה 3355-3364 נ.6 התוצאה 3365-3367 פיגוע התאבדות בגבעה הצרפתית בירושלים (ת.א. 5288/03) 3368-3421 נא.1 כללי 3368-3370 נא.2 עיקר טענות התובעים 3371-3378 נא.3 עיקר טענות הנתבעים 3379-3385 נא.4 תשובת התובעים 3386-3390 נא.5 דיון והכרעה 3391-3418 נא.1.5 מסמך ההודיה מארה"ב 3391-3397 נא.2.5 ראיות נוספות 3398-3400 נא.3.5 חוות דעת ד"ר רוני שקד 3401-3418 נא.6 התוצאה 3419-3421 רצח החייל בקבר יוסף (ת.א. 5345/03) 3422-3475 נב.1 כללי 3422-3424 נב.2 עיקר טענות התובעים 3425-3432 נב.3 עיקר טענות הנתבעים 3433-3442 נב.4 תשובת התובעים 3443-3445 נב.5 דיון והכרעה 3446-3472 נב.1.5 טענת ההתיישנות 3446-3452 נב.2.5 האם יש דין שונה לתובע שהוא חייל? 3453-3459 נב.3.5 נסיבות האירוע 3460-3472 נב.6 התוצאה 3473-3475 המכונית הממולכדת ופיצוץ האוטובוס בצומת מגידו (ת.א. 7498/05) 3476-3516 נג.1 כללי 3476-3479 נג.2 עיקר טענות התובעים 3480-3488 נג.3 עיקר טענות הנתבעים 3489-3497 נג.4 תשובת התובעים 3498-3501 נג.5 דיון והכרעה 3502-3511 נג.6 התוצאה 3512-3516 חטיפה, רצח בירי ושריפת גופה על ידי אנשי הביטחון הפלסטיני של אזרח ישראלי ליד סנור (ת.א. 8262/06) 3517-3559 נד.1 כללי 3517-3519 נד.2 עיקר טענות התובעים 3520-3523 נד.3 עיקר טענות הנתבעים 3524-3528 נד.4 תשובת התובעים 3529-3532 נד.5 דיון והכרעה 3533-3556 נד.6 התוצאה 3557-3559 תיק הירי מן המערב כלפי נוסעים ברכב לעבודה (ת.א. 2079/08) 3560-3602 נה.1 כללי 3560-3562 נה.2 עיקר טענות התובעים 3563-3567 נה.3 עיקר טענות הנתבעים 3568-3577 נה.4 תשובת התובעים 3578-3582 נה.5 דיון והכרעה 3583-3598 נה.1.5 כללי 3583-3584 נה.2.5 פסק הדין של בית המשפט הצבאי בעניינו של פרג' אסעד סאלם עדואן 3585-3592 נה.3.5 ראיות נוספות ותשובה לטענות הנתבעים 3593-3598 נה.6 התוצאה 3599-3602 שני פיגועי ירי של שלושה ישראלים סמוך לגבעת זאב (ת.א. 2301/08) 3603-3679 נו.1 כללי 3603-3606 נו.2 עיקר טענות התובעים 3607-3616 נו.3 עיקר טענות הנתבעים 3617-3627 נו.4 תשובת התובעים 3628-3631 נו.5 דיון והכרעה 3632-3676 נו.1.5 כללי 3632-3676 נו.2.5 פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין מרואן ברגותי 3637-3650 נו.3.5 פסקי הדין של בית המשפט הצבאיים 3651-3667 נו.1.2.5 פראס צאדק מחמד ע'נאם (המכונה "חיטאווי")[נתבע 9 בתיק זה] 3651-3659 נו.2.2.5 חוסאם עקל רג'ב שחאדה 3660-3667 נו.4.5 ראיות נוספות והתייחסות לטענות הנתבעים 3668-3676 נו.6 התוצאה 3677-3679 רצח אזרח ישראלי בהתפוצצות מחבלים מתאבדים במדרחוב ברחוב בן יהודה בירושלים (ת.א. 2526/08) 3680-3745 נז.1 כללי 3680-3682 נז.2 עיקר טענות התובעים 3683-3691 נז.3 עיקר טענות הנתבעים 3692-3700 נז.4 תשובת התובעים 3701-3703 נז.5 דיון והכרעה 3704-3742 נז.1.5 כללי 3704-3705 נז.2.5 פסק הדין של בית המשפט הצבאי בעניין עבדאללה ע'אלב עבדאללה ברגותי (ג'מל) המכונה "כאמל" "המהנדס" 3706-3708 נז.3.5 חוות דעת רוני שקד 3709-3730 נז.4.5 עדות עבדאללה ברגותי בבית המשפט 3731-3742 נז.6 התוצאה 3743-3745 רצח ישראלית בפיגוע ירי בציר כיסופים שברצועת עזה (ת.א. 3258/09) 3746-3827 נח.1 כללי 3746-3748 נח.2 עיקר טענות התובעים 3749-3758 נח.3 עיקר טענות הנתבעים 3759-3765 נח.4 תשובת התובעים 3766-3769 נח.5 דיון והכרעה 3770-3824 נח.1.5 כללי 3770-3774 נח.2.5 פסקי הדין של בית המשפט הצבאיים 3775-3791 נח.1.2.5 ניזאר חאדר מחמד דהליז (נתבע 5) 3775-3778 נח.2.2.5 נעים ג'יהאד נעים מוצראן (נתבע 6) 3779-3791 נח.3.5 חוות דעת ד"ר רוני שקד 3792-3816 נח.4.5 התייחסות לטענות הנתבעים 3817-3824 נח.6 התוצאה 3825-3827 חלק רביעי: סיכום ותוצאה 3828-3875 סיכום 3828-3841 התוצאה 3842-3863 שכר טרחת עורך דין והוצאות 3864-3874 לפני חיתום 3875-3883 פסק דין והחלטות חלק ראשון: כללי מבוא 17 תביעות שונות נגד הארגון לשחרור פלסטין (להלן – "אש"ף"), הרשות הפלסטינית, המועצה הפלסטינית (להלן – "הרש"פ") ויאסר ערפאת (להלן – "ערפאת"), ונגד נתבעים רבים נוספים שהיו מעורבים בביצוע פיגועים שבהם נהרגו ונפצעו התובעים, אוחדו לצורך הכרעה בשאלת האחריות והחבות (במסגרת 17 התיקים הללו יש שני תיקים נוספים בעלי אופי שונה שאתייחס אליהם בנפרד, הכוונה לת.א. 4307/02 תביעה לנזקי גוף שגרמה הרש"פ למשתף פעולה עם ישראל שנחטף, נעצר שלא כדין ועונה על ידי אנשי הרש"פ, ות.א. 5271/03 שעניינו תביעה כלכלית של מורי דרך על נזקים ואובדן רווחים, בשל האינתיפאדה כאשר התביעה היא לחייב את הרש"פ בפיצויים בשל כך).
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי אין מקום להיענות לבקשה, כפי שהוגשה.
החלטתי שלא להיענות לבקשה זו, ואותיר את פסיקת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד להחלטת החבות, לגופה, כאשר תהיה לי התמונה המלאה ואדע מה התוצאה, לאור סיכומי הצדדים, שרק חלקם הוגש.
סוף דבר: הבקשה להגשת הפרוטוקול של ע"א 1206/14 של בית המשפט העליון – נידחת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

נוכח האמור נקבע, כי פעולת ירי כדורי הגומי, מהם נפגע המבקש, היא בגדר פעולה מלחמתית, ועל כן חל על המקרה סעיף 5 לחוק הפוטר את המדינה מאחריות לנזק שניגרם למבקש: "לקראת השעה 07:00 השתוללו מאות אנשים כנגד הכוח שהובל על ידי פ' [קצין שנכח בארוע - צ.ז] באזור המתפרה. פ' הפעיל אמצעים שונים בהדרגה על מנת להרחיק את ההמון, ללא הצלחה, ונאלץ להסלים את תגובותיו עד אשר הורה על שימוש בכדורי גומי. הפעולות נעשו שלא במסגרת התקפית אלא במסגרת הגנתית, על מנת להגן על אנשיו והאנשים שהכוח היה אמור לאבטח, מפני פגיעה פיזית ... באותו שלב שבוצע הירי לא היה מדובר בפעולת שיטור או אף פעולה הדומה לה, אלא הפעולה הנכנסת בגדר פעולה מלחמתית החוסה תחת החריג מפני הטלת אחריות בנזיקין של סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים" (פסקה 41 לפסק הדין).
נטען גם, כי היה מקום לבחון את התביעה לרקע מאפייניו הייחודיים של כפר ברטעה, אשר חציו פלסטינאי וחציו ישראלי ומירב זיקותיו הן לישראל.
עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שבין פעולת שיטור מובהקת לבין פעולה מלחמתית מובהקת עלולים להתקיים מצבי ביניים: כך למשל, בשל תפקידיו השונים של צה"ל באיזור, אף אם פעולה מסוימת החלה כפעולת שיטור היא עשויה להפוך, בנסיבות מסוימות, לפעולה מלחמתית: "טול מקרה של יחידה צבאית המסיירת באזור לשם שמירה על הסדר. כל עוד היא מבצעת תפקידי שיטור רגילים, ובגדר סיכונים רגילים של פעולת מישטרה, אין לראות בפעולותיה 'פעולות לחימה'. לא כן, אם מגיע שלב של היתפרעות, רגימות אבנים ואף ירי, המעמיד את חיילי היחידה בסכנה. במצב דברים זה הפעולה חדלה להיות פעולת שיטור על סיכוניה הרגילים והופכת לפעולת לחימה הכרוכה בסיכונים מיוחדים" (עניין בני עודה, עמ' 8).
ראוי לציין, כי פסק הדין בעיניין בני עודה וכן חלק מבין פסקי דין הנוספים שנזכרו לעיל, העוסקים באבחנה בין פעולת שיטור לבין פעולה מלחמתית והגדרתה של פעולה מלחמתית, ניתנו לפני תיקון 4 לחוק ועל-פי הפרשנות המצומצמת שנהגה בכל הנוגע למתן חסינות למדינה מפני תביעות נזיקיות על-פי החוק (ראו לעניין זה א' יעקב "חסינות תחת אש: חסינות המדינה בשל נזק שניגרם כתוצאה מ'פעולה מלחמתית' משפטים לג(1) 108 (תשס"ג); בג"ץ 8276/05 עדאלה נ' שר הביטחון, פסקה 40 (לא פורסם, 12.12.2006)). כאמור, במסגרת תיקון 4 לחוק נוספה הגדרה סטאטוטורית למונח פעולה מלחמתית, וכך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק:
...
]בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיאה גריל והשופטות טאובר ווילנר) מיום 12.3.2012 בע"א 9265-11-10, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופט פיש) מיום 12.9.2010 בת"א 14549-04.
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות המבקש החלטתי שאין מקום ליתן למבקש רשות לערער, זאת אף בלי שיהא צורך לבקש את תשובת המשיבה לבקשה.
וכבית המשפט המחוזי, סבורני כי אין זה המקרה בענייננו.
סוף דבר, אין להתערב בקביעות הערכאות הקודמות, לפיהן ירי כדורי הגומי עולה בגדר פעולה מלחמתית, שבגין נזקיה פטורה המדינה מאחריות.
אם כן, וחרף תוצאותיה הקשות של הפגיעה עבור המבקש - דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

באישום זה יוחסה לתובע עבירה של ניסיון גרימת מוות בכוונה בכך שבמהלך נובמבר 2000 יחד עם שוטרים פלסטינאיים אחרים ירה על חיילי צה"ל בכוונה לגרום למותם (מוצג ב).
זו לשון החלק הרלבנטי בכתב האישום: "הנאשם... ביום 12/10/00 ... באיזור, ידע או שהיה לו יסוד סביר לחשוד כי אדם אחר עובר או מתכוון לעבור עבירה ... שעונשה עולה על שלוש שנות מאסר, ולא מסר הודעה על כך מיד למפקד צבאי או לתחנת מישטרה קרובה או לכל קצין צה"ל, או לא פעל באופן סביר אחר כדי למנוע את עשייתה או המשכתה או השלמתה, דהיינו:
המדינה ביקשה להתבסס גם על הממצאים שנקבעו בעיניינו של התובע בהליך הפלילי, וסמכה את התביעה שכנגד, בין היתר, על הוראות חוק מישפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושקום), התש"י-1950 (חוק המשפחות) והחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת ניזקי גוף), התשכ"ד-1964 (חוק הטבת ניזקי גוף).
רפי העיד כי ארוע הלינץ' ארע זמן קצר, כשבועיים בלבד, לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה; כי באותה עת שוטרים פלסטינאיים עברו שינוי תודעה, "היתהפכו על חיילי צה"ל", וחלקם חצו את הקוים והיו מעורבים באירועים נגד כוחות הבטחון; כי כיכר מנארה הסמוכה לתחנת המישטרה מצויה בלב העיר כך שהמון משולהב יכול להיתכנס במקום בתוך זמן קצר; וכי בשל כל אלה הנחת המוצא של התובע, כמו של כל שוטר פלסטינאי, הייתה כי הוצאת החיילים מהרכב ואף עיכובם לזמן קצר די בה כדי להביא לבצוע לינץ' המוני כפי שקרה (ס' 7, 19-14 לתצהיר רפי; המדינה לא ביקשה בסיכומיה להתבסס על חוות הדעת מטעם המכונה "יפתח"; ומכל מקום זו התייחסה באופן כללי למציאות הביטחונית באיזור בין השנים 2005-2000, ולא היה בה כדי להוסיף באורח ממשי לעניין הנידון עתה).
...
משכך, ונוכח המסקנה שאליה הגעתי כי דין התביעה העיקרית להידחות, התייתר הצורך לדון בתביעה שכנגד (ראו גם ס' 12 לסיכומי המדינה).
לסיכום פרק זה: ראינו למעלה כי דין תביעתו של התובע להידחות.
סיכום ותוצאה נוכח כלל האמור לעיל: תביעת התובע נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי תביעת נזיקין בגין מותו של מוחמד שואהין (להלן: "המנוח" או "הנהג"), מירי של קצין מג"ב, בעת שזה ניסה לעוצרו.
בתוך המכונית היו, נוסף על הנהג, 16 פלסטינאים, אותם הסיע המנוח לתוך תחומי ישראל, למרות שלא היו להם אישורי כניסה מתאימים (שב"חים).
אינני שותף לעמדה זו. וזה לשונו של סעיף 38 לפקודה: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר-על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה." אכן, מתקיימים תנאיו הראשונים של סעיף 38 הנ"ל, אשר מתייחסים לדבר מסוכן שהיה בבעלות או בשליטה של הנתבע, שכן אקדח הוא כלי מסוכן, והוא היה ברשות השוטר, שקיבל אותו לשימושו ושלט בו. אולם בכך אין די. כבר נקבע בפסיקת בית משפט זה (ת"א (י-ם) 1376/96 אלמשאיח נ' מדינת ישראל (כב' השופט-כתוארו אז-שלום ברנר), בפיסקה 6 (א) בפסק דינו, כדלקמן (להלן-"פרשת אלמשאיח"): "לענין נטל ההוכחה עצם העובדה שאדם נורה בידי כוחות הביטחון של המדינה כשהם עוסקים בשיכוך מהומות איננה מעבירה על המדינה את הנטל להוכיח חוסר התרשלות מצד היורה. היא גם איננה מקנה לתובע את הזכות להישען על סעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) המעביר את חובת הראיה במקרים שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן על הנתבע ואף לא על סעיף 41 לפקודה הנ"ל, הקובע את כלל "הדבר מעיד על עצמו" (ע"א 751/68, פד"י כה(1) 197, בעמ' 208 ו'-209 א).
בריחתו של המנוח מעידה, כאלף עדים, שידע כי ניר הוא שוטר, אשר רוצה לעוצרו, שכן, כעולה מהודעות הנוסעים ברכב, מנוסתו של המנוח נבעה מכך שלא רצה להיתפס (בשל החשש ממימוש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו, שהיה גורם מיידית לדחיית חתונתו).
ההתלהמות כלפי השוטרים המעורבים והמשטרה בכלל (סעיף 27 לסיכומים), מח"ש (שם), הפרקליטות (סעיף 24 לסיכומים) והמדינה, אינה מוסיפה אמינות, ואינה יכולה להוות תחליף לראיות ולמומחים אשר יוכיחו את סברותיו של ב"כ התובעים.
מכאן, שאין לקבוע כי השוטרים פעלו שלא כדין או ברשלנות, וממילא אין מקום לפצות בגין ירי זה. מאחר והגעתי למסקנה כי המדינה פטורה מלפצות את התובעים, קל וחומר שאין לחייבה בפיצויים עונשיים.
...
אשר על כן, התביעה נדחית.
ברם, באשר לעדים שהגיעו אך לא העידו, התובעים ישלמו לכל אחד מהם סך של 250 ₪ בגין נסיעותיהם ובטלתם.
מאחר ואנו בחודש תשרי, בסמוך ליום הכיפורים, החלטתי לבחור בדרך הסליחה, מתוך תקווה כי ביטויים מעין אלה לא יופיעו יותר בעתיד.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המשיב, המתגורר בנפת בית לחם, הגיש תביעת נזיקין נגד המדינה בשל אירוע שהתרחש ביום 18.8.03 סמוך לכפר מגוריו, במהלכו נורה על ידי חיילי צה"ל, לטענתו שלא כדין וללא סיבה מוצדקת.
לגבי האירוע עצמו, טוענת המדינה כי המשיב, שהיה קצין משטרה פלסטינאית, זוהה על ידי כוחות הבטחון כבורח ממקום שבו בוצעה פעילות מבצעית של מעצר פעיל תנט'ים שסחר באמצעי לחימה.
...
אמנם ניתנו בשעתו למדינה בהסכמה שתי ארכות להגשת כתב ההגנה לנוכח האפשרות שהכרזה כזאת תנתן, אך בסופו של דבר המדינה לא העלתה טענה כי מדובר באזור עימות.
בכל מקרה, גם אילו טענה כזאת הייתה מועלית ונדחית ללא חיוב בהוצאות, לא היה מקום "להחיות" כעת חיוב כזה כמשקל נגד לחובתו של המשיב בהפקדת ערובה להוצאות המדינה בתיק העקרי.
לאור כל האמור אני מורה למשיב להפקיד עד ליום 1.12.09 ערובה במזומן או בערבות בנקאית בסך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאות המדינה בהליך העיקרי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו