תביעת לשון הרע ותביעה נזיקית של עורך דין נגד בנק, נוגעת לחזרתם של מספר שיקים שחזרו בחשבונו של התובע מסיבות שונות, עיקרן טכניות, אך שניים מהם מהם עקב 'העידר כסוי מספיק', כאשר החזרת השיקים התבררה כשגויה.
התובע טוען כי בכל אותם זמנים, טופל באופן אישי על ידי מנהל מיגזר פרימיום בסניף, מר הקטור אנקרי, בנקאי קפדן ודייקן, ובכל פעם מחדש הסביר מר אנקרי, כי מדובר בטעויות של פקידים, סטודנטים או עובדי חב' כוח אדם אשר מטפלים בשיקים.
כך למשל בתק (חד') 22743-10-18 שמעון ברק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם נבו 10.6.19), שבו עילת התביעה היתה לשון הרע, אך גם נזיקית (כשבעילה הנזיקית נתבע סכום נמוך מזה שנפסק, כך שעיקר הפצוי היה בעילת לשון הרע) קבע בית המשפט, תוך טישטוש האבחנה בין עילת לשון הרע לעילה הנזיקית:
"..דא עקא, שלטעמי – כפי שגם הבהרתי לצדדים במהלך הדיון שהתקיים בפני ולכן הצעתי להם לסיים את ההליך בתיק זה בפשרה מסוימת (אלא שהנתבעת דחתה את הצעתי בעוד שהתובע הסכים לה) – הפעולה של החזרת השיק בוצעה באופן נמהר מדי, ולכל היותר מיד לאחר שנציגת הנתבעת (שלא זומנה לעדות בבית המשפט) ניסתה ליצור קשר עם התובע ומשלא עלה בידה לעשות כן בפעם הראשונה, השיק הוחזר. לטעמי, פעולה זו של החזרת השיק מבלי שהתובע קבל איזו שהיא התראה מוקדמת על כך, כמתחייב בהתאם לנהלי הבנק, עולה בעיני כדי הפרת חובת הזהירות של הבנק כלפי לקוחו, דהיינו מעשה של התרשלות המזכה את הלקוח בפצוי.
עוד אציין, כי במקרה דנן, ככל שהדבר נוגע לנימוקים הטכניים של החזרת השיקים הנוגעים במחדלי הנפרע, הרי שכלל אמנם שיק של התובע הוא זה שלא נפרע, אך הנפרע הוא זה שניזוק יותר בשל המחדל, שבגינו הכסף לא הגיע לחשבונו ובמקרה שלו, עוגמת הנפש הנה אף גדולה יותר מזו של מושך השיק, שכן הוא זה שלא קיבל את הכסף במועד והבנק חשוף לפיכך לתביעה הן מצד עושה השיק והן מצידו של הנפרע.
...
על רקע האמור, יש לבחון את מידת הנזק שנגרם לתובע.
משכך, שעה שלא נגרם נזק של ממש כתוצאה מהתנהלות הבנק, איני סבורה, כי יש מקום לפסוק פיצוי רק בשל עוגמת הנפש של הלקוח, המשקף את כעסו של הלקוח ועוגמת הנפש האישית עקב הטעות ולכן אין מקום לפסוק פיצוי לתובע בגין עוגמת נפש זו.
סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 3,500 ₪.
בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ולפיה עיקר התביעה נדחה, כאשר בגין מרבית השיקים התביעה כלל לא הוכחה בהעדר צירופם של השיקים ואף בשים לב ללשונו המשתלחת של התובע, אך מנגד בהינתן העובדה שאמנם התובע הוכיח, כי לא היה מקום להחזיר את השיקים מושא התובענה, הנני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסכום של 7,000 ₪.
