מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין ועוגמת נפש נגד בנק ומנהל סניף

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום דימונה נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, השיק המקורי הוחזר לידיו ביום 31.01.2019 ע"י הספק, וכנגדו נימסרו לספק שני שיקים חלופיים זהים בסכומם הכולל לסכום השיק המקורי (רא' מכתב התובע לבנק מיום 10.04.2019).
בדיון ביום 09.09.2020 נכחו התובע בעצמו ומנהלת סניף דימונה בבנק הפועלים מטעם הנתבע (להלן: "מנהלת הסניף").
ברבות הימים, הפסיקה, בעקבות מאמרו המקיף של המלומד (כתוארו אז) אהרן ברק בעיניין זה (אהרן ברק זיוף במשיכת שיק: מטרה ואמצעים בחלוקת הסיכון בין הבנק ללקוחו משפטים א 134, 154-155 [תשכ"ח]), הרחיבה חריג זה ולמעשה נקבע כי לעיתים ייתכן ובנק יהיה רשאי לחייב את הלקוח בגין שיק מזויף, מכח חובות חוזיות ונזיקיות, ובעיקר חובת זהירות ואשם תורם (ראו: ת"א (מרכז) 10629-02-10 זנוה (1984) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו, 29.11.2012] ובהרחבה בע"ש (י-ם) 195/97 היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק לאומי פ"מ תשס"ג (1) 481, 526-545 והאסמכתאות שם (להלן: "ע"ש 195/97").
אפנה לבחון את טענת התובע לזכאות לפצוי בגין "ריביות, אובדן ימי עבודה, הוצאות ועוגמת נפש". לעניין הריביות, נראה כי די בכך שהחיוב ישוערך החל מיום פרעון השיק (04.03.2019) בכדי לפצות בגין רכיב זה (בהעדר כל טענה לריביות מיוחדות בחשבון התובע), ואין צורך בקביעת פיצוי נפרד לצורך כך. אשר ליתר המרכיבים שציין התובע, כתב התביעה ויתר טענות התובע אינם כוללים תאור ופירוט לכך שהעיסוק בשיק המזויף היה כרוך במאמץ מרובה או הוצאות מיוחדות, מעבר למספר מצומצם של שיחות טלפון ופגישות שיש להניח כי היתקיימו מול הבנק.
...
אשר לטענה הנרמזת מדברי מנהלת הסניף בדיון (עמ' 4 שורות 23-24 לפרוטוקול), אף שאינה מופיעה בכתב ההגנה, כי היה על התובע לבטל את השיק במהלך 3 ימי העסקים שלאחר הצגתו, הרי שדינה להידחות גם כן. אמנם נקבע בעבר בפסיקה כי בעל חשבון שהיה עליו לדעת על שיקים בעלי חתימה מזויפת שהוגשו לפירעון ולא דיווח על כך מבעוד מועד לבנק, לא תשמע מפיו טענה מאוחרת כי השיקים פסולים (ראו: ע"א 372/77 פרל אינשורנס קומפני לימיטד נ' קנטי פ"ד לג(3) 38, 46), כמו גם כי כיבודם של שיקים פגומים הוא סביר מקום בו שיקים דומים נפרעו במשך תקופה ארוכה ללא כל טרוניה מבעל החשבון (ראו: ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ"ד מא(3) 319, 329), אלא שפסיקות אלו עוסקות במשלוח של הודעות מרובות, או בתקופה ארוכה שבה לא התקבלה כל התייחסות מצד בעל החשבון לפעילות הנעשית בחשבון.
משכך טענה זו נדחית.
סיכום סופו של דבר, אני מורה לנתבע לשלם לתובע סך 18,589 ₪, כשהוא משוערך מיום 04.03.2019 ועד למועד מתן פסק הדין בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ה'תשכ"א-1961, וכן סך 750 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

תביעת לשון הרע ותביעה נזיקית של עורך דין נגד בנק, נוגעת לחזרתם של מספר שיקים שחזרו בחשבונו של התובע מסיבות שונות, עיקרן טכניות, אך שניים מהם מהם עקב 'העידר כסוי מספיק', כאשר החזרת השיקים התבררה כשגויה.
התובע טוען כי בכל אותם זמנים, טופל באופן אישי על ידי מנהל מיגזר פרימיום בסניף, מר הקטור אנקרי, בנקאי קפדן ודייקן, ובכל פעם מחדש הסביר מר אנקרי, כי מדובר בטעויות של פקידים, סטודנטים או עובדי חב' כוח אדם אשר מטפלים בשיקים.
כך למשל בתק (חד') 22743-10-18 שמעון ברק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם נבו 10.6.19), שבו עילת התביעה היתה לשון הרע, אך גם נזיקית (כשבעילה הנזיקית נתבע סכום נמוך מזה שנפסק, כך שעיקר הפצוי היה בעילת לשון הרע) קבע בית המשפט, תוך טישטוש האבחנה בין עילת לשון הרע לעילה הנזיקית: "..דא עקא, שלטעמי – כפי שגם הבהרתי לצדדים במהלך הדיון שהתקיים בפני ולכן הצעתי להם לסיים את ההליך בתיק זה בפשרה מסוימת (אלא שהנתבעת דחתה את הצעתי בעוד שהתובע הסכים לה) – הפעולה של החזרת השיק בוצעה באופן נמהר מדי, ולכל היותר מיד לאחר שנציגת הנתבעת (שלא זומנה לעדות בבית המשפט) ניסתה ליצור קשר עם התובע ומשלא עלה בידה לעשות כן בפעם הראשונה, השיק הוחזר. לטעמי, פעולה זו של החזרת השיק מבלי שהתובע קבל איזו שהיא התראה מוקדמת על כך, כמתחייב בהתאם לנהלי הבנק, עולה בעיני כדי הפרת חובת הזהירות של הבנק כלפי לקוחו, דהיינו מעשה של התרשלות המזכה את הלקוח בפצוי.
עוד אציין, כי במקרה דנן, ככל שהדבר נוגע לנימוקים הטכניים של החזרת השיקים הנוגעים במחדלי הנפרע, הרי שכלל אמנם שיק של התובע הוא זה שלא נפרע, אך הנפרע הוא זה שניזוק יותר בשל המחדל, שבגינו הכסף לא הגיע לחשבונו ובמקרה שלו, עוגמת הנפש הנה אף גדולה יותר מזו של מושך השיק, שכן הוא זה שלא קיבל את הכסף במועד והבנק חשוף לפיכך לתביעה הן מצד עושה השיק והן מצידו של הנפרע.
...
על רקע האמור, יש לבחון את מידת הנזק שנגרם לתובע.
משכך, שעה שלא נגרם נזק של ממש כתוצאה מהתנהלות הבנק, איני סבורה, כי יש מקום לפסוק פיצוי רק בשל עוגמת הנפש של הלקוח, המשקף את כעסו של הלקוח ועוגמת הנפש האישית עקב הטעות ולכן אין מקום לפסוק פיצוי לתובע בגין עוגמת נפש זו. סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 3,500 ₪.
בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ולפיה עיקר התביעה נדחה, כאשר בגין מרבית השיקים התביעה כלל לא הוכחה בהעדר צירופם של השיקים ואף בשים לב ללשונו המשתלחת של התובע, אך מנגד בהינתן העובדה שאמנם התובע הוכיח, כי לא היה מקום להחזיר את השיקים מושא התובענה, הנני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסכום של 7,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

התביעה הנה תביעה שהוגדרה כתביעה כספית/חוזית/נזיקית על סך של 320,000 ₪ שהוגשה על ידי שלושת התובעים כנגד הנתבעים.
התובעים עותרים לחייב את הנתבעים (לרבות הבנק) בסכומי ההלוואות והפרשי הריבית וההצמדה בגינן וכן בגין עוגמת נפש.
ביום 26.11.19 הובאה לעיוני (לאחר תשלום האגרה הנדרשת) בקשה מטעם התובעים להורות לפמ"ח למסור את חומר החקירה בתיק פלא 6054/17 , הכולל על פי הטענה גם דיסקים ובהן שיחות בין התובעים והנתבעת 2 ומנהל הסניף של הנתבע 1 במעלות תרשיחא ואת התמלולים של אותן שיחות.
...
לעניין האפשרות לתיקון המחדל בהוצאות ובהוראות דיוניות מתאימות - גם הפעם שקלתי האם ניתן לרפא את מחדלי התובעים באמצעות פסיקת הוצאות ומתן ההוראות המתאימות על אף הארכת הדיון הגלומה בכך, ואולם בנסיבות העניין מצאתי כי אין מקום לעשות כן. הבקשה אינה מגלה שום טעם או עילה של ממש למועד בו הוגשה, מדובר בראייה שהייתה בידי התובעים מזה שנים וגם אם נניח כי יש לה חשיבות בענייננו הרי שלא שוכנעתי כי דין חשיבות זו לסגת מפני כל שאר העקרונות והמבחנים המנחים את בית המשפט ובראשם: תום הלב בהליך המשפטי.
סוף דבר הבקשה נדחית.
כמו כן אני מורה כי: סיכומי התובעים יוגשו עד ליום 10.8.20 בהיקף שלא יעלה על 10 עמודים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה על סך 450,000 ₪ מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") ומכוח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות").
תוך ימים ספורים, ביום 15.1.18, הגיעו הזוג מרדכי לבנק לפגישה עם מנהל הסניף מר תומר רוזנפלד (להלן: "רוזנפלד").
מרדכי העמיד את הנזק שניגרם לו על 400,000 ₪ וכן עגמת נפש 50,000 ₪.
...
לא הוכחה שום הפרה של חוק הבנקאות, ואני דוחה את טענות מרדכי על בסיס חוק הבנקאות, שמימלא נטענו בעלמא מבלי להפנות לסעיף או הוראה כלשהי.
לשון הרע אני דוחה את טענות מרדכי בנוגע לפגיעה בתדמיתו וביחס לטענותיו מכוח חוק איסור לשון הרע.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפניי תביעת נזיקין שהגיש התובע נגד הנתבע, בעילת רשלנות.
כתב התביעה בכתב התביעה תוארה הגרסה העובדתית הבאה: התובע היה לקוח של הנתבע (להלן: הבנק) וניהל אצלו את חשבון בסניף ברחוב הנביאים בחיפה.
בנוסף ביקש התובע לפסוק לו פיצוי בגין עוגמת נפש.
עילת תביעה אחת התבססה על אחריות הבנק לפי חוק כרטיסי חיוב והעילה השנייה היא נזיקית בגין התרשלות הבנק.
...
לאור האמור, משלא הוכיח התובע כי נעשה שימוש לרעה בכרטיסו ומשלא הוכיח כי הבנק התרשל, דין התביעה להידחות.
אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך כולל 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו