כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין תקיפה מינית והרשעה בעבירת מעשה מגונה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

כתב התביעה הוגש בעוולת התקיפה כשהתובעת מתארת כי הנתבע "השכיב אותה וכפה את עצמו עליה". לטענתה, "פסק הדין הפלילי המרשיע מהוה ראיה חלוטה לאחריותו של הנתבע בתקיפתה, כאמור בסעיף 23 לפקודת הנזיקין". בתצהיר עדותה הראשית, תארה התובעת את הארוע כמעשה אונס שביצע בה הנתבע.
לטענתה: "הסתמכות התובעת על פסק הדין הפלילי שהרשיע את הנתבע אינה מונעת ממנה לטעון במסגרת תביעת הנזיקין שנאנסה, וזאת למרות שהנתבע הורשע בעבירה של מעשה מגונה 'בלבד'." אין בידי לקבל טענה זו. א. הלכה היא כי טענה שלא הועלתה מלכתחילה בכתבי הטענות מהוה "שינוי חזית" ויש לדחותה, אלא אם תוקן כתב הטענות באישורו של בית המשפט או שבעל הדין נתן את הסכמתו לשינוי החזית (רע"א 9123/05 אדמו"ב פרוייקטים בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ).
לגופה של תביעה טוען הנתבע כי עיקר נזקיה של התובעת נגרמו לה על ידי בעלה לשעבר ועל ידי גברים אחרים וכי "אין קשר סיבתי בין הארוע הפלילי ובין ניזקי התובעת". עוד טוען הנתבע כי "התובעת סבלה מאלימות פיזית, נפשית והיתעללות מינית מצד בעלה לשעבר" וזו "הותירה נזקים חמורים הרבה יותר בנפשה של התובעת מאשר הארוע הפלילי". לטענת הנתבע, הפצוי ששילם לתובעת במסגרת ההליך הפלילי הוא פיצוי מספק עבור נזקיה, ככל שאלה כלל נגרמו ואותם הוא מכחיש.
...
ד. על כן, מטעמים של סדרי הדין, נדחית טענתה של התובעת בדבר מעשה אונס שביצע בה הנתבע.
על אף כל האמור לעיל, במכלול הנסיבות, לרבות אופי האירוע והרקע הנפשי של התובעת, אני פוסקת לתובעת בראש נזק זה פיצוי גלובאלי בסך של 3,000 ₪ לעבר ולעתיד.
אני סבורה כי התובעת הפריזה הרבה בהערכת הפיצוי המגיע לה. ראשית, הפיצוי אותו קובע החוק הוא פיצוי מקסימלי והמנעד רחב.
סיכום ראשי הנזק: הפסד השתכרות בעבר: 5,000 ₪ הפסד השתכרות לעתיד: 25,000 ₪ עזרת הזולת: 3,000 ₪ כאב וסבל: 65,000 ₪ -------- סה"כ 101,000 ₪ בניכוי - פיצוי ששולם 20,000 ₪ -------- סה"כ 81,000 ₪ סוף דבר: בתוך שלושים ימים ישלם הנתבע לתובעת סך של 81,000 ₪ ואגרת משפט כפי ששולמה, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 14,200 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים - ביום 27.8.2015, הוגש כנגד המערער כתב אישום ובו מיוחסת לו עבירה של ביצוע מעשה מגונה בכוח, בהתאם להוראות סעיף 348ג(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
במסגרת בירור בקשת המעצר התברר כי לחובתו של המערער עבר פלילי אשר כולל 23 הרשעות לרבות בגין עבירות של תקיפה, איומים, היזק לרכוש במזיד, כי הוא ריצה עונשי מאסר בגין חלק מהעברות הקודמות שביצע וכי הוא השתחרר מהמאסר האחרון כשבועיים לפני הארוע בו עסקינן.
עוד נטען כי צוות החקירה המשטרתי לא כלל חוקרים אשר קיבלו הכשרה מתאימה לגבי טפול בעבירות מין בקשישים, ולו היה בצוות גורם אשר קיבל הכשרה מתאימה - הצוות היה פועל לבירור פרטים באשר למצבה המנטאלי/קוגנטיבי של המתלוננת עוד בשלב החקירה, וזאת במיוחד לאחר שאחת החוקרות אשר נימנו על צוות החקירה דוקא סברה במהלך החקירה כי יש מקום לבחון את מצבה המנטאלי של המתלוננת, לאחר ששוחחה עם העובדת הסוציאלית, ולמרות זאת – לא התבררו הפרטים בהקשר זה בשלב החקירה ביוזמת המישטרה.
בעיניין שובר, התברר ערעור אזרחי לגבי תביעה נזיקית בשל מעצר, ושם הנסיבות היו מיוחדות כדלקמן: לאחר הזיכוי בהליך הפלילי בבית המשפט המחוזי, שובר הגיש תביעה לבית המשפט הפלילי לפי סעיף 80 לחוק העונשין ותביעתו נדחתה.
...
ייתכן ולו לא הייתה מוגשת ונדחית התביעה במסלול הפלילי, בית המשפט העליון, בגדרי הערעור האזרחי, לא היה מסתפק רק בהמלצה אלא מעניק לשובר פיצוי מכוח סעיף 80.
לסיכום, במקרה מיוחד זה, הגם שקשה לקבוע בבירור שקיימת רשלנות מצד המשטרה או הפרקליטות, בשל סימני השאלה שקיימים, ובמיוחד נוכח האפשרות שהייתה לאתר את המידע הרפואי במועד מוקדם מאשר היה בפועל, ונוכח החובה לבחון מחדש את הצורך בהותרת המערער במעצר לאחר שהחומר הרפואי הגיע לידי הצדדים ולאחר שהמתלוננת נחקרה - מן הראוי לפסוק למערער פיצוי מתון בגדר התקרה הקבועה בתקנות הפיצויים, לגבי חלק מתקופת המעצר, מחמת שיקולי צדק ויעילות.
בנוסף – המשיבה תשלם למערער הוצאות משפט בהליך הערעור בסך 10,000 ₪ (כולל מע"מ).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע בחודש פברואר 2017, בהיותה חיילת בשירות סדיר, המבקשת הותקפה מינית על-ידי המשיב, אשר הורשע בעקבות זאת בבצוע מעשה מגונה בכוח, כמו גם במירמה והפרת אמונים (להלן: הארוע) (תפ"ח 24371-02-17).
ביום 14.8.2018 הגישו המבקשת ואמה (המבקשת 2; ובצוותא עם המבקשת להלן: התובעות) תביעה נזיקית נגד המשיב לפיצויים בגין הארוע.
אפילו בהליך פלילי, כאשר אל מול אינטרס נפגעת עבירת מין עומד האנטרס הנעלה של חקר האמת וזכותו של הנאשם להיתגונן, בתי המשפט מאזנים בזהירות בין האינטרסים הנוגדים (עמית, בפרק כא פרטיות ונפגעות עבירות מין, עמ' 700-681).
...
בענייננו, אני סבורה כי למשיב אכן עומדות חלופות שונות להוכחת טענתו בדבר שיעור נכותה של המבקשת, אשר פגיעתן פחותה מזו של חשיפת נתוני המיקום המבוקשים.
הנה כי כן, אני סבורה כי חוסר המידתיות המובהק של צו האיכון כשלעצמו, מצטרף אף לתרומתם המועטה של נתוני המיקום המבוקשים לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
אשר על כן, באיזון הכולל בין השיקולים הרלוונטיים מזה ומזה, שוכנעתי כי הפגיעה שיסב צו האיכון לפרטיות המבקשת אינה מצדיקה את מתן צו האיכון המבוקש.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 22.11.2018 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום חמור כנגד המשיב בו יוחסו לו עבירות רבות של מעשים מגונים בקטינות בנות מישפחה (תפ"ח 53287-11-18), וביום 23.1.2020 []הוא הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון.
המבקשת טוענת כי הקניית סמכות עניינית לבית המשפט לעינייני מישפחה במקרה של עבירות מין במשפחה תפלה לרעה את נפגע העבירה במובן זה שתישלל ממנו האפשרות לנהל את תביעתו הנזיקית בהליך מקוצר בפני הערכאה שהרשיעה את הנאשם כאמור בסעיף 77 לחוק בתי המשפט, וכי פסק הדין היתעלם מהעובדה שבעניינו של המשיב היתנהל בעת ההיא הליך פלילי.
עוד טוענת המבקשת כי הקניית הסמכות העניינית לבית המשפט לעינייני מישפחה בתובענות אזרחיות שעוסקות בעבירות מין במשפחה, תוביל לפגיעה בזכויות הדיוניות של נפגעי תקיפה מינית במשפחה.
סיכומם של דברים – ההלכה שנפסקה בפסק הדין ולפיה הסמכות העניינית לידון בתביעות נזיקין בגין עבירות מין בתוך המשפחה נתונה לבית המשפט לעינייני מישפחה, מבקשת לייצר כלל ברור ופשוט ליישום ביחס לסמכות העניינית לידון בתביעות מסוג זה. בקביעת כללים הנוגעים לסמכות עניינית יש להביא בחשבון מחד גיסא את השפעותיהם על הצדדים המתדיינים ועל יכולתם לפנות לערכאות, ומאידך גיסא שאלות של צדק דיוני, ובכלל זה סדרי הדין הנוהגים בערכאות השונות והתמחותן בתחומים מסוימים (עניין פלונית, פסקה 9).
...
עם זאת, ולנוכח האמור לעיל, נחה דעתי כי אין בקשיים המתעוררים בהקשר זה כדי להצדיק קיומו של דיון נוסף בפסק הדין.
ההלכה שנקבעה בפסק הדין מאזנת בין שיקולים אלה ומהווה התפתחות טבעית של הפסיקה בהקשר זה, ולא שוכנעתי כי הקשיים שעליהם הצביעה המבקשת מצדיקים קיומו של דיון נוסף.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים לפני תביעת נזיקין בגין ניזקי גוף לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין") המבוססת על עוולות הרשלנות, תקיפה והפרת חובה חקוקה.
התובע, יליד 1989, טוען שבמהלך ריצוי עונש מאסר בפועל בכלא 'דקל', הותקף מינית בידי סוהר אשר נגדו הוגש כתב אישום ואף הורשע בדין הפלילי במסגרת ת.פ. 61842-03-14 מדינת ישראל נ' כהן (15.05.16) ובו נקבע כי הנתבע ביצע "שבע עבירות של מעשה מגונה לפי סעיפים 348(א) בנסיבות של מירמה כאמור בסעיף 345(א)(2) ובנסיבות נוספות של סעיף 348(ה)". התביעה הגישה חוות דעת מטעמה אשר מצביעה על כך שכתוצאה מהארוע הנטען נותר התובע עם נכות פסיכיאטרית בשיעור 40% (PTSD).
לטענת ב"כ התובע המלומדת, על פי סעיף 42א(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א – 1971 הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט הפלילי יהיו קבילים במשפט האזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, וכי עבירות המעשה מגונה בהן הודה בהליך הפלילי מקימות כלפי התובע עוולות אזרחיות המזכות אותו בפצוי הנזקים שנגרמו לתובע ומהוים עוולת תקיפה לפי סעיף 23 לפקודת הנזיקין, הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודה בהפרה של חוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח - 1998.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת והנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, לתובע את הסכומים דלעיל, בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מהסכום הנ"ל. לא אוכל לסיים פסק דין זה מבלי לשתף בתחושותיי בקשר להליכים אלו ואחרים כדוגמתם שמגיעים לאולמי.
ואז, לאחר גזירת הדין ותשלום הקנס או הפיצוי למתלונן "נופלת" על המורשע תביעה אזרחית בהיקף גדול פי כמה מהקנס או הפיצוי ששולם במסגרת הסדר הטיעון.
או אז, מסתבר בדיעבד למורשע שהוא פעל מתוך "טעות בכדאיות העסקה". נראה לי שמדובר ב"כשל שוק" כאשר הסנגורים בהליך הפלילי לוקחים בחשבון רק את "כדאיות העסקה" בקשר להליך הפלילי תוך התעלמות מההשלכות האזרחיות העתידיות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו