מעבר לידרוש אציין כי התובעות נימנעו בזמן אמת מלתקוף את רמ"י ב'תקיפה ישירה', אף שביום 14.6.2012 שלחו לרמ"י מכתב, באמצעות עו"ד, ובו טענו כי פנו לועדה להקצאת חופים בעריית אילת בבקשה לקבל רישיון להקצאת חוף, על מנת שיתאפשר להן להגיש מזון ומשקאות למתרחצים בחוף, "כמו שעושים זאת עשרות קיוסקים ו/או בתי מלון ו/או מזנונים בטיילת החוף הצפוני", והועדה השיבה להן בלאקוניות כי היא בוחנת את הצדדים החוקיים של הבקשה.
אף שהסכם ההרשאה נחתם כחודש לאחר זכייתה במיכרז, והוחל רטרואקטיבית, אינני מוצאת כי הדבר רלוואנטי בדרך כזו או אחרת לעילת התביעה של התובעות, או כי מדובר בהתרשלות במובן הנזיקי, ובודאי שאין הצדקה לידון בטענות אלו בדרך של תקיפה עקיפה אגב בירור התביעה הכספית שלפני.
...
אשר על כן אני דוחה את התביעה.
התובעות ישלמו לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 100,000 ₪, וזאת בנוסף לכל סכום הוצאות שהוטל על התובעות במהלך ניהול התיק, וזאת בשים לב לסכום התביעה, לעילות התביעה, ולמשאבים שלהן נדרשו הנתבעות לצורך התגוננות בהליך.
המזכירות תעביר לידי כל אחת מהנתבעות את חלקה;
התובעות ישלמו את יתרת ההוצאות שקבעתי לכל אחת מהנתבעות בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין עד יום התשלום בפועל;
נתבעות 2-4 רשאיות לעשות שימוש בערבות צד ג' שהופקדה לטובתן בקופת בית המשפט.
