מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה: רשלנות מעסיק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה נזיקית לתשלום ניזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו עקב תאונת עבודה שאירעה לו ביום 12.10.15 עת עבד בשרותה של הנתבעת-מעסיקתו.
מוצג "נ/1" מצוין שהתובע סובל מהכאבים יומיים מה שממקם את תחילתם עם ארוע התאונה הנטען בתביעה זו. כך גם אין שום סתירה בין מה שנכתב בטפסים בפנייה לביטוח הלאומי לבין טענות התובע בכתב התביעה, כל מה שהוסף בתביעה הנו תאור הרשלנות הנטענת וכפי שצוין לעיל, כבר בטופס על דיווח התאונה לביטוח לאומי צוין במפורש שהתובע מתכוון להגיש תביעת נזיקין.
...
בהתחשב בגיל התובע בעת התאונה, סוגי העבודה בהם עבד, נתוני הרציפות בעבודה לאורך תקופה ארוכה מחייו אך גם בהתחשב בעדות התובע ובמסקנה המתבקשת כי חי ממשהו גם כשלא נרשם שכר מוצהר, הנני מעמיד את בסיס השכר הממוצע לחישובי העבר והעתיד על סכום של 6,000 ₪ אך כולל תנאים סוציאליים שכן העבר התעסוקתי (כמו גם עדות התובע בעניין עבודתו הלא מוצהרת) מצביעים על כך שבגין מרבית השכר לא בוצעו ע"י המעבידים (או בכלל) הפרשות לפנסיה וממוצע ההפרשות שבוצעו נמוך מאד.
לכן הנני קובע את תקופת אי הכושר המלא לתקופה של 6 חודשים ואי כושר חלקי בשיעור 50% לעוד 6 חודשים, גישה מיטיבה זו נסמכת על כך שמדובר בעובד כפיים שנדרשת לו תקופה ארוכה יותר על מנת למצוא עבודה המתאימה למגבלותיו (ולו הנטענות).
סיכום כפי שפורט לעיל, התביעה הוכחה גם אם בקושי רב, אין מקום לפסיקת אשם תורם, הנזק לאחר ניכוי תגמולי המל"ל עומד על 41,000 ₪ ומשכך הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 41,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 18%+מע"מ ובתוספת הוצאות המשפט (אגרה ראשונה והחזר שכ"ט מומחים-ד"ר סלטי וד"ר רינות ) בסך 7,500 ₪ , הכל לתשלום תוך 30 ימי עבודה שאם לא כן, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע מפנה להילכת ינון (ע"א 1432/03 ינון יצור ושיווק מוצרי מזון בע"מ נ' מאג'דה קרעאין ואח' (1.9.2004)), שם נפסק כי "אין מקום להחיל על תאונת עבודה, שאירעה בשל התרשלותו של מעביד ישראלי במפעל בבעלות ישראלית הממוקם בשטחו של ישוב ישראלי בגדה המערבית את הדין הירדני – אף אם הנפגע או הנפגעת הם תושבים פלסטינאים". לענין ההתיישנות, טוען התובע כי לפי החוק הישראלי, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, וזו לא חלפה, וגם אם יחול הדין הפלסטינאי, בסעיף 125 לחוק העבודה הפלסטינאי נרשם ש"לא יועבר הפצוי בגין תאונת עבודה מבלי לקבל פצויי פיטורים המגיע לעובד" וכי פצויי פיטורים שולמו לתובע רק ביום 10.8.18.
הנתבעת 1 (המעבידה) טענה בכתב הגנתה כי בהתאם למבחן "מירב הזיקות" מקום השיפוט הנאות והטבעי לידון בתביעה הוא אך ורק בית המשפט ברשות הפלסטינאית, וכך פירטה את הזיקות: התובע פלסטינאי, הטיפול הרפואי בוצע על ידי רופאים פלסטינאים, מקום המפעל הוא "באיזור", שם מתנהלים חייהם ועסקיהם של הצדדים, קיים פורום זר שמוסמך לידון בענין, והדין החל על התאונה הוא הדין הפלסטיני המוכר לפורום הזר.
היתיישנות משקבעתי כי הדין החל על בירור התביעה הוא הדין הישראלי, הרי שיש לדחות את טענת ההתיישנות שטענה המעבידה, באשר התקופה היא 7 שנים על פי חוק ההתיישנות תשי"ח- 1958 ולא שנתיים על פי דין "האיזור" (בחוק ההתיישנות בוטל סעיף 68 לפקודת הנזיקים האזרחיים 1944).
...
"הדין אשר ראוי להחילו בנסיבות המיוחדות של המקרה הוא הדין הישראלי, שהוא הדין בעל העניין האמיתי בהסדרת דפוסי העבודה ודפוסי ההתנהגות בכלל בשטחם של אותם היישובים בשטחים. זיקתה של מדינת ישראל לאירוע אינה מתמצית, כפי שמציגה זאת המערערת, בהיותה מדינת תושבותו של המזיק" "סוף דבר, נותרנו ובידנו הכלל שלפיו הדין החל על העוולה הוא דין מקום ביצועה. לכלל האמור נכיר בחריג שעל-פיו לא יהא זה צודק להחיל את דינו של מקום ביצוע העוולה במקום שבו הקשר בין מקום ביצוע העוולה לעוולה הוא מקרי. במקרה חריג – ונדיר – שכזה יהיה על בית-המשפט להחיל את דין המדינה שלה הקשר ההדוק ביותר לאותה העוולה. אכן, קיומו של חריג שכזה מוסיף, מטבע הדברים, עמימות לדין; יהא זה תפקידו של בית-המשפט להבהיר בהדרגה עמימות זו בעת שיבוא ליישם בכל מקרה ומקרה את הכלל ואת החריג לו." יישום הלכת יינון על התביעה שלפניי מחייב את אותה קביעה, לפיה הדין החל הוא הדין הישראלי.
סוף דבר אני מורה על מחיקת נתבעת 2, בשל תניית שיפוט ייחודית שאינה בית משפט זה. אני מחייבת את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת 2 בסך 3,000 ש"ח. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.
אני דוחה את בקשת הנתבעת 1 במסגרת כתב הגנתה, לסלק על הסף התביעה נגדה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

לכן, אין טעם לחזור ולהדרש מבראשית לשאלת חובת הזהירות של מעביד-עובד, רופא-חולה, מורה-תלמיד, נותן שירות-לקוח, בעלים ומחזיק במקרקעין וכיו"ב. במקרים מעין אלה, המהוים את מרבית תביעות הנזיקין המתינהלות בבתי המשפט, נתחיל בבחינת ההתרשלות, לאחר מכן בקשר הסיבתי, ובסוף הדרך נבחן אם קיימים שקולי מדיניות בגינם יש לשלול את החובה (מה שחריג כשלעצמו בסיטואציות הנמצאות בליבת דיני הנזיקין)" (הדגשה אינה במקור- א.ב.).
לשון אחר, בכל תביעה בגין תאונת עבודה יש לבחון תחילה את נסיבותיו של המקרה על מנת לבחון האם היתקיים יסוד ההתרשלות מצד המעסיק, דהיינו, הפרת חובת הזהירות.
...
לאור כל האמור לעיל, הריני לקבוע כי דחיית הכיסוי הביטוחי של איילון ביחס למעסיקה בשלב בו נעשתה- בדין הייתה יסודה.
סוף דבר ופסיקת הוצאות ההליך לאור כל המקובץ דלעיל, דין התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 3 להידחות לנוכח קביעתי כי התובע כשל להוכיח את עילת תביעתו כנגד מעסיקתו.
דין ההודעה לצד ג' 2 להידחות גם כן, לאו דווקא כפועל יוצא מדחיית התביעה העיקרית, אלא לנוכח קביעתי לעיל כי דחיית הכיסוי הביטוחי בשלב בו נעשתה- בדין הייתה יסודה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

לכן, אין טעם לחזור ולהדרש מבראשית לשאלת חובת הזהירות של מעביד-עובד, רופא-חולה, מורה-תלמיד, נותן שירות-לקוח, בעלים ומחזיק במקרקעין וכיו"ב. במקרים מעין אלה, המהוים את מרבית תביעות הנזיקין המתינהלות בבתי המשפט, נתחיל בבחינת ההתרשלות, לאחר מכן בקשר הסיבתי, ובסוף הדרך נבחן אם קיימים שקולי מדיניות בגינם יש לשלול את החובה (מה שחריג כשלעצמו בסיטואציות הנמצאות בליבת דיני הנזיקין)" (הדגשה אינה במקור- א.ב.).
לשון אחר, בכל תביעה בגין תאונת עבודה יש לבחון תחילה את נסיבותיו של המקרה על מנת לבחון האם היתקיים יסוד ההתרשלות מצד המעסיק, דהיינו, הפרת חובת הזהירות.
...
לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בעובדה כי מדובר בתאונת עבודה, מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין הוצאות בהן נשא או ישא בעתיד בקשר לתאונה לרבות נסיעות לקבלת טיפולים ככל שיזדקק להם בעתיד, גם לאחר שובו למולדתו ביום מן הימים, בסך כולל של 50,000 ₪.
51293 71סוף דבר 54678313לאור כל המקובץ לעיל, הריני מעמידה את נזקיו של התובע 1 על סכום של 361,000 ₪.
לאור התוצאה אליה הגעתי בחזית שבין שולחת ההודעה לצדדי ג' 2-3 לפיה דין ההודעה להידחות, תישא שולחת ההודעה בהוצאות צדדי ג' בגין ניהול הליך זה בסך 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה על סך 3,442,779 ₪ על יסוד הטענה כי הנתבע (המשיב 1) התרשל שעה שייצג אותו בתביעת נזיקין שהתנהלה בבית משפט השלום, בה תבע פיצוי בגין תאונת עבודה שעבר התובע בשנת 2009.
בתביעה נטען כי אלולא רשלנות הנתבע, היה עולה בידי התובע להוכיח באותה תביעה את רשלנות המעביד, שלא סיפק לו תנאי עבודה בטוחים.
...
אשר על כן, הבקשה לפטור מאגרה מתקבלת חלקית, במובן זה שהתובע פטור מאגרה עד לסכום של 2.5 מיליון ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו