תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה: נפילה מסולם

לטענתו, בתאריך זה, בעודו עומד על סולם לצורך התקנת גוף תאורה רובוטי כבד משקל, ניסגרה רגל הסולם שעליה עמד והוא נפל מגובה של מספר מטרים וריסק את קרסולו.

כאשר הגיש תביעתו למוסד לביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה התברר כי למעט תקופה בת 6 חודשים לא דיווח הנתבע על העסקתו ובשל כך נדחתה תביעתו.

כן תביעת הנזיקין שהגיש התובע מבוססת בחלקה על הוכחת יחסי עובד מעסיק ועל הקף שכרו החודשי של התובע כשעבד אצל הנתבע.

...

טענות הצדדים לטענת התובע, יש לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין, ולתת לו יומו בבית הדין.

לטענת הנתבע, דין הבקשה להידחות.

סוף דבר הבקשה נדחית.

בפני תביעת נזיקין.

התובע, יליד 1991, נפגע לטענתו ביום 06.04.17 בתאונת עבודה עת נפל מסולם במהלך עבודתו.

...

לאור בקשת הצדדים והפער בין חוות הדעת של הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר נחשון רנד מטעם בית המשפט, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען.

לפני תביעה נזיקית לתשלום פיצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו עקב תאונת עבודה שאירעה לו ביום 1.7.15 עת עבד בשירות נתבעת 2 בתחזוקת גגות מבנים בשטח שיפוטו של נתבע 1 (קבוץ כפר חרוב).

הנתבעת 2 מפנה בסיכומיה לכך שהתובע שינה גרסאות ביחס לגורם שהחליט על פירוק הסולם וכי בתצהירו, במקור, טען שהייתה זו החלטה שלו (יוער שכך אכן מתפרש מסעיפים 6-7 לתצהירו) וכי מדובר בעובד מנוסה מאד גם בעבודה בגובה וידע שעליו להשאר רתום עד שיגיע לקרקע, מה ששוב, על דעתו, החליט שלא לקיים ונפילתו אירעה משום שלא היה רתום.

...

גישת הפסיקה כאמור היא שלא להחמיר עם העובד, יחד עם זאת במקרה כאן, בנסיבותיו (שוב, צוות קטן, מגובש, הדרכות כלליות ניתנו, כולם מודים שציוד המגן היה זמין וחשוב מכל הצהרות התובע בתצהירו ותשובותיו בחקירתו), התובע הוא עובד מיומן ומנוסה שגם הוא צריך לדאוג לביטחונו וגם היה יכול לעשות כך בנסיבות המקרה ומכלול זה מוביל למסקנה שיש לייחס לו אשם תורם בשיעור של 15% .

על עניין זה התנהל ממש "משפט זוטא" על פני עמודים רבים בפרוטוקול כשבאי כוח הצדדים מתווכחים ביניהם מה אמר ומה לא אמר התובע בעדותו ביחס להימצאותו של מר בן שך בזמן הרלוונטי לתאונה באותו יום, מה התכוון זה להגיד ומה לא התכוון, בסופו של דבר נאלצתי לנסח שאלה במסגרת החקירה החוזרת והתובע אישר שאיננו זוכר אם ראה אותו ביום התאונה, די בכך.

הנכות התפקודית היא כמובן עניין להערכה, בשעתו המל"ל סבר כי לנכות הרפואית השלכה ממשית על יכולתו של התובע לחזור לעבודתו בה עסק עובר לתאונה והפעיל את תקנה 15%, המומחה מטעם בית המשפט מצא הגבלה קלה בתנועה וסימנים של אי יציבות לטרלית לצד צליעה קלה ורגישות ובחר להעניק את הנכות על יסוד סעיף הסל שכן ניתן להבין מחוות דעתו שהשלם גדול מסך חלקיו ובסופו של יום ההשפעה הכוללת של הפגיעה גדולה מ"מדידת טווח התנועה" בקרסול.

משכך ובהתאם לחלוקת החבות בין הנתבעים הנני מחייב: את הנתבע 1 לשלם לתובע 35% מנזקיו קרי 68,250 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20%+מע"מ ובצירוף 35% מהוצאות המשפט על פי קבלות שיוצגו (אגרה, חוות דעת וכיו"ב).

בע"א 7895/08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תיכנון ובצוע נ' מוחמד יאסין [פורסם בנבו] (31.8.11), נדונה תביעת נזיקין עקב תאונת עבודה באתר בניה, בו הנתבעת השליכה את הסולם ממנו נפל התובע לפני תחילת ההליך המשפטי; בע"א 9328/02 מאיר נ' ד"ר לאור [פורסם בנבו] (22.4.04), נימנע ביצוע בדיקה רפואית שהיה בה אולי לאבחן הפרדות שיליה בתביעת רשלנות רפואית.

...

לאור האמור, דין התביעה להידחות.

אציין כי גם אם התביעה הייתה מתקבלת בסופו של דבר, לא היה מקום לחרוג בנסיבות העניין משיעור שכר הטירחה הנ"ל כטענת התובע, שכן בהתחשב בדברי העד אזברגה לחוקר הנתבעת, הכחשתה של הנתבעת את החבות לא הייתה סתמית וחייבה את ניהול ההליך.

סוף דבר בהתאם לתוצאה אליה הגעתי, תביעת התובע לא הוכחה והיא נדחית.

הוא גם עבד אצל הנתבעת כחודש או חודשיים לפני התאונה וגם בתקופה זו הוא נפל מסולם, עקב זאת פּונה לבית החולים ושם נמצא ש"הכל בסדר" (ש' 16-8, ע' 11; ש' 23-6, ע' 12ש' 23, ע' 15, ע' 13).

בחוות הדעת שצרפה הנתבעת (של ד"ר לבני), נרשם בין היתר: "מר..., בן 33, פועל ביניין. נפגע בתאונת עבודה ביום 8.2.18. נפל מגובה של כשלושה מטרים ונחבל בקרסול ימין ובגב תחתון...". בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט נרשם בין היתר: "ביום 8.2.18 נפל התובע בעת עבודתו כפועל ביניין...". לגירסת התובע קיימים חיזוקים ממספר כיוונים: ראשית: לפי הדו"ח הרפואי של מד"א אשר הגיע לאתר ופּינה את התובע, נרשם: "הגענו לחולה באתר בניה שוכב על קרש ניראה כאוב. לדברי מנהל עבודה נפל מגובה כ 3 מטר על אבנים...". מדובר ברשום סמוך לאחר היתרחשות התאונה על סמך דברים שמסר מנהל העבודה באוזני עורך המסמך.

על-יסוד האמור, נקבע בזאת כי הנתבעת חבה בנזיקין בגין התאונה.

הנכות הרפואית התובע תמך את תביעתו בחוות דעת רפואית של ד"ר א' מחאמיד, ולפיה, עקב התאונה נותרה אצל התובע נכות צמיתה בשיעור 10% בעמוד השידרה המותני, לפי סעיף 37(7)(א) בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") וכן בשיעור 10% בגין הפגיעה בקרסול הימני והגבלת התנועה בו, לפי סעיף 35(1)(ב) בתקנות המוזכרות.

...

לאחר ששמעתי את עדות מנהל העבודה לפניי, אשר העיד כי כך שמע את הדברים מפי התובע, לא מצאתי בעדותו כדי לסתור רישום זה, ולכן לא מצאתי לפקפק באמינות רישום ראשוני זה. שנית: לפי סיכום רפואי של בית החולים אלמקאסד בירושלים מיום 8.2.2018, בפתח הסיכום תואר: "FD from 3 m height, fell on hard ground". גם במסמך זה התלונות היו כאבים בקרסול ימין ובגב תחתון.

אין בידי לקבל טיעון זה של הנתבעת, משני טעמים: ראשית: הנתבעת חתומה על שני מסמכים לטובת התובע בנדון, הראשון מיום 8.2.2018 והשני (שבו הוספה ההערה לעיל בכתב יד) הוא מיום 12.6.2018.

סיכום לאור האמור, התביעה מתקבלת.