תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה בבית עורך דין עצמאי

לפניי תביעה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין פגיעה בעבודה.

עם זאת, עדותה של העדה מטעם התובעת לפיה היו מים על הריצפה מהוה בעיני סיוע ממקור חצוני ועצמאי לגירסת התובעת לפיה – התובעת נפלה עקב שילוב של התקלות במעמד הברזל, ושל החלקה עקב המים שהיו על הריצפה ושטפטפו מהארגזים שהתובעת לקחה מעמדת השטיפה ושמה על המעמד.

לכך התובעת ענתה כי בעת הכנת התצהיר היא הסבירה לעורכת הדין שהריצפה היתה רטובה אבל היא לא פירטה ובלשונה "אני סיפרתי, אבל לא הסברתי יותר מדי". (עמ' 5 שורה 25 לתמליל).

לפיכך נכויי המוסד לביטוח לאומי בגין התאונה עומדים ע"ס 13,419 ₪ ובתוספת הצמדה מיום 31.12.2015 להיום, הסכום עומד על סך 14,596 ₪ סיכום ניזקי התובעת כאב וסבל 100,000 ₪ הפסד שכר לעבר 70,000 ₪ אבדן כושר הישתכרות לעתיד 175,000 ₪ פנסיה 30,625 ₪ עזרת צד ג' והוצאות 20,000 ₪ סה"כ 395,625 ₪ ניכוי בגין אשם תורם- 20% - 79,125 ₪ - נכויי מל"ל 14,596 ₪ - לאחר נכויים - 301,904 ₪ לאור האמור, על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 302,000 ₪, כאשר לסכום זה יש להוסיף החזר שכר טירחת מומחה התובעת וכן החזר חלקה של התובעת בתשלום שכר טירחת מומחה בית המשפט, ד"ר שזר, שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ והחזר אגרה ששולמה עם פתיחת ההליך.

...

הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה בהעדר אחריות שכן התובעת שינתה גרסתה באשר לגורם לנפילתה מספר פעמים וכיוון שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, יש לדחות את טענותיה באשר לגורם הנפילה.

לפיכך אני קובעת כי אין מדובר בעדות כבושה שיש לדחותה.

אולם, אופן ביצוע העבודה לפיו יש לסחוב ארגזים מטפטפים ממקום אחד לאחר – מהווה בעיני התרשלות של המעסיק שלא צפה, למרות שהיה עליו לצפות, את הסיכון שטומנת בחובה דרך עבודה זו. לפיכך אני קובעת כי לאור עדות התובעת בתצהיר ובחקירתה הנגדית, ולאור עדות גב' אבו עלי, הרי שלמרות ההבדלים בין האופן שבו תוארה התאונה בכתב התביעה לבין האופן שבו תוארה בתצהיר, ולמרות התשובה לחוקר, ובזכות התמיכה לעדותה של העדה באשר לאופן ביצוע העבודה, אני מקבלת את גרסת התובעת לפיה נפלה עקב היתקלות במעמד הברזל והחלקה בגין המים שהיו על רצפת החדר.

אני סבורה שיש להשית על התובעת אשם תורם בשיעור 20% לנפילתה.

בית משפט לעינייני מישפחה בקריות תלה"מ 33699-03-19 א' נ' א' תלה"מ 33730-03-19 א' נ' א' בפני כבוד השופטת מאיה לוי תובע י' א' ת"ז ********* ע"י ב"כ עוה"ד אבי אמר נתבעת מ' א' ת"ז ********* ע"י ב"כ עוה"ד גבי ברנדס פסק דין

האב כרך את עינייני הרכוש בתובענה אשר הוגשה לכבוד בית הדין הרבני, והצדדים הסמיכו למעשה את בית הדין הרבני לידון בסוגיה זו, כאשר איש מהם לא העלה בדיון כל הסתייגות ביחס לסמכותו של בית הדין לידון בעיניין ההלוואה, על אף שלא הוגשה תביעה עצמאית מצד אבי האשה וזה האחרון לא היה שותף להליכים.

טענת האשה, לפיה יש לנכות את המחצית בה חב האיש – 325,000 ₪, מהחלק המגיע לו ממכירת דירת הצדדים, תוך שהיא תהיה אמונה על עריכת ההחזר לעזבון אביה, נדחית; הכספים המגיעים לעזבון אבי האשה, יש להשיב לעזבון עצמו ולא לאשה, שכן כלל לא הוברר האם האשה נמנית על יורשי אביה ואם כן, באיזה חלק.

פצויי נזיקין בגין תאונת העבודה בה היה מעורב האיש במהלך החיים המשותפים: במסגרת תביעת ניזקי גוף כתוצאה מתאונת עבודה בעת שהועסק ב***** "****", נפסקו לאיש פיצויים בשיעור של 90,000 ₪.

...

סוף דבר: יש לנכות מחלקו של האיש בדירה המשותפת את הרכיבים הבאים: הסכום אשר נפסק לחובתו בחוות הדעת האקטוארית בסך 62,313 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.3.2018 ועד היום; סך של 10,000 ₪ מתוך פיצויי הנזיקין שנפסקו לטובת האיש בגדרי הסכם הפשרה; חלקו של האיש בהלוואה שניתנה על-ידי אבי האישה (מחצית הסכום), בכפוף להערות ביחס למתווה מוסכם.

לא שוכנעתי כי יש להמתין עם פירוק השיתוף בדירה עד למתן ההכרעה בתביעת הכתובה של האישה.

היות והאישה מיוצגת על-ידי הסיוע המשפטי ונוכח התוצאה אליה הגעתי וכל המפורט דלעיל, הנני מחייבת את האיש בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

הנתבע, עורך דין במקצועו, ייצג את התובע במסגרת תביעה אשר הוגשה לבית הדין לעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי, בגין תאונת עבודה אשר ארעה לתובע לטענתו.

מתוך חובות אלה ניתן לגזור אמות מידה ראויות לעיצוב סטאנדרט המיומנות והזהירות שיש לידרוש מעורך דין כלפי לקוחו גם במישור עוולת הרשלנות הנזיקית (גבריאל קלינג אתיקה בעריכת דין 447-443 (2001)).

נוסף על חובותיו האקטיביות של עורך הדין כלפי הלקוח, מוטלת עליו גם החובה ליידע את הלקוח באשר להתנהלות ההליך וההתפתחויות בו, באופן יתאפשר ללקוח שיקול הדעת עצמאי ואוטונומי, כך שיוכל לקבל בעצמו כל החלטה רלוואנטית להליך ובכלל זה – החלטה הנוגעת להליך ערעורי: במצב דברים זה קיימת חובה על עורך הדין להעמיד לרשות הלקוח, טרם הסכמה לדיון בדרך זו, את המידע המלא על צורת דיון זו ועל ההגבלות הנובעות ממנה והמשמעויות שיש לה, הן לעניין ההכרעה בהתדיינות גופה, והן בעיניין צימצום – עד כדי שלילה כימעט – של אפשרות העירעור (ת"א (חיפה) מרקו נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (5.9.2010) (עמ' 13 לפסק הדין – עניין "מרקו").

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות המצורפות ושקלתי את העדויות אשר נשמעו לפני, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלק הארי שלה.

לאחר ששקלתי את המידה בה חרג הנתבע מסטנדרט ההתנהגות הראוי לאורך ההליך, מורכבות התביעה וכן מיהות התובע ומעורבותו בהליך, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה באופן שבו הנתבע ישלם לתובע סך של 33,000 ₪, בצירוף 500 ₪ בגין הוצאות משפט.

" ביום 5.4.22 הגיש המערער למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה במסגרתה ביקש להכיר באוטם שריר הלב (להלן - ארוע הלב) בו לקה כפגיעה בעבודה.

במכתב המוסד מיום 24.5.22 נדחתה תביעתו של המערער בנימוק ש"עפ"י המסמכים שבידינו לא הוכח קיום ארוע תאונתי שארע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 11/12/2019.

עורך דין עצמאי מתמודד עם לחצים מול לקוחות כדבר שבשיגרה בפרט כאשר מדובר בעורך דין שעוסק בדיני מישפחה ולכן התובע לא הרים את הנטל להוכיח שניגרם לו ארוע חריג בעבודה ביום 11.12.19 ולא שיכנע שאין מדובר במהלך העניינים הרגיל.

בית הדין האיזורי היתעלם מראיות אשר מובילות למסקנה כי מדובר בארוע חריג, שכן לא בכל יום המערער מתמודד עם ערעור על פסק דין, שבו מתברר לו כי בית משפט השלום אשר קיבל את תביעת לקוחותיו טעה לחלוטין; עם ההבנה שלקוחותיו שהם קשי יום יצטרכו להשיב את כספי זכייתם; עם סוגיה נזיקית סבוכה שתוצאותיה בבירור לרעת לקוחותיו.

] בעיניין תמיר[footnoteRef:2] סקר בית הדין את הפסיקה אשר דנה בתביעת עורכי דין ושופטים, להכיר בארוע לב בו לקו, בזמן עבודתם, כארוע חריג.

...

אף הטענה כי בית הדין האזורי סטה מהפסיקה הקובעת את אופן בחינת האירוע החריג דינה להידחות.

] סוף דבר - דין הערעור להידחות.

המערער ישלם למוסד הוצאות משפט בסכום של 4,000 ש"ח. ניתן היום, כ"א אב תשפ"ג (08 אוגוסט 2023) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

בית משפט השלום ברחובות ת"א 31632-08-21 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד השופט קובי אסולין תובע פלוני נתבעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ פסק דין

התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל ולתובע נקבעה נכות בשיעור 24% לאחר הפחתת10% נכות בגין רקע תחלואתי קודם (נספח 9 לתצהיר התובע).

עוד הצהיר התובע כי זמן קצר לפני התאונה החל לעבוד במחלקת הליטיגציה של חברת ביטוח, ובעקבות התאונה נאלץ להתפטר (סעיף 21 לתצהיר התובע).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והבאתי בחשבון את מכלול הנתונים הרלבנטים לרבות העובדה שקביעת המל"ל התקבלה לאחר מספר ועדות ועררים, לא הופעלה תקנה 15, לא הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור, גילו של התובע (40); רקע תחלואתי קודם, עסוקו (עורך דין עצמאי), התובע בחר לעזוב את מקום עבודתו ולצאת לדרך עצמאית ולא הוצג אישור ו/או עדות נוספת על השפעת התאונה על מצבו התיפקודי מכל גורם הן לעניין עזיבת מקום עבודתו והן לעניין תיפקודו כעצמאי בתחילת דרכו עם שותפה כך שמדובר בעדות יחידה של בעל דין.

אציין כי התובע עורך דין בתחום הנזיקין והביטוח ושכר טירחה בגין ייצוגו מתקבל בסוף ניהול התיק בהתאם לשלב בו הסתיים התיק.

...

בהתאם לאמור אני קובע כי נכותו הרפואית המשוקללת של התובע בגין התאונה הינה בשיעור של 24%.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובהתאם לנתוני ההשתכרות המפורטים לעיל, בסיס שכר התובע לעבר יעמוד על 10,500 ₪ ולעתיד יעמוד על 18,500 ₪ במעוגל .

סיכום נזקי התובע הפסד שכר לעבר 144,500 ₪ הפסד שכר לעתיד 630,100 ₪ עזרת הזולת 50,000 ₪ הוצאות 5,000 ₪ כאב וסבל 50,785 ₪ סך נזקי התובע 880,385 ₪ ניכויים 675,877 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 204,508 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 15.21% ובצירוף הוצאות משפט שהוציא התובע.