תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים: רשלנות תורמת ונזקים עקיפים

לפניי תובענה כספית על סך 16,917 ₪ שעניינה ניזקי רכוש שנגרמו לרכב כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 22.12.2016, וכן לעניין נזקים עקיפים הקשורים לכאורה עם התאונה.

בעקבות התאונה נגרמו לתובעת נזקים ישירים ועקיפים, בסך כולל של 16,917 ₪, לפי פירוט כדלקמן; · נזק ישיר על פי דו"ח שמאי בסך של 8,466 ₪ · שכר טירחת שמאי בסך של 936 ₪ · ירידת ערך בסך של 4,515 ₪ · עגמת נפש בסך של 3,000 ₪ לטענת הנתבעים- דין התביעה להדחות וזאת שעה שבהתאם לנסיבות התאונה, האחריות מונחת לפתחה של התובעת.

דיון והכרעה; לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים, נספחיהם , שמעתי את עדות הנהגים ועיינתי בתמונות הנזק של הרכבים ובדו"ח השמאי, מצאתי כי האחריות לתאונה מונחת לפתחה של התובעת, תוך שיש להשית על נהג הנתבעים אשם תורם בקרות התאונה בשיעור של 15%, והכל מהנימוקים שלהלן; בהתאם לעדויות הצדדים נראה כי איזור התאונה נמצא בדרך מעוקלת, לאחר רמזור, ובסמוך למעבר חצייה.

...

בעקבות התאונה נגרמו לתובעת נזקים ישירים ועקיפים, בסך כולל של 16,917 ₪, לפי פירוט כדלקמן; · נזק ישיר על פי דו"ח שמאי בסך של 8,466 ₪ · שכר טרחת שמאי בסך של 936 ₪ · ירידת ערך בסך של 4,515 ₪ · עגמת נפש בסך של 3,000 ₪ לטענת הנתבעים- דין התביעה להידחות וזאת שעה שבהתאם לנסיבות התאונה, האחריות מונחת לפתחה של התובעת.

מכל האמור, יוצא אפוא כי האחריות לתאונה מונחת לפתחה של התובעת, שכן אף בהתאם לעדותה, ככל והמדובר בכביש המצריך יתר זהירות במהירות הנסיעה, מוצאת אני כי במעבר בין נתיבים, מיד לאחר עיקול, ובסמוך לרמזור ולמעבר חצייה - יש לנקוט בזהירות המרבית ואף להימנע ממעבר נתיבים בתנאי דרך שכאלו.

סוף דבר; על יסוד כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לתאונה מונחת לפתחה של התובעת, תוך שיש להשית על הנתבע 1 אשם תורם, אשר אינו מקים עילת תביעה, בשיעור של 15% .

בהתאמה, דין התביעה להידחות וכך הנני מורה .

זוהי תביעה קטנה במסגרתה עותר התובע לחייב הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 25.2.13.

בתביעה זו עותר התובע לפצוי בגין נזקיו העקיפים, בין היתר על פי אישור הפסדים שצורף.

משכך, נטען בכתב ההגנה כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג רכב צד ג' וכי לכל הפחות יש להטיל עליו רשלנות תורמת לקרות הארוע.

למעשה, טענת הנתבעים הנה טענת "גורם זר מיתערב". הוראת סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין {נוסח חדש} קובעת שאדם הנתפס כמי שגרם לנזק באשמו, פטור מאחריות למבצע עוולה, אם אשמו של אחר היה הסיבה המכרעת לנזק.

...

סבורני כי בנסיבות העניין סטייתו של רכב צד ג' לנתיב נסיעת רכב התובע, אשר הובילה לבלימה של רכב התובע, אין בה כדי לנתק הקשר הסיבתי בין רשלנות הנתבע לבין התוצאה, קרי התרחשות התאונה.

אין בידי לקבל טענת הנתבע 1 לפיה למשאית מרחק בלימה ארוך יותר מרכב פרטי ומשכך, על אף שבלם לא הצליח למנוע התאונה.

נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה.

רקע התביעה וטענות הצדדים: בפני תביעת שבוב על סך 10,042 ₪ להשבת כספים ששילמה התובעת למבוטחתה הגב' אורנית כהן- ברק ( להלן: "מבוטחת התובעת") בגין תאונת דרכים שהתרחשה בין רכבה מסוג גיפ' טויוטה שננהג על ידה ובין הנתבע אשר רכב אותה עת על אופנוע (להלן: "האופנוע").

הלכה למעשה צד ג' טוען כי בשל נהיגתו זו של הנתבע אשר ביקש לקצר את דרכו ולמהר למחוז חפצו, על בית המשפט ליתן לאחריותו השלוחית של צד ג' בתור מעביד כלפי התובעת פרשנות מקילה וזאת בהתבסס על סיפא סעיף 13 (ב) לפקודת הנזיקין [ נוסח חדש] שזו לשונו: " לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד". צד ג' מבקש הלכה למעשה מבית המשפט שישם לנגד עיניו את הסיכון שיצר הנתבע כלפיו שגרם לתאונה כסיכון עצמי, ובהתאם לפטור אותו באופן מלא או חלקי מאחריותו השלוחית להתרחשותה.

יוער כי ב"כ צד ג' לא הסתפק בהכרעתי זו בדיון ולאחר שנתתיה כיוון את חקירות העדים מטעמם של הצדדים לסוגיה זו על מנת לקעקע את עמדת התובעת בעיניין זה לפיה הסכם הפשרה לא הביא בחשבון את אחריותו המלאה של הנתבע לתאונה כי אם הסכם הפשרה הנמוך בכ- 40 אחוזים מהסכום שנתבע על ידי מבוטחת התובעת בביהמ"ש לתביעות קטנות במקור, משקף את שיעור אשמתה התורמת לתאונה השווה ל- 40 אחוזים מהנזק ובהתאם יש לגזור אחריות זו גם בתיק כאן.

· מבוטחת התובעת העידה על מהות הסכמתה להתפשר בבית המשפט לתביעות קטנות על סכום נמוך מזה שנתבע על ידה, והסבירה זאת בכך שהבינה שבית המשפט לא יטה לפסוק לה את הנזקים העקיפים (הפסד 3 ימי עבודה ועוגמת נפש) שנתבעו על ידה בשל קושי בהוכחתם בעוד ככל שהדבר נוגע לנזקים הישירים (הישתתפות עצמית וכינון), בעיניינם צורפו מסמכים תומכים לכתב התביעה המעידים על הנזק שניגרם לה. [ראה עדותה בעיניין זה בעמ' 5 שורות 9-12 לפר' הדיון ובעמ' 6 שורה 24-25 לפר' שם ציינה את הדברים הבאים: "עגמת נפש הבנתי שהיא לא תיתן לי"].

צד ג' מבקש מבית המשפט לעשות שימוש בפטור המוקנה לו בסעיף זה בטענה שהנתבע לקח סיכון בלתי סביר בנהיגתו, עבר עבירת תנועה ונסע במהירות מוגברת, הודה באחריותו לתאונה לרבות במסגרת ההליך הפלילי ואף לא טען לרשלנות תורמת.

...

עם זאת אני קובע כי תשלום מלוא סכום התביעה יהיה כפוף להצגתן של קבלת תיקון הנזק מהמוסך וקבלת מס של שמאי התובעת בסכום הנתבע.

סוף דבר, אני מורה על קבלת התביעה במלואה.

אני מורה בזאת על קבלת הודעת צד ג' כנגד הנתבע 2 ללא צו להוצאות, באופן שאני קובע שכל סכום שישלם הנתבע 1 לתובעת על פי פסק דין זה העולה על מחצית מסכומו הכולל של התביעה וההוצאות ישולם לו חזרה על ידי צד ג'.

התביעה נגד הנתבעת 2 סולקה בהסדר בין התובעת 1 לבין הנתבעת 2, שקבל ביום 12.8.20 תוקף של פס"ד. הצדדים חלוקים בענין המענה לשאלות הבאות: מה היו נסיבות פגיעתה של התובעת (לנתבעת אין גרסה לנסיבות החבלה שעברה התובעת, אך היא כופרת בגירסת התובעת לתאונה); מתי וכיצד נגרם השקע; כיצד נראה השקע ביום התאונה (להבדיל משלושה וחצי חודשים לאחריה); האם לפי הדין השקע בנסיבות ענייננו מהוה מפגע היוצר סיכון בלתי סביר לנפילה, שהיה על הערייה לאתרו ולתקנו טרם התאונה הנטענת; האם הערייה משקיעה משאבים וכוח אדם לאיתור מפגעים מהסוג בעניינינו; האם יש לייחס אחריות לנתבעת, אם בגין הפרת חובה חקוקה ואם בגין התרשלות - שגרמו או לא מנעו נזק גוף; האם התובעת יכולה היתה למנוע את התאונה הנטענת, וכיצד; האם יש לייחס לתובעת אשם תורם, ומה שיעורו; מה היו הדרישות התפקודיות של עבודתה של התובעת בשנים שקדמו לתאונה הנטענת; מה הנכות הרפואית שיש לייחס לתובעת בגין התאונה הנטענת; מה נכותה התפקודית של התובעת בגין התאונה הנטענת, ככל שנגרמה; מה הם נזקיה של התובעת (לעבר ולעתיד) - הממוניים והלא ממוניים, ומה שיעור הפצוי לו היא זכאית בגין כל ראש נזק.

עם זאת, יש לזכור כי הבן הוא בן בוגר שאין לו חלק בתביעת אמו, והאנטרס שלו בענין, ככל ניתן להצביע עליו – עקיף.

הנתבעת מציגה כראייה לכך שמשכורות התובעת ירדו ב-40% במרץ 2016 - מסיבה שאיננה קשורה לתאונה, את קביעות בית משפט בעיניינה של תביעה אחרת (מותב אחר); תביעה שהגיש בעלה של התובעת בגין ניזקי תאונת דרכים שעבר.

לפי הוראת סעיף 329 לחוק במקרה שהזכאי לגימלה תובע מזיק [בנזיקין] והמל"ל תובע יחד עמו [מכוח הוראת סעיף 328(א)], המל"ל לא יהיה זכאי לקבל כשיפוי מאת הנתבע, המזיק, סכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהמזיק בגין התאונה, והזכאי לגימלה יהיה זכאי ליתרה, היינו ל-25%.

...

עוד תשלם הנתבעת 1 לתובעת 1 - החזר שכר טרחת עורך דין בסך 11,840 ₪, וכן - החזר חלקי מהאגרה ששילמה התובעת 1 בנדון - בסך 712 ש"ח, והחזר הוצאות בגין שכר ששולם על ידה למומחים השונים ולעדים בתיק זה (בכפוף - להצגת חשבוניות).

בנוסף, תשלם הנתבעת 1 לתובע 2 סך של 151,800 ₪.

עוד תשלם הנתבעת 1 לתובע 2 - החזר שכר טרחת עורך דין בסך 35,521 ₪, וכן - החזר הוצאות בגין שכר ששולם על ידו למומחים השונים ולעדים בתיק זה (בכפוף - להצגת חשבוניות).

(א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.

סעיף 3(ג') לחוק הפלת"ד קובע : " האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינא אם היה או לא היה אשם מצד הנהג ואם היה או לא היה אשם תורם של אחרים" המחוקק, לא הבחין בין תאונות דרכים שארעו כתוצאה מאשמו של אדם לבין תאונות דרכים שארעו עקב רשלנות חמורה של כל גורם המעורב בתאונות הדרכים.

לעניין התנאי השני והשלישי לטענתם, אומנם נידרשת היתרשמות ישירה של הניזוק העקיף, אולם הפסיקה הרחיבה וקבעה כי זכאות הניזוק לפצוי יכולה לקום גם כאשר ההתרשמות שלו מן הארוע הייתה מכלי שני ובילבד שעמד בחושיו על תוצאותיו המיידיות של הארוע הטראגי, והנזק היה צפוי בנסיבות העניין.

...

נוכח המחלוקות בין הצדדים ותיאוריהם אין מנוס מציון פרטים מסוימים או עובדות בפסק הדין אשר קשים לקריאה ובית המשפט מצר על כך ומתנצל מראש בפני המשפחה.

אין חולק כי בגילה הצעיר כבר הייתה בידה תעודת הסמכה ללימוד פילאטיס, ולאור עדות מעסיקתה ברי כי הייתה מתפתחת תעסוקתית בכיוון זה או כיוון דומה, ואף לנוכח עדות אמה כי הייתה לומדת לקראת תואר אקדמי, אני סבור כי רמת השתכרותה בעתיד לא הייתה נופלת מהשכר הממוצע במשק.

הדרישה נדחית.

התביעה כנגד הנתבעים 3-4 נדחית.

התביעה כנגד הנתבע 5 (קלוד אייזיק חייט) נדחית.