לפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 23.8.17 בכביש מס' 444 לכיוון טייבה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רשוי 67-290-14 (להלן: "רכב התובע"), נהוג בידי גב' נסיראת מרווה (להלן: "נהגת רכב התובע"), ורכב נתבע 1 מסוג אופנוע מס' רשוי 62-252-68 נהוג בידי נתבע 1 (להלן: "רכב נתבע 1"), המבוטח בנתבעת 2.
התובע, שהוא הבעלים של רכב התובע בו נהגה עובר לתאונה ותוצאותיה גב' נסיראת מרווה, ציין בעדותו את הדברים הבאים:
"אני הבעלים של רכב מאזדה 3 שהמספר שלו 67-290-14. בתאריך 23.8.17 נהגה ברכב הזה אישתו של אחייני, ששמה נסיראת מרווה. לרכב היתה תאונה ונגרמו נזקים, ואני תובע את סכום הנזקים שנגרמו לרכב. צירפתי את כל המסמכים לתביעה".
עדה מטעם התובע, גב' נסיראת מרווה אשר נהגה ברכב התובע עובר לתאונה ותוצאותיה, תיארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה את הדברים הבאים:
"ביום 23.8.17 נהגתי ברכב שבבעלות מר נסיראת מחמוד. אני נהגתי ברכב ברשותו ובהסכמתו. אני נשואה לאחיינו של התובע. נסעתי בכביש 444 לכיוון טייבה, שזה אותו הכיוון של הנסיעה לצור יצחק. היה פקק תנועה, נסעתי ועוצרת חליפות לפי היתקדמות התנועה בכביש. היו בכביש בכיוון נסיעתי 2 נתיבים, ואני נסעתי בנתיב הימני מבין שני הנתבעים. פיתאום הגיע הנתבע 1 שנהג באופנוע והוא הגיע משולי הכביש בצד ימין ופגע ברכב שלי בצד ימין. הוא ניסה לעקוף את התנועה. לרכב שלי נגרמו נזקים. נזק לרכב הוא בסך של 4,416 ₪, שכ"ט שמאי 500 ₪, עוגמת נפש אני תובעת בסך של 1,500 ₪. אחרי התאונה ירדנו מכלי הרכב, דברתי עם נהג האופנוע. לקחתי את הפרטים שלו והוא לקח את שלי. אני מפנה לכל המסמכים שצורפו לכתב התביעה להוכחת הנזקים. אני מבקשת לפסוק לזכות התובע את סכום הנזקים שנגרמו לו בצרוף ריבית, הפרישי הצמדה והוצאות".
בחקירתה הנגדית ע"י נתבע 1 לשאלה: "כשקרתה התאונה, הכביש היה עמוס" השיבה: "נכון, היה פקק תנועה".
בחקירתה הנגדית ע"י נציג נתבעת 2 לשאלה: "אני מראה לך תמונה שצילם הנתבע 1 ושואל אותך, אם זה הכביש שבו היתה התאונה" השיבה: "כן. אני מציינת על התמונה נ/1 את השוליים, ומבקשת לרשום על השוליים את המילה "שוליים". כמו כן, אני מסמנת בחץ את הכביש ומבקשת לסמן את המילה "כביש" על הנתיב הימני.
לשאלה: "אני מראה לך תמונה נוספת, ושואל אותך, אם רואים בתמונה הזו שאני מגיש אותה ומסומנת נ/2, את הנזק ברכב שלך" השיבה: "כן." לשאלה: "את מאשרת שבקצה התמונה בצד ימין הכביש מעבר לשוליים יש דוכן של מישהו שמוכר פירות?" השיבה: "כן, יש" לשאלה: "את נסעת בנתיב הימני ולא זזת, לא ימינה ולא שמאלה?" השיבה: "לא, לא זזתי לא ימינה ולא שמאלה כי הכביש היה פקוק, ואני נסעתי אך ורק על הנתיב הימני. הנתבע 1 נסע בשוליים, ואני לא יודעת מה קרה לו כשהוא לפתע סטה שמאלה כיוון נסיעתו ופגע ברכב שלי. אולי הוא החליק ואולי הוא סטה, עובדה שהוא הגיע לנתיב שלי ופגע ברכב שלי. לשאלה: "אני אומר לך שאת סטית מהנתיב הימני לשוליים או כדי לקנות פירות או כדי לעקוף את הפקק." השיבה: "בשום פנים ואופן לא. אני נסעתי בנתיב הימני, הכל כפי שסיפרתי."
הנתבע אשר נהג ברכב הנתבע עובר לתאונה ותוצאותיה, תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו את הדברים הבאים:
"ביום 23.8.17 נהגתי באופנוע שמספרו 62-252-68. נסעתי בכביש 444 לכיוון צור יצחק. היה פקק תנועה בכביש. אני נסעתי עם האופנוע על השוליים שבכביש בשיא הזהירות. אני נסעתי בשוליים, הכביש היה עמוס, לכן נסעתי בשוליים. התאונה קרתה בסמוך למקום שמצד ימין מעבר לשוליים יש דוכן למכירת פירות. איך שהגעתי ליד הדוכן הזה, אז נהגת רכב התובע שנסעה בצד ימין על הכביש סטתה ימינה כיוון נסיעתה ופגעה באופנוע, נפלתי על הכביש, ולא קרה לי גופנית שום דבר. אם הייתי נוסע מהר, היא היתה מעיפה אותי לשדות והייתי נפגע קשה. היא עצרה בצד ליד דוכן הירקות אחרי התאונה. היתה יחד איתה באוטו אשה עם ילד, האשה ירדה וקנתה ענבים. היא דיברה איתי ולא לקחתי מנהגת התובע שום ניירות אלא לקחתי את הטלפון של בעלה. בעלה הייתי אצלו בבית ואמרתי שיש ביטוח ושיעשה מה שהוא צריך. בעלה של נסיראת אמר לי שהיא לא אשמה בתאונה. אני אומר שאחרי התאונה נהגת רכב התובע אמרה לי שהיא אשמה".
בחקירתו הנגדית ע"י נהגת רכב התובע לשאלה: " אני אומרת לך שבשום פנים ואופן לא אמרתי לך אחרי התאונה שאני אשמה. לא היה דבר כזה" השיב: " את כן אמרת" לשאלה: "אני אומרת לך שאתה התקשרת לבעלי ואמרת לו שיגיד לי שאני אגיד שאני אשמה בתאונה כדי שאני אקבל את הכספים מהביטוח שלי ואתה לא תצטרך להפסיד מהביטוח שלך" השיב: "לא נכון" לשאלה: "אני אומרת לך שאני נסעתי בנתיב שלי על הכביש, שזה הנתיב הימני, ולא ירדתי מהנתיב הימני, לא לשוליים ולא כדי לקנות פירות. לא היה דבר כזה. אתה סטית לנתיב שלי" השיב: "אם את אומרת שאני פגעתי בך, איך אני פגעתי אם נסעתי ישר בשוליים, ואת נוסעת ישר במסלול שלך? " לשאלה: "נסעת במהירות וסטית לנתיב שלי." השיב: "אם הייתי פוגע בך, הייתי עף באויר".
עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.
יפים לענייננו הדברים הבאים, כפי שפורסמו בת.א. (ת"א) רותי רם אום נ' סנאורה בע"מ (פורסם במאגרים): "כיום תביעות בגין עוגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעיניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות נזקיות, כאשר ניזוקים איבריו של אדם, אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עוגמת נפש דוקא. על כן, יש להזהר בטענת עוגמת הנפש בעניינים אזרחיים דנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדיים. כך בעניינינו"
לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום תביעתו בסך של – 4,916 ₪.
...
אני קובעת כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נתבע 1 שרכבו מבוטח בנתבעת 2 ועליהם לשאת בסכום נזקי התובע שהוכחו לפניי ושהינם כדלקמן:
נזק לרכב עפ"י דו"י שמאי בסך של – 4,416 ₪.
עתירת התובע לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש דינה להידחות וכך אני מורה.
יפים לענייננו הדברים הבאים, כפי שפורסמו בת.א. (ת"א) רותי רם אום נ' סנאורה בע"מ (פורסם במאגרים): "כיום תביעות בגין עוגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות נזקיות, כאשר ניזוקים איבריו של אדם, אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עוגמת נפש דווקא. על כן, יש להיזהר בטענת עוגמת הנפש בעניינים אזרחיים דנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדיים. כך בענייננו"
לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום תביעתו בסך של – 4,916 ₪.