מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים: מחלוקת על נכות רפואית ונזק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני תביעת נזיקין על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק").
הוגשו תצהירים והתקיים דיון הוכחות ביום 22.07.20 בו נחקרה התובעת בחקירה נגדית ומיד לאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה. משהסתבר שלא קיימת הכחשת חבות והמחלוקת בין הצדדים היא בעיניין הנכות והנזק בלבד, בסיום השמעת הסיכומים עשיתי ניסיון נוסף ואחרון ודנתי עם התובעת ובאי כוח הצדדים על דרכים לסיים את המחלוקת על דרך הפשרה ומשלא היו מוכנים לכך לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי העקרון של "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב').
בע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח', פד"י נ"ב(3) 792, נאמר מפי כב' השופט אור (בעמ' 799 – 801): "בצד קביעת הנכות הרפואית, על בית-המשפט לקבוע גם את הפסד כושר הישתכרותו בעתיד של התובע, אם התובע טוען להפסד כזה. בפריט זה על בית-המשפט להעריך ולקבוע את הפסד הממון שניגרם לתובע בשל כך שהתאונה, ומגבלותיו בעקבותיה, הפחיתו מכושר הישתכרותו. בין הנתונים המסייעים לבית-המשפט לקבוע נזק זה, יש חשיבות לנתון של הנכות הרפואית שנגרמה עקב התאונה. לנכות זו, המגבילה את התובע בפעילותו, יש השלכה לכושר הישתכרותו. זה, כמובן, אינו הנתון היחיד שיובא בחשבון. כדי לקבוע את הפסד כושר ההישתכרות יש חשיבות גם למקצועו ולמקום עבודתו של התובע.
.א ב ג ד ה ו ז להבדיל איפוא מ"נכות רפואית" ומ"הפסד כושר הישתכרות", אשר קביעתם נידרשת לצורך קביעת הפיצויים בתביעה כמו זו שבעניינינו – תביעה בגין ניזקי גוף בתאונת דרכים – אין הכרח לקבוע את שיעורה של "הנכות התפקודית". בית-המשפט יכול לקבוע את הפסד כושר ההישתכרות בלי שיידרש לקבוע את שיעור הנכות התפקודית.
...
" לדידי עדותה של התובעת אמינה בעיני ומשכך אני דוחה את טענת הנתבעת בדבר הפרת חובת הקטנת הנזק.
לפי הפסיקה (ע"א 151/84 שאדיה חורי נ' בית החולים "המשפחה הקדושה" , מב (1) 779) עזרת בני משפחה מעבר למקובל (וזהו תיק בו אני מאמין שהעזרה חרגה מהמקובל בין בני משפחה, כפי שאף עולה מהראיות) מצדיקה הענקת פיצוי בגין ראש נזק זה. אי לכך, הנני קובע כי בגין ראש נזק זה יש מקום לפיצוי התובעת, בסכום גלובלי בסך 5,000 ₪.
על בסיס 14.5% נכות רפואית ו2 ימי אשפוז, הנני מקבל את חישובי ההגנה והנתבעת תפצה את התובעת, בגין ראש נזק זה, בסך משוערך ומעוגל של 26,000 ₪.
לעניין תשלום הוצאות הבדיקה החוזרת של התובעת אצל מומחה בית המשפט ולנוכח העובדה כי הייתה תשתית ראייתית לכאורית לשינוי במצבה הרפואי של התובעת ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבורני כי אין לחייב את התובעת בהוצאות בדיקה זו. סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.3% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום ניתן היום, ב' חשוון תשפ"א, 20 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הוכח כי במעשה המתואר קשרו כל הנתבעים קשר לבצע פשע, וכי במעשים המתוארים לעיל, חבלו כל הנתבעים במתלונן חבלה חמורה, בצוותא חדא, כשהם נושאים נשק קר. שאלת האחריות במישור הנזיקי כפי שצוטט לעיל, התובע ונתבעים 3, 5 ו- 6 הגיעו להסכמה "כי קיימת אחריות לפצוי התובע על ידי הנתבעים בגין האירועים נשוא התביעה." בנסיבות ארוע התקיפה כמפורט לעיל, אני קובעת כי קמה אחריות של כל הנתבעים 6-1 לפצוי התובע בגין נזקיו, וזאת גם בהעדר הסכמת הצדדים לעיל.
לשיטתם – יש ללמוד מכך על ניסיון של התובע להאדיר את נזקיו, וכן על העדר פן תיפקודי של הנכות הנפשית הנטענת, ככל שקיימת; עוד מפנים הנתבעים לטופס תביעה למל"ל שהגיש התובע בגין תאונת דרכים מחודש דצמבר 2015 (להלן: "התאונה המאוחרת), שם כתב ש"היה לי לפני כ- 8 שנים תאונה, נחבלתי בברך ימין ובגב, מאז מצבי השתפר ותפקדתי באופן מלא" (נ/4ג' עמ' 98 ולעמ' 13 ש' 28 – 33 לפרוטוקול חקירתו).
הפצוי המגיע, על פי ראשי הנזק שנתבעו: פיצוי עונשי: דומה שלא יכולה להיות מחלוקת, כפי שנקבע אף בפרק החבות, כי מעשי הנתבעים מושא הליך זה, שהותירו חותם בגופו ובנפשו, ראויים להוקעה ולגנאי, ומצדיקים את חיובם בפצוי התובע על נזקיו.
פגיעה בכושר ההישתכרות והפסדי הכנסה בעבר ולעתיד: התובע אדם צעיר, הסובל כאמור מנכויות הנובעות מהארוע התקיפה מושא תביעה זו. גילו הצעיר והעדר מיקצוע קונקריטי ערב התאונה, אפשר לו גמישות מסוימת בהתאמת מהלך חיי העבודה שלו, למגבלותיו, והנתונים שהובאו בפני, תומכים במסקנה זו. לאחר בחינת כלל הראיות, שוכנעתי כי למעט תקופה מסוימת שבה נבצר מהתובע לחזור לעבודה סדירה, או לעבודה בעבודה מלאה ולהשתכר את אותו שכר כמו לפני התאונה, הרי שהוא היתקדם בחייו, התאים את עצמו לנכותו הרפואית, וכי למרות מומו, אף השביח את הכנסותיו ומעמדו במהלך השנים.
...
אכן, כפי שצוין לעיל, בפרק העוסק בנכות התפקודית, התובע נמנע מלזמן את מי ממיטיביו הנטענים, או לפחות את רעייתו לצורך הוכחת תוכן היקף ומשך העזרה, ולא שוכנעתי שהייתה הצדקה להימנעות זו. כאמור, אף לא הוכח נזק מיוחד למיטיבים אלו; אני מאמינה שהתובע הסתייע במי מקרוביו או מקורביו, אך הפיצוי המגיע בנסיבות העניין, ייעשה על דרך האומדנא, ובשים לב להיקף עזרה רגילה שיש לצפות לה בין בני משפחה, שאינה ברת פיצוי.
עם זאת, שוכנעתי כי נגרמו לתובע הוצאות בגין נסיעות לטיפולים, השתתפות עצמית בגינם, רכישת תרופות או עזרים, וכי יש לקחת בחשבון את האפשרות שיחליט לאמץ בעתיד את המלצת המומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, ואם כך יבחר לעשות, יתכן ותיגרמנה לו הוצאות ישירות או נלוות.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד - לפצות את התובע, בגין התקיפה מושא הליך זה, בסך של 595,000 ₪ כשהסכום נכון למועד פסק הדין; מסכום זה, ינוכה הסך המוכח כמפורט בסעיף 87 לעיל לפסק הדין; ליתרת סכום הפיצוי יתווספו: השתתפות הנתבעים בשכ"ט ב"כ התובע, בסך של 20% בתוספת מע"מ כחוק; וכן - הוצאות משפט מוכחות של התובע, על פי קבלות שתוצגנה מטעמו, בגין עלות חוו"ד המומחים שניתנו בהליך זה (מטעם התובע ומטעם מומחי בימ"ש), כשהסכומים משוערכים ממועד כל הוצאה, ועד למועד פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

זוהי תביעת נזיקין לפיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו בתאונת דרכים.
לצדדים אין מחלוקת על הכסוי הבטוחי ועל היות התאונה בגדר תאונת דרכים.
בסיס השכר והפסדי הישתכרות בית־המשפט בחן את טענות הצדדים בנוגע להפסדי ההישתכרות הנוגעים מהאובדן או ההפחתה בסיכוי שהראה התובע להכנסות כשוער בליגת העל, ומצא כי אין קשר סיבתי בין החלטתו של התובע כילד להפסיק לשחק כדורגל ובין הנכות הנפשית שנגרמה לו בתאונת הדרכים.
סיכום ניזקי התובע העולה מן המקובץ הוא כי התובע הוכיח נזקים כדלקמן: נזק בלתי־ממוני בסך 9,610 ש"ח; הפסדי הישתכרות בסך של 15,000 ש"ח; עזרת צד ג' בסך של 2,000 ש"ח; הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, לרבות נסיעות, בסך של 71,918 ש"ח. אשר על כן, תשלם הנתבעת 2 לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בסך כולל של 94,528 ש"ח; החזר אגרה בסך 1,410 ש"ח; שכ"ט עו"ד בסך של 13% בתוספת מע"מ. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 90 יום, ולאחר יום זה יישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק.
...
המסקנה העולה מחוות־דעת המומחה היא שלמעשה לא סובל התובע מתסמינים נפשיים ולא צפוי לסבול מהם, אלא בהקשר של הצורך לטפל באביו ולסייע לו. רק צורך זה עלול, לפי גישת המומחה, לגרום להחמרה נפשית אצל התובע, ומכאן גם הקביעה של 5% נכות.
משכך, נעתר בית־המשפט לתביעת התובע ופוסק כהוצאות רפואיות לעבר את הסכומים הבאים: 8,000 ש"ח בגין טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים לעבר; 12,420 ש"ח בגין התרופה ציפרלקס לעבר ולעתיד.
סיכום נזקי התובע העולה מן המקובץ הוא כי התובע הוכיח נזקים כדלקמן: נזק בלתי־ממוני בסך 9,610 ש"ח; הפסדי השתכרות בסך של 15,000 ש"ח; עזרת צד ג' בסך של 2,000 ש"ח; הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, לרבות נסיעות, בסך של 71,918 ש"ח. אשר על כן, תשלם הנתבעת 2 לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בסך כולל של 94,528 ש"ח; החזר אגרה בסך 1,410 ש"ח; שכ"ט עו"ד בסך של 13% בתוספת מע"מ. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 90 יום, ולאחר יום זה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, לפצוי בגין נזק-גוף שהוסב לתובעת בתאונה מיום 24.3.2016.
הנתבעת אינה מכחישה את חובתה לפצות את התובעת בגין ניזקי תאונת הדרכים, והמחלוקת נסבה על שומת הפיצויים.
כמובן, קביעת המוסד לביטוח לאומי אינה משפיעה על הערכת הנכות בהליך הנזיקי שלפניי, ויש להזכיר כי שלושה מבין ארבעת המומחים שמונו בתיק זה כלל לא זומנו לחקירה, ומומחה אחד העיד ועמד על מסקנותיו.
בסופו של יום, אני מאמץ את עמדתם של המומחים מטעם בית המשפט בדבר הנכות הרפואית המשוקללת שנותרה לתובעת עקב התאונה, בשיעור של 31.15%.
...
אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, התנודתיות בשכרה של התובעת – שהיא ככל הנראה נגזרת של שיטת התגמול – מצדיקה התבוננות על פרק זמן ארוך יותר משלושה חודשים; שנית, כפי שטען בצדק ב"כ הנתבעת בסיכומיו, התובעת לא הניחה תשתית עובדתית וראייתית מספקת להראות כי שכרה צפוי היה להשביח.
סבורני, כי מדובר בהערכה סבירה של "תקופת הסתגלות", שבה ראוי להכיר בעבודתה של התובעת ב"כללית סמייל", במגבלות שקבע הרופא התעסוקתי, כמיצוי יכולת ההשתכרות.
לאחר בחינת נסיבות המקרה סבורני כי יש מקום לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין עזרת הזולת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

על פי ההסכמה הדיונית בין הצדדים, ההכרעה במחלוקות ביניהם, הנה על סמך החומר הקיים, לרבות תצהירים, לאחר שכל צד העלה טענותיו בעל פה. עסקינן בתביעה שהוגשה ע''י התובע, עורך דין במקצועו, אשר ייצג את הנתבע בעקבות פגיעתו בתאונת דרכים, שהיא גם תאונת עבודה, לתשלום שכר טירחתו בגין אותו ייצוג, וכפי שיובהר בהמשך.
אין חולק בין הצדדים, כי הנתבע חתום על הסכמי שכר טירחה, יפוי כוח, וס''ר וכיו''ב מסמכים, שלקוח אמור לחתום עליהם, לצורך טפול בתביעות מסוג זה. מאחר ועסקינן בתאונת דרכים , שהיא גם תאונת עבודה, ומאחר וקביעת הועדה הרפואית של המל''ל היא בגדר קביעה על פי דין, לצורך חישוב גובה הנזק בתביעה מכוח הוראות חוק הפלת''ד, כך התובע, תחילה טופל עניין הנכות ע''י הועדה הרפואית של המל''ל, לרבות הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות, תביעה לנכה נזקק, הגשת עררים לרבות הופעות בפני ועדות רפואיות של המל''ל, כאשר בעקבות הערר שהוגש על קביעת הועדה הרפואית של המל''ל , דרגת הנכות הצמיתה שנקבעה לו, הועלתה מ 10% לכדי 14.5 % משוקלל לאחר הפעלת תקנה 15, עם כל הכרוך בכך לרבות פניה למומחה חצוני להגשת מסמכים רפואיים בפני וועדת הערר.
על כן, בחלק זה של התביעה, עותר התובע ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו הוא זכאי, כאמור, לקבל את חלקו בשכר הטירחה בתיק המתנהל בגין תאונת הדרכים של הנתבע לפי חוק הפלת''ד. הטענה העיקרית של הנתבע הייתה כי הוא הוחתם על הסכמי שכר הטירחה, בלא שיוסבר לו תוכנם, כי סוכם עם התובע כי בגין ההליכים מול המל''ל הוא ישלם 8% שכר טרחה, כי הוסבר לו ע''י התובע כי שכר הטירחה משולם ע''י המל''ל, וכי התובע לא הופיע יחד עימו בדיונים בפני הועדה הרפואית, כי במו''מ מול חברת הביטוח כלל , הוסבר לו כי הוא יוכל לנהל את אותו מו''מ לבד, ובאשר לתביעה מכוח הוראות חוק הפלת''ד, הנתבע טען כי הוא כלל לא ייפה את כוחו של התובע לייצגו, וכי לפי ההסבר של התובע, הוא הבהיר לנתבע כי הטיפול באותה תביעה יסוכם רק לאחר סיום ההליכים מול המל''ל. חזוק לטיעון זה מוצא הנתבע בכך שהתובע לא צירף אסמכתא לפנייה מוקדמת יותר שלו למבטחת האוטובוס, וכי תשובת אותה חברת ביטוח, הראל, הגיעה לתובע רק בחודש דצמבר 2020.
במקרה דנן, הרי שלא ניתן לומר כי התובע לא ביצע פעולות כלשהן ביחס לתביעה מול חברת הביטוח הראל, כאשר הטיפול בעיניינו של הנתבע בפני המל''ל, עם כל הכרוך בכך מבחינת איסוף חומר רפואי וכיו''ב, קשור קשר הדוק לתביעה הנזיקית.
...
גם בהנחה כי הנתבע טעה, דבר שלא הוכח כלל, וסבר כי התובע מייצג אותו אך ורק בהליך מול המל''ל, אין באותה טעות, שלא תוקנה באף שלב, כדי להביא למסקנה כי לא נעשה דבר.
מכאן, שאין כל ממש בטענות הנתבע, והוא לא ביסס את הגנתו, ברמה הדרושה לסוג זה של טענה, ולו במקצת, ומכאן שדין טענותיו להידחות, ודין תביעת התובע להתקבל.
באשר לזכאותו של התובע לקבל חלק משכר הטרחה שייפסק, בתיק הפלת''ד, אינני מקבלת את טענת התובע כי ישי לפסוק לו חצי מסכום שכר הטרחה, והוא זכאי לקבל שליש מאותו שכר טרחה, לכשייפסק בתיק המתנהל, ביחס לתאונה עסקינן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו