תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים: התנגשות ברמזור אדום

בפני תביעה ע"ס 7009 ₪ בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 12.3.14.

התובע טוען כי עת ניכנס לצומת בעת מופע ירוק מצדו, התפרץ לצומת רכב הנתבע כשלו מופע אדום ברמזור והיתנגש ברכבו, תוך שהוא הודף אותו למסלול הנגדי.

לפי עדויות אלה, טען נהג רכב הנתבע כי הגיע לרמזור שהיה לפניו באור אדום ולפיכך המתין בעצירה מוחלטת להתחלפותו, תוך שהוא הרכב הראשון הממתין בצומת לכיוון הפניה שמאלה.

הגם שאינו מהנדס תנועה ומשכך איני נידרשת לטענותיו במהלך עדותו שעניינן מסקנותיו ביחס למופע הרמזור של רכב הנתבע ביחס למופע הרמזור בנתיבו שלו, באין ראיה או עדות לסתור, אני קובעת כי הוכח ברמה הנדרשת לעניין תביעת נזיקין כי נהג את רכבו במופע ירוק ברמזור הרלוואנטי לו. לעניין זה לקחתי בחשבון גם את היעדרו של עד הראיה לתאונה שפרטיו הופיעו בעדותו של נהג הנתבע.

...

גם עדותו של נהג התובע כי "נזרק" למסלול הנגדי ועדותו בכתב של הנהג הנתבע כי "נזרק" ימינה תומכת במסקנה כי הרכבים שניהם לא נכנסו לצומת באיטיות.

משכך, אני סבורה כי יש להעמיד את אשמו התורם לאירוע ב 25%.

סיכומם של דברים- הנתבעות ישלמו לתובע סך של 5256.75 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

מדובר בתביעת תיחלוף (שבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנידון.

גרסת התובעת באשר לנסיבות היתרחשות התאונה בסעיף 3 לכתב התביעה נרשם כך: "ביום 17/03/15 נסעה נהגת הרכב ברח' קינג ג'ורג' שבתל אביב ועצרה ברמזור אדום במטרה לפנות שמאלה. עם התחלף הרמזור לירוק החל הרכב בכניסה לצומת בתפנית שמאלה, כאשר לפתע הגיח הרכב הפוגע מרח' אלנבי, ניכנס לצומת בנסיעה רצופה בנגוד לאור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו, וגרם להיתנגשות בין כלי הרכב". גרסת הנתבעת באשר לנסיבות היתרחשות התאונה בסעיפים 11-8 לכתב ההגנה נרשם כך: "ביום 17.03.15 בסמוך לשעה 20:00 אירעה תאונת דרכים ברח' קינג ג'ורג' פינת אלנבי בתל אביב. הנתבעת נסעה ברכבה ברח' אלנבי בתל אביב מדרום לצפון. מר אושרוביץ נסע בדרך המיועדת לתחבורה ציבורית בלבד, מאחורי אוטובוס, לא שם לב (כיוון שהאוטובוס הסתיר לו) שעבר באור רדום, וכיוון שכך ניכנס לצומת שאינו פנוי וכך גרם להתרחשות התאונה. כתוצאה מהפגיעה נגרם נזק קל לקטנוע". הראיות שהציגו הצדדים · כתבי הטענות, על נספחיהם.

...

איני מקבל את הסבריה של הנתבעת כי אמרה זאת רק משום הלחץ והבלבול בהם הייתה נתונה, כאשר סביר מאוד (דווקא מאחר שהמחלוקת בין הצדדים מחודדת בשאלת המעבר באור אדום ברמזור) שהנתבעת כן ראתה עצמה אשמה בזמן אמת, משמע הייתה תחת ההכרה שהיא עברה באור אדום בצומת.

בנסיבות אחרות, ואלמלא עדותו של העד הניטראלי וקיומה של אותה הודאת הנתבעת בשיחתה עם נהג רכב התובעת, סביר להניח שהתביעה הייתה נדחית, אולם בנסיבות אני מוצא שיש באותן ראיות אחרות כדי להטות את מאזן ההסתברויות לטובת התובעת, למרות מחדליה הראייתיים.

סיכום התביעה מתקבלת.

בית משפט השלום בנצרת ת"א 31379-08-13 מליחי נ' קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים תיק חצוני: מספר בקשה:3 בפני כב' השופטת נבילה דלה מוסא מבקשת קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים משיב גדעון מליחי החלטה

הבקשה נוגעת לתביעה בגין ניזקי הגוף שנגרמו למשיב, לטענתו, ביום 14.6.06, עת הלך בסמוך למעבר חציה, הגיח לפתע רכב צד ג' במהירות מופרזת, חצה את הכביש באור אדום והיתנגש בעוצמה רבה במשיב.

האם ניתן לקבוע כי התביעה היתיישנה? עסקינן בתביעה נזיקית ובתביעות מסוג זה עשויים לחול שני החריגים הנ"ל, כשלגבי סעיף 8 לחוק ההתיישנות הוא יחול במקרה ובו "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות, ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלו", ואילו לגבי החריג שבסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, מירוץ ההתיישנות יעצר, בתנאים מסוימים ובמקום שבו לא נתגלה הנזק ביום הארוע.

לגבי הנזק שניגרם לידו הימנית, עיון במסמכים הרפואיים מלמד, כי בעקבות התאונה הוא ניחבל בראש, בבית החזה, בידו הימנית וברגלו השמאלית (ראה דו"ח מיון מיום התאונה).

...

דין טענה זו להידחות.

משכך הם פני הדברים, המסקנה המתקבלת היא, כי עילת התביעה בכל הנוגע לנזק לעינו השמאלית התיישנה.

סיכום מן המקובץ לעיל, מתקבלת המסקנה, כי דין התביעה להידחות לאור התיישנות עילתה, למעט הנזק שנגרם ליד ימינו של המשיב אשר מצדיק הארכת תקופת ההתיישנות והחלת החריג הקבוע בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין.

] בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.3.2016 ב-ת"א 9420-02-12 (כב' השופט כ' סעב), בגדרה נקבע כי המבקשים אחראים לפצות את המשיב בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב.

המשיב הגיש תביעה פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים שאירעה ביום 26.10.2010, עת היתנגש במהלך נסיעה על אופנועו במשאית בה נהג המבקש 1.

יצוין, כי בעת קרות התאונה נהג המשיב באופנוע ללא כסוי בטוחי ובלי שהחזיק ברישיון נהיגה מתאים, ומשכך הוגשה התביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

בהחלטתו מיום 12.3.2016, אותה הכתיר בית המשפט בכותרת "פסק דין חלקי בשאלת האחריות", קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש 1 הוא שחצה את הצומת באור אדום, ולפיכך המבקשים נושאים באחריות לפצוי המשיב בגין ניזקי התאונה.

...

ומכאן לענייננו – דין הבקשה להידחות אף מבלי שתתבקש תשובת המשיב, ומבלי להידרש לגופן של טענות המבקשים.

סוף דבר - דין הבקשה להידחות רק מהטעם שלא היה מקום להגישה בשלב זה, ומבלי שיש בהחלטתי התייחסות כלשהי לגופן של הטענות בדבר חבות המבקשים כלפי המשיב.

נוכח האמור, לכאורה נראה כי דין הערעור שהוגש להימחק ועל המבקשים להגיש בקשה מתאימה בעניין זה. אין צו להוצאות.

לפניי תביעה כספית מיום 23.2.15 ע"ס 16,631 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 17.4.14.

מדובר בתביעה מעורבת שבה תביעת תיחלוף (שבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנידון.

· העד הניטראלי מחזק מאוד את גרסת התובעות ונהג רכב התובעות, ומעיד כי ראה בעיניו, בעת שנסע מרחק קצר מאחורי רכב התובעות ובאותו כביש וכיוון שלו, כי רכב התובעות החל בנסיעה באור ירוק ברמזור, כאשר קטנוע הנתבע ניכנס לצומת מהכיוון הנגדי באור אדום והיתנגש ברכב התובעות.

...

הכרעה דין התביעה להתקבל במלואה.

שוכנעתי על בסיס מכלול הראיות שהוצגו, כי הנתבע הוא זה שנכנס, רכוב על קטנועו, לצומת בניגוד לאור האדום שדלק בכיוונו, ואגב כך התנגש ברכב התובעות, ללא כל אחריות או אשם תורם מצד נהג רכב התובעות.

סיכום התביעה מתקבלת במלואה.