תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים: הולך רגל נגד נהגת וקרנית

בית משפט השלום בבת ים ת"א 19049-04-20 פלוני נ' קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים תיק חצוני: בפני כבוד השופטת שרי סנדר מקובר תובע פלוני ע"י ב"כ עו"ד אופיר בן משה נתבעת קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עו"ד עומר כהן פסק דין

הצדדים התובע, נ' א' ע', יליד 1993, טוען שבתאריך 10.6.2019 הוא נפגע ברחוב בן גוריון ברמלה בתאונת דרכים מרכב חולף, אשר ברח מהמקום מבלי שהנהג הפוגע עצר להשאיר את פרטיו ומבלי להושיט לתובע סיוע (להלן: "התאונה").

בע"א 7895/08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תיכנון ובצוע נ' מוחמד יאסין [פורסם בנבו] (31.8.11), נדונה תביעת נזיקין עקב תאונת עבודה באתר בניה, בו הנתבעת השליכה את הסולם ממנו נפל התובע לפני תחילת ההליך המשפטי; בע"א 9328/02 מאיר נ' ד"ר לאור [פורסם בנבו] (22.4.04), נימנע ביצוע בדיקה רפואית שהיה בה אולי לאבחן הפרדות שיליה בתביעת רשלנות רפואית.

אינני מקבלת גם את טענת התובע בעדותו, שבאומרו שהוא איבד הכרה הוא התכוון שאחרי שקבל את הזריקה נגד כאבים ממד"א, הוא לא היה יכול "להסתכל בעניים" והתעורר בבית החולים (עמ' 11 שו' 19- 32 לפרו' מ- 13.10.21).

הוא רק ציין באופן סתמי שהתובע נפגע בתאונת דרכים כפי שצויין בפניו בכתב מינויו מבית המשפט מיום 20.10.2020, ואף ציין כי התובע נפגע כהולך רגל מפגיעת רכב "לדבריו" (עמ' 2 שו' 3 לחוות הדעת).

שילוב העובדה שחלפו 26 דקות מהתאונה עד למפגש הראשון עם מד"א, בהן נסע התובע עם אלמוני ברכב, שאיננו יודעים את זהותו, בצרוף עם העובדה שהתובע כבר היה בעל ניסיון אישי בתביעות בגין ניזקי גוף וידע שפגיעה במהלך משחק כדורגל אינה יכולה להיות מקור לתבוע ממנו פיצויים, ולעומת זאת, ידע על האפשרות לקבל פיצוי בעקבות תאונת דרכים, ביחד עם הקשיים שפורטו לעיל באמינותו, תומכים בטענות הנתבעת ומקימים את החשד שבמשך הזמן שעד למפגש עם מד"א, החליט התובע למסור גרסה לפיה נפגע מרכב חולף שברח, טענה שלכאורה אין דרך לסתור אותה.

...

לאור האמור, דין התביעה להידחות.

אציין כי גם אם התביעה הייתה מתקבלת בסופו של דבר, לא היה מקום לחרוג בנסיבות העניין משיעור שכר הטירחה הנ"ל כטענת התובע, שכן בהתחשב בדברי העד אזברגה לחוקר הנתבעת, הכחשתה של הנתבעת את החבות לא הייתה סתמית וחייבה את ניהול ההליך.

סוף דבר בהתאם לתוצאה אליה הגעתי, תביעת התובע לא הוכחה והיא נדחית.

בפניי תביעת פיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, עקב תאונת דרכים מיום 20.4.09.

הנתבעת השנייה על פי כתב התביעה המקורי הייתה "קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים" (להלן: "קרנית"), אשר הנה תאגיד צבורי, שהוקם עפ"י דין, שייעודו לשמש קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים שאין באפשרותם לתבוע מבטח, במקרים המנויים בחוק הפלת"ד. עפ"י הנטען בכתב התביעה המקורי, ביום 20/4/09 נהג נתבע 1 ברכב האופל ותוך כדי כך פגע הרכב בתובע שהיה אותה שעה הולך רגל ודרס אותו, וכתוצאה מכך ניחבל התובע בצורה קשה בגופו (להלן: "התאונה").

בין אם כך ובין אם כך, התאונה אינה מהוה 'תאונת דרכים' כמשמעותה בחוק הפלת"ד. קרנית הגישה הודעת צד ג' נגד נתבע 1 (צד ג' 1) ונגד אחיו, רפעת קדח (צד ג' 2), במסגרתה טענה במידה ויוכחו כלפיה טענות התובע (המוכחשות על ידה), כי אז תהיה זכאית לשיפוי ו/או הישתתפות מצדדי ג' בגין כל סכום שייפסק נגדה (אם ייפסק) וזאת מאחר ובזמנים הרלבאנטיים לתביעה היה צד ג' 1 ולחלופין, צד ג' 2 הנוהג ו/או המשתמש ברכב האופל שבו ארעה התאונה, ללא כסוי בטוחי.

בהתאם להחלטת בימ"ש השלום בעכו מיום 14.3.12 הותר תיקון כתב התביעה באופן שעיקרו צירוף צד ג' 2 כנתבע נוסף (לאור טענת התובע כי לא ידוע לו בודאות מי מנתבעים 1 או 2 נהג ברכב בעת התאונה), וכן הוספת עילות תביעה חלופיות לפי פקודת הנזיקין (למקרה שייקבע שלתובע אין עילה לפי חוק הפלת"ד).

...

התביעה נגד הנתבעים 1+2 נדחית.

התובע ישלם לנתבעים 1+2 שכ"ט בסך 3,500 ₪ כולל מע"מ. הודעת צד ג' נגד צדדי ג' מס' 2 + 3 מתקבלת במלואה, ואני מחייב אותם, הדדית, לשפות את קרנית בגין מלוא החיובים שנפסקו נגדה לזכות התובע.

הודעת צד ג' נגד צד ג' 3 נדחית.

התובעים הגישו כנגד הנתבע1 וקרנית תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים שאונתה לתובע 1 בעת שרכב על אופנוע, תאונה ממנה נפטר התובע.

במסגרת פרוטוקול הדיון טען ב"כ התובעים בהתייחס לקרנית : "..נהג (המנוח-ב'ב') המעורב בתאונת דרכים, כנהג, אילו היה נוסע , אילו היה הולך רגל , אני מסכים עם חברי שחלה על קרנית לפצות, אך במקרה זה הוא היה הנהג. ולכן, סעיף החוק לא תופס לגבי קרנית. לכן הסכמתי למחוק. התביעה עומדת לפי פק' הנזיקין לגבי הנהג המעורב". ביום 9.5.22 ניתנה על ידי החלטה בנוגע למחלוקת בשאלת סיווג "סילוק על הסף" של התביעה כנגד קרנית ונקבע כי פסק הדין הדוחה את תביעת התובעים את קרנית –המשיבה 2 נותר בעינו.

...

לטענת הנתבע 1 יש לדחות את התביעה נגדו שכן, בהתאם לחוק הפלת"ד יש לתובעים עילת תביעה כנגד הנתבעת 2 ובשל ייחוד העילה לפי חוק הפלת"ד לא עומדת להם עילה כנגד הנתבע 1 .

יחד עם זאת ולגופו של עניין, וכפי שאפרט להלן, אין בידי לקבל את טענת הנתבע 1 לקיומו של ייחוד עילה כלפי קרנית בתביעה הנדונה.

על יסוד האמור לעיל, אני סבור שלתביעת העיזבון ולתביעת האם זכות תביעה מכוח דיני הנזיקין בלבד וזאת מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי התביעה לנוכח טענותיו של הנתבע 1 ולכן, אין מקום בשלב זה לדחות את התביעה כנגד הנתבע 1 אלא להורות על מחיקת התביעה כנגדו כטענת התובעים בתגובתם.

באשר לשאלת ההוצאות, אני מחייב את התובעים בהוצאות מותנות בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל, אשר ישולמו לנתבע 1 ככול שתוגש נגדו תביעה חדשה בעילה נזיקית.

לפיכך אני מורה על מחיקת התביעה .

סוגיה דומה נדונה על ידי כב' סג"נ ורדה אלשייך ב-בש"א (ת"א) 22308106, עו"ד ארז חבר – מנהל מיוחד לנכסיו של החייב דעדוש דוד נגד קרנית קרן לפצויי נפגעי תאונות דרכים בהחלטה מיום 8.4.2007.

כך נקבע גם על ידי כב' השופט ח' שרעבי ב-פש"ר (חי) 19210-10-12 ג'ברין נ' כונס נכס רישמי מחוז חיפה והצפון (החלטה מיום 14.5.2017), באותו ענין איבחן כב' השופט שרעבי בין חוב קצוב – גם אם עילתו בתביעת נזיקין לבין חוב שאינו קצוב אשר עליו חל סעיף 72(1) לפקודה.

"23. גדר הספק הוא, האם מדובר בסכום חוב קצוב מיד עם הקמת החבות המשפטית של החייבת (הנהגת) כלפי קרנית (יום התאונה) אם לאו.

לעומת זאת, ככל שהסכום הקצוב שעל קרנית לשלם להולך הרגל (או לכל נפגע אחר) יוודע רק לאחר מתן צו הכנוס (בין אם מכוח חתימה על שטרי סילוקין ובין אם מכוח פסק דין), ממילא מדובר בחוב שאינו בן תביעה, מכוחו של סעיף 72(1) לפקודה המסייג את הוראות סעיף 71 לפקודה.

...

כב' השופטת אלשייך קיבלה את טענת המבקש, כי עסקינן ב"חוב עבר" כהגדרתו בסעיף 71(א) הנ"ל. טענת "קרנית" לפיה אין מדובר בחוב בר תביעה מכיוון שההליכים ננקטו ביחס לתשלומים ששולמו לאחר צו הכינוס נדחתה בנימוק כי לאור העובדה ששולמו תשלומים לנפגע התאונה לפני שניתן צו הכינוס המסקנה המתבקשת היא כי חבותה של "קרנית" בתשלומים בשיעור בהם חויבה נקבע טרם צו הכינוס.

לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה.

המבקש ישלם הוצאות המשיבה בסך 2,500 ₪ (כולל מע"מ).

אלמוני ע"י ב"כ עוה"ד ווסר אדוארדו קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י ב"כ עוה"ד אורי ירון ואח' נגד אלמוני ע"י ב"כ עוה"ד ווסר אדוארדו פסק דין בעניינינו תביעה לפיצויים בשל נזק גוף מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") שהוגשה מטעם שתי יורשות ותלויות בשם עיזבונו של המנוח שמצא את מותו בעקבות תאונת דרכים בה נפגע כהולך רגל מרכב שהיה נהוג על ידי אלמוני, הנתבע 1 (להלן: "הרכב" ו"נהג הרכב" - בהתאמה).

כבר בקדם המשפט ביוני 2022 שקדם לדיון ההוכחות שנקבע בנידון במחלוקת שבין קרנית לצד השלישי, הפניתי את בא-כוחו של הצד השלישי, בזהירות הראויה, לכך שעסקינן בתאונת דרכים, וכי, בהתאם, טענת העדר אחריות נזיקית איננה מקימה הגנה מול תביעת חזרה של קרנית מכוח הוראות חוק הפיצויים.

בענין ע"א 483/84 "קרנית" קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' עוזי אברהם פ"ד מא(4) 754 (1987) (להלן: "ענין עוזי אברהם"), לא קיבל בית המשפט העליון את הטענה שיש לקבל את טענת נהג שפגע בהולכת רגל כי יש להיתחשב באשם שלה בקביעת הפיצויים או בעת החיוב שלו בחזרה, בשיפוי, בגין תביעת קרנית.

...

בהתאם ניתנה החלטתי בתום קדם המשפט [עמ' 8 לפרו' קדם המשפט מיום 27.6.22]: כפי שעולה מהפרוטוקול, הנתבע 1, הוא הצד השלישי, מבקש להביא את המחלוקת להכרעה ולשמוע הוכחות כשמטעמו יזומנו האלמנה ושני חוקרי משטרה.

בסופו של דבר, נקבע התיק לדיון הוכחות ליום 28.5.23, אך נהג הרכב לא התייצב לדיון.

סופו של דבר, אני מקבל את בקשת קרנית למתן פסק דין בהיעדר התייצבות הצד השלישי, שכמוהו - כהיעדר הגנה; ובהתאם להצהרות הצד השלישי לפניי, אני מוצא לחייב אותו בשיפוי מלא של תשלומי והוצאות קרנית בגין התביעה הראשית הנדונה, וכן על הוצאות המשפט שלה בניהול הגנתה וההודעה לצד השלישי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי: ההודעה לצד השלישי מתקבלת, כך שהצד השלישי ישפה את המודיעה לצד השלישי, קרנית, בגין כל התשלומים ששילמה בביצוע פסק הדין שניתן בנדון ביום 19.11.21 (זאת, כנגד – הצגת אישורים על ביצוע התשלומים על ידי קרנית).