תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים: אחריות הנהגים

לפניי תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") בגין תאונת דרכים שאירעה בין אופנוע שעליו רכב התובע לבין רכב שבו נהג נתבע 1.

אך אחריותו אינה בחלל ריק, והתנהגותו של התובע תרמה לקרות התאונה משום שנסע מהר מידי ביחס לתנאי הדרך, ובזחיחות דעת גם עלה על אופנוע כשהוא חסר ניסיון, דבר שהשפיע על יכולתו להיתמודד כראוי עם חסימת נתיב נסיעתו על ידי הנתבע ולבלום במועד.

...

בסיכומו של דבר, מצבו של התובע תואם הפרעה קלה בתפקוד, והנכות בשיעור של 10% משקללת גם אפשרות להתפתחות שינוים ניווניים בעתיד (הגם שמרבית המטופלים אינם מגיעים להחלפת ברך) (עמ' 24 שו' 2-9).

כאב וסבל בהתחשב בגילו של התובע, באחוזי הנכות הרפואית והתפקודית שנותרו לו בגין פגיעתו האורתופדית והאסתטית והניתוח שעבר, הסכום של 80,000 ₪ ישקף את הפיצוי ההולם בראש נזק זה. סיכום סכום הפיצויים סכום הפיצויים הוא כדלקמן: א. הפסדי השתכרות לעבר 47,000 ₪ ב. הפסד כושר השתכרות 296,000 ₪ פנסיה -- עזרת הזולת (עבר ועתיד) 50,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 5,000 ₪ כאב וסבל 80,000 ₪ סה"כ ביניים 478,000 ₪ בניכוי 20% אשם תורם (95,600 ₪) סה"כ 382,400 ₪ שכר טרחת עו"ד ומע"מ 89,480 ₪ סה"כ 472,000 (במעוגל) סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובע, יחד ולחוד, סך של 472,000 ₪.

הצדדים ותמצית הטענות הצריכות לעניין לפניי תביעת נזיקין, שהוגשה במסלול סדר דין מהיר, שעניינה בנזקי הרכוש שנגרמו לרכב התובעת בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 13/9/18 אופנוע של הנתבעים מס' 1-2, עליו רכב הנתבע מס' 2, וזאת במסגרת עבודתו אצל הנתבע מס' 1 שהיה אף הבעלים של האופנוע.

אקדים אחרית לראשית וכבר כעת אציין כי על סמך החומר המונח לנגד עיניי, נוכח התרשמותי הישירה והבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירותיהם הנגדיות בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, טופס ההודעה של התובעת, ובשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק בין הנהגים המעורבים את האחריות לקרות התאונה באופן שנהג הרכב יישא באחריות בשיעור 40%, ואילו רוכב האופנוע יישא באחריות בשיעור 60%.

...

שאלת הנזק ככל שהדברים אמורים בשאלת הנזק, אין בידי לקבל את טענות הנתבעים ביחס לאי הוכחת הנזק.

סבורני כי העובדה שהעותק שהוגש לתיק בית המשפט אינו חתום בידי השמאי אינה נופלת לגדר פגם מהותי שיורד לשורש חוות הדעת באופן שאינה יכולה לעמוד.

בית המשפט מדגיש כי במקרה בו מתגלים פגמים בחוות הדעת, אין המסקנה צריכה להיות בהכרח פסילת חוות הדעת אלא שומה על בית המשפט לבחון אם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין.

אלא שאגב דיון בשאלה הפרשנית בדבר מועד תשלום הריבית לפי חוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח" וגם "החוק"), התעוררו שתי שאלות נוספות, עקרוניות וחשובות לא פחות, האחת, מהן גבולות דוקטרינת מעשה בי-דין בהקשר לתובענה ייצוגית, וביתר דיוק - האם מכוח הסדר פשרה בהליך ייצוגי שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ניתן לקבוע הסדרים נורמאטיביים לעתיד על בסיס הדוקטרינה? והשאלה השנייה שהעלו המשיבות לדיון היא האם עומדת להן חסינות מפני תביעה בנזיקין נוכח הסדר פשרה קודם שקבל תוקף של פסק דין בהליך תובענה ייצוגית.

ביום 28.8.2014 אירעה לו תאונת דרכים שלפי הצהרתו הוא אחראי לה. עוד באותו יום דיווח בניסטי למשיבה על ארוע התאונה ועל הנזק שניגרם לשני כלי רכב ודרש פיצוי.

בקשת יניב חי ראובן נגד שומרה חברה לביטוח בע"מ למבקש, יניב חי ראובן (להלן: "ראובן") אירעה תאונה דרכים ביום 29.1.2015; ראובן לא פנה לחברת הביטוח שלו שכן האחריות לארוע התאונה היתה על נהג המבוטח בשומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שומרה").

...

אני מקבלת גם את טענת המשיבות לפיה לקוחות או מבוטחים של המשיבות שבעניינם ניתן פסק דין, לא יהיו חלק מהקבוצה.

כפי שנפרש לאורך עמודים רבים בחנתי את טענות המבקשים ואת טענות המשיבות ומסקנתי היא כי התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לעניין אישור תובענה כייצוגית התמלאו ויש לאשר התובענה כייצוגית.

לסיכום הדברים אני מקבלת את בקשת האישור.

הראשונה - המסגרת הנורמאטיבית לדיון בפיצויים בגין נזק גוף - מפגיעה, פציעה או מקרה מוות - עקב תאונת דרכים, היא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן "חוק הפיצויים) סעיף 8 לחוק קובע כלל ייחוד עילה, לפיו קיום עילת תביעה לפי חוק הפיצויים שולל עילת תביעה בגין נזק גוף לפי פקודת הנזיקין ואינו מאפשר הגשת תביעה "נוספת" בעילות נזיקיות.

בנגוד לעמדת המדינה, אינני סבור שניתן להטיל על נהג לצפות נזקים שיגרמו עקב התרשלות המישטרה בהליכי חקירה של נסיבות תאונת דרכים בה היה מעורב, גם אם התרשל בנהיגתו והוא אחראי לאירוע התאונה.

...

לפיכך, דין התביעה נגדו להידחות.

סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף שהגישה הנתבעת מס' 2.

מנגד, אני מקבל את בקשת הנתבע מס' 1 ומורה על דחיית התביעה נגדו.

בפני תביעת נזיקין בעקבות תאונת דרכים בלי ביטוח חובה בתוקף בהתאם לפקודת הנזיקין.

לטענתו, עמד בעצירה מוחלטת ונפגע כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת 1 (ז"ל) שפגעה בו. הנתבעת מיתכחשת לחבות ולחילופין שלחה הודעת צד ג' כנגד שלושה נהגים נוספים שלטענתה היו מעורבים בתאונה וחברות הביטוח שביטחו את הרכבים.

לדידי מאחר וטענות הנתבעת כלפי צד ג' נוגעות גם לאחריות מי מצדדי ג' לתאונה וטענת הנתבעת כי מדובר התאונה מעורבת לפי חוק הפלת"ד הנה טענה אחת מתוך שאר הטענות אני סבור כי בשקילת השיקולים לכאן ולכאן נראית המחלוקת וריבוי הצדדים כתיק נזיקין שבו יש צדדי ג' ולא תיק בו יש שאלת סיווג מרכזית בין פלת"ד לנזיקין.

...

לדידי מאחר וטענות הנתבעת כלפי צד ג' נוגעות גם לאחריות מי מצדדי ג' לתאונה וטענת הנתבעת כי מדובר התאונה מעורבת לפי חוק הפלת"ד הינה טענה אחת מתוך שאר הטענות אני סבור כי בשקילת השיקולים לכאן ולכאן נראית המחלוקת וריבוי הצדדים כתיק נזיקין שבו יש צדדי ג' ולא תיק בו יש שאלת סיווג מרכזית בין פלת"ד לנזיקין.

לנוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר נחמיה בלומברג כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").