מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים - שאלת גובה הנזק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים ותמצית הטענות הצריכות לעניין לפניי תביעת נזיקין, שהוגשה במסלול סדר דין מהיר, בגדרה התובע, בעלים של רכב פרטי מסוג "פורשה", תובע מאת הנתבעים מס' 1-2, הנהג והבעלים של רכב משא מסוג גרר, פיצוי בגין ניזקי הרכוש שנגרמו לרכבו הפרטי בעקבות תאונת דרכים מיום 2.12.18 (להלן-"הרכב", "הגרר" ו"התאונה", בהתאמה).
כבר כעת יובהר כי הצדדים לא ניטשת עוד מחלוקת סביב שאלת האחריות לקרות ארוע התאונה, זאת לאחר שב''כ הנתבעים הודה במסגרת הסיכומים שהועלו על פה בתום ישיבת ההוכחות כי מלוא האחריות לתאונה ולנזקים שנגרמו בעטיה לרכב מוטלת על הנתבעים.
עם זאת, בית המשפט פסק אך 40% מעלויות החלפים והעבודה, ובכך נתן משקל להעדר דיות הראיות שהובאו בזיקה עם שאלת גובה הנזק.
...
בפסק דין נוסף של השופטת אביגיל כהן עא (מחוזי ת"א) 24423-03-18‏ ‏ שומרה חברה לביטוח בע'מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ, (פורסם במאגרים משפטיים, 28/6/18) נקבע : "כי באשר להעדר חשבוניות בגין התיקון: השאלה האם די בחוות דעת השמאי כדי להוכיח את שיעור הנזק או שמא יש חובה בכל מקרה לצרף חשבוניות בגין התיקון שבוצע בפועל נזק צריכה להיבחן אף היא לפי נסיבות המקרה (ראה סעיף 21 לפסה"ד שניתן בעניין אוטו שי). אני סבורה כי במקרה דנן הוכח שיעור הנזק גם ללא חשבונית. חברת דן מתקנת את האוטובוסים תיקון עצמי במוסך שלה, ולא במוסכים אחרים ומטבע הדברים אינה מנפיקה חשבוניות לעצמה". ראו נא גם פסק דין בתא''מ (שלום אשקלון) 61493-11-16 דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ נ' מחמד אבו ריחאן (פורסם במאגרים משפטיים, 23/5/18) בגדרו בית המשפט פסק פיצויים על דרך האומדנה (40% משיעור הנזק), בגין נזקי רכוש שנגרמו לאוטובוס, הגם שהיקף הנזק לא הוכח כדבעי.
אלא מאי! התגלתה עמימות בעניין ההתחשבנות הכספית הנטענת בין התובע ובין המוסך המתקן, כפי שהדברים פורטו בהרחבה לעיל, לפיכך, ובשים לב להלכה כי אין זה צודק לדחות את התביעה אך מחמת שלא צורפה קבלה בגין התשלום בפועל והעובדה כי מצאתי את חוות דעת שמאי התביעה עדיפה על פני חוות דעת שמאי ההגנה, אני מחייב את הנתבעים, באמצעות הנתבעת מס' 2, לשלם לתובע סך של 16,554 ש''ח (70% מהנזק לפי חוות דעת השמאי מטעם התובע) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, שכ''ט עו''ד בשיעור 17.55%, שכ''ט שמאי בסך 1,580 ש''ח, הוצאות העדים כפי שנפסקו בדיון האחרון, החזר המחצית הראשונה של האגרה, ותשלום המחצית השנייה של האגרה.
סבורני שזוהי הדרך שיש לצעוד בה בנסיבות המיוחדות של תיק זה שעה שמחד נתגלתה עמימות מסוימת ביחס להתחשבנות הכספית, כאמור, ומאידך, הוברר כי חוות דעת שמאי התביעה עדיפה על פני חוות דעת שמאי ההגנה שאינה יכולה עוד לעמוד, והתובע הפנה אף לחשבונית מס חרף ההסתייגות שפורטו לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד. תובע 1 הנו עיזבון המנוח ס. ש. ש. ז"ל, רווק, יליד 25.11.91, שמצא את מותו בתאונת דרכים טראגית ביום 25.01.17, עת החנה את רכבו (להלן: "הטנדר") בשולי הדרך בכביש 6 ליד בית קמה ונדרס ע"י משאית שחלפה במקום.
בנוסף לוויכוח על מי חלה החבות, הצדדים חלוקים גם בקשר לשאלת גובה הנזק והפיצוי כתוצאה מהתאונה.
תאונה מעורבת בסעיף 1 לחוק הפלת"ד נקבעה הגדרת "תאונת דרכים" כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה כשיראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.
...
אני דוחה את טענת התביעה להפסדי פנסיה וקיצבת זיקנה שכן נקבע כי החישוב לפי הלכת פינץ כולל פנסיה והטבות סוציאליות.
אני סבור כי נכון לקבוע שהתובעים יפוצו בסך 25,000 ₪ בגין הוצאות קבורה.
סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעים ישלמו לתובעים את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.2% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום ניתן היום, ה' תמוז תשפ"א, 15 יוני 2021, בהעדר הצדדים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט י. ברכיה) מיום 13.2.2020, בגדריו התקבלה תביעת המשיב מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") לפצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם לו בתאונה שאירעה ביום 28.1.2015 "עת נפל ממובילית". המבקשת חויבה בתשלום סך של 436,280 ₪ בנכוי תגמולי המל"ל (73,145 ₪) כשהם משוערכים.
הראשון שאלת החבות - סיווג התאונה כ"תאונת דרכים" על פי החוק והשני שאלת גובה הנזק.
בהתייחס לעיכוב ביצוע תשלום פיצויים בנזיקין בגין נזק גוף נקבע "כי כאשר מדובר בסעד כספי משמעותי וישנו חשש שמא התשלום ייצור מצב בלתי הפיך, הכף תיטה לעבר מתן עיכוב חלקי ככל שזה אינו צפוי לפגוע ברווחתו של הזוכה", הוא הנפגע (ע"א 934/20 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (11.2.2020)).
...
לעמדתו דין הבקשה להידחות מש"המבקשת לא טענה דבר בבקשתה – בנוגע לסיכויי הערעור! (ההדגשה במקור), מה גם "שסיכויי הערעור קלושים מאוד". פסק הדין בשאלת החבות "מנומק, נשען על פסקי הדין האחרונים של בית המשפט העליון" ובפסיקת הנזק "אין המדובר בסכומים גבוהים מאלו הנפסקים חדשות לבקרים בבתי המשפט השונים". באשר ל"מאזן הנוחות" נטען כי המבקשת "לא הראתה כל טעם ממשי ו/או חשש ממשי שהכספים שתשלם לא יוחזרו לה". חששותיה לא זכו ל"כל גיבוי עובדתי כלשהו".
לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה ולעמדת המשיב, כמו גם לפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.
אשר על כן מורה אני על קבלת הבקשה בחלקה, כך שיעוכב תשלום סך של 160,000 ₪ מתוך סך כל חיובי פסק הדין עד להכרעה בערעור.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט י' עמית: ערעורים מאוחדים על החלטה מיום 27.1.2015 ועל פסק דין מיום 29.1.2021 של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רומנוב) בת"א 3498/09, במסגרתם נקבעה אחריות המערערת בע"א 2143/21 בגין ניזקי תאונת דרכים שנגרמו למערער בע"א 2704/21, וכן נקבע גובה הפצוי המגיע לו. רקע רלוואנטי המערער בע"א 2704/21 (להלן: המערער) הוא אזרח ישראלי שהתגורר מספר שנים בארצות הברית, ובעל רישיון אמריקאי לנהיגה באופנוע בנפח של 500 סמ"ק, שתוקפו עד ליום 7.2.2009.
בהחלטתו מיום 4.7.2010 הורה בית המשפט המחוזי על פיצול הדיון בין שאלת האחריות, קרי, קיומו של כסוי בטוחי, ולאחר מכן, ככל שיידרש, תוכרע שאלת הנזק וגובה הפצוי שיש לפסוק למערער.
זאת, על מנת שיוכל לתבוע נזקיו מהם על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), ככל שערעור המערערת על פסק הדין הסופי יתקבל, ועל מנת למנוע את היתיישנות התביעה.
ברם, לצד הוראות החוק ישנם שני מקורות נורמאטיביים נוספים הרלוואנטיים בתביעות הנוגעות לתאונות דרכים – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 וחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה הביטוח).
בית המשפט מצא כי על בסיס הראיות שהובאו בפניו ואשר פורטו על ידו, "שיש לקבל בעיקרה את טענת התובע, כי בעקבות התאונה נגרמו לו נזקים אשר פגעו ביכולת התיפקוד שלו וביכולת ההישתכרות שלו בצורה ניכרת". בשורה התחתונה קבע בית המשפט כלהלן: "יש להעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההישתכרות של התובע בעקבות התאונה עד להיום, על שיעור של 50%. לנוכח טענת ד"ר מלצמן-צייחין שאם התובע יקבל טפול נכון מצבו עשוי להשתפר בעתיד, מצאתי לקבוע כי מכאן ואילך יש להעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההישתכרות של התובע על 35%". על קביעה זו הלינו שני הצדדים.
...
המערער טען כי יש לדחות את ערעורה של הפול בכל הנוגע לשאלת האחריות.
אני סבור כי יש לקבל את הערכתו של בית משפט קמא שהעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות על 50% עד למועד מתן פסק הדין.
כך, בתשובה לשאלה אם מצבו של המערער נעשה גרוע יותר בעקבות הטיפול, השיב ד"ר מלצמן-צייחין כי "המצב הנוכחי שלו נובע מטיפול לא נכון". על רקע כל אלה, ולנוכח הספק הממשי אם המערער סובל מ-CRPS אם לאו, אני סבור כי ראוי היה להעלות את שיעור נכותו הרפואית.
סיכומו של דבר, שאציע לחבריי לדחות את ערעורה של הפול בשאלת האחריות ולקבל חלקית את ערעור המערער בשאלת הנזק כך שעל סכום הפיצוי שנפסק לזכותו, יווסף הסך של 621,000 ₪ נטו, קרי, יש להוסיף לסכום זה שכ"ט בשיעור של 13% בתוספת מע"מ. במאמר מוסגר: המשיבה 2, כלל חברה לביטוח, שהתנגדה לערעור הפול בשאלת האחריות, טענה כי הפול נלחמת למעשה על גבה-שלה, מאחר שבהתאם להסכם בינה לבין הפול, עליה לשאת ב-75% מסכום הפיצוי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עניינה של התובענה שלפניי בדרישת התובעת למבוטחה בגין נזקים שנגרמו לרכבו (להלן: הרכב הנפגע) במסגרת תאונת דרכים שהתרחשה ביום ביום 19.09.19 במרכז זיו חיפה סמוך לשעה 17:30.
בפתח הדברים אציין שבמקביל לתיק דנן הוגשה על ידי הנתבעת תביעה נזיקית כנגד צד ג' בגין הנזקים שנגרמו לרכב הנתבעת באותו אירוע.
המחלוקת השניה נוגעת לשאלת גובה הנזק.
...
באשר לשיעורי הנזק- התובע צירפה אישורי תשלום, חוות דעת ותמונות של הנזק, ואני מקבלת את תביעתה בעניין זה במלואה.
אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 7,066 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 25.5.20, ועד ליום התשלום בפועל.
יחד עם זאת בשים לב לתוצאת ההליך כאן, הנסמכת על שמיעת עדויות נהג התובעת ונהגת הנתבעת אני סבורה כי חיוב צד ג' לשפות את הנתבעת בגין מלוא החיובים שהושתו עליה כאן מהווה טעות משפטית, שאין ליתן לה יד. בנסיבות אלו אני דוחה את ההודעה לצד ג'.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו