רקע כללי בקליפת אגוז
עסקינן בתביעה שעניינה בנזקי רכוש, שנגרמו לרכב שטח של התובעת, בתאונת דרכים עצמית מיום 4.3.19 (להלן: התאונה), כאשר זה היה נהוג ע"י הנתבעת.
השאלה העיקרית שעומדת בליבת המחלוקת בין הצדדים היא מהי חובת הנתבעת בנזיקין בגין התאונה, שלטענת התובעת, נגרמה על ידה, כשזו נהגה ברכב, כאשר הרכב לא בוטח בביטוח מקיף ע"י התובעת, כאמור? כל זאת, ככל שיימצא כי לנתבעת אחריות לתאונה.
לטענת התובעת, היא דרשה מהנתבעת לשלם את חובה בגין התאונה, אולם הנתבעת לא הגיבה לפניות התובעת ואף חסמה את כרטיס האשראי שהפקידה כערובה.
בהקשר זה טוענת הנתבעת כי הגיעה ביום 3.3.19 באיחור של כשעה לאחר השעה הקבועה וכדי לא לעכב את יתר הקבוצה חתמה על המסמכים בזריזות.
באשר לראיות התובעת, הרי שזו צרפה את דו"ח השמאי נחום אלפר, מיום 28.3.19, מטעמה, וכן את דו"ח החוקר ומשחזר תאונות הדרכים אלעד רונן (להלן: החוקר).
...
לכל האמור לעיל יש לצרף את הטענות המשפטיות השונות שהוכחו ע"י הנתבעת, ובכלל זה: העדר מסמך ויתור מטעם הנתבעת המעיד על מודעותה לאפשרות לבטח את הרכב בביטוח מקיף, תנאי מקפח בחוזה אחיד, סעיפי הסכם שאינם ברורים דיים והמצריכים פרשנות, כאשר הפרשנות היא כנגד המנסח ועוד.
אשר על כן, אני מורה על דחייתה של התביעה.
משלא מצאתי לקבל את התביעה הרי שאין מקום לקבל את הודעת צד ג' כנגד התובעת עצמה וכנגד משה ואורן, ואני מורה על דחייתה של הודעת צ"ג.
באשר להוצאות המשפט, ובהינתן דחיית התביעה על כלל רכיביה, שהוגשה כבר ביום 18.9.19, על הסך של 85,835 ₪, כשסכום זה נושא ריבית והפרשי הצמדה, בהינתן ארבעת הדיונים שנערכו בתיק ובשים לב להוראות תקנות 151-153 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ובהינתן כלל הטיעונים לדחיית התביעה, אני מורה לתובעת לשאת בשכר טרחת עורך דינה של הנתבעת בסך של 11,700 ₪, וכן בהוצאות התייצבותה של הנתבעת לדיונים בסך של 2,000 ₪.
