לפני תביעה כספית בסך 167,840 ₪ בגין תאונת דרכים בין רכב התובעת לרכב הנתבע, כאשר במוקד התביעה מחלוקת האם הנתבע החליק על כתם שמן, והאם היתנהלותו רשלנית ויש לחייבו באחריות לתאונה.
.
כדי לסכם את עמדתי בנידון: אין מניעה ליישום הוראותיו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין על מקרה, שבו סוטה רכב ממסלולו לתוך נתיב הנסיעה הנגדי עקב החלקה בכביש; זאת מכל מקום באותם מקרים שבהם לא מתחוור על פני הדברים, שההחלקה נגרמה שלא באשמת הנהג, עקב נסיבות שלא הייתה לו שליטה עליהן.
חברה לביטוח בע"מ (מיום 22.10.2021, פורסם בנבו):
"אני מקבלת את הטענה לקיומו של כתם השמן, שנתמך בעדותו של מנדל ופעולות שבוצעו על ידי הערייה בהמשך, וביניהם, פיזור חול במקום (כפי שעולה מדו"ח המוקד שצורף לכתב ההגנה להודעה לצד ג'). עם זאת, בנסיבות המקרה דנן, אין לראות בשמן שעל הכביש משום גורם זר מיתערב המנתק את הקשר הסיבתי בין אופן נהיגתו של מיכאלי לבין התאונה, שכן אין חולק כי כלי הרכב לפניו – והיו מספר כאלה – לא החליקו, אלא מיכאלי הוא הראשון שהחליק במהלך עצירתו. יש בכך כדי להעיד כי מיכאלי נסע במהירות שאינה מתאימה לדרך עירונית בעת התקרבותו לצומת, כאשר ניתן היה לעשות כן ולהמנע מהחלקה. על בסיס האמור לעיל ובעניינינו, אני סבורה כי קיומו של שמן על הכביש, כדוגמת זה שהיה בדרך בה ארעה התאונה, הוא סיכון שנהג סביר צריך לקחת בחשבון כי הוא עשוי להתקל בו במהלך נהיגתו."
במקרה דומה, בו הצטבר קרח על הכביש, קבע בית המשפט בע"א (מרכז) 28310-10-18 ש. שלמה רכב בע"מ נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ (מיום 5.3.2019, פורסם בנבו), כי: "ככלל, נטל ההוכחה להראות כי היתקיים במקרה דנן גורם זר מיתערב מוטל על הטוען לקיומו. יש לבחון את קיומו של הגורם הזר המתערב והאם הוא השפיע על היתרחשות התאונה כאשר על המערערת להראות כי הנהג הפוגע נהג כחוק, על פי תנאי השטח ובהתאם לתקנות התעבורה ועל אף נהיגתו הזהירה, ארעה התאונה. המערערת עמדה בנטל זה. בנסיבות אלו, יש לקבל את טענת המערערת כי המדובר בתאונה בלתי נמנעת ועל כן אין להטיל אחריות על המערערת לנזקים שנגרמו בעקבות התאונה.
הנתבע לא הוכיח כי כתם השמן, והוא בלבד, היה הסיבה המכרעת לנזק וכי נהג כנהג סביר בנסיבות שהיו בעת התאונה – כביש רטוב, בסיבוב, ובהיעדר תאונות נוספות על אף מעבר כלי רכב במקום.
...
טענה זו אינה מקובלת עלי.
חברה לביטוח בע"מ (מיום 22.10.2021, פורסם בנבו):
"אני מקבלת את הטענה לקיומו של כתם השמן, שנתמך בעדותו של מנדל ופעולות שבוצעו על ידי העירייה בהמשך, וביניהם, פיזור חול במקום (כפי שעולה מדו"ח המוקד שצורף לכתב ההגנה להודעה לצד ג'). עם זאת, בנסיבות המקרה דנן, אין לראות בשמן שעל הכביש משום גורם זר מתערב המנתק את הקשר הסיבתי בין אופן נהיגתו של מיכאלי לבין התאונה, שכן אין חולק כי כלי הרכב לפניו – והיו מספר כאלה – לא החליקו, אלא מיכאלי הוא הראשון שהחליק במהלך עצירתו. יש בכך כדי להעיד כי מיכאלי נסע במהירות שאינה מתאימה לדרך עירונית בעת התקרבותו לצומת, כאשר ניתן היה לעשות כן ולהימנע מהחלקה. על בסיס האמור לעיל ובענייננו, אני סבורה כי קיומו של שמן על הכביש, כדוגמת זה שהיה בדרך בה אירעה התאונה, הוא סיכון שנהג סביר צריך לקחת בחשבון כי הוא עשוי להיתקל בו במהלך נהיגתו."
במקרה דומה, בו הצטבר קרח על הכביש, קבע בית המשפט בע"א (מרכז) 28310-10-18 ש. שלמה רכב בע"מ נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ (מיום 5.3.2019, פורסם בנבו), כי: "ככלל, נטל ההוכחה להראות כי התקיים במקרה דנן גורם זר מתערב מוטל על הטוען לקיומו. יש לבחון את קיומו של הגורם הזר המתערב והאם הוא השפיע על התרחשות התאונה כאשר על המערערת להראות כי הנהג הפוגע נהג כחוק, על פי תנאי השטח ובהתאם לתקנות התעבורה ועל אף נהיגתו הזהירה, אירעה התאונה. המערערת עמדה בנטל זה. בנסיבות אלו, יש לקבל את טענת המערערת כי המדובר בתאונה בלתי נמנעת ועל כן אין להטיל אחריות על המערערת לנזקים שנגרמו בעקבות התאונה.
בנסיבות אלה, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי כי לנתבע אשם תורם של 30% לתאונה.
לסיכום:
הנתבע ישלם לתובעת סך של 50,352 ₪, המהווה 30% מרכיב הנזק ושכ"ט שמאי על פי חוות הדעת, בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום התאונה ועד לתשלום בפועל, וכן אגרה ראשונה ושניה כפי ששולמה, ושכר העדים כפי שנפסק.
