תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים עם אחריות תורמת

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לאופנוע התובע בשל תאונת דרכים.

לשאלת בית המשפט תבעתי תביעת נזיקין לרכב את חברת הביטוח שלי.

מכאן, מאחר שעולה כי אין מחלוקת כי הנתבעת יצרה סיכון בכביש בעת שביצעה את פניית הפרסה, יש לבחון האם יש מקום לייחס לנתבע אשם תורם ו/או אחריות לתאונה.

...

בסיכומים נשאל נציגה על ידי בית המשפט לענין זה והשיב כי "לשאלת בית המשפט אין לי את הנתונים מתי". אני סבורה כי מאחר שאין הנתבעת יכולה להוכיח את המועד שבו היא פנתה אל התובע אשר טוען שהיא השתהתה בפנייתה, הרי שהנתבעת מנועה מלהעלות את הטענה, כלפי התובע.

לאור מחדלים אלה בהתנהלות הנתבעת, איני מקבלת את טענותיה לענין הנזק.

סוף דבר לאור האמור התביעה מתקבלת.

בפני תביעה ע"ס 7009 ₪ בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 12.3.14.

הגם שאינו מהנדס תנועה ומשכך איני נידרשת לטענותיו במהלך עדותו שעניינן מסקנותיו ביחס למופע הרמזור של רכב הנתבע ביחס למופע הרמזור בנתיבו שלו, באין ראיה או עדות לסתור, אני קובעת כי הוכח ברמה הנדרשת לעניין תביעת נזיקין כי נהג את רכבו במופע ירוק ברמזור הרלוואנטי לו. לעניין זה לקחתי בחשבון גם את היעדרו של עד הראיה לתאונה שפרטיו הופיעו בעדותו של נהג הנתבע.

ובלשונו של פסק הדין-"לא למותר להזכיר, שאף בצומת מרומזר, לפי תקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, אסור לנוהג רכב להכנס לצומת גם כשהרמזור מתיר את הכניסה, אלא אם ברור לו כי ביכלתו לעבור או להמשיך בנסיעתו ללא הפרעה. משמע, שגם כשניתן לו אור ירוק ברמזור, עליו לשים לב לנעשה בצומת ובצדיו ולוודא שהוא יכול לעבור בו ללא הפרעה וללא תקלה." לאורו של פסק דין זה ניתן למצוא פסיקה עניפה אשר הטילה על נהג רכב הנכנס לצומת אחריות משותפת או אשם תורם (לפי העניין) למקרה של היתרחשות תאונה בכניסה כאמור.

...

גם עדותו של נהג התובע כי "נזרק" למסלול הנגדי ועדותו בכתב של הנהג הנתבע כי "נזרק" ימינה תומכת במסקנה כי הרכבים שניהם לא נכנסו לצומת באיטיות.

משכך, אני סבורה כי יש להעמיד את אשמו התורם לאירוע ב 25%.

סיכומם של דברים- הנתבעות ישלמו לתובע סך של 5256.75 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

לפניי תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") בגין תאונת דרכים שאירעה בין אופנוע שעליו רכב התובע לבין רכב שבו נהג נתבע 1.

אך אחריותו אינה בחלל ריק, והתנהגותו של התובע תרמה לקרות התאונה משום שנסע מהר מידי ביחס לתנאי הדרך, ובזחיחות דעת גם עלה על אופנוע כשהוא חסר ניסיון, דבר שהשפיע על יכולתו להיתמודד כראוי עם חסימת נתיב נסיעתו על ידי הנתבע ולבלום במועד.

...

בסיכומו של דבר, מצבו של התובע תואם הפרעה קלה בתפקוד, והנכות בשיעור של 10% משקללת גם אפשרות להתפתחות שינוים ניווניים בעתיד (הגם שמרבית המטופלים אינם מגיעים להחלפת ברך) (עמ' 24 שו' 2-9).

כאב וסבל בהתחשב בגילו של התובע, באחוזי הנכות הרפואית והתפקודית שנותרו לו בגין פגיעתו האורתופדית והאסתטית והניתוח שעבר, הסכום של 80,000 ₪ ישקף את הפיצוי ההולם בראש נזק זה. סיכום סכום הפיצויים סכום הפיצויים הוא כדלקמן: א. הפסדי השתכרות לעבר 47,000 ₪ ב. הפסד כושר השתכרות 296,000 ₪ פנסיה -- עזרת הזולת (עבר ועתיד) 50,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 5,000 ₪ כאב וסבל 80,000 ₪ סה"כ ביניים 478,000 ₪ בניכוי 20% אשם תורם (95,600 ₪) סה"כ 382,400 ₪ שכר טרחת עו"ד ומע"מ 89,480 ₪ סה"כ 472,000 (במעוגל) סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובע, יחד ולחוד, סך של 472,000 ₪.

אחמד ג'מל הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ פסק דין התביעה המונחת בפניי עניינה ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1992, בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 15.5.2008, בהיותו כבן 16 שנים.

הואיל והתובע לא החזיק, במועד הרלוואנטי ברישיון נהיגה ונהג ללא ביטוח חובה, לא הוגשה התביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 אלא על פי פקודת הנזיקין.

אין לקבוע על פי הרשעה כאמור אחריות מוחלטת ובלעדית על המורשע באופן אוטומאטי, וככל שמדובר בראיה המוגשת במסגרת תביעה נזיקית, יש לבחון באם יש מקום לחלוקת האחריות בדרך אחרת, לרבות ייחוס אשם תורם לתובע.

...

סוף דבר להלן סיכום הפסדי התובע: נזק לא ממוני 300,000 ₪ הפסד השתכרות בעבר 569,230 ₪ הפסדי שכר לעתיד 2,242,465 ₪ הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים 334,616 ₪ עזרת צד ג' בעבר 210,000 ₪ עזרת צד ג' לעתיד 300,000 ₪ הוצאות נסיעה ואש"ל 120,000 ₪ ניידות 50,000 ₪ הוצאות רפואיות (עבר ועתיד) 100,000 ₪ _____________ ________ סה"כ 4,226,311 ₪ הואיל ונקבע כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור 20%, הרי שיש להעמיד את הפיצוי המגיע לו ע"ס 3,381,048 ₪.

סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך 3,018,048 ₪.

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט ועוד שכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום הפיצוי בתוספת מע"מ כדין.

הצדדים ותמצית הטענות הצריכות לעניין לפניי תביעת נזיקין, שהוגשה במסלול סדר דין מהיר, בגדרה התובע, בעלים של רכב פרטי מסוג "פורשה", תובע מאת הנתבעים מס' 1-2, הנהג והבעלים של רכב משא מסוג גרר, פיצוי בגין ניזקי הרכוש שנגרמו לרכבו הפרטי בעקבות תאונת דרכים מיום 2.12.18 (להלן-"הרכב", "הגרר" ו"התאונה", בהתאמה).

עינינו הרואות אפוא כי הדיון יעסוק אך בשאלת הנזק, הקפו ודרך הוכחתו, ואין טעם להדרש לטענות שהועלו בנושא האחריות שבקשו לייחס לתובע אשם תורם, כפי שעלה מעדותו של נהג הגרר, מר רחמים ברנס.

מנגד, הנתבעים הפנו לחוות דעת שמאי נגדית של מר ירון תורתי, כמו גם לעדויותיהם של מר רחמים ברנס, הנתבע מס' 1, שנהג בגרר- וכאמור עדות זו אינה רלבאנטית עוד בשים לב להודיית הנתבעים במלוא האחריות לקרות התאונה- כמו גם לעדותו של מר שי כהן, הבעלים של הנתבעת מס' 2.

...

בפסק דין נוסף של השופטת אביגיל כהן עא (מחוזי ת"א) 24423-03-18‏ ‏ שומרה חברה לביטוח בע'מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ, (פורסם במאגרים משפטיים, 28/6/18) נקבע : "כי באשר להעדר חשבוניות בגין התיקון: השאלה האם די בחוות דעת השמאי כדי להוכיח את שיעור הנזק או שמא יש חובה בכל מקרה לצרף חשבוניות בגין התיקון שבוצע בפועל נזק צריכה להיבחן אף היא לפי נסיבות המקרה (ראה סעיף 21 לפסה"ד שניתן בעניין אוטו שי). אני סבורה כי במקרה דנן הוכח שיעור הנזק גם ללא חשבונית. חברת דן מתקנת את האוטובוסים תיקון עצמי במוסך שלה, ולא במוסכים אחרים ומטבע הדברים אינה מנפיקה חשבוניות לעצמה". ראו נא גם פסק דין בתא''מ (שלום אשקלון) 61493-11-16 דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ נ' מחמד אבו ריחאן (פורסם במאגרים משפטיים, 23/5/18) בגדרו בית המשפט פסק פיצויים על דרך האומדנה (40% משיעור הנזק), בגין נזקי רכוש שנגרמו לאוטובוס, הגם שהיקף הנזק לא הוכח כדבעי.

אלא מאי! התגלתה עמימות בעניין ההתחשבנות הכספית הנטענת בין התובע ובין המוסך המתקן, כפי שהדברים פורטו בהרחבה לעיל, לפיכך, ובשים לב להלכה כי אין זה צודק לדחות את התביעה אך מחמת שלא צורפה קבלה בגין התשלום בפועל והעובדה כי מצאתי את חוות דעת שמאי התביעה עדיפה על פני חוות דעת שמאי ההגנה, אני מחייב את הנתבעים, באמצעות הנתבעת מס' 2, לשלם לתובע סך של 16,554 ש''ח (70% מהנזק לפי חוות דעת השמאי מטעם התובע) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, שכ''ט עו''ד בשיעור 17.55%, שכ''ט שמאי בסך 1,580 ש''ח, הוצאות העדים כפי שנפסקו בדיון האחרון, החזר המחצית הראשונה של האגרה, ותשלום המחצית השנייה של האגרה.

סבורני שזוהי הדרך שיש לצעוד בה בנסיבות המיוחדות של תיק זה שעה שמחד נתגלתה עמימות מסוימת ביחס להתחשבנות הכספית, כאמור, ומאידך, הוברר כי חוות דעת שמאי התביעה עדיפה על פני חוות דעת שמאי ההגנה שאינה יכולה עוד לעמוד, והתובע הפנה אף לחשבונית מס חרף ההסתייגות שפורטו לעיל.