תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים על אופנוע ללא ביטוח

בפניי תביעת נזיקין.

התובע, יליד 1985, טוען שביום 03.10.13 נפגע בתאונת דרכים עת רכב על אופנועו ללא ביטוח בתוקף.

...

בנסיבות העניין אין מנוס מלמנות מומחה מטעם בית המשפט.

בהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר יצחק קורן מטעם בית המשפט, להערכת מצבו הבריאותי של התובע לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

רקע ביום 18.9.2013 רכב המנוח על אופנוע, ללא כסוי בטוחי כנדרש לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן: פקודת הביטוח).

בתביעה צוין כי מאחר שהמנוח נהג באופנוע ללא ביטוח כאמור, עיזבונו אינו זכאי לפצוי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק), לנוכח הוראת סעיף 7(5) לחוק זה. עם זאת, נטען כי לעזבון המנוח זכות תביעה נגד המשיב והמשיבה (להלן ביחד: המשיבים) לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; וכי למערערות עומדת זכות תביעה נגד קרנית, לפי סעיף 7ב לחוק הפיצויים, בהיותן תלויות במנוח.

לנוכח האמור לעיל, יש לבחון את הפרשנות שהעניק בעניינינו בית המשפט המחוזי לכלל ייחוד העילה, ולשם כך אציג תחילה את לשון סעיף 8 לחוק: ייחוד העילה (א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.

...

להלן אדון אפוא בטענות המערערים כסדרן, אך אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל, על שלושת חלקיו, וכך אמליץ לחבריי להורות.

אלא שאין באמור שם כדי להוביל למסקנה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי.

לפיכך, יש להעמיד את סכום הפיצוי בתביעת העיזבון על סך של 2,097,126 ש"ח. שיעור הוצאות המשפט כאמור לעיל, בית המשפט המחוזי פסק כי בכל הנוגע לתביעת העיזבון, המשיבים ישלמו להורי המנוח סכום של 376,344 ש"ח, והוצאות משפט בסך 57,213 ש"ח. סכום הוצאות המשפט בתביעת העיזבון נקבע, אפוא, בשיעור 13% מסכום הפיצוי שנפסק, בתוספת מע"מ, באופן התואם את הכללים בנושא הקבועים בחוק הפיצויים (ראו סעיף 13 לחוק).

לנוכח כל האמור, דעתי היא כי דין טענת המערערים בהקשר זה להתקבל, ויש להעמיד את סכום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך-דין בתביעת העיזבון על 20% מסך הפיצוי בתביעה זו, בתוספת מע"מ. סוף דבר אציע לחבריי כי נורה על קבלת הערעור, כמפורט לעיל, כך שסכום הפיצוי בתביעת העיזבון יעמוד על 2,097,126 ש"ח, בתוספת 490,727 ש"ח (שכר טרחת עורך דין ומע"מ).

ראשית יש לבחון את הראיות שהובאו באשר לנהיגתו של התובע על האופנוע ללא ביטוח.

עם זאת, מאחר ושני הצדדים התייחסו בסיכומים ובפסיקה לגירסה שנטענה בבית המשפט, ההתייחסות תהיה לגירסה זו. הסוגיה המשפטית אין מחלוקת כי מי שקמה לו עילת תביעה לפי חוק הפלת"ד מנוע מהגשת תביעה לפי הפקודה, שכן סעיף 8 (א) לחוק הפלת"ד קובע: "מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה... ...לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף...". יש להכריע איפוא, אם לתובע קמה עילת תביעה לפי חוק הפלת"ד. אין מחלוקת כי האופנוע לא היה מבוטח, ולכן אין מבטחת שניתן לתבוע אותה בדרך הרגילה לפי חוק הפלת"ד. הסוגיה שבמחלוקת היא איפוא, אם לתובע עילת תביעה כנגד קרנית, לפי סעיף 12 (א) (2) הקובע חבות של קרנית לפצוי לפי חוק הפלת"ד אם "אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה...". סעיף 7 (5) לחוק הפלת"ד קובע חריג לפיו כי מי שנהג ברכב ללא ביטוח איננו זכאי לפיצויים.

...

בנסיבות אלה, אין מנוס מדחיית התביעה.

התביעה נדחית אפוא.

התובע ישלם הוצאות הנתבעת באופן מינורי בסך 5,000 ₪ בלבד.

מבוא: ביום 23.1.14 נפגע מר ב.צ.ג (להלן: "הנפגע") בתאונת דרכים בהיותו רוכב על אופנוע אשר לא היה מבוטח בביטוח חובה ורכב שהיה מבוטח על ידי המשיבה, פגע בו (להלן: "התאונה").

אך סעיף 4 (ב) להסכם מתייחס למצב שבו מדובר בתאונה מעורבת וקובע ביחס למבטחת שאינה המבטחת של המעביד כך: "תשלם החברה למוסד את החלק היחסי של התביעה לפי חלקה באחריות שבין כלי הרכב המעורבים לבין עצמם, בהתאם לסעיף 3 (ב) לחוק הפיצויים." מכאן אתה שומע כי מקום שעל פי חוק הפיצויים חבות המבטחת היא יחסית, במישור חלוקת האחריות שבין הרכבים המעורבים, אין תשלום מלא בהתאם להסכם, אלא חלקי.

שיעור התביעות בגין תאונות דרכים שמערבות שאלת אחריות או שמתנהלות מכוח פקודת הנזיקין הוא המיעוט.

...

דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהחלטת בית משפט קמא מצאתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

מקובלת עליי טענת המשיבה כי החלטת בית משפט קמא הינה החלטת ביניים שאין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בה, וזאת למעט במקרים שבהם הימנעות מהתערבות בשלב מוקדם יותר עלולה להסב נזק בלתי הפיך למי מהצדדים או להביא לניהולו של הליך מיותר או בדרך שגויה (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 4658/21 גרשוני נ' לנדאו, פסקה 4 [פורסם בנבו] (21.7.2021); רע"א 2242/21 מ.ע.ג.ן – ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק – שימור מבנים בע"מ, פסקה 7 [פורסם בנבו] (27.4.2021)).

סוף דבר לאור כל דבריי אלה מצאתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

האופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה, ועל כן מתבררת התביעה לפי פקודת הנזיקין ולא לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

העובדות הצריכות לעניין ביום 3/11/2020 בשעות הבוקר רכב התובע – יליד שנת 1973 – על אופנוע שלא היה מבוטח בביטוח חובה.

...

הנתבעת הציעה בתחשיב הנזק מטעמה פיצויים בסך 25,000 ₪ בראש נזק זה. בהתחשב בשני הניתוחים שעבר התובע, בתהליך ההחלמה הממושך ובתקופות הנכות הזמנית, בנכות הרפואית הצמיתה של התובע ובמגבלות שמהן עתיד התובע לסבול עד אחרית ימיו, אני סבור שסך של 120,000 ₪ הוא פיצוי ראוי בגין נזק שאינו ממוני.

סוף דבר התובע רכב על אופנוע שלא היה מבוטח בביטוח חובה והחליק על כתם שמן גדול שהיה בכביש.

על יסוד כל האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בסך 341,500 ₪; הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (אגרות משפט, שכר עדים ושכר בטלת התובע).