התובעים הגישו כנגד הנתבע1 וקרנית תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים שאונתה לתובע 1 בעת שרכב על אופנוע, תאונה ממנה נפטר התובע.
במסגרת פרוטוקול הדיון טען ב"כ התובעים בהתייחס לקרנית :
"..נהג (המנוח-ב'ב') המעורב בתאונת דרכים, כנהג, אילו היה נוסע , אילו היה הולך רגל , אני מסכים עם חברי שחלה על קרנית לפצות, אך במקרה זה הוא היה הנהג. ולכן, סעיף החוק לא תופס לגבי קרנית. לכן הסכמתי למחוק. התביעה עומדת לפי פק' הנזיקין לגבי הנהג המעורב".
ביום 9.5.22 ניתנה על ידי החלטה בנוגע למחלוקת בשאלת סיווג "סילוק על הסף" של התביעה כנגד קרנית ונקבע כי פסק הדין הדוחה את תביעת התובעים את קרנית –המשיבה 2 נותר בעינו.
...
לטענת הנתבע 1 יש לדחות את התביעה נגדו שכן, בהתאם לחוק הפלת"ד יש לתובעים עילת תביעה כנגד הנתבעת 2 ובשל ייחוד העילה לפי חוק הפלת"ד לא עומדת להם עילה כנגד הנתבע 1 .
יחד עם זאת ולגופו של עניין, וכפי שאפרט להלן, אין בידי לקבל את טענת הנתבע 1 לקיומו של ייחוד עילה כלפי קרנית בתביעה הנדונה.
על יסוד האמור לעיל, אני סבור שלתביעת העיזבון ולתביעת האם זכות תביעה מכוח דיני הנזיקין בלבד וזאת מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי התביעה לנוכח טענותיו של הנתבע 1 ולכן, אין מקום בשלב זה לדחות את התביעה כנגד הנתבע 1 אלא להורות על מחיקת התביעה כנגדו כטענת התובעים בתגובתם.
באשר לשאלת ההוצאות, אני מחייב את התובעים בהוצאות מותנות בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל, אשר ישולמו לנתבע 1 ככול שתוגש נגדו תביעה חדשה בעילה נזיקית.
לפיכך אני מורה על מחיקת התביעה .
