מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים ללא רישיון וביטוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") בגין תאונת דרכים שאירעה בין אופנוע שעליו רכב התובע לבין רכב שבו נהג נתבע 1.
בנסיבות שבהן התובע רכב על אופנוע ללא רישיון נהיגה וללא כסוי בטוחי, הוא אינו יכול לתבוע את נזקיו בהתאם להסדר שבחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
...
בסיכומו של דבר, מצבו של התובע תואם הפרעה קלה בתפקוד, והנכות בשיעור של 10% משקללת גם אפשרות להתפתחות שינוים ניווניים בעתיד (הגם שמרבית המטופלים אינם מגיעים להחלפת ברך) (עמ' 24 שו' 2-9).
כאב וסבל בהתחשב בגילו של התובע, באחוזי הנכות הרפואית והתפקודית שנותרו לו בגין פגיעתו האורתופדית והאסתטית והניתוח שעבר, הסכום של 80,000 ₪ ישקף את הפיצוי ההולם בראש נזק זה. סיכום סכום הפיצויים סכום הפיצויים הוא כדלקמן: א. הפסדי השתכרות לעבר 47,000 ₪ ב. הפסד כושר השתכרות 296,000 ₪ פנסיה -- עזרת הזולת (עבר ועתיד) 50,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 5,000 ₪ כאב וסבל 80,000 ₪ סה"כ ביניים 478,000 ₪ בניכוי 20% אשם תורם (95,600 ₪) סה"כ 382,400 ₪ שכר טרחת עו"ד ומע"מ 89,480 ₪ סה"כ 472,000 (במעוגל) סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעים ישלמו לתובע, יחד ולחוד, סך של 472,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מגדל חברה לביטוח (ניתן פסק־דין) אתי זקרי כלל חברה לביטוח בע"מ פסק דין גרסה לפירסום בהיעדר פרטים מזהים)) זוהי תביעה בגין ניזקי גוף שהוגשה על־פי פקודת הנזיקין, בגין תאונת דרכים בין מכונית לרוכב קטנוע.
הראיות מצביעות כי רק בתיק זה לבדו נהג התובע בקטנוע ללא רישיון נהיגה תואם, ללא תעודת ביטוח וללא מבחן רשוי שנתי, כשהוא מרכיב אדם נוסף והקסדה שעל ראשו אינה רכוסה.
...
בית־המשפט דחה את תביעת נזקי הרכוש שהגישה הנתבעת 3 וקיבל את גרסת התובע (הנתבע דשם) במילים אלה: "לאור עדויות הצדדים בתצהירים ובמשטרה אני מקבל את גרסת הנתבע כי עצר מאחורי רכב התובעת, לאחר מכן החל בעקיפת הרכב והנהגת שנהגה ברכב התובעת פנתה שמאלה תוך חסימת נתיב נסיעתו של הנתבע בחוסר זהירות וברשלנות". ת"ד (תעבורה אשד') 389/09 מ.י. תנועה לכיש – מ. ישראל שלוחת אשדוד נ' זקרי (15.1.2012): בתיק זה זוכתה הנתבעת 3 מן העבירות הקשורות בתאונה לאחר שמיעת ראיות, ובהן עדות התובע, הנוסע אלמוני והנתבעת.
תוצאות והוצאות המסקנה היא כי התובע לא הרים את נטל הנדרש במשפט אזרחי להראות כי התאונה אירעה ברשלנות או בהפרת חובה חקוקה של הנתבעת 3.
התביעה נדחית.
משכך ישלם התובע שכר טרחת עו"ד לנתבעות 3 ו־4 בסך 17,184 ש"ח, וכן הוצאות המומחה ששילמה הנתבעת 4.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע כללי המערערת, חברה לביטוח בע"מ בישראל, הגישה תביעת שבוב (תיחלוף) נגד המשיבים, תושבי הרשות הפלסטינאית וחברת ביטוח פלסטינאית, לתשלום סך של 62,256 ש"ח בגין תגמולי ביטוח שהמערערת שילמה למבוטח שלה עקב ניזקי רכוש שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים שבה היה מעורב רכב המשיבים.
התאונה ארעה בכביש 55 המוביל מכיוון כפר סבא לאיזור העיר שכם, באזור השומרון המוגדר כשטח "C" בהתאם להסכמים שנחתמו שבין מדינת ישראל לבין אש"פ. המשיבים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה כי על התביעה חל הדין הפלסטינאי ולמערערת אין זכות שבוב נגדם, משום שאין לה רישיון לעסוק בעינייני ביטוח בתחומי האחריות של הרשות הפלסטינאית.
גישה אחרת שתחיל את בררת הדין בנזיקין על תביעת השבוב בכללותה (להלן: "הגישה האחרת"), עלולה להביא לשלילת זכות השבוב של המבטחים הישראלים והפלסטינים בגין תאונות שארעו בטרטוריה של האחר: מבטח ישראלי לא יוכל לתבוע שבוב תגמולים ששילם בגין תאונות שארעו בשטחי הגדה, משום שאינו מבטח מוכר שם; ומבטח פלסטינאי לא יוכל לתבוע שבוב תגמולים ששילם בגין תאונה שארעו בישראל, משום שאינו מבטח מוכר שם (ראו: עניין אלמשרק ועניין וינה).
...
כמו כן, נטען על ידי המשיבים כי הנטל על המערערת להוכיח את הדין הזר, בעוד שהיא לא הגישה חוות דעת להוכחת הדין הפלסטיני; לכן, דין תביעתה להידחות על הסף.
לסיכום, נקבע על ידי בית המשפט קמא כי, משלא הגישה המערערת חוות דעת מומחה לצורך הוכחת הדין הזר, ואף לא ביקשה לתקן מחדלה ולהגיש חוות דעת כזו, יש לקבוע כי אין באפשרותה להוכיח את עילת תביעתה, ולכן דין התביעה להידחות על הסף.
מנגד, נטען ע"י המשיבים כי, אין בסיס להבחנה שהמערערת מבקשת לעשות בין הדין החל על תביעה לפיצויים בגין נזק גוף לבין תביעת לשיבוב בגין נזקי רכוש; על פי הפסיקה, תביעת שיבוב צריכה להבחן על פי הדין החל במקום אירוע התאונה; מדובר במשיבים שהם תושבי השטחים, נעדרי זיקה כלשהי לישראל, ואירוע שהתרחש בשטחי הגדה, ולכן התביעה צריכה להתברר על פי הדין הפלסטיני החל במקום האירוע; פסק דינו של בית המשפט קמא, ניתן כהלכה בהתאם לפסיקה הרבה שניתנה בעניין זה, ולכן דין הערעור להידחות.
בנוסף מקובלת עלי קביעת בית המשפט קמא שלפיה המקרה דנן אינו מקים נסיבות חריגות שמצדיקות החלת הדין הישראלי על התאונה.
לפיכך סבורני כי אין מקום להתערב בפסיקת בית המשפט קמא בדבר סילוק התביעה; יחד עם זאת, יש לציין בעניין זה כי סילוק התביעה ללא הכרעה בה לגופה אינו יוצר מעשה בית דין, ודינו כדין מחיקת התביעה, לפיכך התובעת רשאית להגיש תביעה חדשה בהתאם לעקרונות שנקבעו לעיל.
סוף דבר: הערעור נדחה, כפוף לאמור לעיל, לרבות האפשרות להגיש תביעה חדשה.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בשל כלל האמור, הוגש כתב אישום כנגד היחיד במסגרתו הואשם בסעיפי אישום שונים: נהיגה בקלות ראש, היתנהגות הגורמת נזק, סטייה שמאלה מנתיב נסיעה, הפקרה אחרי פגיעה, גרימת תאונת דרכים שבה ניחבל אדם חבלה של ממש, נהיגה ללא רישיון תקף ונהיגה ללא ביטוח בר תוקף.
בכל מקרה בו נפסק על ידי בית המשפט כי היחיד ביצע עבירת ההפקרה כאמור, ברי כי היתקיים הליך תעבורתי בעיניינו ו/או הליך אזרחי בגין תביעה נזיקית לפצוי נפגע תאונת הדרכים.
אין באמור כדי לקבוע באופן גורף כי כל חוב של קרנית אשר נוצר בגין תאונה בה היה מעורב נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף ו/או ללא ביטוח בתוקף, נכלל בסעיף 175 לחוק חידלות פרעון.
...
ב"כ הממונה הצטרפה לעמדתו העדכנית של הנאמן והבהירה כי: "עמדתנו ניתנה ברוח פקודת הפש"ר במסגרתה התייחסנו לחוב של קרנית כחוב אזרחי. לאחר שעיינו בתגובת קרנית ונחשפנו לפסק הדין שניתן על ידי מותב זה, ביצענו חשיבה מחודשת במשרדינו בנוגע לעמדתנו ביחס לשאלת ההפטר על החוב של קרנית ובנסיבות הספציפיות של התיק הזה. כפי שחברי ציין היחיד הורשע בעבירת תקיפה. מדובר בעבירה שחוסה תחת החריגים של סעיף 175 לחוק, בנסיבות אלו אנו חוזרים בנו מעמדתנו וסבורים שמדובר בחוב שאינו בר הפטר. אבקש לציין כי לא מדובר בעמדה גורפת לכלל תביעות החוב המוגשות על ידי קרנית, אלא שיש צורך בבחינת כל מקרה לגופו, לרבות בחינת העבירות בהן הורשע היחיד והאם הן חוסות תחת סעיף 175" (ראה פרוטוקול מיום ה-28/04/2022, עמוד 3 שורות 19-25).
אשר על כן ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 286(א) לחוק חדלות פירעון, אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.
לאור ביטול צו פתיחת ההליכים, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.
לשם הזהירות, אני מורה כי הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

פסק דין התביעה שבכותרת היא תביעת נזיקין לפצוי בגין נזק לרכבה של התובעת בתאונת דרכים.
בענין חובתו של צד הזקוק לעדות של עד ה"שייך" ליריב על מנת להוכיח את יסודות עילתו (ובעניינינו – יסודות הגנתו), ראו גם דברי השופט מני ב-ע"א 368/64 בית זיוה בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד י"ח 561, 566 (1964) לפיהם המערערת שם – "יכלה להזמין, ואמנם גם הזמינה, את מנהל המשיבה כעד, אך ויתרה על הופעתו ביום שנקבע לשמיעת המשפט. עובדת קיום הרישיון היתה חלק יסודי מתביעתה של המערערת, ומשלא עלה בידה להוכיחה, חייבת גם טענה זו להדחות". אוסיף, בנוגע לחשש שעד ה"שייך" לצד שכנגד אשר הוזמן להעיד מטעם הצד הנושא בנטל לא ישתף פעולה בעדותו, כי צד יכול לבקש להכריז על עד שהוא עצמו הביא כעד עוין ולחקור אותו בחקירה נגדית (ראו למשל דברי השופטת ע' ארבל ב-ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא(3) 18, פס' 43 (5.10.2006), לפיהם בידן של מבטחות "להזמין לעדות את המבוטח או מי מטעמו, ובמידת הצורך, להכריז עליו כעד עוין").
...
על כן הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 22,440 ₪ בגין נזק לרכבה (שהוא סכום הנזק לאחר ניכוי ערך שרידי הרכב על-פי חוות הדעת מטעמה שלא נסתרה) וכן שכר טרחת שמאי בסך 1000 ₪ (על-פי קבלה שהוגשה במסגרת התביעה בסדר דין מהיר), הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 25.5.2019 ועד לפרעון בפועל; וכן סך 400 ₪ בגין גרירה (על-פי קבלה שהוגשה במסגרת התביעה בסדר דין מהיר), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור מיום 13.5.2019 ועד לפרעון בפועל.
כן ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובעת בגין אגרה, סך של 380 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור לעיל מיום 11.3.2020 ועד לפרעון בפועל, וסך נוסף של 380 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור מיום 3.4.2022 עד לפרעון בפועל.
בנוסף ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך של 5000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו