בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 16.4.14 בשעה 22:00 לערך בצומת כביש מס' 55 (כביש המוביל מהישוב צור יגאל לכיוון ת"א) עם כביש מס' 40 (להלן: "התאונה") תאונה בה היו מעורבים רכב תובעת 2 מס' רשוי 77-605-24 נהוג בידי בתה, תובעת 1 (להלן: "רכב תובעות"), ורכב נתבע 1 מס' רשוי 12-816-62 נהוג בידי נתבע 1 (להלן: "רכב נתבע 1") והמבוטח בנתבעת 2.
תובעת 1, מיכל עמיצור, בתה של תובעת 2, תיארה בעדותה את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינה כלדלקמן:
"ביום 16.04.14 בשעה 22:00 לערך נהגתי ברכב שמספרו 77-605-24 שהוא בבעלות אמי ואני משתמשת בו. נהגתי מהיישוב צור יגאל לכיוון ת"א על כביש 55. הגעתי לצומת. אני עמדתי לפני הצומת בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבי נסיעה. נתיב זה היה לכיוון שמאלה כיוון נסיעתי שזה הכיוון אליו רציתי לפנות שמאלה בצומת לכביש 40. מהנתיב האמצעי שבו אני עמדתי, הייתה פנייה שמאלה כיוון נסיעתי לכביש 40. כשהגעתי לצומת ומדובר היה בצומת מרומזרת שבה פעלו הרמזורים כסדרם, האור ברמזור כיוון נסיעתי לפנייה שמאלה לכביש 40 היה אדום ולכן עצרתי את הרכב לפני הצומת, כאמור, בנתיב האמצעי, מבין שלושה נתיבי נסיעה, אותו נתיב המיועד לפנייה שמאלה. בזמן שעמדתי והמתנתי, הייתי מרוכזת במה שמתרחש בצומת והמתנתי לכך שהאור יתחלף מאור אדום לאור ירוק. ברגע שהאור ברמזור כיוון נסיעתי התחלף מאור אדום לאור ירוק, התחלתי את הנסיעה שמאלה כיוון נסיעתי וכשהייתי כבר בתוך הצומת בזוית פנייה שמאלה כיוון נסיעתי, רכב שנסע בנתיב השמאלי ביותר מבין שלושת נתיבי הנסיעה כיוון נסיעתי, אותו נתיב שמיועד אך ורק לפנייה שמאלה לכיוון כביש 40 ושהוברר בהמשך שזה רכב שהיה נהוג על ידי נתבע 1, במקום לפנות שמאלה כיוון נסיעתו מהנתיב שבו הוא נסע והמיועד לפנייה שמאלה בלבד, שינה את דעתו והחליט לנסוע ישר ואז הוא סטה ימינה כיוון נסיעתו ופגע בכנף השמאלית קדמית של הרכב שלי ובדלת שמאלית קדמית של הרכב, כלומר, בדלת הנהג. כתוצאה מהמכה, הרכב שלי סטה ימינה כיוון נסיעתו והתיישר ושני הרכבים, הן הרכב שלי והן הרכב שלו, המשיכו בנסיעה ישר בצומת ואז נעצרו כלי הרכב. אני מציינת, שהנתיב האמצעי שבו אני נסעתי, מיועד לפנייה שמאלה ורק שמאלה בלבד וכך גם הנתיב השמאלי ביותר, שבו נסע נתבע 1 מיועד לפנייה שמאלה בלבד. לרכב שבו נהגתי נגרמו נזקים. אני מגישה תמונה שצילמתי של כביש 55 וההתקדמות לעבר הצומת, שזו תמונה שאני צילמתי מספר ימים לאחר התאונה מוגש ומסומן ת/1. רואים את שלושת נתיבי הנסיעה לכיוון הצומת, כאשר הנתיב האמצעי מיועד לפנייה שמאלה בלבד והנתיב השמאלי מיועד לפנייה שמאלה בלבד ורואים את הצומת עצמה. אני מגישה תמונה נוספת – ת/2, שזו תמונה שאבא שלי צילם, כחצי שעה אחרי קרות התאונה. האוטו שלי מסומן 1 על גבי ת/2 והאוטו של נתבע 1 מסומן 2 על גבי התמונה ת/2. רואים את הרמזור מסומן בספרה 3 על גבי ת/2 והצומת במקום שאני מסמנת X ורואים איך הרכב שלי והרכב של נתבע 1 אחרי התאונה המשיכו מספר מטרים קדימה ונעצרו. אז רואים בדיוק איפה נעמדו כלי הרכב אחרי התאונה ובדיוק איפה היה נתבע 1 ואיפה היה רכבי אחרי התאונה. אני מגישה תמונה נוספת ת/3 שזה הרכב שלי מצולם ורואים את השפשופים והמכה בצד שמאל קדמי של הרכב שלי, נזקים שנגרמו מרכבו של נתבע 1. אני מגישה תמונה ת/4 שרואים את רכב נתבע 1 שאני מסמנת אותו בספרה 1 על ת/4 ורואים את הנזקים שהוא גרם לרכב שלי עם חלק קדמי ימני של הרכב שלו. אני מגישה גם תמונות נוספות שצילם השמאי וצורפו גם לתביעה – מסומנות ת/5. אחרי התאונה כתוצאה מהמכה שהרכב שלי קיבל, לא יכולתי לצאת ממושב הנהג שבו ישבתי והיו לי חבלות בגוף. אני התקשרתי טלפונית לאבי. ביקשתי מאבי שיזמין לי אמבולנס ואמבולנס פינה אותי. אבי הגיע למקום כחצי שעה אחרי התאונה. אני חושבת שאבי קיבל מנתבע 1 את הפרטים שלו, אבל אני לא בטוחה בכך. הגיעה גם מישטרה, אז אולי באמצעות המישטרה. הנזק לרכב הנו 4,206 ₪, שכ"ט שמאי 600 ₪, איבדתי ימי עבודה, הכוונה, גם אני וגם בעלי בעיניין זה שהייתה לנו התעסקות מול חברת הביטוח ואנו תובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך כולל של 3,500 ₪. למען הסר ספק, אין מדובר בתיק זה בתביעת נזיקין. עד היום לא קיבלנו את הנזק שניגרם. מבקשת לפסוק את סכום הנזק בצרוף ריבית, הפרישי הצמדה והוצאות."
בחקירתה הנגדית על ידי נתבע 1 לשאלה "אני אומר לך, שאני עמדתי עם הרכב שלי בנתיב השמאלי ביותר מבין שלושה נתיבי נסיעה, כי היה אור אדום ועצרתי וחיכיתי שיהיה אור ירוק. רציתי לפנות שמאלה לכביש 40 לכיוון הכפר. אני אומר שאת בכלל לא עמדת לפני הצומת בנתיב האמצעי, אלא שכשהתחלף האור ברמזור מאור אדום לאור ירוק, את הגעת בנסיעה שוטפת בנתיב האמצעי ונסעת בצורה שוטפת לתוך הצומת וסטית שמאלה כיוון נסיעתך ופגעת ברכב שלי, בצד הימני הקידמי והמשכת לנסוע ואז נעצרת. הגלגל הקידמי ימני של הרכב שלי נפגע וכל מה שתופס את הגלגל." השיבה "אני אומרת שכל מה שאתה אומר עכשיו, זה פשוט לא נכון ואני חוזרת ואומרת שמה שאני העדתי, זה מה שהיה בדיוק. אני גם אומרת לך, שגם אם אתה היית אומר שמה שאתה אומר זה נכון ואני אומרת שזה לא נכון, אז תוצאות התאונה לא היו כפי שאתה מסביר, כי אז, אחרי התאונה, הרכב שלי היה נשאר באופן שהוא היה בזוית לפנייה שמאלה בתוך תחום הצומת, אבל עובדתית, בגלל שאתה פגעת ברכב שלי מצד שמאל קדמי וליד הדלת, אז אתה דחפת את האוטו שלי ימינה והוא התיישר והאוטו שלך והאוטו שלי המשיכו בנסיעה ונעצרו ישר כמו שמופיע בתמונה."
בחקירתה הנגדית ע"י נציג נתבעת 2 לשאלה "האם אחרי התאונה באיזה שהוא שלב, יצא לך לדבר עם נתבע 1?" השיבה "סוכן הביטוח שלי היתקשר לנתבע 1 וזו גם הסיבה שהמשכנו את התהליך, כי נתבע 1 כעס על סוכן הביטוח שלי בגלל שהזמנו מישטרה למקום התאונה, אחרי התאונה. מעבר לכך, גם נפגשתי עם נתבע 1 בתחנת המישטרה בזמן שהזמינו אותי לתת עדות במישטרה." לשאלה "המישטרה לא העמידה את נתבע 1 לדין?" השיבה "אני לא יודעת מה הייתה התוצאה. אני רק יודעת שהזמינו אותי לתת עדות, כי זו מילה שלי מול מילתו של נתבעת 1." לשאלה "אני אומר לך שכפר ברא, הפנייה היא שמאלה באותה צומת." השיבה "מי שמכיר את האיזור יודע, שמי שרוצה לנסוע לכפר ברא, נוסע בד"כ דרך קבר בנימין, אבל מעבר לכך, זה לא עינייני לאן הוא נסע ולאן הוא רצה לנסוע." לשאלה "אני אומר לך שהפגיעה ברכב של נתבע 1 לא הייתה בחלק הימני קדמי, אלא היא הייתה בצד הימני." השיבה "אני תיארתי בעדותי היכן הייתה הפגיעה וגם הגשתי מסמכים המעידים עליה, לגבי הפגיעה של רכב נתבע 1."
נתבע 1, מוחמד ריאן, אשר נהג ברכב נתבע 1 עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים:
"ביום 16.04.14 בשעה 22:00 לערך נהגתי ברכב שמספרו 12-816-62 בכביש 55. הגעתי לצומת מרומזרת. הרמזורים פעלו. אני נסעתי בנתיב השמאלי ביותר מבין שלושה נתיבי נסיעה כשהנתיב השמאלי ביותר מיועד לפנייה שמאלה לכביש 40. אני רוצה לומר שאני גר בכפר ברא ולכפר ברא אפשר לנסוע באופן שפונים בכביש 40 בצומת. האור ברמזור כיוון נסיעתי היה אדום ולכן עצרתי והמתנתי שהאור יתחלף לאור ירוק. אני טוען, שברגע שהאור התחלף ברמזור בכיוון נסיעתי מאור אדום לאור ירוק, הגיע בנסיעה שוטפת רכב בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבי הנסיעה שמיועד גם הוא לפנייה שמאלה, רכב שקודם לכן לא היה בעצירה לפני הצומת, אלא הגיע בנסיעה שוטפת ובמהירות ופנה בצומת שמאלה כיוון נסיעתו והיא במהירות סטתה לעבר הרכב שלי ופגעה בגלגל הקידמי של הרכב שלי וגם בצד הימני קדמי של הרכב שלי וכל העמוד שתופס את הגלגל הקידמי של הרכב שלי התעקם ואני נעצרתי במקום ולא יכולתי לנסוע. החלק השמאלי של הרכב של התובעת פגע ברכב שלי. הרכב שבו נהגה התובעת מיכל, מספרו 77-605-24. אחרי התאונה, הילדה שלי שהיא בת 23 שנים, ירדה מהרכב ושאלה את תובעת 1 אם קרה לה משהו וגם שאלה אם להזמין אמבולנס. תובעת 1 אמרה לה, שהיא ממתינה שאבא שלה יבוא, כי היא היתקשרה אליו. כשאבא של התובעת בא, אמרתי לו, שזה ברזל, כלומר, זה רכוש, וברוך השם שלא נפגעו אנשים בנפש. יש נזקים ברכב שלה ושלי ושנחליף פרטים. אבא של התובעת אמר שהוא צריך מישטרה ושהוא יזמין את המישטרה. באה המישטרה ובדקה וכן אמרו לנו שכל אחד יילך לתחנת מישטרה באיזור שלו למסור עדות. אני הלכתי לאיזור שלי למסור עדות במישטרה. פיתאום, החוקר היתקשר אליי ואמר לי שאבוא לחקירה במשטרת כ"ס. נכנסתי לחקירה ואז החוקר התחיל לאיים עליי. אני לא יודע למה החוקר איים עליי. החוקר הלחיץ אותי והתחיל לאיים עליי, כתב נייר וזרק נייר. אמרתי לו שאני מכבד אותו שהוא חוקר ואמרתי לו שכמו שהוא בתפקיד שלו, אז ככה אני איש ציבור. הוא ביקש שאני אוכיח לו והצגתי לו תעודה. אני סגן ראש מועצה. הוא ראה את זה והתחיל לדבר אליי טוב. אח"כ הוא אמר לי, שיהיה עימות ביני לבין הנהגת בפעם שנייה ואז נקבע מועד אחר ובאנו ואני מסרתי עדות וגם היא מסרה עדות. אח"כ שלחו לי מכתב מהמשטרה שסגרו את התיק. לא קבעו אם אני אשם או לא. אני לא אחראי לתאונה."
בחקירתו הנגדית ע"י תובעת 1 לשאלה "אתה טוען ששנינו נסענו שמאלה בצומת ושאני סטיתי שמאלה לכיוון שלך ופגעתי בחלק הימני של הרכב שלך, בצד של הגלגל. אז תסביר לי, איך זה הגיוני ששתי המכוניות אחרי התאונה היו בקוו ישר אחרי התאונה בקצה הצומת?" השיב "את באת במהירות וסטית שמאלה במהירות לכיוון הנתיב שלי ופגעת בצד הימני קדמי של הרכב שלי וכל העמוד של הגלגל נישבר לי ואני פשוט נעצרתי במקום ולא יכולתי להמשיך לנסוע ואת המשכת ישר קדימה. אני נעצרתי במקום ולא נסעתי. לשאלה שלך אני משיב, שנכון שאחרי התאונה המשכתי בנסיעה קדימה בצומת מספר מטרים ישר ונעצרתי. נכון שאני אמרתי קודם, שאחרי שאת פגעת ברכב שלי, אז פגעת בגלגל הקידמי ימני ובצד הימני וכל הברזל של הגלגל נפגע ונעצרתי על המקום ולא יכולתי לזוז, אז כשאני אומר שהמשכתי בנסיעה ישר קדימה, זה אחרי שאני שחררתי את הגלגל. אני שחררתי את הגלגל באופן שאני ירדתי מהרכב שלי והחלפתי גלגל כשאני עוד הייתי בנתיב השמאלי ואחרי שאני החלפתי גלגל, המשכתי בנסיעה יותר קדימה. נכון שלא פיניתי את הצומת, אלא נסעתי קצת יותר קדימה ועצרתי עוד פעם, עד שבא אבא שלך. את התמונה ת/2 אבא שלך צילם." לשאלה "אני אומרת לך, שכל מה שאתה אומר זה לא אמת" השיב "זכותך להגיד מה שאת רוצה, אני רוצה לומר שאני אומר אמת."
עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.
...
עתירת התובעות לתשלום בגין אובדן ימי עבודה לתובעת 1 ובעלה לא הוכחה בראיה ממשיית כלשהי, דינה להדחות וכך אני מורה.
אף עתירת התובעת לפיצוי עונשי בגין עוגמת נפש דינה להדחות וכך אני מורה.
לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות ביחד ולחוד את סכום תביעתן שהוכח בפני בסך של – 4,806 ₪.
