לפניי תביעה קטנה, שהוגשה בהקשר לתאונת דרכים, בה היו מעורבים רכבי הצדדים, על סך 3,114 ₪.
אציין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 8.5.16, בשעת בוקר אירעה תאונה בין רכבו של נתבע 1 לרכבה של התובעת, בסמוך לצומת מורשה וצומת גהה, כאשר הנתבע 1 פגע באמצעות משאית בה נהג ברכבה של התובעת – חזית באחור – וגרם לרכב התובעת לאובדן גמור.
ברי הדבר כי לא ניתן לפצות ניזוק, גם אם יוכיח הדבר בראיות מוצקות, כי שכר רכב עד שרכבו החדש יתקבל ונאלץ להמתין חודשים רבים בשל כך.
נזק עקיף, במהותו יוכר במשורה, בכפוף להנחת תשתית ראייתית בגינו, ובמיוחד בבית המשפט לתביעות קטנות, שלרוב עוסק בתביעות כספיות, חוזיות או נזיקיות פשוטות בגין נזקים ישירים, או תביעות צרכניות, עד גבול סכום התיקרה הקבוע בחוק.
...
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי ברוב קשב עדויות הצדדים בפני, עיינתי בכתבי הטענות ובצרופות - נחה דעתי כי התובעת הצליחה להרים את הנטל המוטל על כתפיה, כתובעת במשפט אזרחי, ולהוכיח ולו באופן חלקי, את נזקיה העקיפים מהתאונה.
סוף דבר, לאור מקרה מיוחד זה של "אובדן גמור" לרכבה של התובעת בעטיה של התאונה, בהינתן כי קיימת אחריות מלאה לנתבע 1, כאשר הנתבעת הכירה בכך ולא טענה לאשם תורם כלשהו - יש להכיר גם בנזק העקיף שהוכח, בדמות הוצאות נסיעה סבירות, על פני 14 ימים, בסמיכות לתקופת התאונה, בשיעור של 1,974 ₪.
אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום סך של 1,974 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 250 ₪, ובסה"כ: 2,224 ₪, אשר ישולמו לתובעת, בתוך 30 ימים מיום המצאת פס"ד לידם, שאחרת יישא סכום זה ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום פס"ד ועד למועד התשלום בפועל.
