במסגרת כתב התביעה, טענה התובעת, כי ביום 10.1.15 ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת לרכב הנתבע.
אדם לפי דיני הנזיקין אחראי לעוולתו ואם אדם מסוים נהג ברכב מחולל עוולה, הרי זה הוא שזה שצריך לשאת בנזק שגרם:
"ככלל, לפי דיני הנזיקין אחראי אדם לעוולתו שלו בלבד ואינו אחראי לעוולות הזולת. בהתאמה, כאשר מתרחשת תאונת דרכים, האדם אשר נהג ברכב המעורב בתאונה, הוא על פי רוב הגורם הנושא באחריות נזיקית ישירה ואישית לגבי אופן השמוש שנעשה ברכב ולתוצאותיה של התאונה. בעניינינו, משידעה התובעת את פרטי נהג הרכב, בטרם הגישה תביעתה, ולכל המאוחר עם הגשת כתב ההגנה ביום 21.03.10, היה עליה לתבוע את נהג הרכב, אך בחרה שלא לעשות כן [ראו: בר"ע (ירושלים) 159/95 אלדן השכרת רכב (1965) בע"מ נ' עופר שנהב ואח' (פורסם בנבו, ניתן ביום 10.09.95) ; ת"א (תל-אביב –יפו) 18497/04 סיגנלור בע"מ נ' מ.כ.ת אוטו רנט בע"מ ואח', [פורסם בנבו] תק-של 2004 (4), 7018]."
אכן, במקרה דנן מתקיימת ההלכה שניתנה בעיניין ברע (י-ם) 159/95 אלדן השכרת רכב (1965) בע"מ נ' עופר שנהב, על ידי כב' השופטת א' פרוקצ'יה:
" עיקרון יסוד בדיני הנזיקין הוא כי בדרך כלל אחראי אדם לעוולתו שלו בלבד ואין הוא אחראי לעוולות הזולת. חריג לכך ניתן למצוא ברעיון האחריות השילוחית בנזיקין של מעביד למעשי עובדו (סעיף 13לפקודת הנזיקין) בחבות שולח למעשיו של שלוח המועסק בעשיית מעשה למען השולח (סעיף 14לפקודה) ובכפוף לתנאים מסויימים, בחבות בעל חוזה למעשי הצד השני לחוזה אשר אמור לעשות למענו מעשה פלוני (סעיף 15לפקודה) ותו לא. המקרה שלפנינו אינו ניכנס בגדר אף אחד מן החריגים לכלל כי אין אדם אחראי לעוולות הזולת. כן לא פורשה עילה אחרת כלשהיא ליצירת יריבות בין המשיבים לבין חברת ההשכרה שיסודה בענף משפטי אחר. משכך, היה על בית המשפט קמא לדחות את תביעת המשיבים כלפי המבקשות - חברות ההשכרה של הרכב הפוגע.
...
בנסיבות אלה אין מנוס מלבטל את פסק הדין שניתן כנגד המבקשות, בהעדר אחריות מצידן"
בעניין ת"א (עפולה) 17377-02-10 כלל חברה לביטוח בע"מנ' פרוספר אביחי זרביב נאמר כדלקמן:
"החזקה העובדתית לפיה בהעדר הוכחה סותרת, הנוהג ברכב הוא בעליו או מורשה תופעל במקרה בו לא ידועה זהות הנהג, אם ידועה זהות הנהג בתי המשפט החילו לא אחת בדין האזרחי את החזקה העובדתית לפיה, בהעדר הוכחה סותרת, הנוהג ברכב הוא בעליו או מורשה [ראו: ע"א 31/85 בדיר נ' טסה, פ"ד מג (2) 81, 87 ; ע"א 20/64 הפניקס חברה לביטוח נ' מינת ישראל, פ"ד יח (3) 426, 435]. אם לא הובאו ראיות סותרות, תוטל אחריות אזרחית על בעלי הרכב, גם אם יתכן שהבעלים לא נהג ברכב בזמן הרלוונטי [ראו גם: ת"א (ת"א) 182192/02 אישי ישיר ואח' נ' אגד , [פורסם בנבו] מפי כב' השופט טובי). כך למשל בעניין בדיר הנ"ל שעסק בתאונת "פגע וברח", יישם בית המשפט העליון את החזקה האמורה והפך הכרעה של ביהמ"ש המחוזי, אשר דחה תביעת פיצויים לאחר שקבע כי התביעה לא הוכיחה מי נהג ברכב הפוגע בזמן התאונה, תוך שקבע כי הנטל להוכחת זהותו של נהג הרכב מוטל על בעליו או מחזיקו.
בענייננו, משידעה התובעת את פרטי נהג הרכב, בטרם הגישה תביעתה, ולכל הפחות צריכה הייתה לדעת על פי מסמכי המשטרה הרבים שציינו עובדה זו, היה עליה לתבוע את נהג הרכב, אך בחרה שלא לעשות כן. משלא עשתה כן, הרי שדין התביעה להידחות.
לאחר ששקלתי רבות בעניין ההוצאות, ובהינתן מעורבותו של הנתבע בפרשה הגעתי למסקנה כי אין מקום לחייב את התובעת בתשלום הוצאות בגין מקרה זה. בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.