מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים בין מונית לקטנוע

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בסוגיית האחריות התביעה נשוא ת"א 43983-11-11 הנה תביעה לפצוי כספי בגין ניזקי גוף, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 11.10.2005, עת פגע בתובע 1, אוחנה מרדכי מוטי, יליד 2.3.1982 (להלן: "התובע"), בעת שרכב על קטנוע ללא ביטוח חובה (רישיון הרכב היה בתוקף, לפי ת/4א'), רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע 1, ויצמן ליאון (להלן: "הנתבע") ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "מבטחת רכב הנתבע" או "הנתבעת") בביטוח חובה.
מכאן, שגם המומחה מטעם הנתבעים מסכים כי ההיגיון אומר שנהג הקטנוע יפנה ימינה בניסיון למנוע פגיעה בינו לבין המונית, אלא שלטענתו, אין הדבר מתיישב עם גרסת התובע כי נסע במהירות של 50-40 קמ"ש. ואולם, מסתברת יותר האפשרות, במיוחד בשים לב לכך שלא נימצאו סימני בלימה על הכביש (פרו', עמ' 81, ש' 19), ולאור דברי המומחה מטעם הנתבעים, כי בדרך כלל "או בולמים או סוטים" (פרו', עמ' 81, ש' 22-21), שנהג הקטנוע לא הספיק לבלום, וניסה לסטות ימינה כדי למנוע את התאונה, באופן שמהירותו עלתה על המהירות הנטענת על ידו: 50-40 קמ"ש, ונזכור כי המהירות המותרת בכביש זה היא 80 קמ"ש, כך לפי גרסת מומחה הנתבעים [עמ' 12, סעיף ד(1) לחוות הדעת].
אולם, במה אשם התובע אשר ניגש לבדיקת פוליגראף, ביצע את המוטל עליו על פי ההחלטה, ושלא באשמתו, רשומי תוצאות הבדיקה אבדו??? סיכום ביניים: סיכומו של דבר, מששוכנעתי כי מסתברת יותר האפשרות שאורות הקטנוע דלקו בעת התאונה, ומכל מקום, משלא שוכנעתי שלא דלקו, ובשים לב לכך שאין מחלוקת בין הצדדים כי אם אורות הקטנוע דלקו, היה הקטנוע בשדה הראייה של נהג המונית, משמעות הדבר שהנתבע אחראי לתאונה על פי פקודת הנזיקין, משום שלא נתן זכות קדימה לקטנוע, וכי הנתבעת אחראית כמבטחת המונית לשאת בנזקי התובע בגין התאונה בכפוף להפחתת האשם התורם, ולכך אתייחס להלן.
...
בהחלטתי מיום 18.8.2015 לא ראיתי לקבוע ממצא עובדתי על יסוד חוות הדעת של מומחית הפוליגרף, וקבעתי כי תבוצע בדיקה חוזרת, בצייני כדלקמן: "ולמרות כל האמור לעיל, ואף שאיני מתעלמת מדברי הבודקת, שכאמור עשו רושם אמין, וטענות הנתבעת כנגד טענות אלו כפי שפורטו בתגובתה, ראיתי לאפשר לתובע להנות מן הספק, ולבצע בדיקה חוזרת. אין חולק שבהסדר הדיוני לא דובר על מועד התאונה אלא על "עובר לתאונה" וכי הבודקת לא הבינה את משמעות המונח "עובר ל". אף אין מחלוקת כי לאופן ניסוח השאלה קיימת חשיבות באשר לאמינות הבדיקה.
בנסיבות המקרה שבפנינו, אני סבורה כי התובע הפר את החובות המוטלות עליו בעת הכניסה לצומת לא מואר בעת חשיכה.
כאמור, אין בידי לקבל את גרסת התובע כי האט בכניסתו לצומת, והעובדה שלא נמצאו סימני בלימה, דווקא מחזקת את האפשרות שלא האט.
סוף דבר, אני קובעת כי יש לייחס לנתבעים את האחריות לתאונה על פי פקודת הנזיקין, תוך העמדת אשמו התורם של התובע על שיעור של 20%.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית מיום 17.10.17 ע"ס 24,398 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 20.1.17.
מדובר בתביעת תיחלוף (שבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנידון.
אני קובע כי שני הנהגים גם יחד אשמים בקרות התאונה, אך בשיעור אחריות שונה: עיקר האחריות (70% מהאחריות) על רוכב הקטנוע, ואילו האחריות המשנית (30% מהאחריות) על נהג המונית.
...
בתנאים אלו ובשים לב לכך שהצומת אינו מרומזר ואינו מתומרר, מצופה היה משני הנהגים המעורבים להיזהר היטב ובאופן מיוחד בכניסה לצומת (משמע כניסה לצומת בנסיעה איטית במיוחד לאחר וידוא שלא מתקרב רכב מרחוב אחר לצומת), ומעצם העובדה ששני הנהגים גם יחד לא הבחינו ברכב השני עד רגע התאונה מתבקשת מאליה המסקנה, ששניהם לא נזהרו מספיק בעת כניסתם לצומת.
שני הצדדים בחרו שלא להגיש חוות דעת של בוחן תאונות לסיוע מקצועי בבחינת השאלות הללו, וממכלול הראיות קשה עד בלתי אפשרי להסיק זאת ללא ראיות מקצועיות מיוחדות.
סיכום התביעה מתקבלת, באופן חלקי.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 16.6.11 בצומת הרחובות סוקולוב – ויצמן בנתניה (להלן?: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מסוג קטנוע מס' רשוי 49-932-68 נהוג על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת"), ורכב נתבע 1 מסוג מונית מס' רשוי 68-979-25 נהוג על ידי נתבע 1 (להלן: "רכב נתבע 1"), המבוטח בנתבעת 2.
בחקירתה הנגדית ע"י נציג נתבעת 2 לשאלה "באיזה מהירות נסעת כשנכנסת לצומת" השיבה "איטית מאוד". לשאלה "באיזה מהירות, 20, 30, 50 קמ"ש" השיבה "עד 50 קמ"ש. במהירות איטית מאוד". לשאלה "לפני שהגעת לצומת וראית את האורות מהבהבים, ראית את זה עוד מרחוק" השיבה "כשהתקרבתי לצומת והייתי במרחק של כ-10 מטרים בודאי שראיתי את האורות המהבהבים ברמזורים". לשאלה "לפני שהגעת לצומת הבחנת ברכב של הנתבע" השיבה "האטתי את המהירות שלי לפני שנכנסתי לצומת וראיתי את הרכב של הנתבע מסוג מונית שעוד היה רחוק מהצומת באותו רחוב מכיוון מזרח למערב. לא ציפיתי שהוא ייכנס לצומת ויפנה שמאלה כיוון נסיעתו כמו שהוא עשה בנסיעה שלו. אני גם מציינת שלנתבע יש 33 הרשעות קודמות ולי אין הרשעה אחת ואני נוהגת 30 שנה. אף פעם לא היה לי דו"ח. לא חניה ולא חגורה ולא שום דבר. אני נוהגת כל יום מגיל 17 וחצי". לשאלה "באותו זמן בוצעו עבודות בכביש" השיבה "כן, לכן הרמזורים לא פעלו ולכן היו אורות מהבהבים". לשאלה "איזה חלק ברכב שלך נפגע" השיבה "הכל רשום בחוות דעת שמאי". לשאלה "האם כאשר ראית את המונית, ניסית למנוע את התאונה" השיבה "כבר לא יכולתי כי הוא ניכנס בקטנוע שלי". נתבע 1 אשר נהג ברכב נתבע 1 עובר לתאונה תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן: "ביום 16.6.11 נהגתי במונית שמספרה 6879725 ונסעתי ברח' סוקולוב בנתניה ממזרח למערב. הרכב שלי מבוטח בנתבעת 2. התקרבתי בנסיעה לצומת טי של רח' סוקולוב עם רח' וייצמן. הצומת היא צומת מרומזרת, הרמזורים לא פעלו והיו רק מנורות כתומות שפעלו והבהבו כי בוצעו עבודות בכביש באותה עת. אני נסעתי ברח' סוקולוב ממזרח למערב בנתיב השמאלי ביותר שבכביש כי רציתי לפנות שמאלה כיוון נסיעתי לרח' וייצמן. התקרבתי בנסיעה לצומת ואני כבר פניתי שמאלה כיוון נסיעתי וכבר עמדתי עם הרכב שלי בתוך תחום הצומת ולא נסעתי כי עבדו במקום פועלים עם טרקטורון והם עצרו את התנועה שהתנועה תעצור. כשהייתי במצב של עצירה, אני גם לא ראיתי בכלל את הקטנוע שמתקרב לצומת, פיתאום הוא התקרב מאזשהו מקום ופתאום הקטנוע הזה עבר בין המונית שלי שעמדה ובין הטרקטורון שעבד ופתאום הקטנוע החליק לצד שמאל ופגע במונית. אם אני הייתי נוסע, אז היא הייתה נופלת לצד שני. אני אומר שהייתה רשלנות של המישטרה שלא שמו פקח שיעמוד בצומת. נכון שהורשעתי בבית משפט לתעבורה והשופט גזר את עונשי. הייתה עסקת טיעון. אני הודיתי בעבירות שיוחסו לי בכתב האישום בבית משפט לתעבורה והשופט גזר את הדין". בחקירתו הנגדית לשאלה "אתה אומר שאתה עמדת בתוך הצומת כבר קרוב לרח' וייצמן ושכאילו אני באתי מרח' סוקולוב והחלקתי ואני אומרת לך שלא היה דבר כזה. אני אומרת לך שאתה הגעת מרח' סוקולוב בנסיעה, פנית שמאלה כיוון נסיעתך, פגעת בקטנוע שלי שעף ימינה לתוך רח' וייצמן ואתה באת בנסיעה ולא כמו שאתה מנסה לומר שאתה היית בתוך הצומת ועמדת וכאילו אני החלקתי לעברך. אם זה היה כך אז הקטנוע שלי היה נופל בתוך הצומת עצמה ונבלם על ידי הרכב שלך, דבר שלא היה. אתה הגעת בנסיעה שוטפת לתוך הצומת, פנית שמאלה כיוון נסיעתך, פגעת ברכב שלי והעפת אותו לרח' וייצמן ושם הוא נמצא אחרי התאונה" השיב "לא נכון". עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.
יפים לענייננו הדברים הבאים מתוך ת.א.(ת"א) 103072/98 רותי רם אום נ' סנאורה בע"מ (פורסם במאגרים) "כיום תביעות בגין עוגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעיניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות נזקיות כאשר ניזוקים איבריו של אדם, אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עוגמת נפש דוקא. על כן, יש להזהר בטענת עוגמת הנפש בעניינים אזרחיים דנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדיים". כך בעניינינו.
...
עתירת התובעת לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש דינה להידחות וכך אני מורה.
לסיכום, נזקי התובעת שהוכחו בפני ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים הינם בסך של 9,790 ₪.
אני מורה לכן כי הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסך של - 4,895 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(בבקשת התובעת למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט ) בתאריך 15.1.15 אירעה תאונת דרכים בין התובעת שנהגה בקטנוע לבין מונית בו נהג נתבע 1 (להלן: "התאונה").
מאחר שהתובעת נהגה בקטנוע ללא ביטוח חובה בתוקף, תביעתה זו בגין ניזקי גוף שנגרמו לה בתאונה היא תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
בד בבד היא עותרת למינוי מומחים מטעם בית משפט בתחומים אורתופדיה, אא"ג, פה-ולסת ופלסטיקה לבדיקתה ולקביעת מצבה הרפואי בעקבות התאונה.
...
לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן: מאחר שהנתבעת זכאית להגיש חוות דעת מטעמה טרם שימונה מומחה מטעם בית המשפט, היא תעשה כן בתחומי האורתופדיה והאא"ג, בתוך 90 ימים.
המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים לפני מונחות תביעות נזיקין ע"פ בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").
ב"כ התובעת המלומד הפנה לרע"א 7501/11 יוני אברמוב נ' מיטל בכר בו אישה שהחנתה את הקטנוע שלה בחניה אסורה בשולי הדרך נפגעה מרכב חולף שפגע בה ונקבע כי נותק הקשר הסיבתי בין החניה האסורה לנזק שניגרם לה. עוד טוען ב"כ התובעת המלומד כי גם רכב הניסאן הוא רכב המעורב בתאונה שכן יש קשר סיבתי בין הפגיעה ברכב הניסאן והפגיעה בכפיר ארבל ז"ל. לחלופין, במידה וכפיר ארבל ז"ל ייחשב משתמש בטנדר ולא הולך רגל ומאחר ולא היה ביטוח חובה תקף עדיין תקום לה זכות תביעה נגד קרנית מכוח סעיף 7 ב' כתלויה במנוח כפיר ארבל ז"ל בעל הטנדר.
כמו כן שקולי המדיניות היו כאלה שגרמו לחיוב הנהגת אמסילי משום שנהגה ללא רשיון ורצו להגן על הנפגע בתאונת הדרכים ולא "להעניק הגנה למזיקים אשר אינם זכאים לכל הקלה", ואילו במקרה שלנו המנוח כפיר הוא הולך רגל שניפגע ולכן המצב הוא הפוך ויש להיתחשב במצב הכלכלי העגום שנוצר בעקבות התאונה.
אם כך עד עתה ראינו כי המונית הטנדר והמשאית מעורבות בתאונה בקשר למנוח כפיר ארבל ז"ל ועובדיה חגמא ז"ל. לעניין ניסאן כפי שקבענו לעיל בעיניין העובדתי הרי שנתבע 1 ניסה לעבור עם המונית בין הניסאן לטנדר ולפי העדויות שבריר שניה חלף בין הפגיעה בניסאן לפגיעה בטנדר.
...
סוף דבר בנזקיהם של המנוח כפיר ארבל ז"ל ושל המנוח עובדיה חגמא ז"ל יישאו באופן שווה "שומרה" מבטחת המונית, "הפניקס" מבטחת הניסאן, ו"כלל" מבטחת המשאית.
הודעות צד ג' נדחות, נתבעת 2 תשלם לצדדי ג' 1-4 הוצאות משפט בסך 18,000 ₪.
הוראות על המשך ההליכים בתיק בהתאם לבקשת תובע 5 מר שמעון ארבל בסיכומיו מיום 23.2.17 בדבר מינוי מומחה רפואי ומשמצאתי כי קיימת ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית המשפט, הנני מורה על מינויו של ד"ר אילן טל, כמומחה מטעם בית המשפט.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו