תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים בהעדר הגנה

בנוסף לכך, נטענה טענת העדר סמכות בינלאומית של כל ביהמ"ש בישראל לידון בתביעה, וזאת מאחר שלשיטת הנתבעת בתי משפט בישראל אינם מוסמכים לידון בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים שהתרחשה מחוץ לישראל.

על אף שגם בכתבה שצרפה הנתבעת כנספח 1 לכתב ההגנה לא מצוין מספר / פרטי פסה"ד, אני סבור כי לפי הפרטים שכן צוינו בכתבה, הכתבה מתייחסת לדנ"א 4655/09 נטע לי סקאלר נ' רוני יובינר, בו עיינתי, וכן מצאתי כי פסה"ד הנ"ל מתייחס לתביעת נזיקין בשל תאונת דרכים שקרתה בניו זילנד בין שני ישראלים, ולא כפי המקרה שקרה בענייננו.

...

דיון והכרעה אני סבור כי הדרך הנכונה ביותר הינה, ראשית לדון ולהכריע בטענת הסמכות הבינלאומית ולאחריה לדון ולהכריע בטענות הסמכות המקומית, שהרי ככל ויקבע כי טענת הסמכות הבינלאומית מוצדקת, כי אז ביהמ"ש בישראל (בכל המחוזות) אינו מוסמך לדון בתביעה, וממילא לא יהיה צורך לדון בטענת הסמכות המקומית.

נימוקיי: ראשית, אני דוחה את טענת התובעים שבתשובתם מתייחסים למקום בו יש לקיים התחייבות מסוימת, במצב כבענייננו שבו לא סוכם מראש על מקום ביצוע ההתחייבות.

לסיכום טענת הסמכות הבינלאומית - נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות הליך זה בסך 400 ₪.

אני מורה על העברת הדיון בתיק זה לבית משפט השלום במחוז דרום.

בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב התובע כאן (להלן: איזנקוט), הוגשו נגדו שתי תביעות: כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: כלל) הגישה נגדו תביעה כספית בבית משפט השלום בתל-אביב (ת"א 16840-05-10) (להלן: תביעת כלל) ואלירן עותמי (להלן: עותמי) הגיש נגדו תביעה כספית בבית משפט השלום באשדוד (ת"א 31847-05-11) (להלן: תביעת עותמי).

למחרת ניתנה החלטת השופט כפכפי, בזו הלשון: "ב"כ התובע ימציא בקשתו והחלטת בית המשפט לצד שכנגד ובהיעדר תגובה תוך 10 ימים יימחק כתב ההגנה. איני מוחק את כתב ההגנה בשלב זה הואיל וכתב ההגנה בתיק מהוה תשובה גם לכתב התביעה המתוקן מבלי לגרוע מחובתו של הנתבע להתאים הגנתו לסדר דין מהיר כפי שנקבע בדיון מיום 30.1.12". משלא הוגשו כתב הגנה בסדר דין מהיר ואף לא תגובה לבקשה למתן פסק דין, הגיש ביום 17.5.2012 בא-כוחו של עותמי בקשה למחיקת כתב ההגנה ולמתן פסק דין בהעדר הגנה.

התוצאה בהעדר קשר סיבתי בין התרשלותו של עורך-דין מרגלית לבין ניזקו הנטען של איזנקוט, אין איזנקוט זכאי לסעד אותו תבע, בין בעילה נזיקית (עוולת הרשלנות) ובין בעילה חוזית (הפרת הסכם).

...

באותה פרשה הלקוח יזם הסכם פשרה ללא ידיעת עורך-דינו, והנשיא ברק כתב (בעמ' 816) כי "בחירתו של חיננזון לכרות את הסכם הפשרה עם האגודות היא שהביאה ל'נזק', ולא מעשיו או מחדליו של חטר-ישי". בדנ"א 3691/05 חיננזון נ' חוטר ישי משרד עורכי דין (פורסם בנבו, 21.4.2005) הבהירה השופטת (כתוארה אז) ביניש כי המסקנה בדבר אי הוכחתו של הקשר הסיבתי כנדרש התבססה על נסיבותיו הייחודיות של המקרה הקונקרטי שהובא בפני בית המשפט.

על אף שבסעיף 10 לכתב ההגנה הבהיר עורך-דין מרגלית כי על איזנקוט להוכיח שלולא הרשלנות הנטענת הוא היה זוכה בתביעת כלל ובתביעת עותמי (קרי, שתי התביעות נגדו היו נדחות), לא זכתה סוגיה זו להתייחסות בתצהירים שהוגשו מטעם איזנקוט ובסיכומים בכתב של באת-כוחו, למעט האמור בסעיף 22 לסיכומיה, בו נטען כי "התובע לא זכה לקבל את יומו בבית המשפט ולפרוס את טענות ההגנה אשר היו יכולים להביא לדחיית התביעות נגדו". על אף שבסעיף 37 לסיכומים בכתב של עורך-דין מרגלית נטען שלא הוכחו הקשר הסיבתי וגובה הנזק, לא הייתה לכך כל התייחסות בסיכומי התשובה.

עובדה מכרעת זו, כמו גם הטענה הבלתי מנומקת בסיכומי באת-כוחו של איזנקוט, לפיה בירור טענות ההגנה יכול היה להביא לדחיית שתי התביעות, שוללים אפשרות להגיע למסקנה כי במאזן ההסתברויות (51%) שתי התביעות נגד איזנקוט היו נדחות לולא התרשלות עורך-דין מרגלית.

לפיכך, התביעה נדחית.

בבחינת מושכלות יסוד, כי כאשר עסקינן בתביעה נזיקית הנובעת מתאונת דרכים, חל כלל ייחוד העילה, הקבוע בסע' 8 לחוק הפלת"ד. משמעותו של כלל זה, לענייננו, כי כבררת מחדל על המנוח היה לתבוע את מבטחת הרכב שבו נסע, בהתאם להוראת סע' 3(א) לחוק הפלת"ד, וסע' 3 לפקודת הביטוח, וכי הוא אינו רשאי לתבוע את בעל הרכב שהזיק לו או מבטחתו, מכוח פקודת הנזיקין.

הווה אומר, גם אם למדינה פטור מאחריות, עילת התביעה מכוח חוק הפלת"ד כשלעצמה לא בטלה בשל כך. הטענה שלא ניתן לחייב את המדינה לשאת בפצוי ניזקי בגין התאונה, אין בה כדי להשמיט את עילת התביעה עצמה, אלא אך למנוע את החיוב הכספי מכוחה, ומשכך, נותר כלל ייחוד העילה בעינו, ואין המשיבה 1 רשאית לתבוע את בעליו של הרכב האחר המעורב בתאונה, או את מבטחתו.

לעניין הוצאות ההליך, בהיתחשב במחדלה של המבקשת להגיש את כתב ההגנה במועד, כאשר כתב ההגנה הוגש בפועל רק לאחר שהוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, וכחודשיים לאחר המועד הקבוע לכך בדין, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות לטובתה.

...

במסגרת תשובה לבקשה, טענה המבקשת כי התביעה כנגדה הוגשה, לאחר תיקון כתב התביעה, בחלוף תקופת ההתיישנות, ומשכך דינה להידחות.

לאור כל האמור, הרי שכלל ייחוד העילה מתקיים בענייננו, והמשיבה 1 לא הייתה רשאית להגיש את התביעה הנוכחית כנגד בעל הרכב שפגע במנוח, או כנגד מבטחתו, ודין התביעה להידחות מטעם זה. למעלה מן הצורך יוער, כי אף אם היה מקום לקבל את עמדת המשיבה 1 בהיבט המשפטי, עדיין היה מקום לדחות את התביעה, מאחר שהמשיבה 1 לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי הרכב בו נסע המנוח לא היה מבוטח.

משלא עמדה הנתבעת 1 בנטל זה, דין התביעה להידחות אף מטעם זה. נוכח המסקנות הנ"ל, מתייתר הצורך להכריע במחלוקות הנוגעות לטענת ההתיישנות.

סוף דבר, התביעה נדחית על הסף.

המבקש ייצג את המשיב בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים בה נפגע המשיב.

בנסיבות העניין המיוחדות לתיק זה, די בנימוקים שהובאו בהחלטה המבטלת את פסק הדין, שניתן בהִעדר הגנה, כדי להצדיק את מתן הרשות להיתגונן מפני התביעה, שהרי אילמלא סבר בית משפט קמא שעשויה להיות למשיב טענת הגנה הראויה לבירור, מה היה טעם בביטולו של פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה? מקום בו אין טענת הגנה לכאורה, הראויה לבירור בבקשתו של נתבע לביטול פסק דין – אין טעם לבטל את פסק הדין, שהרי בהִעדר טענת הגנה לכאורה, ממילא יהא על בית המשפט לחזור וליתן את פסק הדין שזה עתה בוטל כך שההליך כולו יהא לשוא.

...

למעלה מן הדרוש אוסיף, שלעיצומו של ענין לא שוכנעתי שנפל פגם במסקנתוֹ של בית משפט קמא, לפיה הטענות שהועלו על ידי המשיב מצדיקות קיומו של בירור עובדתי ומשפטי.

לכן, גם לעיצומו של עניין סבורני, שלא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא נשואת בקשת רשות הערעור, וזאת אף בהתעלם מכך שמדובר בהחלטה שבהתאם לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, שעליה לא תינתן רשות ערעור.

על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור, ומשלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.

בפני תביעת נזיקין בעקבות תאונת דרכים בלי ביטוח חובה בתוקף בהתאם לפקודת הנזיקין.

בתגובה לתשובות ההגנה טען התובע כי מאחר ועיקר המחלוקת בין הנתבעות וצדדי ג' הנה בשאלת החבות ביניהם יש לחלק את עלויות שכ"ט המומחה בין הנתבעות וצדדי ג' 1,2.

הצהרת מומחה מטעם בית המשפט בדבר העדר ניגוד עניינים בתיק בית משפט אני החתום מטה: שם:_______________ מספר תעודת זהות: ____________ מס' התיק : __________ בעיניין:צדא' ______________נ' צד ב'________________ בית המשפט:____________ המותב: ______________ לאחר שקראתי בעיון את תקנה 16 לתקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022, הנני מצהיר/ה ומתחייב בזאת בכתב כלהלן (מחק את המיותר): יש לי/אין לי קרבה משפחתית או קרבה ממשית אחרת לשופט שמינה אותי.

...

לדידי מאחר וטענות הנתבעת כלפי צד ג' נוגעות גם לאחריות מי מצדדי ג' לתאונה וטענת הנתבעת כי מדובר התאונה מעורבת לפי חוק הפלת"ד הינה טענה אחת מתוך שאר הטענות אני סבור כי בשקילת השיקולים לכאן ולכאן נראית המחלוקת וריבוי הצדדים כתיק נזיקין שבו יש צדדי ג' ולא תיק בו יש שאלת סיווג מרכזית בין פלת"ד לנזיקין.

לנוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר נחמיה בלומברג כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").