ראשית, טענות אלה מתעלמות מן הראציונאל הכלכלי שהודגש בהלכה, אותו נועד לעגן סעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין, שהמל"ל אינו רשאי לחזור על המעביד בתביעות החזרה שלו, שכן האחרון נשא בדמי הביטוח הלאומי, ואינו אמור ללקות בתביעת חזרה של המל"ל שזכה לאותה "פרמיה סטאטוטורית". בדומה למבטח שאינו יכול לחזור בתביעת חזרה על מבוטחו שלו.
עמדתי זו מוגבלת למקרה דוגמאת זה בעניינינו, בו מדובר כאמור על מעורבות קרנית בשל תאונה ברכב מעביד ובשירותו, כאשר המעביד הפר חובת הביטוח (לדאוג לביטוח חובה בתוקף ברכב שהעמיד לשימוש העובד).
ב. כעולה מסע' 12 לחוק, קרנית נועדה לתן מענה לפצוי ניזוקים בעילה לפי החוק, כאשר המחוקק לא ראה להפקיע מהם עילת תביעה מכוח החוק, ובנוסף לא חטאו הם עצמם ב"אשם" במובן רחב, בעטיו אין כיס של מבטח ממנו ניתן להפרע כפי תכלית החוק (בין אשם הנוגע לאי פעולה סבירה לאיתור של רכב ומבטחתו במקרים של תאונות פגע וברח, בין "אשם בטוחי" הנוגע לפגמים בתוקף רישיון הנהיגה או נסיבות אחרות המפקיעות הכסוי לפי פוליסת החובה, ובין בהעדר ביטוח חובה תקף מעיקרא - בשל אי תשלום.
.
(5)מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;
(6) בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שארעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.
7א.על אף האמור בסעיף 7(5), מי שניפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב).
...
אני מחייב את קרנית לשלם לתובעים את הסכומים הבאים במצטבר:
918,624 ₪.
אני מחייב את הצד השלישי מס' 1 לשפות את קרנית בסכום המצטבר בו חויבה לשפות את התובעים, בתוספת הוצאות משפט כלליות של קרנית בסך 18063 (נספח יד למוצגי קרנית) וכן שכ"ט שתשלם קרנית לבא כוחה בתביעה העיקרית ובהודעה על פי חשבונית שתוצג, ובתוספת אגרות בהן תחוב או חויבה קרנית.
התביעה כנגד צדדים שלישיים 2,3,4 נדחית בלא צו להוצאות.
