רקע וטענות
בפניי תביעת נזיקין.
עקב התאונה התובעת נאלצה להוציא הוצאות רבות בגין טיפולים רפואיים, פיזיותראפיה, עזרים אורתופדים – כדוגמת מקבע כתף בו נאלצה לעשות שימוש בסמוך לאחר התאונה, תרופות, דמי ביקור אצל רופאים, עלות ביקורים אצל רופאים פרטיים וכיו"ב. לתצהירה של התובעת צורפו קבלות מעטות כנספח ו'.
משכך, ולאור כל האמור דורשת התביעה בסיכומיה פיצוי בסך כ- 380,000 ₪, בעקבות נזקיה שנגרמו כתוצאה מהתאונה שנגרמה כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת, וללא כל אשם תורם מצד התובעת (יצויין שבתחשיבי הנזק נדרשו רק 100,000 ₪).
אם לא די בכך, עיון בתעודת חדר המיון מגלה שביום התאונה ביקרה התובעת בבית החולים תל השומר, כאשר בתעודת חדר המיון נרשם כדלקמן:
"בת 67 בשעה 16 החלקה ניחבלה בגב... היום אחה"צ החליקה ונפלה".
לא ברור כיצד יכולה היתה התובעת ליפול בסניף הנתבעת בשעה 16:00 בחולון ביום שישי.
אולם לא בכדי מתעקשת התובעת שהיא היתה בבית החולים וולפסון לאחר שהחליקה בסופר שכן מידע זה עולה מתוך תעודת חדר מבית החולים וולפסון, מיום 26.11.13 שם נרשם במפורש כי:
"בת 70, לפני כחודש החליקה בסופר ונחבלה בגב".
היינו, התאונה אותה זוכרת התובעת וייתכן וארעה אולם בודאי שזו לא ארעה ביום 1.7.11.
...
התובעת לא הציגה נתונים מרואה חשבון, מסמכים מהורים שרשמו את ילדיהם לגן או כל מסמך אחר אותו יכולה היתה בנקל להציג על מנת להוכיח טענותיה, ולכן דין דרישתה בראש נזק זה להידחות.
התובעת לא הוכיחה כי נגרמו לה הוצאות כלשהן ומטעם זה דין דרישתה לפיצוי בגין ראש נזק זה להידחות.
בנסיבות אלה ובהיעדר ראיות להוצאות כלשהן, דין דרישתה לפיצוי בגין כך להידחות.
אי לכך ולאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון לדחות את התביעה.