תביעת נזיקין בגין תאונה בין מטאטא כבישים למשאית

מטעם הנתבעות העיד מר רומן גולדפין, מנהל אגף תיכנון כבישים ותנועה בערייה, מר אחמד אבו חלאווה, מנהל ובעלים של חלאווה ומר ווליד אבו חלאווה, מנהל אתר בחברה.

נסיבות התאונה בכתב-התביעה תוארה התאונה כדלקמן: "בתאריך 9/12/10 עבד התובע באתר. התובע עסק בהפעלת מכונה לסינון פסולת...מדובר במכונה גדולה עם מסוע שתפקידה להפריד האבנים מהחול. תפקידו של התובע היה לדאוג כי המכונה לא תפסיק פעולתה לצורך כך הוצאו המכסים המגנים מן המכונה והתובע צויד במטאטא איתו היה אמור לדאוג לניקיון המסוע על מנת שימשיך לפעול. לתובע הובהר כי בשום אופן אין להפסיק פעולת המכונה מאחר והדבר יגרום להפסק העבודה. תוך כדי עבודה הבחין התובע כי המכונה אינה פועלת כראוי וכפי שהורו לו ניסה לנקות סרט המסוע מן החול באמצעות המטאטא. תוך כדי העבודה כאמור נתפסה הכפפה בברזלים אשר היו בסרט וכתוצאה נמשכה ידו לתוך המסוע ונתלשה מן הכתף" (סעיף 4 לכתב-התביעה).

בחקירתו בפניי עמד על גרסה זו והסביר כי הדבר נעשה על-מנת לאפשר את המשך העבודה על המכונה ללא עיכובים מיותרים: "... למה פתוחים אולי יש תקלה שהכל יהיה מוכן. להתחיל לפתוח את המכסה יקח זמן כל מכסה זה 6 ברגים, יש שני באגרים ושני שופלים וזה הרבה זמן, אם צריך לפתוח כל הזמן הלך היום, ובעל הבית של המשאיות צועקים ואז אמרו לי לעבוד עם מכסים פתוחים- ספי אמר לי" (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 30- 32).

סעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי המעסיק קבלן עצמאי לא יישא באחריות לעוולה שצמחה ממעשיו של הקבלן, למעט במקרים חריגים המפורטים בסעיף: "לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתיצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה:

כאב וסבל בשים לב לגילו של התובע, מהות וחומרת הפגיעה, נכותו הרפואית (84%), משך אשפוזו ותקופת ההחלמה שנדרשה לו, אני פוסק לתובע פיצוי בסך של 400,000 ₪ בגין אב נזק זה. עזרת צד ג' לעבר ולעתיד התובע הצהיר כי בעקבות התאונה הוא סובל מכאבים עזים ועל אף חיבור הגפה, ידו השמאלית חסרת כל יכולת תפקודית.

...

אומנם ממועד החישוב חלף זמן מה, אולם גם ללא עדכון החישוב האקטוארי להיום, ברור שתביעת התובע נבלעת בתגמולי המל"ל. בנסיבות אלה, התביעה כנגד חלאווה נדחית.

מנורה חבה אף היא בפיצוי התובע בשל היותה המבטחת של ל.ד. סוף דבר אני מחייב את נתבעות 2 ו-4, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 622,427 ₪.

התביעה נגד נתבעות 1 ו-3 נדחית.

התביעה מוגשת נגד הנתבעות 1 ו-2 בעילת רשלנות, חבות מעבידים, על פי פקודת הנזיקין; ונגד הנתבעים 3 ו-4 בעילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד).

בשופל לא הוכנס שינוי מבני, או מכאני, כלשהוא, (דוגמאת השינוי שהוכנס, והפך לשינוי קבוע, מ-'מטאטא כבישים' ל-'משאית לגיזום עצים', שם קבע השופט ברלינר, כי הרכב לא שינה את ייעודו המקורי, להבדיל מייעודו 'ההסטורי' (ת"א (חי') 302/93 ג'בלי נ' עירית בני ברק).

...

המחלוקת בין הצדדים סבה, בעיקרה, סביב השאלה באם התאונה הינה "תאונת דרכים", כהגדרת המונח בחוק הפלת"ד, שאם כן, ומכוח כלל ייחוד העילה, דינה להידחות כנגד הנתבעות 1 ו-2, ולהתקבל כנגד הנתבעים 3 ו-4; או שמא אין היא "תאונת דרכים", כי אז דינה להידחות כנגד הנתבעים 3 ו-4, ולהתקבל כנגד הנתבעות 1 ו-2, בכפוף להוכחת אשם הנתבע כלפי התובע.

עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ונסיעות: לאחר שבחנתי את הקבלות שהוצגו, ובהתחשב המעקב הרפואי, והעובדה כי ידו של התובע הייתה בגבס לתקופה של כחודש וחצי, הנני מעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה, על סכום גלובלי, כולל כל מרכיביו, בסך 3,000 ₪, על דרך האומדנא.

לסיכום: הנני מחייב את הנתבעות 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך 34,090 ₪.

כפי שראינו, עיקר המחלוקת וההתדיינות בין הצדדים סבה סביב שאלת סיווגה של התאונה; והצדדים נגררו להתדיינות זו עקב עמידת הנתבעות 1 ו-2 על הטענה, כי המדובר בתאונת דרכים, וכי על-כן, דין התביעה נגדן להידחות מחמת כלל ייחוד העילה.

בנסיבות אלו, אף שככלל, הנטל להוכיח את התביעה מוטל כל התובע שכן "המוציא מחברו עליו הראיה", אך מכוח הוראת סעיף 41 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בנסיבות כגון-דא, הנטל יוטל על הנתבעים להוכיח כי לא הייתה התרשלות של הנהגת בקרות התאונה.

ברם, בכתב סיכומיהם, וכך ניתן היה להתרשם במועד דיון ההוכחות, הנתבעים מציגים עתה גרסה שונה במעט כאשר לדידם המפגע שהיה קיים במועד קרות התאונה הוא בדמות מים שנוצר עקב עבודות שביצעה משאית מטאטא רחוב (להלן: "משאית מטאטא") סמוך לפני קרות התאונה.

עם זאת, משהתאונה ארעה במקום מרוחק קצת יותר, אשר כמופיע בתמונות, התנועה הסיבובית במקום התאונה היא פחות חדה מזו שבתוך הכיכר; מכאן, סביר יותר להניח כי התאונה ארעה בשל רשלנות הנהגת וחוסר זהירותה בשים לב לתנאי הכביש, הא ותו לא. 12) שלישית - מטעם הנתבעים העיד נהג המשאית שנסע מאחורי רכבה של הנהגת ואשר עמד לאחר התאונה בכדי לסייע לנהגת.

...

14) אשר על כן, ממכלול האמור לעיל, משלא הרימו הנתבעים את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי התאונה לא נגרמה עקב התרשלות של הנהגת, וכן משלא הניחו הנתבעים תשתית ברורה ומשכנעת שיש בה להדוף את הסעדים הכספיים הנתבעים, דין התביעה להתקבל.

סיכום 15) אפוא - התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובע פיצוי בסך כולל 5,932 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד מתן פסק הדין.

בית משפט השלום ברמלה ת"א 4066-07-09 סבג נ' רמלה ואח' תיק חצוני: בפני כב' השופט דוד שוהם תובעים מרים סבג ב"כ עו"ד דימיטרי שאהין. נתבעים 1. עריית רמלה 2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ 3. ר.ג.א שירותים וניקיון בע"מ 4. חברת ביטוח מנורה ב"כ עו"ד טל לביא. החלטה

במסגרת המיכרז התחייבה נתבעת 3 לנקות את השוק והרחובות מסביב באופן רציף, באמצעות צוות של כ- 18 עובדים שכולל מנהל עבודה, מכונית תאוט ומשאית אשפה.

מר כפיר טייר עבד בתאריך התאונה בחברה כנהג מטאטא.

הדיון המשפטי המסגרת המשפטית שיש לידון בה הנה עוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

בידי העיריה נתונה סמכות מכוח חוק העזר למנוע מצב של נזילת מים שנעשה בהם שימוש לצורך שטיפת פירות וירקות לעבר כבישי השוק.

...

ההכרעה לאחר שמיעת העדויות אני קובע כי התובעת הוכיחה את גרסתה לאופן בו ארעה התאונה.

אני סבור שבנסיבות מקרה זה יש להשיב על השאלה בחיוב.

מדברי מר טייר, העד מטעם הנתבעת, עולה מצב התחזוקה הירוד של השוק, וככל שחברת הניקיון סבורה שאין באמצעים העומדים לרשותה בכדי להבטיח מניעת סיכון, היה עליה להתריע בפני העירייה על מצב זה. לפיכך, אני קובע כי חברת הניקיון אחראית אף היא לנזק שנגרם לתובעת.

בנסיבות אלה, אני קובע כי לתובעת אשם תורם בשיעור של 25%.

סוף דבר אני מעמיד את אחריותם של הנתבעים על 75%.