תביעת נזיקין בגין תאונה בדרך עפר עם טרקטור

עוד נטען בכתב-התביעה כי במהלך עבודות השפוץ הזיזה הנתבעת את מעקה ההפרדה שהוצב במקום (להלן: "המעקה" או "מעקה ההפרדה") אל מרכז הכביש, וזאת מבלי שהציבה כל שלוט אזהרה ובאופן שהיקשה על העוברים בדרך להבחין במעקה במהלך הנסיעה.

לגופו של עניין, טענה הנתבעת כי עבודות השפוץ בוצעו על-ידי הקבלן אחים רחמה חב' לעב' עפר פיתוח וכבישים (להלן: "הקבלן" או "צד ג'"), ומכאן שאם רובצת אחריות נזיקית כלשהיא בגין התאונה הרי שזו רובצת על הקבלן.

אלא שטענה זו לא הוכחה, ולו במידה הדרושה במשפט האזרחי, ועל כל פנים אף בתמונות שבהן מופיע המעקה במרכז הכביש לאחר התאונה רואים בבירור כי נותר מרווח מספיק למעבר רכב מימין למעקה ואולי אף שני רכבים זה בצד זה. בהקשר זה יודגש עוד כי המבוטח לא העיד כי ראה בעצמו את המעקה מוזז למרכז הכביש על מנת לאפשר כניסה לטרקטור, אלא רק שמע דברים בהקשר זה מאנשים שהיו נוכחים במקום לאחר התאונה.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי היטב בכתבי-הטענות, במוצגים ובסיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, וזאת בשל הטעמים העיקריים שיפורטו להלן.

סיכום מכלל האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת וצד ג' בסך של 5,000 ₪ לכל אחד מהם (10,000 ₪ בסך-הכול).

לפניי תביעה על סך של 29,170 ש"ח שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין נזקים שנגרמו לרכבו עקב תאונת דרכים שארעה בעת שהנתבע 2 נהג ברכבו, אשר היה מבוטח על ידי הנתבעת 1.

מצופה כי ככל שהיה נהג הטרקטור מעורב באופן כזה או אחר בתאונה כפי שטען הנתבע 2, היה מבקש האחרון את פרטיו האישיים של נהג הטרקטור או למצער רושם את מספר הרשוי של הטרקטור.

סבורני כי יש בטענה זו להצביע על כך שהנתבע 2 הבחין ברכב התובע, בין אם נסע בדרך עפר לצד הכביש ובין אם נסע בנתיב כדין ולצד העובדה כי אין מחלוקת כי רכב הסקודה היה לפני רכב הפיאט בעת קרות התאונה, היה על הנתבע 2 לנהוג בזהירות יתרה.

הנתבעים מבקשים להיבנות מהיעדר הגשת קבלות ואולם, הואיל ומדובר בדיני נזיקין, על המזיק להעמיד את הניזוק במצב בו היה אילמלא ארע הנזק.

...

לפיכך, אני קובעת כי הנתבע 2 אחראי לקרות התאונה.

שאלת הנזק אשר לשיעור הנזק הנתבע, בחנתי את המסמכים שצורפו לכתב התביעה, לרבות חוות הדעת השמאית מטעם התובע ובהעדר חוות דעת שמאית נגדית, אני סבורה כי חוות הדעת השמאית שהגיש התובע היא סבירה וראויה ואף לא נסתרה.

לאור המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת, למעט רכיב המע"מ לעניין הנזק הישיר.

סוף דבר, הנתבעים, באמצעות הנתבעת 1, ישלמו לתובע, תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה את הסכומים הבאים: סך של 18,499 ₪ בגין הנזק הישיר, כפי שהוערך בחוות הדעת שצורפה, בצירוף הפרשי הצמדה ודין כחוק מיום הגשת התביעה (08.11.15) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 10623-07-13 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' בבאבנף ואח' תיק חצוני: בפני כב' הרשם בכיר אבי כהן התובעת הכשרה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שושנה אלעזרא וחגית חופי הנתבעים 1.בני בבאבנף 2.אחים רחמה-חברה לעבודות עפר פיתוח וכבישים בע"מ 3.איילון חברה לביטוח בע"מ שלושתם ע"י ב"כ עוה"ד נועה רפופורט-גמרמן פסק דין

מדובר בתביעת תיחלוף (שבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנידון.

בטופס ההודעה על התאונה שנימסר לתובעת (מוצג ת/1) נרשם כך: "תיאור מפורט של התאונה: באשדוד בא.ת. נסענו בנתיב דו סיטרי (כ)שלפנינו טרקטור מפרקי (מפלסת) עשה פרסה. עברנו מאחוריו והוא נסע לפתע ריוורס ופגע בצד שמאל אחורי". גרסת הנתבעים בסעיף 5 לכתב ההגנה נרשם כך: "ביום 12.03.2013 בשעה 15:00 או בסמוך לה, ביצע הטרקטור עבודות בצומת באיזור תעשייה הדרומי באשדוד. שטח העבודות סומן על ידי שלוט באוסר כניסת כל רכב למיתחם המסומן. רכב התובעת שהתעלם מהוראות השלוט, ניכנס לשטח שלא כדין, חצה את הצומת תוך היתעלמות מהטרקטור שביצע תמרונים לצורך העבודה, ופגע בטרקטור בחלקו האחורי". בטופס ההודעה על התאונה שנימסר לנתבעת 3 נרשם כך: "תיאור נסיבות המקרה: בעת ביצוע העבודה בצומת בשטח מסומן ומשולט, הגיע רכב צד ג' וניסה לחצות את הצומת מבלי לתת זכות לטרקטור אשר היה באמצע נסיעה לאחור תוך כדי עבודה". יצוין כי המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת.

נהג הטנדר, שהבחין במפלסת חוצה את נתיב נסיעת הטנדר, בדרכה של המפלסת לנתיב הנגדי במעין תימרון במקום (תימרון של פרסה, לגירסת התובעת, ותמרון של עבודה בצומת, לגירסת הנתבעים), לא עצר לרגע והמשיך בנסיעה רצופה (מיד כשהמפלסת פינתה את נתיבו), מתוך הנחה שיוכל להשלים את נסיעתו הרצופה קדימה בנתיבו, למרות שהבחין בכך שהמפלסת לא יכולה להמשיך בנסיעה קדימה ונעצרת (לקראת תנועת פרסה לדבריו).

...

הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה, באופן חלקי.

· אך מעדות נהג הטנדר שוכנעתי שגם נהיגתו הייתה פזיזה וחסרת זהירות, תוך שנהג זה נוטל סיכון גדול ולא סביר בעצם נסיעתו כך בסמוך למפלסת, בתנאיי הדרך המיוחדים.

סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי.

התאונה אירעה בעת שהמנוח נהג בטרקטור מ.ר. 8374334 (להלן הטרקטור); תוך כדי נהיגה בדרך עפר בשדות לצד נחל דליה היתהפך הטרקטור וכתוצאה מכך נפטר המנוח.

בהליך דנן מתבררת תביעת המשיבים נגד המבקש שעילתה בפקודת הנזיקין; נטען שרשלנותו של המבקש היא שגרמה לתאונה – רשלנות שעיקרה בכך שעובר לתאונה לא היה הטרקטור תקין ואף היוה 'דבר מסוכן', לא היה מבוטח בביטוח חובה על-פי פקודת ביטוח רכב מנועי, ואף-על-פי-כן התיר המבקש את נהיגתו של המנוח בטרקטור.

בין המשיבים כתובעים לבין המבקש כנתבע היתנהל הליך קודם בגין התאונה, בו נתבעה גם קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן קרנית).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי-הטענות אשר הוגשו בהליך זה ובנספחיהם, וכן בבקשה, בתשובה ובתגובה שהונחו לפני, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה.

נוכח התכלית של בירור האמת מתירים לבעל-דין לתקן את טענותיו בגדרו של הליך אחד, אם ביקש זאת, אך משתם ונשלם הבירור האחד אין לאפשר לו להישמע בטענה הפוכה שכן יש בכך 'כרכור' בין הערכאות תוך ניצול ההליכים לרעה.

סיכומם של דברים הבקשה מתקבלת אפוא.

עובר לתאונה פרקה משאית בטון על הכביש הסמוך לאתר העבודה בו בוצעו עבודות עפר.

בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי המשיבה 2 – זועבי ראיף חומוס בע"מ (להלן: חברת זועבי) היא חברה אשר שימשה בעת התאונה כקבלן באתר העבודה וכמעסיקתם של המשיב ושל נהג הבובקאט; כי המבקש 1 – קבוץ עין חרוד מאוחד, היה היזם ומזמין העבודה באתר; וכי המבקשת 2 היא מבטחת הקבוץ בביטוח אחריות המכסה גם קבלני משנה, ובכך מכסה את אחריותה הנזיקית של חברת זועבי.

וכפי שציין לעניין זה א' ריבלין בספרו תאונת הדרכים (מהדורה רביעית, 2011): "אין להרחיב את גבולותיה של הגדרת טרקטור באופן מלאכותי כדי להביא כלים אחרים אל תוך תחולת החוק. הטרקטור הוא כלי עבודה ממונע המתאפיין בנשיאה ובגרירה של מטענים המשמשים בדרך כלל בחקלאות. המונח טרקטור אינו משמש כשם כולל למשפחה מורחבת של כלי עבודה, זהו כלי המשמש בין השאר לגרירת משא ולבצוע עבודות חקלאיות בעזרת מנוע הטרקטור. דחפור ומחפרון לא יחשבו כטרקטור." (שם, עמ' 124).

...

עוד לטענתם, סיווג המלגזה בעניין נחום כ"רכב מנועי" מחייב את המסקנה כי אף הבובקט בא בגדר הגדרה זו. דין הטענות להידחות, שכן הקביעות העובדתיות של הערכאות קמא לגבי מאפייניו של הבובקט מעלות תמונה שונה מזו אשר עולה ממאפייני המלגזה המתוארים בעניין נחום, ומכאן ההצדקה למסקנה השונה לגבי סיווגם של כלים אלה.

בהתאם, נקבע כי המלגזה אשר נדונה בעניין נחום (ואשר תמונתה הוגדרה כת/1) אכן "נועדה לפעול בין מקומות גאוגרפיים שונים" (שם, בעמוד 668), וכי "תחבורה יבשתית" היא ייעודה העיקרי של מלגזה זו. לצד האמור, הודגש כדלקמן: "כדי למנוע אי-הבנות, נחזור ונדגיש שעוסקים אנו במלגזה אשר תמונה שלה הוצגה בפנינו (ת/1)... זוהי מלגזה אשר כדוגמתה קיימות מלגזות רבות שנעשה בהן שימוש להובלת מטענים ממקום גאוגרפי אחד למשנהו. מכאן, שמסקנתנו במקרה הנוכחי אינה מסקנה כללית, המתייחסת לכל 'מלגזה' באשר היא. בכל מקרה ומקרה, יש לבחון אם המלגזה שבה מדובר, על-פי טיבה ועל-פי סוגה, אוצרת בחובה סיכון תחבורתי שהוא הסיכון הדומיננטי בפעולתה" (שם, בעמוד 670).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור.