תביעת נזיקין בגין שיפוץ בדירה בבית משותף

בית משפט השלום בחיפה ת"א 37941-06-18 פוסטובסקי ואח' נ' ש. דורפברגר בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון תובעים 1. שלומית פוסטובסקי ת.ז. 055352066 2. שמחה פוסטובסקי ת.ז. 055594154 ע"י ב"כ עוה"ד אלון איל נתבעים ש. דורפברגר בע"מ ח.פ. 513023382 ע"י ב"כ עוה"ד ליאור פוליאקוב ואח' פסק דין

לאחר מכן, פרעו התובעים חלק מהחוב, והחוב אשר נותר פתוח הוא בסך 29,670 ₪ בגין שפוץ הדירה.

האם חל איחור במסירת הדירה לתובעים ? בין הנתבעת לדיירי הבית המשותף נכרת הסכם תמ"א, לחזוק הבניין מפני רעידות אדמה, לתוספת ממ"ד ומרפסת לכל דירה בבניין, להתקנת מעלית, לבניית לובי ושפוץ כללי של הבניין בתמורה ובתנאים המפורטים בהסכם (ר' סעיף 12 להסכם התמ"א).

חובת זהירות קונקרטית - במסגרת חובת הזהירות הקונקרטית, על בית המשפט לבחון האם בין המזיק לניזוק היתקיימו יחסי קירבה שבעטיים היה על המזיק לצפות את קרות הנזק הן במישור הפיסי והן במישור הנורמאטיבי, בכפוף לקיומם של שקולי מדיניות משפטית המצדיקים, בנסיבות המקרה, את צימצום הקף האחריות הנזיקית (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113).

...

התביעה שכנגד, מתקבלת חלקית כמפורט לעיל ומתוך חוב הנתבעת יקוזז סך של 13,390 ₪.

בסך הכל, תשלם הנתבעת לתובעים סך מעוגל של 52,900 ₪.סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 7,500 ש"ח הוצאות משפט וכן 12,000 ₪ שכ"ט עו"ד. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

במסגרת כתב התביעה העלו התובעים טענות בדבר ניזקי נזילה שנגרמו לדירתם מדירת השכנים/הנתבעים, בעקבות שיפוצים שנעשו בדירת הנתבעים.

עם זאת, כפי שעלה מדברי ב"כ הצדדים, הרי שנותרה סוגיית החור שנוצר לשם העברת צנור של 4 צול מדירת הנתבעים לצנור הבית המשותף.

בנסיבות העניין, הרי שאין מנוס מלהורות לנתבעים 1 ו- 2 לפעול באמצעות הקבלן מטעמם לתיקון פגם זה; כאשר ברור כי הקבלן יפעל תוך שמירה על כל הכללים ובכלל זה על כללי הבטיחות לשם תקונו של פגם זה. למען הסר ספק, הקבלן מטעם הנתבעים 1 ו- 2 יהיה רשאי להכנס לדירת התובעים בתיאום מראש בכפוף לכך שהתובעים לא יהיו אחראיים לסוגיות הביטוחיות/הנזקיות מושא התיקון הנ"ל. באשר לסוגיית שכר הטירחה והוצאות המשפט ובשים לב לכך שעילת התביעה מלכתחילה עסקה בצו עשה, הרי שלאחר פיתרונה של הסוגיה דלעיל, יוגשו ראיות באשר לעלויות ומותב זה יתן פסק דין בהתאם לשיקול דעתו.

...

בהקשר זה נתתי דעתי, בין היתר, לכך שהגשת התביעה היא שגרמה בסופו של דבר לפתרון סוגיית הנזילה והרטיבות שממנה סבלו התובעים במשך שנים (החל משנת 2016).

כן נתתי דעתי לשיתוף הפעולה מטעם הנתבעים במסגרת ניהול ההליך שלפניי באופן שחסך וייתר ישיבות דיונים, כאשר הנתבעים בעצמם פעלו מטעמם ואף הזמינו קבלן מטעמם לתיקון הדרוש תיקון תוך פעילות שלהם בהתאם להנחיות המומחה מטעם ביהמ"ש. סוף דבר ותוצאה יישום עקרונות ושיקולים אלה בענייננו מוביל אותי למסקנות הבאות: ראשית, התביעה כנגד הנתבעים 1-2 תתקבל.

באשר להוצאות המשפט, שכר טרחת עו"ד ועגמת נפש, אני מורה כדלקמן: הנתבעים 1-2 יישאו בשכר טרחת עו"ד בסך של 5,850 ₪.

בע"א 4385/91 סלם נ' כרמי ]פורסם בנבו ביום 6.5.97 [, נקבע כי ''התנאים לתחולתה של הלכת השתוף בנכסים בין בני - זוג הם קיום אורח חיים תקין ביניהם ומאמץ משותף של שניהם ברכישת הנכסים או, למצער, בניהול משק הבית המשותף ובגידול הילדים.

( בנסיבות המפורטות היות והדירה נרכשה לפני ההכרות בין הצדדים, האב לא הישתתף בתשלומי המשכנתא, חומרי הגלם לשפוץ שולמו בידי האם בעוד העבודה נעשתה בחינם על יד האב והסב, שעה שבאותה עת התגוררו הצדדים בדירה תקופה קצרה, מעבר לכך שלא הוכח כי בוצע שפוץ "מהותי", או אפילו "מאסיבי", שהאב יכול להצביע עליו ואשר בגינו, ניתן יהיה לקבוע כי הדירה היא רכוש משותף או "נטמעה" ברכוש כזה.

bbsensograph belgium nv אלוש אורטופדיה בע"מ בנסיבות אלה, אין גם מקום לפסוק סעד כספי בגין השבחה, שלא התבקש, מה גם שהסב הודה כי העבודה נעשתה בחינם ולא עתר לפצוי עבור כך בתביעה הנזיקית שהגיש.

האב טען בכתב תביעתו כי לאחר שהורחק מן הבית בהסכמה (ה"ט - 11- 17 ביום 6.11.17 ), הותיר אחריו בדירה את כלל הרכוש והתכולה וזו הועברה על ידי האם לדירת המגורים החדשה ששכרה בעיר כרכור.

...

על החלטתי להסיר את הפיקוח הוגש בקשת רשות ערעור.

( סיכומו של דבר, התביעה לא הוכחה, שכן חובת הפיקוח נקבעה לכתחילה על ידי הרווחה ובהמשך הוארכה בפסק דינו של בית משפט מחוזי.

התביעה הנזיקית והכספית כנגד האם נדחית.

נטען, כי ניתנה לעירית חיפה (כבעלת שתי תת חלקות בבית המשותף) הנחה בסך של 180,000 ₪ בגין עלויות שפוץ הבית המשותף.

עוולה נזיקית אינה מונח קסם, שבכוחו לייצר יש מאיין עילת תביעה או סמכות לבית משפט זה. הסיכסוך בין הצדדים נובע באופן מובהק מחובותיהם וזכויותיהם כבעלי דירות בבית המשותף.

...

יש, אפוא, לסלק את התביעה גם מטעם זה. סיכומו של דבר, הסמכות לדון בתביעה נתונה למפקח על הבתים המשותפים, כתב התביעה לא מגלה עילה נגד הנתבעים 2 - 6 ולא נדרש סעד נגד הנציגות.

לפיכך, אני מורה על מחיקת התביעה.

התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,500 ₪.

פתח דבר עסקינן בתביעה כספית בעילה נזיקית בה עותר התובע ז"ל לתשלום פיצויים בסך של 49,600 ₪, בגין נזקים בלתי ממוניים וליקויים נטענים (להלן: "התביעה ו/או התביעה העיקרית"), שנגרמו לדירה בבעלותו בבניין משותף בחלקה 42 גוש 17670, ברחוב רקפת 4/4 בעיר מגדל העמק (להלן: "דירת התובעת"), שנגרמו לטענתו, כתוצאה מדליפת מים ורטיבות שמקורם בדירת הנתבעם.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישו הנתבעים תביעה שכנגד בה עתרו לתשלום פיצויים בסך של 100,203 ₪, בגין נזקים בלתי ממוניים וליקויים נטענים, שנגרמו לדירתם, לטענתם, כתוצאה מדליפת מים ורטיבות, שמקורם בדירת התובעת (להלן: "התביעה שכנגד"), (ההדגשות בציטטות שלהלן הן של הח"מ, אלא אם צוין אחרת) התביעה העיקרית וטענות הצדדים על-פי כתב התביעה במהלך שנת 2016 החלו הנתבעים בעבודות שפוץ נרחבות בדירתם, שבעקבותיהן נגרמו נזקים לדירת התובעת.

ועוד טענה התובעת, כי המומחה פדול מצא נזק קל בדירת הנתבעים שניגרם עקב השפוץ שבוצע על ידי הנתבעים עצמם, ואינו קשור לנזילת המים שנמצאה ע"י המומחה.

הבסיס לפסיקת פיצויים בגין עוגמת נפש בתביעה לפיצויים בגין ליקוי בניה הנו סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970, הקובע כי בגין נזק שאינו ממון "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בע"א 6540/5 ‏‏סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח'‏ (1/12/2008) עמד בית המשפט על השיקולים הרלבאנטיים לקביעת גובה הפיצויים בגין נזק לא ממוני בתביעה לתשלום פיצויים בגין ליקוי בניה כדלקמן: "בקביעת גובה הפצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקוי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לידרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו

...

משכך, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, שכ"ט עו"ד בסכום של -.

סוף דבר הסכום שנפסק בתביעה העיקרית: -.

43,169 ₪ בקיזוז הסכומים שלעיל, אני מחייב את התובעת (הנתבעת שכנגד) לשלם לנתבעים (התובעים שכנגד) סך של -.