תביעת נזיקין בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה בתאונת עבודה

התובעים הוסיפו, כי ביום 3.9.2014, בשעה 12:16 היתקשרה פרקליטת הנתבע למישטרה וביקשה למסור כי קיבלה שיחה ממספר חסוי ועל קו הייתה אשה שלטענתה עבדה עם המנוח ומסרה שהוא סובל מ"עוורון".

בנוסף, קובע החוק כי קיום עילה לפי חוק זה שולל עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין, קרי - בגין רשלנות או הפרת חובה חקוקה.

בעיניין זה קבע בית המשפט העליון בפסק דינו בע"א 6313/19 רשות ניירות ערך נגד רותם שמואל (11.04.2022)‏, כי "... כאשר מדובר ביישום רשלני של החלטה שהתקבלה זה מכבר, או בניהול רשלני של ההליכים שקדמו לקבלת ההחלטה, ולא בהפעלת שיקול הדעת עצמו, לא תוכל הרשות לחסות תחת הגנת שיקול הדעת שהותוותה בפסיקה." ‏‏ בידי התובעים עילת תביעה נזיקית נגד הנתבעת, בגין התרשלות בחקירת אירוע התאונה, שגבתה את חיי המנוח.

...

לפיכך, דין התביעה נגדו להידחות.

סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף שהגישה הנתבעת מס' 2.

מנגד, אני מקבל את בקשת הנתבע מס' 1 ומורה על דחיית התביעה נגדו.

בפניי תביעת נזיקין המתבססת על עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").

לטענת ב"כ התובע המלומד, התאונה התרחשה בשל התרשלות נתבעת 1 והפרת חובה חקוקה כמפורט בסעיף 34 לסיכומי התובע.

ועל כן, אני פוסק לתובע פיצוי עבור הפסדי הישתכרות לעבר ולעתיד בסך 661,559 ש"ח. עזרת הזולת לעבר ולעתיד התובע דורש בגין העזרה שקבל ויקבל ,סכום של 327,514 ₪ ואילו הנתבעת טוענת כי התובע לא הציג כל ראיה בדבר הצורך בעזרת הזולת, מה גם שמדובר בתאונת עבודה ולכן אין לשלם לתובע דבר בגין ראש נזק זה. לאחר עיון בטענות הצדדים, סבורני שיש מקום לפצוי ע"פ ראש נזק זה בסכום גלובאלי של 45,000 ₪.

...

הוצאות רפואיות ונסיעות התובע מבקש סך של 40,000 ₪ והנתבעות סבורות כי אין לשלם דבר בגין ראש נזק זה. לאור נכותו של התובע, אני קובע שיש לפצותו בשל ראש נזק סך של 10,000 ₪ .

סבורני שהפיצוי הראוי בגין ראש נזק זה לאור סוג הפגיעה ומהותה, הוא 360,000 ₪ סה"כ נזקו של התובע 1,076,559 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעות תשלמנה לתובע את הסכומים דלעיל בניכוי תגמולי המלל, בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה בדואר רשום לצדדים ניתן היום, י"א אייר תשפ"ג, 02 מאי 2023, בהעדר הצדדים.

התובע מבסס תביעתו זו על עילת תביעה נזיקית וחוזית בגין רשלנות והפרת חובות חוזיות של הנתבעים כלפיו.

שימוש לרעה בהליכי משפט -המבקש טוען, כי המשיב הוא תובע סדרתי, אשר מנסה לסחוט כספים שלא מגיעים לו. התובע הגיש בבית הדין לעבודה בתל אביב, כנגד החברה תביעה כספית לתשלום סך של 927,806 ₪ בגין תקופת עבודתו אצל הנתבע, ובגין אותה תאונת עבודה שאירעה בתקופת עבודתו אצל הנתבע 1.

באשר להפרת חובה חקוקה, בית המשפט עמד בת"צ (מחוזי לוד) 13356-08-17 סנדרס נ' אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ (25.9.2018) : "כפי שפירשה הפסיקה אמירה זו, משמעותה היא כי לאחר הילכת מנורה, סעיף 24(א)(1ב) מקנה לבית הדין לעבודה סמכות עניינית ייחודית לידון בתביעות של עובדים ומעבידים נגד קופות גמל בעילות נזיקיות המצוינות בסעיף, בכללן הפרת חובה חקוקה, לא רק "בקשר לסכסוך עבודה", אלא גם בקשר לקופת גמל".

...

לאחר יישום הכללים הנ"ל על המקרה שבפנינו, ולאחר בחינת מהות עילת התביעה במובנה הרחב בהתאם לניסוח של כתב התביעה, אני סבורה כי על אף שהתובע טוען שמדובר בטענות נזיקיות, מבחינה מהותית מדובר בעילות שהן במישור החוזי שיסודן ביחסי עובד מעביד ובמישור הביטחון הסוציאלי.

אך אני סבורה כי כל פסק דין שניתן בהיעדר סמכות בטל מעיקרו וחסר תוקף משפטי (ראו: עניין מנורה), על כן אין מנוס מפיצול הדיון כאמור.

סוף דבר בנסיבות אלה, התביעה כנגד הנתבע 1 נמחקת בשל העדר סמכות עניינית, וככל שהתובע עומד על תביעתו זו – יגישה לבית הדין האזורי לעבודה.

השופטת ש. יעקובוביץ: עסקינן בעירעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט משה תדמור-ברנשטיין) ת.א. 53773-07-17 מיום 3.4.2022, בגדריו התקבלה תביעה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], שהגישה הגב' ס.מ, ילידת שנת 1954 (להלן- המשיבה), כנגד המערערות - הראשונה מעסיקתה (להלן - המעביד) והשנייה מבטחת המעביד בפוליסת חבות מעבידים (להלן- המבטחת) - לפצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם לה, על פי הנטען, בתאונת עבודה שאירעה ביום 16.11.2014 "בזמן הרמת מטופלת כבדת משקל". על יסוד הקביעה לפיה המערערת 1, היא המעביד, "התרשלה" כלפי המשיבה והפרה כלפיה "חובה חקוקה בכל הקשור לקיום הוראות התקנות בעיניין מתן – הדרכה, אזהרה מסיכונים ופקוח" ובשל כך "גרמה" לה "נזק גוף, או- לא מנעה אותו", חייב בית משפט קמא את המערערות, יחד ולחוד, בתשלום פיצוי למשיבה, אשר הועמד על סך של 246,366 ₪ "לאחר הפחתה בגין אשם תורם [20%] ולאחר נכויים [תגמולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו למשיבה]" וכן בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. העירעור מופנה כלפי קביעת החבות-האחריות, כמו גם כלפי גובה הפצוי שנפסק.

...

בהינתן כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור תוך חיוב המערערות בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

יונה אטדגי, שופט התוצאה הערעור נדחה.

המערערות תשלמנה למשיבה בגין הליך הערעור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.

בפני תביעת נזיקין בגין ניזקי גוף, שהוגשה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968 בגין עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה.

כן טוען ב"כ התובע כי נתבעת 4 הפרה חובה חקוקה לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח-1988.

לטענת ב"כ נתבעת 3 וצד ג' 2 המלומדת, כל חלקה של נתבעת 3 בפרויקט היה פקוח וניהול בהיבט ההנדסי בלבד ולא היה לה כל אחריות על נושא הבטיחות באתר או לפתח השרות ולטענתה עולה מהפסיקה שהפנתה (סע' 31 לסיכומים) כי מפקח בניה אינו נושא באחריות בגין תאונת עבודה שארעה בשל כשל בטיחותי .

...

על אף הכלל לפיו יש לחשב את שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות והפסד השכר באופן אקטוארי (ראו ע"א 722/86 יאסר יונס נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, פ''ד מג(3) 875), סבורני כי במקרה ספציפי זה לאור גילו של התובע יש לפסוק סכום גלובאלי, על כן יפצה הנתבע את התובעת בגין תקופת העבר ולעתיד בסך גלובלי של 300,000 ₪, כולל הפסדים סוציאליים ופנסיה.

סוף דבר התביעה מתקבלת ואת סכומי הפיצוי שפסקתי לעיל, ישלמו הנתבעות 3,4,5 וצד ג' 1 לתובע בצירוף הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.

כן תשלם צד ג' 1 הוצאות לצד 7 בסך 18,000 ₪ כן ישלם התובע הוצאות לנתבעת 1 בסך 10,000 ₪ .