בפניי תביעת נזיקין המתבססת על עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").
לטענת ב"כ התובע המלומד, התאונה התרחשה בשל התרשלות נתבעת 1 והפרת חובה חקוקה כמפורט בסעיף 34 לסיכומי התובע.
ועל כן, אני פוסק לתובע פיצוי עבור הפסדי הישתכרות לעבר ולעתיד בסך 661,559 ש"ח.
עזרת הזולת לעבר ולעתיד
התובע דורש בגין העזרה שקבל ויקבל ,סכום של 327,514 ₪ ואילו הנתבעת טוענת כי התובע לא הציג כל ראיה בדבר הצורך בעזרת הזולת, מה גם שמדובר בתאונת עבודה ולכן אין לשלם לתובע דבר בגין ראש נזק זה.
לאחר עיון בטענות הצדדים, סבורני שיש מקום לפצוי ע"פ ראש נזק זה בסכום גלובאלי של 45,000 ₪.
...
הוצאות רפואיות ונסיעות
התובע מבקש סך של 40,000 ₪ והנתבעות סבורות כי אין לשלם דבר בגין ראש נזק זה.
לאור נכותו של התובע, אני קובע שיש לפצותו בשל ראש נזק סך של 10,000 ₪ .
סבורני שהפיצוי הראוי בגין ראש נזק זה לאור סוג הפגיעה ומהותה, הוא 360,000 ₪
סה"כ נזקו של התובע 1,076,559 ₪.
סוף דבר
התביעה מתקבלת והנתבעות תשלמנה לתובע את הסכומים דלעיל בניכוי תגמולי המלל, בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסך הנ"ל.
המזכירות תמציא פסק דין זה בדואר רשום לצדדים
ניתן היום, י"א אייר תשפ"ג, 02 מאי 2023, בהעדר הצדדים.