תביעת נזיקין בגין רשלנות בטיפול במחשב

כן ראה ע"א 945/11 שאנקול לשיווק (1937) בע"מ נ. סומך חייקין ואח': "עילת התביעה כלל לא נולדה בשנת 2000, אלא מאוחר יותר, בשעה שהיה בידי המערערת "כוח התביעה" כדי להגיש את תביעתה ולממשה" והסבר מפורט ביחס לתביעת נזיקין דוקא ראה בע"א 7550/08 מכללת איסט לונדון השלוחה בישראל נ' סתון: "יש להבחין בין יצירת הסיכון לבין הנזק עקב היתממשות הסיכון. אין לך עוולה נזיקית שתחילתה אינה ביצירת סיכון, אך ככלל, ובעוולת הרשלנות בפרט, אין מטילים אחריות נזיקית בגין יצירת סיכון גרידא (ראו: אריאל פורת 'פיצוי בגין יצירת סיכון ופגיעה בסיכוי' עיוני משפט כג 605 (2000)). זאת, למעט מקרים נדירים בהם עשוי בית המשפט לפסוק פיצוי בגין היתנהגות עוולתית שיצרה סיכון לנזק עתידי (השוו: רע"א 9670/07 פלונית נ' פלוני (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 6.7.2009)). סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה מתחילה ביום בו נולדה העילה. עילת התביעה מורכבת ממכלול העובדות המזכות את התובע לסעד שהוא דורש מעם הנתבע, ובעוולת הרשלנות היא כוללת גם את רכיב הנזק. מירוץ ההתיישנות מתחיל כאשר התגבש בידי התובע 'כוח תביעה' שפירושו כי לתובע עומדת אפשרות של ממש להגיש תביעה ולזכות בסעד המבוקש אם יעמוד בנטל ההוכחה העובדתי ובנטל המשפטי לביסוס תביעתו (ראו, לדוגמה, ע"א 3319/94 פפר נ' הועדה המקומית, פ"ד נא(2) 581, 595-594 (1997)). התביעה שבפנינו מושתתת על עוולת הרשלנות שהנזק הוא אחד מיסודותיה ועל כן לא צומחת עילת תביעה כל עוד לא נגרם נזק."( הדגשה שלי ר.א).

. התאגיד התרשל בטיפול שנעשה בעיניין ,שכן גם אם לא ידע על כסוי בור הבקורת בבטון ,או על ליקוי כלשהו בקוו, היה עליו במסגרת סמכויותיו לאחזקה ופקוח, לבדוק ולאתר את הבעיות הנ"ל וזאת לאחר שכבר בשנת 2009 היה מודע להצפה.

הוא הדין ביחס לחדר הילדים (מיטות, ארונות ושולחן המחשב).

...

הנזק-לאחר שעיינתי בחוות הדעת שצירף התובע וכן בחוות דעת הנתבעות ומאחר שהתובע לא צירף אסמכתאות להוכחת נזקיו הנטענים, מצאתי להעדיף את חוות דעת מומחה הנתבעות.

לאור כל האמור, אני דוחה את התביעה כנגד נתבעת 2.

אני מקבלת את התביעה כנגד נתבעת 1- תאגיד כפרי גליל תחתון בע"מ, ומחייבת אותה לשלם לתובע סך של 13,276 ₪,בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.

בעקבות טפול רשלני שקבלו לטענתן בבית החולים, נותרו התובעות נכות בשיעור 100%, בעוד שאחותן השלישית נפטרה.

מכתבי ההגנה הנפרדים שהגישו נתבעים 1 ו- 2, עורכי הדין במשרד עורכי הדין שייצג את התובעות בתביעת הנזיקין (להלן: "משרד עורכי הדין"), הגיעו התובעות לטפול במשרד עורכי הדין באמצעות נתבע 3 (להלן: "מחאג'נה") עו"ד אשר נהג לאתר לקוחות, בעיקר מהמגזר הערבי, ולהפנות אותם לטפול במשרד עורכי הדין, תמורת 30% משכר הטירחה שגבה המשרד מלקוחותיו.

מנגד נשקלת בהטלת האגרה זכות הגישה לערכאות, בשלה מסורה לבית המשפט הסמכות לפטור מתשלום האגרה, כאמור בתקנה 14 תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן- "תקנות האגרות"), (ראו למשל ע"א 803/17 טריניטי מערכות מחשוב בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח' (מיום 25.12.18)(להלן- "פרשת טריניטי")); ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בניה והשקעות בע"מ (בפרוק) נ' נ' אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) (מיום 12.4.15); א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12 , תשע"ו- 2015, ע"מ 209-210).

...

באיזון הנאות בין כלל השיקולים, נוכח תכליתן של תקנות האגרות, ובהתאם לאמור בתקנות 14(ז) ו-14(י) בתקנות האגרות, מצאתי שיש לחייב את התובעות במחצית האגרה, כך שבשלב זה ישלמו התובעות 25% מסכום האגרה (במקום תשלום מחציתה).

ככל שיתקיים הליך הוכחות, ישלמו התובעות 25% נוספים מסכום האגרה, כתנאי לקיום דיון ההוכחות.

כב' הש' הדר: למי? למי נתת את זוכרת? העדה, גב' צ'צ'יק: כן, ישבתי מול פקידה שאמרה לי, שניה אני קוראת למנהל, המנהל של הבנק חתם לי ואישר שהוא קיבל את הצוו עיקול" העד מטעם הנתבעת אישר בחקירתו בעמוד 23 שורה 6 כי העיקול נרשם בספרי הבנק: "עו"ד סגל: אני מפנה אותך, לפני שאני אפנה אותך, הבנק, בספרים שלו, שאתה עברת על הפעולות מחשב, רשום שם צו עיקול או לא רשום שם צו עיקול? שניתן על ידי כבוד בית הדין הרבני.

ביהמ"ש דוחה טענה זו וקובע כי הוא מוסמך לידון בתביעה נזיקית בגין טענה כי התרשלות בנק למלא אחר צו עיקול גרמה לנזק.

מעדות נציג הנתבעת בעמוד 18 שורה 38 עלה שגם בעיניין זה אין לנתבעת עד המכיר העובדות מידיעה אישית: "במידה ואני רואה את (עובד הבנק שהסיר העיקול – ע.ה.) כמטפל בעיניין, מן הסתם הוא החזיק את הניירות האלה, הוא לא עשה את זה לבד," וראו בעמוד 21 שורה 17 "כב' הש' הדר: לא, לא צורף, רגע, רגע, אז בוא, רגע, אני לא יודע מה השאלה של בא כוח התובעת אבל לי יש שאלה אחרת, האם בתצהירך צורף המסמך שאתה איתרת בהתראת המשימות שלפיו בעקבות החלטה של בית הדין הרבני על סגירת תיקים בוטלו העיקולים?

...

" וראו בעמוד 30 שורה 8 "העד, מר קצוטי: ככל הידוע לי אדוני, זה שביקשנו העתק כי לא מצאנו וביקשנו העתק. עיריית ירושלים העבירו לנו פעם נוספת, זה לא אומר שזה לא אותו מסמך, פשוט הם שלחו העתק, העתק הם שולחים בתאריך שהם מוציאים אותו ולכן אתה רואה את ההבדלים האלה, זה למיטב בדיקתי אדוני, כמו שאמרתי הכל,

כב' הש' הדר: אז מה אתה אומר? העד, מר קצוטי: שהמועד של ההסרה למעשה, מאחר והוא ישן ולא מצאנו את אותו מסמך של מועד ההסרה פנו לעיריית ירושלים וביקשו העתק דאז, אז, הוא אז, שהעבירו העתק של הדבר הזה והם שלחו.

סוף דבר ביהמ"ש מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת כלהלן: 81.1 הסך של 563,727 ₪, סכום אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בחנתי את רשומי הערייה ושם נכתב: ביום 19.2.2012 : "בשיחה עם עידן הוסבר לו (מילה לא ברורה) על החוב בכל החשבונות ועל הליכי אכיפה. נימסר פרטי החוליה רוצה להגיע להסדיר. החן 10475088 הוסבר על נעילות של ועדת ערר ועל החוב שלא שנוי במחלוקת. בנוסף בחן 10566897 טוען שהשטח הנ"ל נמצא 10475088 – הונחה לפנות לחיובי ארנונה לבקש ביקורת"; ביום 4.3.2012 נכתב: "בשיחה עם גילה חרזי, יחזירו את הכל כמו שהיה, לטענתה תתקיים ישיבה עם מנהלת מח' חיובי ארנונה ויוחלט מה לעשות, נשלח מייל אליה לנעול לאכיפה את כל החשבון"; ביום 10.3.12 נכתב: "בעקבות בקשה של עידן לחזור אליו מהחוליה ניסיתי לתפוס אותו אך ללא הועיל והשארתי לו הודעה"; ביום 12.3.2012 נכתב: "מחר לעלות לגילה חרזי, לבדוק מה נעול וההסבר על מהו אחוז ההגבלה"; ביום 14.3.2012 נכתב: "בירר עידן החוב הוסבר כי העיקול שייך לחוב שאינו שנוי במחלוקת, לבדיקת העניין מייל נשלח לחולית אכיפה היות והנ"ל מעוניין להסדיר החוב"; ביום 18.3.2012 נכתב: "בהמשך להערה קודמת עידן חזר אלי וביקשתי ממנו להגיע ולטפל בעיניין החוב + בערך..."; ביום 22.3.2012 נכתב: "הוסבר לעידן כי חזרו אליו במחלקת אכיפה על מנת להסדיר החוב וטען שיגיע לא הגיע. טוען שהיתה אי הבנה, ישלח את העו"ד שלו ביום א' בבוקר"; ביום 26.3.2012 נכתב: "היתקבל מייל מסיון דורה מיחידת העררים לעכב את כל ההליכים עד סיום הטיפול על ידם"; ביום 29.3.2012 נכתב: " שוחחתי עם סיון דורה מיחידת הערר שמסרה שתתן פוש בנושא ובתוך מס' ימים הלקוח יתבקש לבוא ולשלם (ישנו צ'ק שהגיע מעיקול אשראי נמצא אצלי בארונית)". בתצהירו העיד המערער שבעקבות ההסכם הלך לעירייה עם פנקס צ'קים במטרה להגיע להסדר תשלומים ולסיים את החוב וזאת במסגרת הפחתת החוב נוכח הסווג המוסכם ופקידה בערייה (גברת דליה מזרחי) "טענה שועדת הערר לא עידכנה עדיין במחשב את שינוי הסווג. היא ביקשה שנמתין יום יומיים כדי שסכום הארנונה יתעדכן במחשב. בין לבין הטילה הערייה עיקול על חשבונות של העסק בבנק ובחברת האשראי" (סעיפים 22-21 לתצהיר המערער).

העתירה המנהלית הוגבלה לטענות כלפי "הרמת המסך" שבין החברה לבעלי השליטה ואילו תביעה זו היא תביעת נזיקין בשל ביצוע עיקולים ברשלנות.

זאת ועוד, הוכח שהעיקולים הרשלניים על החברה ועיקול המחשב האישי שלא כדין גרמו למערער ולחברה לא לספק את הנידרש באותם חודשים ופגעו בשיתופי פעולה, שהיו אמורים לצאת לפועל, כפי שהעיד מר אלי גלייברמן בתצהירו ושבחקירתו הנגדית לא נסתר (עמודים 15-13 לפרוטוקול מיום 29.11.2021).

...

עוד איני מקבלת את הטענה לפיה היה על המערער לטעון את הטענות שטען בתביעתו זו בעתירה המנהלית, שאם לא כן הרי הן בבחינת טענות כבושות.

לטענתו הוא הוציא לשווא סכומי כסף משמעותיים בניסיונות לתקן את סוגיית לחץ המים, למרות שבסופו של דבר הנושא כלל לא נדרש.

סוף דבר הערעור בנוגע לעירייה (המשיבה 1) בסוגית העיקולים – יתקבל.

כלל הנזקים שהתובעת טוענת לגביהם מפורטים בסעיפים 27,16 לכתב התביעה ומגובים בחוות דעת מומחה מטעם ד"ר אולגה יקיר, רופאת שיניים, המצביע על כך שהטיפול היה רשלני.

דיון והכרעה עוולת הרשלנות לשם הטלתה של חבות בנזיקין בגין רשלנות רפואית כלפי מטופל, יש להוכיח קיומם של יסודות העוולה, לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין: חובת זהירות מצד המזיק כלפי הניזוק, הפרתה של החובה ונזק הנוצר כתוצאה מההפרה האמורה.

ברשומה הממוחשבת נרשם שהתובעת לא חזרה לא ענתה לטלפונים וביום 14.07.11 נרשם חיוב עקב אי הופעה.

...

אמנם שיני התובעת במצב קשה אך מכאן ועד להטיל אחריות על הנתבעת בגין כך המרחק הינו רב. בידי נותר רק לאחל לתובעת הרבה בריאות ואריכות ימים אך סבורני כי עליי לדחות את תביעתה.

משכך ולאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

הנני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט וכן ושכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מהיום.