תביעת נזיקין בגין רטיבות והצפה בנכס

מר אטקין העריך בחוות דעתו כי כתוצאה מההצפה נגרם לנכס נזק ישיר בסך של 162,400 ₪, עלות שני השיפוצים בנכס וכן שפוץ שלישי, שחלקו בלבד נעשה עד כה ע"י מר כלפא; החלפת פרופילים וקירות גבס שנרטבו ונרקבו, שיוף וצביעה מחדש.

א. מר ביטון מצביע על כך שבכתב התביעה בהליך דנן ובהליך הקודם, התובעים לא גילו את זהות מבצע עבודות השפוץ בנכסם, אף שהנתבעת טענה כי יסודות התביעה מצביעות להיותו האחראי לגרם הליקוי ולנזקים הנטענים בנכס התובעים, שהופיעו בתכוף לאחר תום עבודות השפוץ; ועתה, במסגרת תצהירי התובעים, נטען באופן מגמתי ומכוון כי נקודת הבקורת של מערכת הביוב המצויה בנכס התובעים, נאטמה בסיליקון ע"י אבי התובעת לאחר ארוע ההצפה הנטען.

התובעים בסיכומיהם טענו אכן שהנתבעת היא שעבר אליה הנטל להוכיח כי לא התרשלה, תוך הסתמכות על סע' העברת נטל אחר, הוא סע' 38 לפקודת הנזיקין שזו לשונו: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה." לו נטען לתחולת הסע' בכתב התביעה, יכול שהיה אכן מקום להעביר הנטל לנתבעת, להמחיש שלא התרשלה, שכן מים אמורים להחשב ל"דבר נימלט העלול לגרום נזק בהימלטו".

...

לסיכום: אכן לא בוצעה כל פעולה תחזוקה בצנרת מאז הקמת הבנין, אולם יש לזכור כי ההצפה במאי 2012 בדירת הגב פרידמן ובנכס התובעים היתה התקלה הראשונה בעניין זה. לא הומחשו סתימות או הצפות קודמות שיקימו יסוד הצפיות.

משכך – דין התביעה לדחייה.

סוף דבר: אני דוחה התביעה , אך לו התקבלה היה הנזק נאמד (לאחר הקיזוז) ב 12,810 ₪.

מבוא: לפניי תביעה כספית נזיקית, על סך 22,180 ₪, בגין ניזקי רטיבות שנגרמו בביתם של התובעים בעטייה של עבודת איטום רשלנית ובלתי מקצועית נטענת שבוצעה על ידי הנתבע.

הנתבע המליץ לתובעים להחליף את המרזבים בנכס ואת קופסאות הנקוז.

אומנם, מר מלכה הצביע על בעיות נוספות בדבר מידת השיפוע והעדר בדיקת הצפה ואולם, המומחה לא ידע למסור את שיעור השיפוע ואף לא יכול היה לקבוע באופן חד משמעי כי דוקא ליקויים אלה גרמו לרטיבות בגג כאשר קיימת בעיית אינסטלאציה חמורה.

...

כך או כך, סבורני, כי המחלוקת בין הצדדים עיקרה בשאלה שבעובדה כאשר השאלה הדרושה הכרעה תחילה הינה מהו מקור הרטיבות בגג, כאשר התובעים מצביעים על כשל בעבודות האיטום של הנתבע ואילו הנתבע מצביע על כשל במבנה ביתם של התובעים.

התובעים אף הודו, כי הנתבע התריע בפניהם אודות הבעיה ומשכך, סבורני, כי הנתבע מלא את חובתו בעניין זה. 8.3 לגבי ביצוע עבודות איטום סביב נקודות הניקוז הנני מעדיף עמדת הנתבע, כי נוכח אי תקינות קופסאות הניקוז והנקזים הרי שביצוע "פרט איטום" בתוך המרזב היה מחמיר את בעיית הניקוז ומיצר אותו באופן ניכר ומשכך, לא היה מקום בנסיבות אלה במצב האינסטלציה הקיים בבית התובעים לבצע עבודה זו. יתר עבודות האיטום שצויינו בחוות דעת מומחה התובע יש לבצע לאחר תיקון עבודות האינסטלציה ומשכך, לא ניתן להשית עלותם על הנתבע.

עם זאת, הואיל ודחיתי את עיקר התביעה ונוכח נכונותו של הנתבע לתקן הליקויים בטרם הגשת ההליך המשפטי ואף במהלך הדיון הראשון על מנת לחסוך בעלויות ובעטיין של ההוצאות שהוציא הנתבע בגין ניהול ההליך סבורני, כי דחיית התביעה ללא צו להוצאות הינה התוצאה הנכונה בנסיבות אלה וכך אני מורה.

סוף דבר- התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

מונחת לפניי תביעה כספית על סך של 32,750 ₪ בגין נזקים שנגרמו לנכס שבבעלותו של התובע כתוצאה מרטיבות שנוצרה בעקבות הצפה, ובכלל זה לקצרים במערכת החשמל.

התובע, הבעלים הרשום על נכס המשמש חנות לממכר תכשיטים הממוקם בפרויקט הבניה "חלון ירושלים", הגיש תביעה נזיקית כנגד הנתבעת, חברה בע"מ המחזיקה בבעלותה נכסים ושטחי מסחר.

אכן, לא נמצא הקשר הסיבתי שגרם לבעיות החשמל בגין הרטיבות לפי חוות הדעת מטעם התובע, ולא ממצא הקושר את הליקויים בחשמל לנזילת המים שבוע וחצי קודם לכן.

...

שכן, הלכה היא, שבעל הדין, כל שכן העד מטעמו מצוי הוא באולם בית המשפט, בוחר שלא להעיד, כי אז הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.

סוף דבר.

בנסיבות אלה מצאתי לנכון לפסוק – בהתייחס לרכיבים האמורים – סך כולל של 2500 ₪, ובכלל זה הוצאות משפט ואגרה, אותם תשלם הנתבעת תוך 30 יום.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 25969-05-11 אן זינקין ואח' נ' ר.ע. מלכא נכסים בע"מ בפני כב' השופט יאיר דלוגין תובעים אן זינקין ואח' ע"י עו"ד דן גור נתבעת ר.ע. מלכא נכסים בע"מ ע"י עו"ד דורון קנת פסק דין חלקי

גם לתובעים שרכשו דירתם כיד שניה, עומדת, לכל הפחות, עילת תביעה בנזיקין בגין רשלנות או הפרת חובה חקוקה, כפי שצוטט מהפסיקה בסיכומי התשובה של התובעים (ת.א. 1756/79 קראוס ואח' נ' שיכון ופיתוח - פורסם באתרים משפטיים; 310/87 מיזן ואח' נ' דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ביניין ופיתוח בע"מ - פורסם באתרים משפטיים; 451/66 שרה קורנפלד ואח' נ' מרדכי שמואלוב ואח' – פורסם באתרים משפטיים).

זאת ועוד: מעיון בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ובליקויים שמצא בבניין, כמו גם עיון בתמונות חלק מהליקויים, עולה כי נימצאו פגמים, אשר מטבעם, סביר להניח כי גרמו עגמת נפש לדיירים, כגון, סדקים וחיבור פלטות גבס לקוי בתיקרת הלובי של הבניין (פגם אסתטי הנראה לעין), כתבי רטיבות בקירות חדר הכושר ומעל הפאנלים בקומת המחסנים, כמו גם במבואה לגג, ההצפות בחדר המשאבות, נזילות מים מתקרת החניון, שקעים, דפורמציות, סדקים ושברים בריצוף מסביב לבריכת השחייה ובחיפויי הקירות במקום זה, כולל כשל בביסוס הקירות וריצוף אבנים מישתלבות בירידה לחניה עם שקעים והפרשי גובה.

...

סוף דבר אשר על כן, בשלב זה תשלם הנתבעת את הסכומים הבאים: לנציגות הבית המשותף (התובעת 38) - 177,419 ₪ בגין עלות תיקון ליקויי הבנייה (מובהר כי סכום זה לא כולל כמובן את נושא מערכת הניקוז), בצירוף הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה מיום 11.5.12 ועד לתשלום בפועל ובתוספת מע"מ בשיעורו נכון למועד התשלום בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעים 25% מאגרות המשפט ששולמו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ששולמו ועד לתשלומם בפועל לידי התובעים וכן את מלוא הסכום ששילמו התובעים למומחה מטעמם, כמו גם למומחה בית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין כאמור לעיל.

בגין שכר טרחת עו"ד, תשלם הנתבעת לתובעים בשלב זה, 50,000 ₪.

לפני תביעות נזיקין בגין ניזקי רטיבות בדירות.

הוסכם בין הנתבע לבין לוי לבצע בדיקות לאיתור הליקויים, תוך זימון מומחים; טרם הגשת התביעה בוצעו איטום ובדיקת הצפה במרפסות בדירות הנתבע ולדידו, מקור הנזילות אינו שם. הנתבע ייחס ללוי חוסר שתוף פעולה, אי-הקטנת הנזק ומניעת זכות תיקון מן הנתבע, באופן שמצדיק את דחיית התביעה; אם יתחוור שיש בדירת הנתבע ליקויים באחריותו, אזי יש לאפשר לו לתקנם.

הם לבדם נזוקו בשל גרירת הרגליים שבה חטא הנתבע [ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433, 445 (2003); ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים (2007)].

...

תוך שלושים יום מעת המצאת פסק-הדין (וללא קשר לתיקון בדירותיו) ישלם הנתבע לכל תובע סכומים אלה, לביצוע עבודות התיקון בדירותיהם וכפיצוי על נזקיהם: לכחלון – עבור עלות תיקונים של נזקי הרטיבות – 23,166 ₪ כולל מע"מ שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך חוות-הדעת המשלימה (15.2.2022) עד יום פסק-הדין.

סוף דבר די באמור לעיל כדי להכריע במחלוקת ואין צורך להידרש לטענות נוספות מעבר לכך.

במכלול השיקולים והקביעות הללו, ישלם הנתבע לתובעים את הוצאות ההליכים כלהלן: לכחלון – אגרת משפט על-פי אסמכתא בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתשלום כל חלק של האגרה עד יום פסק-הדין, הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (בנוסף לשכר מומחי בית-משפט שנקבע לעיל) ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 15,000 ₪ – שני האחרונים בערכי יום פסק-הדין.