כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין קריסת כבל חשמל עקב פגיעת משאית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

חב חשמל לא ביצעה כל עבודות במקום, בשום שלב היא עצמה לא הניחה כל חמרים בחניה ולא החנתה בה רכבים, אלא חב' תדהר, שהיתה בשנת 98' קבלן החפירות המבצע השנתי של חברת חשמל במחוז ירושלים, ביצעה מטם חב' חשמל עבודות חפירת תעלות, לצורך הנחת כבלי חשמל, לאורך המדרכה ברח' עוזיאל בין החדשים ינואר-פברואר 98', מכוח חוזה מיום 13.10.97 (נספח א לכתב ההגנה), לפיו הקבלן מבצע העבודות הינו קבלן עצמאי, ולא עובד החברה או שלוחה.
הגם שלסעיף זה קיימים חריגים, הם אינם מתקיימים במקרה דנן, שכן חברת החשמל לא התרשלה בבחירת הקבלן כבעל נסיון, כישורים וידע מתאימים לביצוע העבודות, והיא לא הרשתה או אישררה את הפגיעה והנזק שנגרמו ולא היתה אחראית לעשייתם (כמפורט בסעיף 4 לכתב ההגנה).
בעדותו הוא ייחס את נזק הקיר, לפגיעה במעקה האבן של מיגרש החניה, שנגרמה לטענת שילוני ובלומרט ע"י משאית.
מול חוו"ד מר בלומרט מטעם התובע, שהוא בעל עניין הנוגע בדבר, עומדות 4 חוו"ד המהנדסים ברגמן, קול, וולקוב ובנואליד, (מטעם הנתבעות), שקבעו כי הקיר קרס בשל בנייה לקויה וההזנחת תחזוקתו מצד התובע, ומשקלן המצטבר עולה על חוו"ד התובע בממצאיהן ובמסקנותיהן.
בנוסף, התובע לא הוכיח כי מתקיים אחד מ-5 תנאי סעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] המחיל על בעל החוזה (קרי, חב' חשמל) חבות, רק בהתקיים אחד מ-5 התנאים: "15. חבותו של בעל חוזה לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה:
" כלומר מזמין המתקשר בחוזה עם קבלן עצמאי, אינו אחראי לעוולת הקבלן העצמאי מטעמו, הנעשית תוך כדי ביצוע העבודה שהוטלה עליו ע"י המזמין/המעסיק למעט במקרה שמתקיים אחד מ-5 החריגים הנ"ל. ואולם מלבד הטענה בעלמא, לפיה חב' החשמל לא פיקחה כראוי על ביצוע העבודות (ראה סעיף 8ב לכתב התביעה), שאינה אחד מהתנאים, התובע לא הרים את הנטל להראות ולהוכיח עילת תביעה נגד חב' החשמל ולא הצביע על חלותו של אחד התנאים בסעיף 15 לפקודה.
...
מבדיקת חלקי הקיר שנפל, ניתן לקבוע את הממצעים הבאים: עובי הקיר כ-20 ס"מ. אין זיון בקיר (בחלקים שהתמוטטו-ראה תמונה מס' 8) המסקנה הינה חד משמעית.
בנסיבות אלה, מאחר והתובע לא הרים את נטל הראיה, הן בשאלת החבות והן בשאלת פירוט מהות וסוגי התיקונים הנדרשים, אני דוחה את התביעה גם כנגד חב' תדהר.
בנסיבות המקרה, לאור כל האמור לעיל, אין מקום לפיצול סעדים, ולא לחיוב מי מהנתבעות לשפות את התובע בגין כל קנס שיושת עליו במסגרת ההליך הפלילי עפ"י חוק העזר ירושלים (מבנים מסוכנים), שהוגש נגדו בבימ"ש לעניינים מקומיים בירושלים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בכתב התביעה ביום 18.4.13,הנתבע 1 פגע עם משאיתו אשר בוטחה אצל הנתבעת 2 בכבל חשמל העובר מעל שער היישוב מעלה שומרון (להלן- היישוב), יישוב המצוי בשטח המועצה אזורית שומרון המבוטחת אצל התובעת (להלן- המבוטחת).
כתוצאה מהפגיעה בכבל החשמל, נזוקה תשתית החשמל, נקרעו כבלי חשמל המוליכים חשמל לעמודי התאורה הקרובים, קרסו שלושה עמודי תאורה על פנסיהם, ונגרם שבר לצנרת ביוב חשופה כתוצאה מפגיעת עמוד בה (להלן- התאונה.
מעת שהנתבעים הודו כי הם פגעו בכבל החשמל, אלא שהם טוענים טענות הגנה שונות כנגד חבותם, ניתן לראות זאת כמצב של "הודאה והדחה" בהתאם לתקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, ובמקרה זה "יהיה הנתבע הפותח, וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור בתקנה 158". כל זה מוליך אותנו למסקנה כי בנסיבות תובענה זו חל סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).
...
מעת שהנתבעים הודו כי הם פגעו בכבל החשמל, אלא שהם טוענים טענות הגנה שונות כנגד חבותם, ניתן לראות זאת כמצב של "הודאה והדחה" בהתאם לתקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, ובמקרה זה "יהיה הנתבע הפותח, וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור בתקנה 158". כל זה מוליך אותנו למסקנה כי בנסיבות תובענה זו חל סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).
לסיכום: הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 18,407 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום התשלום למבוטחת ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כן תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55% מסך הנזק המשוערך, שכר העד בשיעור 400 ₪ ואת תשלומי האגרות ששילמה התובעת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

אין חולק כי ביום 23/12/13 נהג מר אורי מנחם (להלן: "הנהג"), במשאית השייכת לנתבעת 1 ברח' הסרגל (כיום רח' הנשיאים ) בהוד השרון ובמהלך נסיעתו פגע בכבלי תיקשורת של הנתבעת וכתוצאה מכך נפלו העמודים עליהם היו מונחים הכבלים (להלן :התאונה").
אף העובדה שצד שלישי הגיש תביעה כנגד התובעת בגין נזק שניגרם לרכבו כתוצאה מקריסת העמודים על רכבו יש בה כדי להוכיח כי לא מדובר בכבל מעל אתר בנייה שכן לא נהוג להחנות כלי רכב באתר בנייה ( ראו תא"מ 17774-03-16) אף לא ניתן להסיק חד משמעית מהמפה שצרפה התובעת כי הכבל לא היה מותקן מעל כביש אלא מעל מדרכה ולכן אין דרישה מינימאלית לגובהו של הכבל של בזק.
אין מחלוקת, אף לשיטת העד מטעם התובעת, מר אלון ****, לפיה ישנה חובה שכבל הבזק יהיה במקביל לקו החשמל ופחות 0.65 ס"מ, קרי: גם לשיטתו של עד התובעת, על הכבל להיות לכל הפחות, בגובה של 4.85 מטר, ( ע'3 ש' 9-10 וכן ע'4 ש' 26 לפרוטו') העד מטעם התובעת אלון **** העיד כי לא קיים נוהל או הוראה חוקית המחייבת את בזק לערוך בדיקה תקופתית של תקינות כבלים וכי למעשה הבדיקה מבוצעת רק במקרה שיש תלונה של לקוח.
יתר על כן ונוכח המפורט לעיל, לא היתקיימו בעניינינו שלושת היסודות הנדרשים לשם החלת סעיף 41 לפקודת הנזיקין הקובע את הכלל "הדבר מעיד על עצמו". ( ע"א (חי') 19951-03-17‏ ‏ סמי זנדברג נ' עיזבון המנוח גאזי מרווח נעראני ז"ל (07/07/17 )   אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.
...
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחים, התרשמתי באופן ישיר מעדויות הצדדים לפניי ושמעתי את סיכום טענות הצדדים בעל פה, שוכנעתי כי דינה של התביעה להידחות כפי שינומק להלן: לצורך הכרעה בתביעה דנן יש להכריע בסוגיות כדלקמן: א - מה הגובה הכולל של המשאית בעת התאונה.
מכל האמור לעיל עולה כי התובעת לא הוכיחה במידה המוטלת עליה את תביעתה, בכל הנוגע לשאלת האחריות.
יתר על כן ונוכח המפורט לעיל, לא התקיימו בענייננו שלושת היסודות הנדרשים לשם החלת סעיף 41 לפקודת הנזיקין הקובע את הכלל "הדבר מעיד על עצמו". ( ע"א (חי') 19951-03-17‏ ‏ סמי זנדברג נ' עזבון המנוח גאזי מרווח נעראני ז"ל (07/07/17 )   אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.
לאור העובדה כי התקיימו 2 דיוני הוכחות, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעות יחדיו, החזר הוצאות העד מטעם הנתבעות בסך של 500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ שישולמו לנתבעות באמצעות ב"כ בתוך 30 ימים שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום המלא בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

הנתבעת טוענת כי לא נפל פגם בהתנהלותה וכי לא הוכח כי כבל החשמל או העמוד לא היו במתח או בגובה הנדרשים וכי הארוע נגרם למעשה על ידי משאית שנשאה ככל הנראה מטען חורג או נסעה עם זרוע/מנוף פתוחים מעל המותר ופגעה בכבל שמשך עימו את עמוד התאורה ופגע ברכב המבוטח.
נשאלת השאלה מהו המועד הקובע לצורך הידיעה? על פי הוראת הסעיף ומן ההיגיון המועד הרלוואנטי והקובע לאי הידיעה באשר לנסיבות שגרמו לארוע הנזק הוא מועד היתרחשות מעשה הנזיקין ולא מועד הגשת התביעה וניהול המשפט (ע"א 377/85 נעים נ' משרד החינוך והתרבות [פורסם בנבו]; ע"א 169/77 שוורץ נ' ליברמן [פורסם בנבו]).
בחקירה הנגדית העלה ב"כ התובעת בפני עד הנתבעת כי באזור 36 כבלים ועוד עמודי חשמל רבים ואף אחד מהם לא נפל או קרס, זולת זה נשוא התביעה.
לכן, בה במידה שהתובעת מבקשת לקבוע כי המטען היה בגובה המותר על פי התקנות הרי שכך סבירה גם האפשרות כי המטען חרג מהגובה המותר ולכן פגע בכבל והפיל אותו ואת העמוד.
...
בסיכומם של דברים, לא שוכנעתי כי מדובר ברשלנות של הנתבעת אלא שהגורם המכריע לנזק היה אותו כלי רכב או משאית שעברו ברחוב פגעו בכבל והפילו את העמוד.
בנסיבות מקרה זה שוכנעתי כי הנזק נגרם כתוצאת מעבר משאית או רכב גדול שפגעו בכבל וזוהי הסיבה המכרעת לזנק ולא גובהו מעל פני הקרקע.
על כן אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת בהוצאות המשפט בסך 2,500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה נטען כי עקב קריסת העמוד נגרמו הנזקים הבאים: נזק כבד לחומה סביב הבית, לשער הכניסה החשמלי ולסככת החניה.
דיון: ס' 40-41 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 קובע את מסגרת חסינותה של נתבעת 1, עובדיה והבאים מטעמה, לעניין אחריותה בנזיקין, כדלהלן: "40. בכפוף לאמור בסעיף 41, בעל רישיון שהוענקה לו על פי סעיף 4(ו) חסינות לעניין סעיף זה (בפרק זה - בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות בנזיקין אלא -
הן בשל כך ושמא בשל פגעי הזמן- גם נבעו בעמוד סדקים.
חזקה על כבלים, המתוחים מעל דרך ראשית בה חולפים כלי רכב, לרבות משאיות, לשקוע בחלוף הזמן ולסכן את כלי הרכב ואת העוברים ושבים; ואם מחובר הכבל אל עמוד, המוצב בחצרו של תושב המתגורר בסמוך- אין ספק בעיניי כי חברת בזק חבה לו חובת זהירות, להמנע מפגיעה ברכושו.
...
סיכום: אני קובעת כי הנתבעת 1 אחראית לקריסתו של העמוד ולנזקים שנגרמו לתובע בשל כך. הנתבעים כולם, כאמור, הצהירו כי הם מסכימים להיקף הנזק כאמור בכתב התביעה בסך – 33,500 ₪.
לפיכך, אני קובעת כי על נתבעת 1 לפצות התובע בסכום 33,500 ₪ וכן בהוצאות משפט בסך 5,500 ₪.
התביעה כנגד יתר הנתבעים – נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו