תביעת נזיקין בגין קטיעת יד בתאונת עבודה

רקע בפני תביעה לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשכ"ח-1968 בעוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה.

התובע צירף לתביעתו חוות דעת מומחה מטעמו בתחום האורתופדי, ממנה עולה כי הוא סובל מנכות משוקללת צמיתה מהתאונה בשיעור של 29% בגין הפגיעה באצבעות כף היד השמאלית וחוות דעת מומחה בתחום הפסיכיאטרי ממנה עלה כי לתובע נותרה נכות צמיתה מהתאונה בשיעור של 30%.

סוגיית הנכות כאמור לעיל מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי ומחוות דעתו עולה כי לתובע 27.13% נכות צמיתה משוקללת בגין קטיעת האצבע והפגיעה בכף היד השמאלית דומינאנטית של התובע, ומחוות הדעת של המומחה בתחום הפסיכיאטרי עולה כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% בשל הפרעת היסתגלות.

עזרת הזולת לעבר ולעתיד התובע דורש בגין העזרה שקבל ויקבל ,סכום של 25,000 ₪ ואילו הנתבעת טוענת כי התובע לא הציג כל ראיה בדבר הצורך בעזרת הזולת, מה גם שמדובר בתאונת עבודה ולכן אין לשלם לתובע דבר בגין ראש נזק זה. לאחר עיון בטענות הצדדים, סבורני שיש מקום לפצוי ע"פ ראש נזק זה בסכום גלובאלי של 10,000 ₪.

...

מכל האמור לעיל יוצא שהתביעה נבלעת בתגמולי המלל.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪.

תביעה לפיצויים בשל ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1980, בעקבות תאונת עבודה שאירעה ביום 8.7.2015 עת נפגעה ממכונה לכיפוף מתכת עליה עבדה, ותביעת שבוב של המוסד לביטוח לאומי ביחס לתגמולים ששולמו לתובעת בגין התאונה.

ד"ר עמית-כהן קבעה, כי "מדובר בתסמונת כאב שבעקבותיה התפתחה נוקשות באצבעות 2-4 והפרעה קשה בתיפקוד היד, גם אם אינה עונה בדיוק על הגדרות תיסמונת כאב כרונית CRPS". ד"ר עמית-כהן קבעה כי לתובעת נכות צמיתה כדלקמן: 5% בגין קטיעה של חלק מהגליל הסופי של אצבע 3, לפי סעיף 43(3)(ד) לתקנות.

אני סבורה, כי הנוקשות באצבעות כף היד הימנית הדומינאנטית, אשר אליה התייחסה המומחית מטעם בית המשפט ואשר ניתן להווכח בה בסירטון, משפיעה באופן משמעותי על המסוגלות של התובעת לעבוד בעבודות בהן עבדה לפני התאונה - עבודות ניקיון, ייצור, וזבנות - אשר דורשות שימוש בכפות הידיים ומבוססות על כך. עם זאת, וכפי שניתן להווכח בסירטון, התובעת אינה מנוטרלת לחלוטין משימוש בכף היד.

קבלת הטענה תעמיד את התובעת במצב טוב יותר מהמצב בו היתה לולא התאונה, ותחטא לעיקרון השבת המצב לקדמותו העומד ביסוד הפצוי הנזיקי.

...

בשים לב לכל אלה הגעתי למסקנה, כי סמוך למועד התאונה וכתוצאה מתסמונת הכאב ומהמצב הנפשי בו היתה שרויה התובעת, היא ניזקקה לעזרה משמעותית בטיפול בעצמה ובבנה שהיה אז כבן שלוש.

את תגמולי הביטוח ששילם וישלם התובע 2 לתובעת 1 בסך של 775,919 ₪, יש לנכות מהפיצוי לו זכאית התובעת 1.

סוף דבר הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת 1 פיצוי בסך של 415,381 ₪.

בפניי תביעת נזיקין לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

בבדיקתו מצא המומחה האורתופדי, בין היתר, כי התובע מתפשט לבדיקה ללא בעיה מיוחדת; בבדיקת עמוד שדרה צוארי וגפיים עליונות תנועות הצואר מלאות עם רגישות בסוף טווחים, בדיקה נוירולוגית תקינה; בבדיקת עמוד שדרה מותני וגפיים תחתונות ציר גב תקין, רגישות בניקוש לאורך חוליות הגו; תנועות עמ"ש מותני: כפיפה- מגיע עם קצות אצבעות הידיים עד 50 ס"מ מהריצפה, נקטע בשל כאב.

לפיכך, קבע המומחה כי לתובע נותרה 3% נכות צמיתה לפי סעיף 35(1) מותאם בין (א)-(ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל").

באשר לתקופה שהחל מיום 21.7.17 (בחלוף חודש מהתאונה) - על פי הפסיקה, בתביעה על פי חוק הפלת"ד הדרך להוכחת טענות שברפואה, ובכללן תקופת אי כושר לעבודה שהנה למעשה, תקופת נכות זמנית, הנה על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט (ע"א (מחוזי י-ם) 4348/03 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' ארז (דינים מחוזי) לד (2) 356).

...

לנוכח כל האמור, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים והבאתי בחשבון כלל השיקולים כמפורט לעיל בפרק הנכות התפקודית, אני פוסקת לתובע סכום פיצוי גלובלי של 7,000 ₪ בגין עזרת צד ג' בעבר ולעתיד.

סוף דבר אני פוסקת לתובע פיצויים כדלקמן: הפסד שכר לעבר הפסד שכר לעתיד (כולל פנסיה) 46,508 ₪ 78,415 ₪ עזרת צד ג' בעבר ובעתיד 7,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ובעתיד 2,000 ₪ כאב וסבל סך הכל 7,904 ₪ 141,827 ₪ הנתבעת תשלם לתובע סך של 141,827 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד כדין בשיעור של 15.21% (כולל מע"מ).

כן תשלם הנתבעת לתובע החזר אגרת בית משפט כפי ששולמה בפועל.

בפניי תביעת נזיקין המתבססת על עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").

המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה ואף העניק נכויות שונות לתובע בתחום האורתופדיה בגין קטיעה ב - 3 אצבעות 2-4, פלסטיקה, ופסיכיאטריה בשל אובדן (סה"כ 52% נכות עם הפעלת תקנה 15).

עוולת הרשלנות מוסדרת, מבחינה נורמטיבית, בסעיף 35 לפקודת הנזיקין הקובע, כי: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולת עושה עוולה." סעיף 36 לפקודת הנזיקין מסדיר את גבולות חובת הזהירות וקובע, כי: "החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף". שלושה יסודות לעוולת הרשלנות: קיומה של חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) על המזיק כלפי הניזוק; הפרתה של חובת הזהירות, קרי – התרשלות; ונזק.

תגמולי המל"ל התובע קיבל תגמולי מל"ל בגין דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה, ויקבל בעתיד תגמולים בסך 970,321 ₪ אותם יש לקזז מסכום התביעה בצורה משוערכת.

...

הוצאות רפואיות ונסיעות התובע מבקש סך של 40,000 ₪ והנתבעות סבורות כי אין לשלם דבר בגין ראש נזק זה. לאור נכותו של התובע, אני קובע שיש לפצותו בשל ראש נזק סך של 10,000 ₪ .

סבורני שהפיצוי הראוי בגין ראש נזק זה לאור סוג הפגיעה ומהותה, הוא 360,000 ₪ סה"כ נזקו של התובע 1,076,559 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעות תשלמנה לתובע את הסכומים דלעיל בניכוי תגמולי המלל, בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה בדואר רשום לצדדים ניתן היום, י"א אייר תשפ"ג, 02 מאי 2023, בהעדר הצדדים.

תחילתו של הליך זה הוא כתב תביעה אותו הגיש התובע 1 (להלן גם: "מר גולדנברג") כנגד הנתבע 1 – המל"ל. לפי כתב התביעה, והנספחים אשר צורפו אליו, מר גולדנברג היה מעסיקו של מר אדהם זועבי - הוא התובע 2 (להלן גם: "מר זועבי"), אשר נפגע ביום 05/11/2016, בתאונה אשר הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה נאלצו הרופאים לקטוע את יד ימין של מר זועבי, בגובה האמה.

בתגובה להודעת הנתבעים המוסכמת, ביום 23/07/2023 הודיע מר זועבי, בין היתר, כי הוא מסכים לקבלת הסכום המוצע על ידי הנתבעים, וכי הוא ישאף להשתקם מהכספים העומדים לזכותו בתביעה הנזיקית בבית המשפט המחוזי, וכי לאור הודעת הנתבעים המוסכמת "תמה המחלוקת בין הצדדים". מר זועבי פירט וטען כי הסכום אשר הופקד בנאמנות במסגרת התביעה בבית המשפט המחוזי, הוא בסך 1,150,000 ₪, וזאת לצורך שקום ידו, כשבאותו הליך יוצג מר גולדנברג/התובע 1 וחברת הביטוח אשר ביטחה אותו - "ביטוח חקלאי", על ידי ב"כ מר גולדנברג בהליך דנא.

...

לאחר שבחנתי את כלל החומר אשר בתיק, טענות הצדדים כפי שעלו מכתבי הטענות והדיונים אשר התקיימו לפניי, ובראי הדין החל, נחה דעתי כי התביעה, כפי שהוגשה, מוצתה ומכאן הריני להורות על מחיקתה, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

בענייננו, תביעתו מר זועבי לתותבת לצורך שיקום יד ימין לא נדחתה, אלא התקבלה כאמור תוך כדי ניהול הליך זה, ולטענת הנתבעים נתקבלה במלואה, וזאת לאור הוראות סימן ג' לפרק ה' לחוק, תוך שמר זועבי הודיע כי ההחלטה מקובלת עליו והוא יפעל לפיה.