בפניי תביעת נזיקין המתבססת על עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").
המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה ואף העניק נכויות שונות לתובע בתחום האורתופדיה בגין קטיעה ב - 3 אצבעות 2-4, פלסטיקה, ופסיכיאטריה בשל אובדן (סה"כ 52% נכות עם הפעלת תקנה 15).
עוולת הרשלנות מוסדרת, מבחינה נורמטיבית, בסעיף 35 לפקודת הנזיקין הקובע, כי:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולת עושה עוולה."
סעיף 36 לפקודת הנזיקין מסדיר את גבולות חובת הזהירות וקובע, כי:
"החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".
שלושה יסודות לעוולת הרשלנות: קיומה של חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) על המזיק כלפי הניזוק; הפרתה של חובת הזהירות, קרי – התרשלות; ונזק.
תגמולי המל"ל
התובע קיבל תגמולי מל"ל בגין דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה, ויקבל בעתיד תגמולים בסך 970,321 ₪ אותם יש לקזז מסכום התביעה בצורה משוערכת.
...
הוצאות רפואיות ונסיעות
התובע מבקש סך של 40,000 ₪ והנתבעות סבורות כי אין לשלם דבר בגין ראש נזק זה.
לאור נכותו של התובע, אני קובע שיש לפצותו בשל ראש נזק סך של 10,000 ₪ .
סבורני שהפיצוי הראוי בגין ראש נזק זה לאור סוג הפגיעה ומהותה, הוא 360,000 ₪
סה"כ נזקו של התובע 1,076,559 ₪.
סוף דבר
התביעה מתקבלת והנתבעות תשלמנה לתובע את הסכומים דלעיל בניכוי תגמולי המלל, בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסך הנ"ל.
המזכירות תמציא פסק דין זה בדואר רשום לצדדים
ניתן היום, י"א אייר תשפ"ג, 02 מאי 2023, בהעדר הצדדים.