בנוסף, מעשיה או מחדליה על הנתבעת או מי מטעמה הנם בגדר "מיטרד" על פי פקודת הנזיקין ובעטיו נגרם לתובעת נזק.
הנתבעת, מנגד, מכחישה את נסיבות התאונה כפי שתוארו בכתב התביעה וטוענת כי התובעת נפלה תוך כדי משחק בכדור, מבלי שהיה כל פגם במקום.
בסיכומו של דבר, התובעת עמדה בנטל המוטל על כתפיה והוכיחה, בהטיית מאזן ההסתברויות, כי התאונה ארעה במהלך שיעור ספורט שהתקיים במיגרש ביה"ס, עקב התקלותה בבור במיגרש, היינו - בשל מפגע במיגרש.
מנגד, טוענת הנתבעת כי משלא הוכח הפסדי ההישתכרות בעבר ובעתיד, ממילא גם לא הוכחו הפסדי פנסיה ואין מקום לפצוי בראש נזק זה.
על פי מכלול הנתונים שפורטו לעיל ובחישוב המקובל בפסיקה של 12% מהפסדי השכר לעבר ולעתיד יחד, ייפסק לתובעת פיצוי בסך של 33,247 ₪ בגין ראש נזק זה.
כאב וסבל, אי נוחות ואובדן הנאות החיים
התובעת חוזרת על טענותיה לעיל ומוסיפה כי בנסיבות הפגיעה ואופיה ונוכח הפריקות החוזרות והנישנות מהן היא סובלת ותסבול כל חייה, יש לפצותה בסך של 250,000 ₪, לכל הפחות, בגין כאב וסבל.
...
בסיכומו של דבר, לא הובא טעם המצדיק לסטות מן הכלל ולפיו כאשר אין אינדיקציה סותרת, קביעת הנכות התפקודית של קטין לפי שיעור הנכות הרפואית, היא הדרך הנכונה (ראה: ע"א 9873/06, כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פפו (22.3.2009, פורסם במאגרים המשפטיים).
על כן ובהתחשב במכלול הנסיבות ובכלל זה – אופי הנזק שנגרם לתובעת בגין התאונה והעובדה שמדובר בנכות אורתופדית ובמי שנפגעה בהיותה קטינה, סבורני כי מידת השפעתה של נכותה של התובעת בגין התאונה ועל תפקודה באופן כללי, הינה כשיעור נכותה הרפואית, דהיינו נכות בשיעור של 10%.
בנסיבות העניין ובהתחשב במכלול הנתונים כפי שפורטו לעיל וביניהם - אופי הפגיעה, תקופת ההחלמה בה נעדרה התובעת מהלימודים, גילה של התובעת, ללא ימי אשפוז, טיפולי הפיזיותרפיה שקיבלה התובעת לאחר התאונה והפריקות החוזרות מהן היא סובלת, סבורני כי נכון יהיה לפסוק לה פיצוי גלובאלי בסך של 30,000 ₪ בגין ראש נזק זה.
עזרת צד ג' והוצאות בעבר ובעתיד
לטענת התובעת, היא נזקקה לעזרה אינטנסיבית וחריגה מאימה בסמוך לאחר התאונה ובפרט נוכח העובדה שרגלה גובסה למשך חודשיים.
