השאלות העיקריות הטעונות בירור והכרעה במסגרת תובענה זו הן אלו:
האם נכונה טענת מגדל לפיה האש יצאה ממגרש מורסי ומשם התפשטה למגרש דלהום;
האם האש פרצה והתפשטה בעקבות התרשלותו של מורסי;
מהו שיעור הנזק שניגרם כתוצאה מהשריפה, האם יש לייחס אשם תורם או אי עמידה בחובת הקטנת הנזק לדלהום, והאם תגמולי הביטוח ששילמה מגדל לדלהום מוצדקים.
בהודעתו בפני מר טולדנו עליה חתם בחתימת ידו סיפר כך:
"...בסביבות השעה 12:00- 14:00 ראינו עשן מכיוון מיפעל המשטחים ששייך למורסי נאסר.... הסתכלנו והיתה אש בשטח מיפעל המשטחים, נראה לי שהם שורפים שאריות של משטחים שבורים והם שרפו בתוך מכולה, הם לא תמיד שורפים. אני ועודאי קפצנו לשם, היתה דלת סגורה והיו שם שני אנשים שאני לא מכיר, הם היו עם הצנורות מנסים לכבות, ניסינו לעזור להם ולא השתלטנו, האש נכנסה לאוויס ושרפה רכב ליד הגדר ובהמשך עוד רכבים ואז האש הגיעה אלינו, המכולה היתה במרחק של כמה מטרים מאיתנו, האש עברה קודם לאוויס ואז עברה לעסק שלנו כי היתפוצץ רכב שהיה צמוד לעסק שלנו ...האש תפסה בעסק שלנו בזוית שבין המשטחים לאוויס ואז כל המוסך התחיל לעלות באש ורכבים באוויס גם עלו באש..."
להודעתו המפורטת בפני החוקר טולדנו צרף פאדילה תרשים בכתב ידו ובחתימתו בו תיאר את שלושת המגרשים הסמוכים ואף סימן בעיגול את הנקודה בפינה הדרום מזרחית של מיגרש דלהום – נקודת המפגש בין שלושת המגרשים – ממנה החלה האש להתפשט לכיוון מבנה המוסך.
בסיכומו של דבר, ובהיעדר נתונים וראיות של ממש, אין ליתן משקל של ממש לגירסה זו.
סעיף 39 לפקודת הנזיקין קובע על מי מהצדדים חלה חובת הראיה ברשלנות לגבי אש:
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה.
נלמד מכאן איפוא, שעל נתבע להוכיח כי נקט אמצעי זהירות אלה ואחרים, עד שתישלל כל אפשרות סבירה שפריצת האש ארעה מחמת התרשלותו.
אין בידי לקבל טענה זו. ברשימת הפוליסה אשר צורפה לכתב התביעה נרשם מפורשות כי תאור העסק המבוטח הוא: "מוסך זגגות רכב ומשמש גם לתיקון פחחות צבע". בסעיף מיקום העסק נכתב: "1. מוסך זגגות רכב – טירה. 2. מחסן למלאי שמשות ברח' טריק עבד אל חי (סמוך לבית המבוטח) – טירה". אכן בעמ' 2 לרשימה הוזכר סקר שנערך במחסן שברח' טריק עבד אל חי, ולא נזכר סקר דומה שנערך במוסך, אולם לא מצאתי בכך כל פגם.
נזק למבנה
תשלומיה של מגדל נסמכים בעקרם על חוות דעתו של המהנדס מר יובל יחזקאל אשר בחן את מצב המבנה לאחר השריפה, וכן על חוות דעתו של השמאי מר אלון ששונקין, אשר אמד את שווי המבנה המקורי, את עלויות בניית המבנה מחדש, ואת הקף התכולה והמלאי שניזוקו.
...
אשר לטענות בדבר אשם תורם של מבוטח התובעת, יש לזכור כי הנטל להוכיח זאת מוטל על המזיק (ע"א 663/88 יהודה שירזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ (12.5.93)) ובעניינו הנתבע לא עמד בנטל זה.
סוף דבר
הוכח באופן המניח את הדעת כי השריפה החלה במגרשו של הנתבע ומשם התפשטה למגרש מבוטח התובעת.
מהטעמים המפורטים לעיל מצאתי להעמיד את הסכום לו זכאית התובעת מאת הנתבע בגין הנזק למבנה על סך 383,626 ₪; בגין נזק לתכולה ולמלאי – סך 492,549 ₪; ובגין שכ"ט מומחים וחוקרים סך של 45,863 ₪.
לאור כל האמור, ישלם הנתבע מר נאסר מורסי לתובעת מגדל חברה לביטוח בע"מ, סך של 922,038 ₪, כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד הגשת התביעה.
