תביעת נזיקין בגין פציעה במגרש קט רגל

רקע והליכים קודמים בחודש פברואר 2014 הגיש המשיב, יליד 1985, תביעה נזיקית נגד המבקשות והמדינה בגין פציעתו בתאונה מיום 2.3.2007.

בתביעה נטען כי המשיב נפגע במהלך משחק קט רגל במיגרש ספורט בבית ספר מקיף ח' אשדוד, בעת שנדחף על ידי אחד השחקנים לעבר קורת בטון שהוצבה בקצה המיגרש.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

אני סבורה כי המבקשות לא הצליחו לעבור משוכה זו. בית המשפט המחוזי בחן את טענות הצדדים וקבע כי בנסיבות העניין הפגיעה במשיב ובניהול ההליך תהיה קשה ובלתי מידתית (ראו: רע"א 3006/11 בית חולים העמק נ' עיזבון המנוחה עפרה גלעדי, פסקה 5 (8.12.2011) (להלן: עניין גלעדי)).

סוף דבר: הבקשה נדחית.

המועצה המקומית היא הבעלים, בין השאר, של בית-ספר חטיבת ביניים אלעין, מרכז ספורט, הכולל מיגרש כדורגל, מיגרש כדורסל ומגרש קט רגל (להלן: "מרכז הספורט") ומרכז תרבות נוער וספורט (להלן: "המתנ"ס").

לאחר התאונה, הובהל התובע, באמצעות אמבולנס של מגן דוד אדום, לבית-חולים לגליל המערבי בנהריה (להלן: "בית-החולים") .הוא נבדק בחדר המיון ואובחן אצלו פצע בפנים.

התובע מבסס את עילת תביעתו על עוולת הרשלנות, לפי סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח – 1968 (להלן: "הפקודה").

...

התוצאה התוצאה היא, אפוא, כי אני נעתר לתביעה ומחייב בזה את הנתבעת 3 לשלם לתובע כדלקמן: סך של 335,293 ₪; הוצאות משפט (אגרה ושכ"ט מומחים רפואיים) ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 87,500 ₪.

התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית בזה.

התובע ישלם לנתבעת 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 15,000 ₪ ,וזאת בתוך 30 יום מיום המצאת פסק-הדין לידיו, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

אוסיף ואציין כי גרסת התובע לגבי עצם פציעתו בברכו השמאלית במועד הנטען ובמהלך משחק כדורגל נתמכה במסמך רפואי בסמוך לאחר התאונה (תעודה רפואית מיום 4.6.13 "סיכום ביקור במחלקה לרפואה דחופה", נספח ד' לכתב התביעה), שם צוין "בן, 24, לדבריו ביום פנייתו נפגע בברך שמאל במהלך משחק כדורגל". מכל האמור לעיל ולאחר שמיעת הראיות ובחינתן, שוכנעתי ברמה הנדרשת במשפט אזרחי כי ביום 3.6.13 שעה 19:00 לערך, נפגע התובע בברכו השמאלית במהלך משחק כדורגל עם חבריו במיגרש קט-רגל הסמוך לבית ספר יסודי א' בכפר אבו סנאן, עת רץ (ללא כדור) לעבר שער הקבוצה היריבה החליק לפתע ונפל ארצה בשל ליכלוך שהיה על ריצפת המיגרש.

סוגיית החבות הנזיקית לאחר שהוכחו נסיבות התאונה, עולה שאלת אחריותה הנזיקית של המועצה, כבעלים/מפעילת/מחזיקת מיגרש הקט-רגל שבו ארעה התאונה? עילת התביעה הינה עוולת הרשלנות.

...

בגין שני ראשי נזק אלה אני מחליט לפסוק לתובע פיצוי בסך 10,000 ₪.

התלבטתי אם לדחות ראש נזק באופן מוחלט אך בסופו של יום אני מחליט לפסוק לתובע סכום של 2,000 ₪.

סוף דבר אשר על כן אני מחליט לקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות, הדדית, לשלם לתובע באמצעות בא כוחו את הסך 104,400 ₪ בצירוף החזר אגרת משפט וכן החזר עלות חוות הדעת מטעם התובע.

מבוא בפניי תביעה נזיקית בקשר עם ניזקי גוף שאירעו לתובע בעקבות פציעתו במשחק קט-רגל בליגת מקומות עבודה, לפני כעשר שנים (23.1.11).

לשאלה אם ניתן היה למנוע זאת, השיב: "אם היה מאמן זה לא היה קורה" ובהמשך השיב "מי שאחראי על הקבוצה היה חדד שנימצא פה בחוץ, הוא ישב בחוץ בכלל בספסל ואנחנו במיגרש משחקים הוא לא יכול היה למנוע, מה הוא ירוץ אלי?" (פרו' עמ' 6 ש' 14-16).

הוא מתאר כי בחמש דקות הראשונות של המשחק "הבחור עשה עליו גליץ' זה משהו שהוא לא חוקי" "אסור להחליק בקט רגל על מנת לקחת את הכדור, אני עשיתי את העבירה הזאת ויצאתי כמה פעמים" (פרו' עמ' 10 ש' 5-10).

...

לו הייתה התביעה מתקבלת, היה זכאי התובע ל-120,000 ₪.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעות ומאליה נדחית ההודעה לצד שלישי.

משבחר התובע לנהל תביעתו עד תום וזו נדחתה, אין מנוס אלא לחייבו בהוצאות משפט.

התובע, יליד 1992 הגיש תביעתו זו לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו ביום 28.12.13 במהלך משחק במיגרש קט רגל הסמוך לאצטדיון "וינטר" ברמת גן. נטען, כי , התובע ניתקל בבור שהיה במיגרש, איבד שיווי משקל ונפל (להלן: "התאונה").

לטענת התובע, הנתבעת התרשלה בכך שלא דאגה לתקינות המיגרש ולהסרת מכשולים או מפגעים המצויים בו. לכתב התביעה צרף התובע חוות דעת רפואית בתחום האורתופדיה ערוכה על ידי ד"ר דוד אדיבי לפיה בעקבות התאונה סבל התובע מחבלה סיבובית של ברך ימין, אשר גרמה לקרע מלא ברצועה הצולבת קדמית.

כפי שנקבע ע"י כב' השופט א' ברק (כתוארו אז) בעיניין ועקנין הנ"ל: "חיי היום- יום מלאים סיכונים, אשר לעיתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון... מי שהולך בדרך או יורד במדריגות עשוי לעיתים למעוד ולהחליק...אלה הם סיכונים סבירים, אשר יש להכיר בהם ולחיות עימם בחיי היום- יום. ההולך לבית- מרחץ אינו יכול להתלונן על שהריצפה חלקה..., והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים, שהם טבעיים לאותה נדנדה... המשחק עם כלב עשוי להישרט... והרוכב על סוס עשוי ליפול ממנו. אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים. חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית". ככלל, המשתתף במשחק כדורגל עלול להפגע מסיכונים הכרוכים בפעילות ספורטיבית זו, לרבות חבלה כתוצאה מפגיעה בשחקן , כתוצאה מריצה, הטייה, נחיתה לא נכונה וממפגש עם הכדור.

...

לאור האמור סבורני, כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפיו.

סוף דבר לאחר שבחנתי את כלל העדויות והראיות ולנוכח המתואר לעיל, מסקנתי היא לא עלה בידי התובע להוכיח את גרסתו לאירוע התאונה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.