אשר לנסיבות הכלכליות-הקושי בניהול כספי הפיצויים והשקעתם לאורך שנים רבות באפיקי השקעה בטוחים ונושאי ריבית קורלטיבית לריבית הנוהגת לצורך הוון הפיצויים, מתעורר בכל התיקים בהם מדובר בניזוקים צעירים או קטינים, במיוחד אלה הסובלים מנזק גופני חמור כך שיש צורך ביצירת תכנית ומסגרת תקציבית שתבטיח כי סכום הפיצויים אכן יוכל לספק את צרכיהם עד אריכות ימיהם.
המבקשים להפחית את שיעור ריבית ההוון טוענים כי בתנאים השוררים בשנים האחרונות אין אפשרות להשקיע את כספי הפיצויים בהשקעה בטוחה וסולידית הנושאת ריבית בשיעור של 3%, וכי הפער בין שיעור ריבית ההוון, המניחה תשואה ריאלית של 3% לבין התשואה שניתן לקבל בעת הזו על השקעות סולידיות, מעורר בעיתיות שהרי הנחת היסוד העומדת בבסיס הוון הפיצויים לעתיד היא כי הנפגע יוכל להשקיע את כספי הפיצויים בהשקעה בטוחה המניבה תשואה קורלטיבית פחות או יותר, לריבית ההוון, ראו לעניין זה מאמרו של מ' קליין: "אחרי 40 שנות מדבר פסיקתי "יש לחשב מסלול מחדש" שימוש במקדמי הוון אנאכרוניסטים בתביעות נזיקין כפגיעה קשה בניזוקים" (2016), וכן פסק דינו של כב' השופט קליין, בת.א. (שלום ת"א) 12411-05-12 ל' ז' נ' עריית חולון (2.5.2016), ות.א. (שלום ת"א) 15635-08-17 נ' ה' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (10.8.2016).
מעבר לכך שהשיקולים הנוגעים לשעור התשואה שניתן לקבל בהשקעת כספי הפיצויים, חלים בעיניינם של כל הנפגעים שנפסקים לזכותם פיצויים בגין ניזקי גוף, הרי שקביעת שיעור הוון שונה בהתאם לסיווג התביעה אינו מתיישב עם מדיניות שיפוטית ראויה המקדמת קביעת כללים וחזקות עבודה אחידות לצורך פסיקת הפיצויים (ע"א 5/84 יחזקאל נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3) 374 (2005) וליתר פירוט בעיניין קביעת חזקות עבודה אחידות לפסיקת פיצויים ראו הסקירה שערך כב' השופט דראל בת.א. 53143-09-12 הנ"ל (פיסקה 202)).
אין לי אלא לחזור ולהצטרף לקריאה זו. ברוח הדברים האמורים אציין כי בדיון במרבית ראשי הנזק לא ראיתי להדרש לדיון מדוקדק בשאלת ההוצאות והעלויות החודשיות, במיוחד נוכח הקושי להעריך את הדברים באופן מדויק כשמדובר בנזקים הצופים פני שנים רבות לעתיד.
הוריו של הקטין העידו כי הם שואפים שבנים "יהיה בחברה רגילה עם בית משלו, עם מטפל שיעזור לו, לתווך בין מה שהוא רוצה, בקהילה הרגילה שלנו" (עדות האם בעמ' 24 לפרוטוקול), וכדברי האב: "כשאת שמה אותו בסביבה של אנשים משותקים ולא מדברים, אז אין אינטרקציה. יש אנשים אבל אין אינטרקציה. לעומת זה, אם הוא נמצא במסגרת חברה שיש אנשים, שיש מישפחה רחוקה יותר, שיש אנשים בריאים מסביבו, ויש לו מתווך ומטפל שמטפל בו ומאפשר לו לחיות חיים נורמאליים ושוויוניים כמו כל ילד, אז אני לא חושב שהוא יהיה לבד בבית, הוא יצא לפעילויות ויצא להצגות, מה שאנחנו עושים איתו היום" (עמ' 34-35 לפרוטוקול).
הלכה היא כי הפצוי בגין הוצאות ניידות ואחזקת רכב ייפסק בשים לב להוצאות עודפות הנגרמות לנפגע בשל נכותו, מעבר להוצאות הסבירות שהיה מוציא במהלכם הרגיל של החיים גם אילמלא הפגיעה.
...
לא שוכנעתי כי בתנאים השוררים כיום במשק, משקיע פשוט יכול להפיק תשואה קורלטיבית לריבית ההיוון הנוהגת בשיעור של 3% באפיקי השקעה בטוחים-ואפרט:
אם נתייחס לאג"ח בעלות סיכון נמוך שאינן אג"ח ממשלתיות דוגמת אג"ח של בנקים או אג"ח של חברת החשמל, הרי שהתשואה בהן גבוהה בשיעור של כחצי אחוז בלבד מהתשואה על אג"ח ממשלתיות (עדות ד"ר שראל בעמ' 111 לפרוטוקול).
מקובלת עלי עמדתו של ד"ר חירותי שהסביר בעדותו כי מתבגר הסובל ממוגבלות ונכות גופנית קשה, נתקל בקשיים מיוחדים בגיל ההתבגרות המינית.
סוף דבר 136.
