וכך, ביום 22.6.04 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן במסגרתו הוספה טענה בדבר ריצפה לא ישרה עקב מכסה שקוע שכיסה בור בריצפה: "במהלך ביצוע רקוד פגעה רגלה בריצפה, אשר לא הייתה מבודדת כראוי ולא ישרה עקב מכסה שקוע שכיסה בור בריצפה, וכתוצאה מכך נפגעה ברגלה".
ביום 16.10.03 הוגשו על ידי התובעת שני תצהירים.
.
השאלה השנייה, המתעוררת בכל תביעת נזיקין, היא, אם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, דהיינו: האם הוא סטה מסטאנדארט הזהירות המוטל עליו? השאלה השלישית היא, האם הפרת החובה היא שגרמה נזק? נדון בשאלות אלה בנפרד" (ראה ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פד"י לז(1) 113, עמ' 114-115 (להלן: "פרשת ועקנין") בנסיבות המקרה שלפנינו, בשים לב כי התובעת היתה חברה בלהקת הריקוד של הנתבעת 1 והאירוע ארע באולם הספורט אשר בשימוש הנתבעת 1, קיימת חובת זהירות מושגית כלפי התובעת.
לא הוכח בפני כי במקרה דנא הייתה פעולה חריגה מעבר לחזרה רגילה של רקוד על סכוני הפציעה הכרוכים בו. אין די בעובדת פציעתה של התובעת כדי להקים חבות בנזיקין, אלא מוטל עליה להראות כי היה על הנתבעת 1 לנקוט צעדים סבירים כדי להרחיק סכנה צפויה מראש בשל אופי הפעילות וסביבתה.
...
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
לנוכח כל האמור לא מצאתי צורך להתייחס ליתר טענות הצדדים בסיכומים.
התובענה נדחית.