חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין פגיעה במכונה עקב תקלה בהתקן בטיחות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנצרת ת"א 30615-11-14 .גרינבלט ואח' נ' א.צום בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עינב גולומב תובעת אירינה גרינבלט נתבעים 1.א.צום בע"מ 2.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ 3. המרכז לבטיחות מעליות צפון 4. אלברטו םינקלשטיין מהנדסים בע"מ צדדי ג: 1. המרכז לבטיחות מעליות צפון 2. אלברטו פינקלשטיין מהנדסים בע"מ פסק דין
בפני תביעת נזיקין שעילתה פגיעת התובעת במהלך שימוש במעלית בבניין מגוריה.
יום לאחר מכן נבדקה המעלית על-ידי צום והוחלפה גומיית התקן תפיסה בחדר המכונות.
תמצית טענות הצדדים: לטענת התובעת, הארוע הוא תוצאה של תקלה במעלית אשר הנתבעים נושאים באחריות לה. התקלה מקורה בתקן התפיסה של המעלית אשר פעל באופן פיתאומי כתוצאה מכיול לא נכון של המעלית או תקלה אחרת.
התובעת טוענת כי נגרמו לה הוצאות והפסדים עקב פגיעתה וכן נגרמה לה עוגמת נפש רבה.
...
נוכח זאת, ובשים לב שאין מדובר בבעל זיקה הדוקה לתפעולה והחזקתה השוטפים של המעלית, כמו-גם למועד הבדיקה שבוצעה על-ידו ביחס לאירוע, סבורני כי לא הונח בסיס לקביעת רשלנות מצדו ביחס לתקלה שאירעה בפעילות המעלית.
סוף דבר: התביעה נגד נתבעות 1 ו- 2 מתקבלת.
התביעה וההודעה לצד ג' נגד פילקנשטיין והמרכז נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(ביחסים שבין הנתבעים לצדדי ג') רקע: תביעה לקבלת פיצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1990, בהיותה קטינה בגין ארוע מיום 23.7.06, במהלכו נפגעה בעת ששער הכניסה החשמלי המותקן בכניסה אל הנתבעת 1 [להלן: "ברור חייל"] עליו עלתה, ניפתח באמצעות חיוג מרחוק, ותוך כדי שהוא החל לנוע נלכדה כף רגלה הימנית בין גלגל ההנעה התחתון של השער לבין פס המסילה התחתון וכתוצאה מכך, נכרתו אצבעות מס' 2-5 בכף רגלה הימנית (להלן: "הארוע").
הארוע, ככל שאירע, נגרם מחמת רשלנותם וחוסר זהירותם של נאור, פאמטקס, וא.ב. קדמה וזאת בשל הפרת חובות חקוקות מצידם, המתבטא בין היתר בכך שלא: א. צפו את הסיכונים ממעשיהם ו/או מחדליהם; ב. פעלו כפי ש"ממונה בטיחות" ו/או מתקין שער סביר וזהיר היה אמור לפעול בנסיבות העניין; ג. בדקו או לא פעלו בהתאם לתקנים הנוגעים לתפעול והרכבת השער ממנו נפגעה התובעת; ד. מילאו אחר החובות שהיו מוטלות עליהם על פי דין לרבות בתקנות ארגון הפיקוח בעבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996 (להלן: "התקנות") טענות צדדי ג': נאור ופאמטקס משמשים כממוני בטיחות בעבודה.
המינוי כממונה בטיחות בעבודה נעשה מכוח חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 ומכוח התקנות, כאשר החוק והתקנות מגדירים את תחום סמכותם ואת התחייבויות ממוני הבטיחות בעבודה וקובעים באופן מפורש, כי אחריות ממונה בטיחות בעבודה מתייחסת למקומות עבודה מסוימים בהם עובדים בעבודות כפיים, ומקומות בהם טמון סיכון מיוחד לעובדים - דהיינו מקומות עבודה המפעילים ציוד מכני ומכונות אשר קיימים בו סיכונים לפגיעות גוף של עובדים.
כמו כן, ככל הידוע להם, יש אצל ברור חיל אדם שאחראי על תקינות השער החשמלי, ובעת תקלה בשער פונים אליו.
דיון והכרעה: אחריות ברור חיל: סעיף 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה") קובע כי חובת הרשלנות הקבועה בסעיף 35 לפקודה מוטלת על בעל מקרקעין, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות ובמהלכם הרגיל של דברים לצפות את הפגיעה ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.
...
לא זו אף זו, אף המומחה מטעם התובעת מציין בחוות דעתו, כי עפ"י הסימון על השער, ממנו לטענת התובעת היא ניזוקה, הותקן ותוחזק באופן שוטף ע"י חברה אחרת בשם "א.ב. אחזקת שערים ומחסומים אוטומטים, תריסים וסורגים נגללים". מאחר שבמועד האירוע שער הכניסה לא הותקן או תוחזק באופן שוטף על ידי א.ב. קדמה, הרי שדין הודעת צד ג' כנגדה להידחות על הסף וזאת בהעדר יריבות בינה לבין הנתבעים.
סוף דבר - לאור כל האמור לעיל ראיתי לחלק את האחריות בין ברור חיל לבין נאור באמצעות פאמטקס כדלקמן: - ברור חייל תישא ב -85% מהאחריות לנזקי התובעת - פאמטאקס תישא ב- 15% מהאחריות לנזקי התובעת.
- התביעה כנגד המועצה האיזורית נדחית.
- ההודעה לצד ג' כנגד א.ב. קדמה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

קיימת החרגה של כתב השרות, כך שהוא אינו כולל תיקון ליקויים שונים, לרבות נזקים בגין שימוש רשלני או לא בטיחותי במכשירים, וכן ניזקי טבע או כוח עליון.
אשר למכונת הכביסה - מהעובדות שהוכחו במשפט, עולה כי התובעת קראה לנתבעת לבוא ולתקן את מכונת הכביסה שהתקלקלה, לדברי התובעת הגיעו מספר טכנאים, ללא כלים בסיסיים, שלא יכלו לפתוח את המכונה ולפרק את המיסבים.
זאת ועוד, תוף הכביסה של המכונה עשוי פלסטיק, ולכן, גם השמוש במבער שנעשה על מנת "לשחרר" את המיסב, בנסיבות אלה יצר סיכון להתכת החלקים מפלסטיק שנמצאים במכונת כביסה, לרבות פגיעה בתוף, ויצוין כי במכונת כביסה, כידוע, ישנם חלקי פלסטיק רבים.
בהקשר זה, אציין כי אכן כתב השרות מחריג נזק שניגרם לתוף, אך כאשר מדובר בנזק שהתעצם עקב טפול רשלני מצד הטכנאי, אין כתב השרות תופס, והתניה החוזית אינה תקפה לגביו, שכן, במישור הנזיקי, כאשר הטכנאי ניגש לטפל בתקלה, ומטפל בה ברשלנות, אין הוא יכול להיתלות בסייג החוזי כעיר מקלט מפני רשלנותו.
עקב התקלה הזו, היה צריך לשפץ את הכרטיס האלקטרוני על מנת להתאימו למדחס שסופק.
שני המכשירים המכוסים בכתב השרות, מכונת הכביסה והמקפיא, תוקנו באופן רשלני, לא מקצועי, התקלה שהייתה במכשירים הללו לא זו בלבד שלא תוקנה, אלא במקרה של המכונת כביסה הועצמה והובילה לנזק גדול יותר, לאו בר תיקון, ובמקפיא התקלה תוקנה באופן לא ראוי, לא מקצועי, תוך הכנסת רכיב שאינו תואם את הוראות היצרן, ובכך אף מודה הנתבעת עצמה.
כן היא תובעת מחצית עלותה של מכונת כביסה ומקפיא חדשים, שאותם היא נאלצת לרכוש עקב רשלנות הנתבעת, ובסך הכל מבקשת לחייב את הנתבעת בגין רכיב זה בסך נוסף של 2,200 ₪, וכן פיצוי בגין נזק לא ישיר שלטענתה נגרם לה עקב מצרכים שהתקלקלו במקפיא, ימים שלמים של המתנה לטכנאים ובגין רכיב זה, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בסך של 1,500 ₪.
...
אשר להשבת דמי השירות, אין בידי להיעתר לתביעה זו. דמי השירות החודשיים אותם התחייבה לשלם התובעת ב-48 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך של 75 ₪ לחודש אינם מותנים בטיב השירות.
הנני קובע נזק כולל לשני ראשי הנזק הללו בסך של 1,500 ₪.
סוף דבר – אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,800 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפני תביעת נזיקין בגין פגיעתו של התובע בעת עבודתו בנגריה שבבעלות הנתבעת 1.
בתצהירו של מר הרוש נאמר כי "הציוד הקיים בחברה באופן כללי הוא ציוד חדש ובטיחותי ועומד בכל התקנים והדרישות הבטיחותיות" (סעיף 5 לתצהיר).
האפשרות שהתרחשות מהסוג שנטען בתביעה, קרי – תקלה/ליקוי במכונה שבבעלות עסקו שגרמה לפגיעה קשה בבנו, לא היתה בידיעתו בעת שמסר את הודעתו למבטחתו, איננה נראית סבירה כלל ועיקר.
לעניין האחרון אעיר, כי אין בכך לומר שככלל נידרש עובד שניפגע בתאונת עבודה ומגיש תביעה נגד מעסיקו בטענה לפגם בטיחותי במכונה בה עבד, להוכיח טענתו באמצעות חוות דעת מקצועית.
...
לנוכח כל המפורט לעיל, מסקנתי היא כי לא עלה בידי התובע להוכיח את גרסתו עליה התבססה עילת התביעה.
לנוכח כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.
ממילא נדחית אף ההודעה נגד צד ג'.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טען כי הנתבעת 1 התרשלה כלפיו באלה: העסיקה אותו במקום עבודה מסוכן; לא מנעה את פגיעתו ופציעתו; הורתה לו לעבוד במקום ביודעה כי אינו ראוי לעבודה בטוחה; לא הזהירה אותו מפני הסכנה; לא הדריכה אותו כלל או כנדרש בעת קבלתו לעבודה; לא סיפקה לו דוחפן לשם ביצוע עבודתו; לא פיקחה כלל על הנעשה במקום; לא העסיקה אנשי בטיחות או פקוח כדי למנוע את התאונה; לא עשתה מאום בכדי למנוע את התאונה; הפרה חובות חקוקות ובתוכן הוראות הבטיחות בעבודה והתקנות שמכוחה; לא נהגה כפי שמעביד סביר היה נוהג בנסיבות העניין.
קורה תקלה ומתקנים.
בע"א 361-00 עאזם ד'אהר נ' סרן יואב, ניתן ביום 10.2.05 היתייחס כבוד המשנה לנשיאה השופט מצא, לסיטואציה מעין זו וקבע: "הלכה מיוסדת היא מלפנינו כי מקום שבו נתבע גורם ברשלנותו נזק ראייתי לתובע – כלומר, פוגע ביכולתו של התובע להשתמש בראיה שלכאורה הנה בעלת פוטנציאל לביסוס איזו מן הטענות העובדתיות שעליהן מבוססת תביעתו – עשוי בית-המשפט להטיל על הנתבע את נטל השיכנוע להיותה של אותה טענה עובדתית בלתי נכונה (ראו למשל: ע"א 9328/02 מאיר נ' ד"ר לאור (להלן – פרשת מאיר [2]), בעמ' 65-64; ע"א 8151/98 שטרנברג נ' ד"ר צ'צ'יק [3], בעמ' 551552; ע"א 6160/99 דרוקמן נ' בית החולים לניאדו [4], בעמ' 126-125). הלכה זו, המבוססת בעיקרה על שקולי צדק ועל הצורך החברתי בהרתעת נתבעים פוטנציאליים מפני איבוד ראיות, מבטאת את הפן הראייתי-דיוני של דוקטרינת הנזק הראייתי (ראו: א' פורת, א' שטיין "דוקטרינת הנזק הראייתי: ההצדקות לאימוצה ויישומה במצבים טיפוסיים של אי-ודאות בגרימת נזקים" [14], בעמ' 254-241; A. Porat, A. Stein Tort Liability Under Uncertainty [15], at pp. 165-167), להבדיל מהפן הנזיקי-מהותי של הדוקטרינה, שטרם נקלט במפורש בפסיקתנו, ואשר אף בעניינינו אין מתעורר הצורך לבוחנו (השוו: פרשת מאיר [2], בעמ' 66-65; ע"א 6768/01 רגב נ' מדינת ישראל [5], בעמ' 635-633).
הנתבעות מצדן טענו במסגרת כתב ההגנה המתוקן כי התובע הודרך על השמוש במכונה והיה מודע למאפייניה ואופן עבודה בטוח ובטיחותי עימה (ראה סעיף 7 לכתב ההגנה המתוקן).
בחקירתו בבית המשפט, לאחר שהוצגו בפניו מסמכים רפואיים וקביעת מומחה בית המשפט כי באצבע 2 יש פגיעה לרבות נוקשות, הסכים ד"ר פעילן כי יש להעניק לתובע בגין הפגיעה באצבע 2 נכות בשיעור של 2.33%.
...
יחד עם זאת, אני סבורה כי ככל שבסופו של יום התובע יעבור קטיעה של הגפה, הוא יצטרך לרכוש אביזרים מתאימים כלשהם בדירה בה הוא חי היום או בכל דירה אחרת שבה יתגורר בעתיד.
מקובלת עליי טענת הנתבעות כי לא הוכח בראיות כי התובע נשא בעלותן של ההוצאות הנוספות שאינן רפואיות.
סוף דבר ראיתי לחייב את הנתבעות ביחד ולחוד בפיצוי התובע, לאחר ניכוי אשם תורם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו