מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין פגיעה ביום גיבוש בטרמפולינה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענתם לא התגבשה חובת זהירות קונקרטית במקרה הנדון מצד האירודיום ו/או המתנ"ס כלפי התובע.
סעיף 38 לפקודה קובע כדלקמן: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר — על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה." כב' השופט ברלינר בפרשת ערן נתיב מגיע לידי מסקנה כי אותו מתקן של האירודיום הנו מתקן מסוכן ומכאן שהנטל עובר לכתפי הנתבעים להוכיח שבמעשיהם לא היה משום התרשלות.
אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט ברנזון בפסק-הדין בעיניין ע"א 285/73 לגיל טרמפולין וציוד ספורט ישראל בע"מ נ' אסתר נחמיאס ואח', פ"ד כט (1) 63, בעמ' 68: "הסכנה היא בביצוע בלתי-מושלם של התרגיל, שאז במקום לנחות על הרגליים נוחתים על הראש. בצורה כזו נפגעו שני המשיבים.
על-סמך העדויות הנ"ל קבע השופט המלומד כי הטרמפולינה היא חפץ מסוכן כמובן סעיף 38 לפקודת הנזיקין, לפי המבחן שנקבע כ – ע"פ 74/62 בע' 1506 לאמור: "אם מחמת תכונותיו המיוחדות של החפץ, כרוך סיכון גדול בשימוש ובטיפול בו למטרה הרגילה שלשמה נועד, כך שעניין זה מחייב נקיטת מידה גדולה של זהירות, אזי יהיה מקום לראותו בגדר הדברים שהם מסוכנים 'מטבעם'.
...
גם מטעם זה דין הטענות כלפי המתנ"ס להדחות.
לסיכום 45.
לאור החלטתי זו נותר לדון בשאלת קיומו של כסוי בטוחי לנתבעת 1 אצל הנתבעת 3 וכן שאלת חבותה של זו האחרונה לפיצוי הנתבעת 1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2004 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת ילידת שנת 1978, נמנתה עם חברי להקת המחול בשם "הורה אשקלון" ולטענתה נפגעה ביום 2.3.93 במהלך ריקוד בעת חזרות של הלהקה, עקב סיבוב של ברך רגלה הימנית.
וכדבריו של כבוד הנשיא ברק, בפסק דין ועקנין, שאוזכר לעיל: "חיי היום יום מלאים סיכונים, אשר לעיתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים ישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע כענין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון. על-כן מי שמשתמש במתקן ספורט-אם כמשתמש ואם כצופה-עשוי להיפגע מסיכונים הכרוכים בפעילות ספורטיבית. עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות, אין בגינם אחריות. 'מי שלוקח חלק בספורט כזה, מקבל את הסכנות הטמונות בו, במידה שהן ברורות ונחוצות, בדיוק כמו סייף המקבל את הסיכון של דקירה ממתנגדו וצופה במשחק כדור המסתכן במגע עם כדור'.
ב-ע"א 285/73 לגיל טרמפולין נ' ישראל בע"מ, פ"ד כרך כ"ט(1) עמ' 63, נקבע כדלקמן: "מי שלוקח חלק בספורט כזה [קפיצה על טרמפולינות-מ' ר'] מקבל את כל הסכנות הטמונות בו, במידה שהן ברורות ונחוצות, בדיוק כמו סייף המקבל את הסיכון של דקירה ממתנגדו וצופה במשחק כדור המסתכן במגע עם הכדור". במקרה הנוכחי, מדובר בריקוד פשוט, הידוע לתובעת, רקוד אותה רקדה מספר שנים ואשר לא היה בביצועו כל סיכון מיוחד ולא הוכחה חובה קונקרטית מצד הנתבעות.
חוק לימוד חובה, תש"ט-1949, קובע בסעיף 6 (ד) כדלקמן: "6 (ד) מי שזכאי לחינוך חובה לפי סעיף זה יהיה מבוטח בתאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, התשלומים שייגבו מהמבוטחים בעד הביטוח יקבעו ע"י השר במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד)". הסעיף הנ"ל מטיל חובה על הרשות המקומית לבטח תלמיד הזכאי לחינוך חינם הלומד במוסד חינוך, ואין לי ספק כי להקת המחול בה רקדה התובעת לא נכנסת להגדרתו של מוסד חינוך, כך שהנתבעות לא היו חייבות לבטח את התובעת בביטוח של תאונות אישיות גם אם עילה זו היתה נטענת בכתב התביעה.
...
אני מקבל את חוות דעתו ועדותו של פרופ' נירובאי, ללא סייג, שכן התובעת לא הביאה עדות רפואית אחרת שתסתור עדות זו ואני קובע כי אין כל קשר בין תרגילי החימום שלטענת ב"כ התובעת היתה צריכה לעשות לבין אירוע התאונה והתאונה נגרמה בשל תנועה סיבובית של הרגל, תנועה בלתי מוצלחת, ללא קשר להעדר חימום.
כפי שקבעתי לעיל, ובהתאם לעדותו וחוות דעתו של פרופ' נירובאי [נ/1], אין כל קשר בין תרגילי החימום, גם אם היו מתבצעים לפני התאונה לבין אירוע התאונה, שכן התאונה נגרמה בשל תנועה סיבובית של הרגל, תנועה בלתי מוצלחת, ללא קשר להעדר חימום, כך שאני דוחה את טענת ב"כ התובעת המתבססת על רשלנות הנתבעים להעדר תרגילי חימום.
לאור העדויות והמוצגים אשר הוגשו וסיכומי באי כח הצדדים, אני קובע כדלקמן: תרגילי חימום מתבצעים אך ורק לפני הופעות ולא לפני אימון רגיל [עדות ממן שלמה]; ב. אין כל קשר בין תרגילי החימום, אם היו מתבצעים לפני התאונה, לבין אירוע התאונה, שכן התאונה נגרמה בשל תנועה סיבובית של הרגל, אשר עשתה התובעת, תנועה בלתי מוצלחת, ללא קשר להעדר חימום [עדותו של פרופ' נירובאי וחוות דעתו, נ/1].
סוף דבר 54.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות בסך של 5000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מר ח.א. , יליד 1970 (להלן: "התובע") טוען כי נגרמו לו נזקים עקב פגיעה שאירעה ביום גיבוש מטעם העבודה ביום 24.8.2004 במיתחם שבאור עקיבא המנוהל על ידי "פעלתון ספורט בע"מ" (להלן: "הנתבעת 1").
במהלך יום הגיבוש התובע השתעשע עם חבריו במקפצה-טרמפולינה, ולאחר קפיצות ממושכות על המתקן, נפל התובע על פינת הטרמפולינה, ונפגע בפניו ובעיקר באפו (להלן: "התאונה").
גם אם קיים אישור מכון התקנים על אותה הטרמפולינה, זה אינו מעניק "חיסיון" מפני תביעות נזיקין.
לאחר שעיינתי בחישובי הצדדים, סבורני כי לאור הפגיעה הטראומטית שחוה התובע, תשלמנה הנתבעות סך של 18,000 ₪ בגין ראש נזק זה. עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ונסיעות התובע טוען כי בעקבות הפגיעה מושא התביעה נידרש לעזרה מבני משפחתו, בדגש על אישתו וזאת על מנת לבצע פעולות יומיומיות.
...
בנוסף הנתבעות תשלמנה לתובע סך של 1,000 ₪ בגין משככי כאבים ונסיעות.
בסיכום סופי ישלמו הנתבעות לתובע סך של 39,000 ₪.
כמו כן תשלמנה הנתבעות את הוצאות המשפט, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו