תביעתו של חלף הוגשה לבית משפט זה ביום 15.8.17 במסגרת תיק אזרחי 31727-08-17 תביעה כספית/חוזית/צו עשה על סך של כ- 1,347,840 ₪; בהמשך הגישה הנתבעת 1 ביום 28.11.18 נגד התובע תביעה כספית/נזיקית/בגין הפרת חוזה במסגרת תיק אזרחי 65634-11-18, על סך של 1,515,283 ₪.
התובע תבע את הנתבעים לפצותו בגין הפרת הסכם השכירות ואילו הנתבעים הגישו נגד התובע תביעה נגדית וטענתם המרכזית הייתה, כי התובע (מר חלף) לא התקין במושכר חשמל תלת פאזי כפי שהתחייב, ובכך, נאלצו הם לעזוב את המושכר בטרם עת.
עפ"י הסכם השכירות, תקופת ההסכם נקבעה לחמש שנים עם אופציה להארכה, כאשר לנתבעים ניתנה אופציה חד פעמית לסיום החוזה בתום שנה ממועד החתימה.
עוד טען התובע בפני הבורר, כי העיכוב בקבלת "טופס 4" ובעקבותיו חיבור חשמל חוקי רובץ לחובתה של נתבעת 1 אשר עשתה מעשים בעסק שסרבלו את ההליך.
מכאן הקשר בין מתן האישור בהוצאת טופס 4 על ידי הרשות המאשרת לבין מידת התאמתו של מבנה והיותו ראוי לשימוש.
...
על כן, אני דוחה את טענת הנתבעים לביטול פסק הבורר מכוח סעיפים 24(1) ו- 24(3) לחוק הבוררות.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, הנני מאשרת את פסק הבוררות מיום 27.2.22 לרבות התיקון לפסק הבוררות מיום 21.3.22, ונותנת להם תוקף של פסק דין.
הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.