כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין עבודות חפירה בבית משותף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה תא"מ 43672-01-20 בע"מ ח.פ. 520000472 נ' חאפז ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון תובעים חברת חשמל בע"מ ח.פ. 520000472 ע"י ב"כ עוה"ד י. נחשון ואח' נתבעים 1. עואודה אחמד חאפז 2. בני חאפז עואודה תשתיות וכוח אדם בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אמיתי סביון 3. עריית עראבה ע"י ב"כ עוה"ד לפידות ואח' 4. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אמיתי סביון פסק דין
נציגי התובעת אשר הגיעו למקום גילו כי בעקבות ביצוע עבודות חפירה באמצעות מחפרון ע"י הנתבע 1, נהג המחפרון, מטעם הנתבעת 2 ועבור הנתבעת 3, נפגע כבל תת קרקעי במתח נמוך ונגרם נזק לתכולת קופסת הנתיכים השייכת לתובעת.
לטענת התובעת לנתבעים 1-2 אחריות ישירה בנזיקין בגין מעשיהם ואילו לנתבעת 3 אחריות ישירה או עקיפה או שילוחית בגין מעשיה כמזמינת העבודה, אחראית על הפיקוח על העבודה או מי שנתנה את ההוראות לגבי ביצוע העבודות במקום.
הנתבעים 1,2 ו-4 ( להלן :"הנתבעים"), הגישו כתב הגנה משותף, במסגרתו טענו כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, מאחר והתובעת מכירה את העובדות בשטח ויודעת כי אין ממש באישורים שהופקו לקבלנים.
באשר לנזקים, נטען כי מבצעי ומנהלי העבודות מטעם הנתבעים 1-2 הם האשמים בגרימת הנזקים, ככל שאכן ארעו ולכן, יש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת 3 בהתאם לסעיף 64 (2) לפקודת הנזיקין.
...
לאור כל האמור, מבקשים הצדדים השלישיים לדחות את ההודעה כנגדם ולחייב את המודיעה.
לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מחייבת את הנתבעים 1-2 ו- 4 ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 3000 ₪.
ההודעה לצדדים השלישיים נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה לפצוי על ניזקי מבנה שגרם אחד מן הבעלים של חלק מן הבית המשותף לבעלים אחר של דירה בבית משותף.
האם בוצעה הבנייה בחריגה מרף הסבירות באופן המקים עילה ברשלנות? לעניין זה טוענים ברין כי פאלוך הוא אשר שלח את הבונים ואת המהנדס שפר לבצע את העבודות והיה עליו לדעת כי חפירה תחת הבית המשותף עלולה לפגוע ביסודותיו, להפוך את הדירות שמעליו לבלתי ראויות למגורים, לפגוע בשלד הבניין ולהוריד את ערכו.
החבות הנזיקית בגין ביצוע העבודות במרתף קביעות עובדתיות והשלכותיהן המשפטיות: בית־המשפט שוכנע כי: · על שמחה פאלוך, המהנדס שפר, וחברת נאמ''ת שקבלה את העבודה ההנדסית הייתה מוטלת חובת זהירות מושגית וקונקרטית.
...
לסתירות עובדתיות אלה מצא בית המשפט לנכון להוסיף את התרשמותו השלילית מעדויות ה"ה ברין אשר לא נמצא בהן כל הסבר שיכול לעמוד במבחן העובדות והמסמכים ולקשור לעוולה את הנזק המרכזי שחוללו בעצמם לעצמם והוא עזיבת הדירה מחד ואי חזרה אליה מאידך.
בית המשפט מצא את גרסת הנתבעים לפיה היה המעבר קשור לסיבות אישיות ובריאותיות שאין כאן המקום להאריך בהן.
תוצאות והוצאות התביעה מתקבלת חלקית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בשל החשש כי התקנת מיכלי האשפה תחסום את שער הכניסה של הנכס ותקשה על מעבר לקוחות וספקים במקום, פנה מנהל הנכס לעובדים במקום ובקש להפסיק את העבודות או להעתיק את מיקום החפירות למקום אחר באופן שלא יפריע לדרך הגישה לחנות.
למעלה מהצורך, אם העתירה היתה לפצוי כספי בגין מעשי הערייה, או אז מדובר בתביעה אזרחית אשר בסמכות בית המשפט אזרחי בהתאם לגובה הפצוי הנתבע על פי העוולה הנזיקית.
האחד, בכך שהנתבעת לא שתפה את הציבור בהליך בחירת מיקום המיכלים; בכך שהנתבעת לא בחנה חלופות אחרות למיקום המיכלים; ובכך שהנתבעת היתעלמה מפניות התובע טרם השלמת העבודות ובצעה לטענתו מחטף להתקנת המיכלים תוך הפרת הצוו הארעי שניתן ע"י בית המשפט.
לטענתה, אין חנות במקום ומדובר למעשה בנכס שומם, על כן טענת התובע להפרעה או מיטרד לחנות הנה טענה שיש בה משום חוסר תום לב. אינני מקבל טענה זו של הנתבעת, שכן גם אם מדובר בנכס ריק במצבו הנוכחי, הרי מדובר בחנות אשר רשומה בלישכת המקרקעין, ואף בתשריט הבית המשותף ובהיתר שניתן למבנה מצויין כי מדובר בחנות.
...
לסיכום עניין זה, הרי אני מורה על דחיית התביעה לגופה, בכל הקשור לעילת מטרד ליחיד, שכן התובע לא הוכיח את תביעתו כדבעי.
סוף דבר לאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים ובחנתי את הראיות שהוגשו מטעמם, ולאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים וסיכומיהם, מצאתי להורות על דחיית התביעה מהנימוקים שלעיל.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא ריבית והצמדה עד יום התשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשה זו התבקשו תחילה מסמכים משלימים ולאחר הגשתם, ניתנה על ידי המפקחת החלטה ביום 9/12/18 במסגרתה ניתן צו מניעה אירעי האוסר על ביצוע עבודות הריסה ובניה בבית המשותף וכן, נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 17/12/18 (אשר נדחה ליום 19/12/18).
לטענת התובעים, בשלב זה הודיע הקבלן מטעמם כי אינו יכול עוד להמשיך בעבודות נוכח צו המניעה הנ"ל שניתן שמנע ממנו עבודות חפירה ודיפון בגבול עם חלקת המעורר 1.
לאחר שהוחזר התיק למפקחת כדי להכריע בשאלת תיקון התביעה על ידי הוספת טענת הפלישה, הצדדים הגיעו להסדר שלפיו ימונה מודד מטעם בית המשפט אשר יבחן את תשריט הבית המשותף מול המצב בפועל ויבדוק האם הגדר הקיימת ניצבת בגבול שבין שטחי הצדדים על פי תשריט הבית המשותף אם לאו.
התובעים בתגובתם לבקשה הנ"ל טענו בצורה לקונית כי הנכס אכן נמכר ונמכר בהפסד וכי לאחר סיום המכירה ניתן יהיה לכמת את הנזק ולהגיש תביעה נזיקית נוספת בגין הליכי הסרק שניהלו הנתבע 1 ועו"ד קם ממשרדו באמצעות דיירי המעורר 1.
...
משמע - העיכוב של פרויקט הבנייה לא היה מוצדק בסופו של דבר ונעשה שלא כדין, גם אם ניתנו צווי מניעה זמניים.
סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית ברובה ומתקבלת בשוליה.
אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעים 25,000 ₪ ואת הנתבעים 2 – 9 ביחד ולחוד לשלם לתובעים 25,000 ₪, הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 2113-10-17 מוסקוביץ נ' נציגות הבית המשותף ברח' י. ל. גורדון 4/א בתל אביב ואח' לפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ התובע: אהרון לייב מוסקוביץ ע"י ב"כ עו"ד דן גור הנתבעים: 1. נציגות הבית המשותף ברח' י. ל. גורדון 4/א בתל אביב 2. ליהי כהן 3. אמיר יעקב 4. גילה יעקב 5. בוריס גונטר -נמחק 6. רוזה גונטר 7. ****ה שווא ע"י ב"כ עו"ד ישראל כהן פסק דין
נטען כי הנתבעים לא דאגו לחפור ולפלס את גובה החניה בהתאם לגובה ריצפת דירת התובע, שהיא דירת קרקע, והחניה נסללה בגובה 64 ס"מ מעל גובה ריצפת דירת התובע.
נטען כי התובע מצהיר כי מתכוון להגיש תביעה נזיקית , וטוען שיש לקחת בחשבון את הפגיעה בשם הטוב של הדירה ואת ירידת ערך בעת הדרישה לפצוי בגין עגמת נפש , אם מתכוון לתבוע בגין כך , משמע מתכוון לתבוע פעמים, כמו כן לא צורפה חוו"ד לעניין ירידת ערך ופגיעה בשם הטוב של הדירה אבדן הנאה או אבדן שכירות,ויש לדחות דרישה בעיניין.
עוד קבע המומחה, כי העלות שנתבעה בגין עבודות התיקון בתוך דירת התובע עומדת ע"ס 1,500 ₪ סבירה, וכי משך זמן העבודות- 4 ימים , וכאשר לא נידרש פינוי הדירה, למרות חוסר הנוחות בשימוש בדירה.
...
מדובר בתביעה קנטרנית שדינה להידחות על הסף.
בנוגע לנזקי סדקים בטיח, הנתבעים טוענים כי דינם להידחות שכן אלו מצביעים על נזק מקומי וספציפי בדירת התובע.
משכך אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בגין עלות התיקון בתוך דירתו סך של 1,500 ₪.
נוכח קביעת המומחה בסעיף 9 לפיה : "הערכתי למשך עבודת ביצוע התיקונים הנדרשים בתוך דירת התובע הינה 4 ימים. בתקופה זו תיגרם אי נוחות בשימוש בדירה. הטיפול בקירות החוץ אינו יפריע למהלך התקין של המגורים בדירה. בתקופת הביצוע לא יידרש פינוי הדירה" , וההלכה בעניין כאמור לעיל, הדרישה נדחית.
בשקלול כל הנדרש והטענות בעניין, ובנסיבות כאן, ביהמ"ש מחליט לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 6,000 ₪ , ביחס לרכיב זה. סוף דבר התביעה הכספית מתקבלת בחלקה כלהלן: ביהמ"ש מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך 1,500 ₪ בגין התיקון בתוך דירתו, וכן פיצוי בסך 6,000 ₪ בגין עגמת נפש.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו