פסק דין
לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, לגירסתה, בעקבות נשיכת כלב השייך לנתבעת.
התובעת טענה בתביעתה כי ביום 3.1.17 בין השעות 19:30 – 20:00, עת שהתה בביתה של הנתבעת בהררית, הותקפה באופן פיתאומי על ידי כלב מסוג פיטבול מעורב השייך לנתבעת (להלן: "הכלב").
אחריות הנתבעת ושאלת האשם התורם:
התובעת טענה כי יש להטיל את מלוא האחריות על הנתבעת בהתאם להוראות סעיף 41א לפקודת הנזיקין [נוסח משולב] (להלן: "הפקודה" ו/או "פקודת הנזיקין"), כאשר לגירסתה אין צורך להכריע בשאלה האם התרשלה הנתבעת בשמירה על כלבה.
...
הנתבעת טענה כי אין לקבל את חישוב התובעת זאת בשל הפגיעה המינימאלית של התובעת אשר לפי גרסת הנתבעת, נותר ללא נכות תפקודית ובהתאם הציעה פיצוי כולל, על סך 25,000 ש"ח.
בהתחשב במהות הפגיעה וגובה הנכות שנותרה לתובעת, ובהתאם לפסיקה במקרים דומים אני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזק לא ממוני על סך של 45,000 ₪.
סוף דבר:
לסיכום - נזקי התובעת הם כדלקמן:
הפסד שכר בעבר 15,000 ₪
אובדן כושר ההשתכרות לעתיד 120,000 ₪
הפסד פנסיה 16,875 ₪
עזרה צד ג' (עבר ועתיד) 3,000 ₪
הוצאות רפואיות ונסיעה (עבר ועתיד) 5,000 ₪
כאב וסבל 45,000 ₪
סה"כ 204,875 ₪
לאחר הניכוי בגין האשם התורם הפיצוי יועמד על סך 185,000 ₪ (מעוגל).
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 185,000 ₪ נכון למועד מתן פסק הדין, בצירוף שכר טרחת עו"ד כולל על סך 43,000 ₪, בתוספת החזר אגרת בית המשפט, החזר שכר טרחת המומחים מטעם התובעת (כנגד הצגת חשבוניות), והחזר חלקה של התובעת בשכר טרחת המומחים מטעם בית המשפט (כנגד הצגת חשבונית) כשסכומים אלה משוערכים למועד מתן פסק הדין.