לדבריו הוא ואחרים שזהותם נותרה עלומה תיחקרו את עובדי בזק בבקעה אל גרבייה, כל אחד מהם בנפרד, ואמירותיהם נרשמו (בעמוד 346 שורה 17), וכאשר נישאל מדוע אמירות העובדים אינם באים לידי ביטוי בתחקיר, ענה "תשמעי, בדו"ח הזה לא מופיע, לא רשמנו בכל דבר בעקבות אמירה כזאת של עובד כזה, או אחר, הדו"ח הוא כללי" (בעמוד 346 שורות 20 19), ונראה, כי נוכח "כלליותו" של התחקיר, לא ידע העד להסביר את מעורבותם של "התיקשורת ודובר החברה" שצוינו בתחקיר כמעורבים בעריכתו.
בן נעים נחקר במשטרת ישראל ביום הארוע, בתאריך 26.6.03, וטען, כי וואיל מטפל ברכבו מידי פעם "והבוקר היה צריך להרכיב לי מגבר באוטו" וכן ציין, כי "וואיל היתקשר אליי אתמול בשעות הערב... ואמר לי שנפל עמוד בזק על יד ביתו ומבקש שאקדים את הטיפול בעיניינו...." (גליון 1 שורות 11-7).
מעדותו של בן נעים בבית המשפט עלה, כי בבוקר הארוע הוא החנה את רכבו מתחת לסככה בחנותו של וואיל (סעיף 382 שורה 29) והותירו שם, שכן וואיל לא פתח עדיין את עסקו ולא נכח במקום בעת הבאת רכבו של בן נעים למקום, לצורך התקנת המגבר.
הנני בדעה, כי מקריאת ההסכמים, ומכח הדברים העולה מהם, ניתן להגיע למסקנה, כי כוונת מנסחיו הייתה להקנות למוטבים על פיהם את הזכות לידרוש את קיום החיוב בהתאם לאמור בהסכמים וזאת הנני למדה, בין היתר מהמבוא להסכם עזה יריחו, המאשר את זכותם של הצדדים להסכם "לחיות בדו קיום של שלום, כבוד הדדי וביטחון...". כבוד כולל את הזכות שלא להפגע על ידי מעשי טירור, ואת הזכות לתבוע את בנזיקין בגין פגיעה כזו.
...
נוכח האמור, אין כל פסול בהגשת התובענה לבית המשפט למרות קבלת תגמולים מהמדינה, באופן שבסופו של יום תהא הברירה בידי התובעת להחליט איזו מהאפשרויות עדיפה מבחינתה, האם המשך קבלת התגמולים מהמדינה, או השבתם וקבלת פיצוי מהמזיקים, ואשר על כן נדחית בזאת טענת קבוצת בזק, לרבות בהתייחס לטענת חוסר תום הלב המיוחסת לתובעים (בסעיף 11 לסיכומי בזק).
סוף דבר, ניתן בזאת פסק דין על סך 1,944,177 ש"ח, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 20%, שכ"ט מומחים ובצירוף החזר הוצאות אגרה.
התביעה כנגד הנתבעת 9 נדחית.
