תביעת נזיקין בגין נפילה על מכשול במדרכה

זו תביעתו הנזיקית של התובע 1 (להלן: התובע) נגד עריית נצרת ומבטחה לפצוי בגין ניזקי גוף, וכן תביעת השיפוי של המוסד לביטוח לאומי, אשר הכיר בתאונה הנטענת כתאונת עבודה ושילם לתובע תגמולים.

אף בהנחה שהתובע החליק ונפל במדרכה, ואף אם אניח (ואינני מניח) כי הוא נפל במדרכה עקב החלקה על חומר כלשהוא שהיה מצוי על גבי המדרכה, דין התביעה להדחות.

ברי כי ככל שהתובע נפל במדרכה שלא עקב החלקה על חומר חלק, קרי – ללא מפגע במדרכה, אין מקום לקבוע כי הנתבעת 1 (להלן: הרשות המקומית) התרשלה.

...

אף בהנחה שהתובע החליק ונפל במדרכה, ואף אם אניח (ואינני מניח) כי הוא נפל במדרכה עקב החלקה על חומר כלשהו שהיה מצוי על גבי המדרכה, דין התביעה להידחות.

אולם, כאמור, אף אם אניח שהתובע הוכיח כי החליק על חומר חלק על המדרכה, דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

בפני תביעת נזיקין בגין נפילה עקב מפגע במדרכה.

כך נפסק בע"א 73/86 שטרנברג נ. עריית בני ברק, פ"ד מג(3) 343: "על הערייה היה לצפות, כי העידר טפול יסודי במערכת הביוב או בקוו הביוב הרלבנטי, אשר גרם להצפות תדירות של הרחוב ולהפרעתו של מהלך החיים התקין של דייריו, ואשר סיכן בטיחות צעידתם של הולכי הרגל והמשתמשים האחרים ברחוב, עלול להביא לפגיעה בגוף או ברכוש. נסיבות כאמור מצביעות, לכאורה, על רשלנות מצד הערייה ועליה היה להרים את הנטל הראייתי הנובע מכך כדי שלא תחוב בנזיקין. סיבה נוספת להעברת הנטל אל הערייה נעוצה בידיעתה הייחודית של הערייה של הנעשה במערכת הביוב, אשר על הטיפול בה היא מופקדת..." בדומה, נפסק אך לאחרונה בע"א (חי') 43863-09-18 עריית נס ציונה נ' שלמה נינאי (24.1.19): "בפני בית משפט קמא הייתה מצויה גרסת הנהג, שלא נסתרה, לפיה הסיבה לתאונה היא החלקתו על כתם שמן שהיה מצוי על הכביש ותמונת אותו כתם שמן בה נראה כתם גדול על הכביש ועליו, ובהמשכו, סימני צמיגים. החובה לאתר מפגעים מהסוג הנידון מוטלת על המערערת על פי פקודת העיריות. לפיכך, מעת שהוכח קיומו של כתם השמן והחלקת רכב הנהג על הכתם, יש לזקוף לחובת המערערת את העובדה שהיא לא הביאה ראיות לכך שהיא מילאה את חובותיה על פי סעיף 235 לפקודה. זאת - גם אם הטענה בדבר העברת נטל הראיה לא נטענה במפורש. כאשר בית משפט דן בשאלה אם, בסופו של יום, המערערת פעלה כדין או שמא התרשלה, היה עליו לתת דעתו לראיות המצויות בפניו ולאלה שניתן היה להביא ולא הובאו."  הילכות אלו יושמו במלואן כבר לפני מספר שנים גם בעיניינה של הנתבעת שבפני.

...

בשים לב לעובדה שאין לתובע תעודת בגרות, וכי הוא נדרש להתנייד בין המקומות בהם הוא או עובדיו מבצעים עבודות גבס ושיפוץ, אני סבורה שהנכות עשויה לפגוע בכושר השתכרותו, אף אם שיעור הפגיעה נמוך משיעור הנכות הרפואית.

לפיכך אני סבורה שיש להעמיד את הפגיעה בכושר השתכרותו של התובע על סך של 200,000 ₪ (סכום המהווה תחשיב אקטוארי על בסיס 10% מהשכר שנקבע לעיל, במעוגל).

לסיכום התובע הלך ברחוב ההסתדרות, נתקל בבור שהיה במדרכה, ככל הנראה עקב עקירת תמרור "אין כניסה", נפל, ונגרמה לו נכות משמעותית בברך.

בפני תביעת נזיקין בגין ניזקי גוף, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968 (להלן: "הפקודה").

" נוטה אני להאמין לגירסתה של התובעת מה גם שאינני רואה הבדל בנסיבות הקיימות בין נפילה על המדרכה בסמוך למפגע או נפילה לכביש בסמוך למפגע, כמו גם אינני סבור שנפלו סתירות ואי דיוקים מהותיים בתיאורה את האירוע.

סוף דבר   משקיבלתי את גרסת התובעת כי חבלתה ארעה כתוצאה ממעידה ונפילה בעטיו של מפגע מדרכה, שלא סולק על ידי הנתבעת ומששקלתי את העדויות והראיות בתיק בכובד ראש, והכרעתי שגירסתה של התובעת אמינה בעיני ומדובר בהתרשלות הנתבעת, הריני מעמיד את ניזקי התובעת בהתאם לסכומים  שלהלן: הפסד ופגיעה בכושר הישתכרות: 10,000 ₪ עזרת הזולת: 9,000 ₪ כאב וסבל:                                             25,000 ₪ סה"כ:  44,000 ₪  נכויים מסכום הפיצויים דלעיל, יש לנכות את סך התקבולים ששולמו לתובעת מהמל"ל בסך 10,019 ₪ בגין גמלת נכות מעבודה כשהם משוערכים להיום וכן שיעור האשם התורם שצויין לעיל .

...

ההגנה מציעה סך 10,000 ₪ אני סבור שבגין ראש נזק זה, שיעור הנכות וטיבה, יש לפסוק פיצוי בסך: 25,000 ₪.

נחה דעתי כי הנזק ארע בשל התרשלות הנתבעת, ואין מקום לייחס לתובעת אשם תורם מעבר ל – 15% שהוא שיעור סביר, בנסיבות העניין.

סוף דבר   משקיבלתי את גרסת התובעת כי חבלתה אירעה כתוצאה ממעידה ונפילה בעטיו של מפגע מדרכה, שלא סולק על ידי הנתבעת ומששקלתי את העדויות והראיות בתיק בכובד ראש, והכרעתי שגרסתה של התובעת אמינה בעיני ומדובר בהתרשלות הנתבעת, הריני מעמיד את נזקי התובעת בהתאם לסכומים  שלהלן: הפסד ופגיעה בכושר השתכרות: 10,000 ₪ עזרת הזולת: 9,000 ₪ כאב וסבל:                                             25,000 ₪ סה"כ:  44,000 ₪  ניכויים מסכום הפיצויים דלעיל, יש לנכות את סך התקבולים ששולמו לתובעת מהמל"ל בסך 10,019 ₪ בגין גמלת נכות מעבודה כשהם משוערכים להיום וכן שיעור האשם התורם שצויין לעיל .

תמצית העובדות וטענות הצדדים: המדובר בתביעת נזיקין לפצוי בגין ניזקי גוף, שהוגשה על ידי המשיבה-1 בתאריך 2/10/22 כנגד המערערת והמשיבה-2, בגין שני אירועים נפרדים: האחד ארוע נפילה שאירע בתאריך 29/5/15 במהלך עבודתה אצל המערערת - לטענת המשיבה-1 עת צעדה במסדרון החליקה על ריצפה רטובה בזמן שהמנקה שהוצב במקום ניקה את הריצפה באמצעות מכונת שטיפה.

בארוע השני נפלה המשיבה-1 לטענתה בתאריך 17/4/2000 בשל מפגע במדרכה הנמצאת בשטחה המוניציפאלי של המשיבה-2.

המערערת הוסיפה שמאחר שמדובר בתביעה העוסקת בהחלקה בשל ריצפה רטובה והצדדים השלישיים היו אמונים על הניקיון במועד הארוע הנטען, הרי שלא ניתן יהא לנהל את התביעה ללא השתתפותם.

...

בחינת מסכת השיקולים הרלוונטיים בנסיבות העניין ואיזונם מביאים לידי מסקנה שלא היה מקום להורות על מחיקת ההודעה לצד השלישי ולכל הפחות ראוי היה לדון ולקבל את הבקשה לעיון חוזר.

בהינתן כל האמור לעיל, אציע לחברותיי לקבל את הערעור ולהורות על ביטול פסק הדין המורה על מחיקת ההודעה לצד שלישי.

מיכל עמית - אניסמן, שופטת התוצאה הערעור מתקבל.

לפני תביעה בגין נפילה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

לאור האמור אני קובעת כי הוכח לי שהתובע נפל עקב המפגע שהיה במדרכה.

...

לעתים ישנה חפיפה בין הנכות הרפואית לזו התפקודית, אך ישנן פעמים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי בנסיבות המקרה, עולה הנכות התפקודית על הרפואית, או ההיפך (ע"א 526/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 700 (1986); ע"א 4919/09 עזאם נ' בר (14.6.2011)).

לאור העובדה כי שכרו הממוצע של התובע עמד על 3,300 ₪, אני קובעת כי יש לפצות את התובע בסך של 1,700 ₪ בגין הפסדי השתכרות לעבר.

מתוך הנחה שהתובע נזקק לעזרה מסוימת לאחר התאונה ואף להוצאות רפואיות כאלה ואחרות, אני קובעת פיצוי גלובלי בשני ראשי הנזק של ההוצאות ועזרת צד ג' בסך של 10,000 ₪.