חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין נפילה בשל החלקה על שיפוע רטוב

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת לאחר שנפלה ונחבלה באולם אירועים.
וכך באו הדברים לידי ביטוי בתצהיר עדותה הראשית של התובעת: "בדרך חזרה מעדתי על הגשרון שהיה משופע רטוב מגשם וחלק, והתדרדרתי עד לסוף המדרון של הגשרון, שבקצה האחד היה פתוח ומורם בגובה מהריצפה, וכף רגלי ימין נתפסה ונחבלה ביתד ברזל שהיה בקצה הגשרון ונפגעתי ברגלי" (סעיף 5 לתצהיר) [הדגשה אינה במקור].
...
המסקנה היא ש"מפגעים" אלו לא הוכחו.
סוף דבר תיק זה נשמע לפני שני מותבים.
דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת לאחר שמעדה ברצפת קניון "הסיטי" באשדוד, נפלה ונחבלה.
דיון התובעת תולה את נפילתה במסדרון הקניון ואת הפגיעה בברכה בשלושה גורמים: רטיבות בריצפה, ריצוף מחליק; שפוע תלול של המסדרון.
רטיבות אין זה מיותר לחזור ולצטט את גירסתה שבכתב התביעה לפיה לאחר שיצאה מהחנות ו"לאחר מספר צעדים במורד ולמרות שאחזה במעקה, התובעת מעדה והחליקה על רטיבות בריצפה; במהלך ניסיונה לקום, נאחזה במעקה הסמוך למקום נפילתה, ברם, המעקה נתלש ממקומו והתובעת נפלה שוב ונפגעה.
לאור כל האמור לעיל, התובעת לא הוכיחה קיומו של מפגע כלשהו במקום הנפילה: לא הוכח כי הריצפה היתה רטובה או שנקוותה בה שלולית; לא הוכח כי המשטח היה חלק באופן מסוכן או כי היה מידרון תלול בעטיו נפלה.
...
משקבעתי כי הנתבעות אינן אחראיות לנפילתה של התובעת, אין מקום להידרש לנזק שנגרם לה. כמו כן, וכפועל יוצא מדחיית טענות התובעת כלפי הנתבעות, ההודעה לצד שלישי נדחית מאליה.
סוף דבר התביעה נגד הנתבעות, נדחית.
ההודעה לצד שלישי, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע עקב נפילתו במהלך עבודתו.
רקע כללי התובע יליד 20/12/1965, נפגע ביום 10/2/2008 במהלך עבודתו אצל מעסיקתו – הנתבעת 2; התובע נשלח לבצוע עבודה במיתקן המופעל על ידי נתבעת 1; במהלך עבודתו, תוך כדי הליכה במסדרון, הוא החליק על ריצפת PVC וכתוצאה מכך נפגע.
לטענת נתבעת 1, התובע החליק כתוצאה מעבודות הניקיון שנעשו במסדרון על ידי צד ג' 1, שבגינם הוא היה רטוב ולח; לא הוגשה חוות דעת מומחה בטיחות המעיד על פגם ברצפת המסדרון, ולפיכך לא הוכח קשר סיבתי בין הנפילה לבין ריצפת המסדרון; לפיכך יש להטיל את האחריות בעילה הנזיקית על צד ג' 1.
סבורני כי בנסיבות המקרה, נתבעת 1 אף הפרה את חובת הזהירות החל עליה כלפי התובע, בכך שלא התקינה פסים למניעת החלקה במעבר המשופע, לא קיימה פקוח מתאים ומספיק על עבודות הניקיון המבוצעות על ידי צד ג' 1, לא דאגה למתן הנחיה מפורשת וברורה להצבת שלטי אזהרה בעת שטיפת הריצפה, ולא קיימה פקוח מתאים על קיומה של הנחיה זו. אחריותה של נתבעת 2 – המעסיקה לטענת נתבעת 2, אין להטיל עליה אחריות, שכן היא לא התרשלה כלפי התובע; התובע נפל בגלל רשלנות של נתבעת 1 וחברת הניקיון מטעמה, צד ג' 1, בשל ריצפה רטובה; מפגעים אלה אינם מהוים סכנה ומפגע שנתבעת 2 כמעביד מרוחק יכול למנוע.
...
סוף דבר לנוכח כל האמור, התובע זכאי לפיצויים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 34,400 ₪ גריעה מכושר השתכרות 412,400 ₪ הפסדי פנסיה 53,600 ₪ נזק לא ממוני 70,000 ₪ עזרת הזולת 15,000 ₪ הוצאות 10,000 ₪ 595,400 ₪ - בניכוי אשם תורם-25% (148,850)₪ 446,550 ₪ בניכוי תקבולי מל"ל (256,000)₪ 190,550 ₪ לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 23.6% והוצאות משפט שכוללות את שכר המומחים שבהם נשא התובע בגין הכנת חוות הדעת, לא כולל השכר בגין חקירתו של פרופ' ליברגל, שלדעתי הייתה מיותרת, וכן החזר אגרה.
התביעה נגד נתבעת 2 נדחית.
התובע ישלם לנתבעת 2 הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 10,000 ש"ח. לא מצאתי מקום לחייב נתבעת 1 לשפות את התובע בגין סכום זה, וזאת משום שהיא לא טענה שהאחריות חלה נתבעת 2.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

רקע עניינה של התביעה נזק שארע לתובעת ביום 18.6.18, כאשר נפלה בבניין שבבעלות הנתבעת 1 (מבוטחת על ידי הנתבעת מס' 2) ושאותו מנקה הנתבעת 3 (המבוטחת על ידי הנתבעת מס' 4).
החזית הנזיקית מן העדויות, הראיות והעדים עולה – ואת זאת אני קובעת כממצא שבעובדה, ועל פי מאזן ההסתברויות - כי התובעת נפלה כתוצאה מעבודות ניקיון שבוצעו על ידי צ.מ.ד. ראשית, עדותה של התובעת על אודות נסיבות התאונה נשמעה לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה בדבר עצם זכאותה לפצוי ושיעור הפצוי המגיע.
מצב עניינים זה עולה בקנה אחד עם עדויותיהן של התובעת ואחותה על כי לא היו חומרי בניה ולכלוך על השיפוע בעת נפילת התובעת אך כן היתה רטיבות.
כך או כך, אני קובעת כי התובעת נפלה בגין רטיבות שהיא תוצאת עבודתו של העד.
...
אוסיף עוד כי לאור הוראותיו של סעיף 1.1 לנספח ז', נדחית גם טענתה של צ.מ.ד כאילו יש להשית אחריות על עתידים – מכוח היותה המפקחת על עבודות הניקיון או מכתיבת נהלי הניקיון - בגין עבודות ניקיון שביצעה צ.מ.ד ובגין היעדרו של שילוט אזהרה במקום בו בוצעו עבודות הניקיון.
סוף דבר התביעה כנגד נתבעת 1-2 נדחית.
כתוצאה מכך, נדחית ההודעה לצ"ג. התביעה כנגד נתבעות 3-4 מתקבלת במלואה ובהתאם, יישאו נתבעות 3-4 בפיצוי התובעת כפי שהוסכם בין הצדדים וכן בהוצאות העדים כפי שנפסקו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

העד עו"ד אוהד בן שמחון, הגיע ביחד עם התובע לבקר בביתה של הגב' סופר ביום התאונה (התובע הוא בן דוד של אשתו של העד) החנה את הרכב וסיפר על מקום הנפילה כך: "תוך כדי ירידה הבחנתי שמדובר בשביל בעל שפוע חד ותלול במיוחד..
עוולת הרשלנות: סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין קובעים את יסודותיה של עוולת הרשלנות והם: חובת זהירות, התרשלות וגרימת נזק.
מומחה הבטיחות, מר אילן שפירא מעיד בחוות דעתו כך: "הרמפה מיועדת אך ורק לתנועת כלי רכב והינה מחוץ לתחום להולכי רגל" כפי שעולה מן הדברים הללו ומן העדויות נראה כי כביש הגישה מיועד אך ורק למכוניות ולא למעבר של הולכי רגל וחשוב ליידע בכך את כל הולכי הרגל.על חברת חפציבה או על ועד הבית היה לשים שלט המזהיר מפני מפגע זה. פסולת בניה: התובע טען כי הוא נפל בשל אבנים קטנות, או חצץ שהיה במקום.
בעיניין זה מעידה פנינה סופר, דודתו של התובע ונציגת ועד הבית כך: "סירבנו לחתום על קבלת הרכוש המשותף, כי היו הרבה ליקויים שחלק מהם היו ממש ליקויים של סכנה ואנחנו היינו במו"מ עם נציגי חפציבה כי לא רצינו לחתום ולקבל את הרכוש המשותף, בין היתר הייתה בעיה של גישה לחניון התת-קרקעי, היו גם גבשושיות ופסולת בנייה שחלק מהבטון היה מתפרק. היו עוד דברים של רטיבויות ודברים אחרים אבל הם לא קשורים לתביעה זו." (ע"מ 18 שורות 1-5 לפרוטוקול בית המשפט).
...
למרות זאת התובע יכול להמשיך בעיסוקו ולאחר התאונה שב לעבוד בנסיבות אלה ומשלא הומצאה סיבה לקבוע נכות תפקודיתית שונה מזו הרפואית אני קובע כי 17% הוא גם שיעור הנכות התפקודית של התובע.
לאור כל האמור ראשי הנזק שבגינם על הנתבעת 2 לפצות את התובע (בנכוי הרשלנות התורמת) הם. הפסדי שכר בעבר ובעתיד: התובע שימש עוזר ליועצת ראש הממשלה לפניות הציבור במועד התאונה.
כמו"כ לאור טיב הפגיעה יש לצפות שהתובע יהיה זקוק לעזרה גם בעתיד הן עזרה במשק הבית והן עזרה בתיקונים לפיכך אני קובע פיצוי בגין עזרת הזולת בסך 80,000 ש"ח. סיכום: סה"כ אפוא אילו הם הנזקים שהם ברי פיצוי בתיק זה: הפסדי שכר עבר 40,000 ש"ח ב. אבדן כושר השתכרות30,000 ש"ח ג. כאב וסבל90,000 ש"ח ד. הוצאות רפואיות30,000 ש"ח ה. נסיעות וניידות30,000 ₪ ו. עזרת הזולת80,000 ₪ סה"כ570,000 ₪ ולאחר ניכוי 10% רשלנות תורמת (57,000 ₪) על הנתבעת 2 לפצות את התובע בסכום של 513,000 ₪ כאשר לסכום זה יש לצרף את הוצאות התובע בגין אגרה וחוו"ד וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17% + מע"מ. המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו