המשיבים הגישו כנגד המבקשת תביעה נזיקית וחוזית לפצוי כספי בגין הפרת הסכמי מכר במקרקעין אשר נחתמו בין הצדדים במהלך שנת 2015, בכך שהפרה המבקשת את הסכם המכר היות ולא עמדה בהתחייבותה למסירת החזקה בדירות בזמנים שנקבעו על פי תנאי הסכם המכר.
ר' ח"א(י-ם) 35070-02-11 עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל נ' אחוזת בית-מרכז מסחרי ודיור לגיל הזהב (שם בפיסקה 11, עמ' 10), שם נקבע:
" למעשה, די בכך שלא מיתקיים משא ומתן, ולו רק בחלק מהמקרים, על מנת שנוסחו של החוזה ייחשב לאחיד ...אף אם מיתקיים משא ומתן הרי לא נטען כי במסגרת משא ומתן כזה נדונים תמיד כל תנאי החוזה. על פי הגדרת "חוזה אחיד" בסעיף 2 לחוק, די בכך שמקצת תנאי החוזה נקבעו מראש בידי הספק על מנת שהחוזה ייחשב לאחיד".
וכך נפסק:
" בבחינת תניית השיפוט בהסכם ההזמנה, יש להפריד בין שני שלבים נפרדים: בשלב הראשון יש לבחון האם היא נופלת בגדרי סעיף 4(9) לחוק, שאז חזקה שהיא מקפחת. אם נקבע כי קמה החזקה דנן, יש לבחון - בשלב השני - האם הצליח הסַפָּק לסתור אותה בנסיבות העניין.
...
מנגד, טוענים המשיבים כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שלבית משפט זה סמכות לדון בתובענה מכח סעיף 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, בהינתן כי הדירות נשוא התביעה נבנו בעיר קריית מלאכי שהינה בסמכות המקומית של בית משפט זה.
כן טוענים המשיבים כי ההסכם בין הצדדים הינו חוזה אחיד כמשמעו בחוק החוזים האחידים, תשמ"ג – 1982 ( להלן:" חוק החוזים האחידים" ) בהיותו חוזה קבלני שנוסח על ידי המבקשת ושתנאיו נקבעו על ידה מראש, ועל כן תניית השיפוט שבסעיף 27 מהווה "תנאי מקפח" כלשון סעיף 3 לחוק החוזים האחידים כלפי המשיבים ועל כן יש לבטלו ולדחות את הבקשה.
באשר לטענת המבקשת כי אין לראות בהסכם המכר משום חוזה אחיד כלשון חוק החוזים האחידים בטענה כי שונו חלק מתנאיו ונחמו הסכמים שונים בין המבקשת לבין המשיבים, הרי שאין בידי לקבל טענה זו בהינתן כי מדובר בחוזה קבלני אשר נוסח על ידי המבקשת ושתנאיו נקבעו על ידה מראש, על מנת שישמש לחוזים רבים עם אנשים בלתי מסוימים, הם רוכשי הדירות.
עם זאת בבחינת מכלול תנאי החוזה ונסיבות קיום הדיון בתובענה סבורני כי יש בתניית השיפוט האמורה משום יצירת יתרון בלתי הוגן למבקשת ויצירת יתרון בלתי הוגן עת בסופו של יום בחרה היא להקים פרוייקט בניה נרחב בקריית מלאכי , יש להניח תוך שיווק נרחב לתושבי המקום והאזור ואין זה מן הנמנע כי העברת הדיון לתל אביב יגרום למשיבים ולכל יתר הגורמים העשויים להידרש לתובענה, לרבות נציגי רשויות ועדים נוספים אשר מספרם הצפוי אינו מועט הנמצאים בקרבה גאוגרפית למקום ביצוע פרוייקט הבניה, טירדה מרובה ואף הוצאות מוגברות אשר אין להקל בהם ראש אשר עלולים להעמיד בפני המשיבים קשיים בלתי צפויים בניהול תביעתם.
התוצאה היא איפוא כי אל מול החשש לקיפוח המשיבים בגין היתרון הבלתי הוגן המוקנה למבקשת בקיום הדיון בפני בית המשפט בתל-אביב יפו ולפיכך היות התניה שבסעיף 27 להסכם המכר בגדר תנאי מקפח, מנגד לא נמצא בטענות המבקשת נימוק של ממש אשר יהא בו כדי להרים את הנטל לסתור את החזקה המוקמת מכוח סעיף 4 (9) לחוק החוזים האחידים לסתור את חזקת הקיפוח המצדיק קיומה תוך העברת הדיון לבית המשפט בתל אביב.
על כן הבקשה נדחית.
