עוד הצהירה התובעת כי נימסר לה על ידי באי כוחה שקבלן השיפוצים טוען, שדרש ממנהל החנות להשגיח כי איש לא ייכנס לחנות במהלך העבודה, היא אינה יודעת להתייחס לכך משום שהיא לא הייתה בחנות בשעות הבוקר כאשר החלו העבודות והיא הגיעה רק לקראת תחילת המשמרת שלה שהחלה בשעה 15:00.
הוא נישאל על כך שנטען שהתובעת לא נפלה בכלל בחנות אלא על המדרכה והוא השיב כי הוא זה שכתב את זה. לטענתו, "היא החליקה בסף של הדלת על המדרכה." בהמשך, הוא הופנה לכך ששהנז השיבה בתשובות לשאלון (נספח ד' ונספח ז' למוצגי התובעת) בתשובה 8, כי התובעת נפלה במדרכה לפני הכניסה לחנות והרצפה הייתה עשויה מאבנים מישתלבות ונשאל אם האמור נכון.
לדבריו, הוא ביקש כמה פעמים מנתי שאנשים לא יכנסו לחנות במהלך העבודה שלו לא רק בגלל שהם מפריעים לו לעבוד, אלא בגלל שמסוכן מאד לעבור במקום במהלך העבודה, בגלל כלי עבודה ומכשירים מסוכנים כגון מסור חשמלי וגם בגלל שמטבע הדברים, כשמבצעים חיתוך והרכבה של פרקט מתפזרות בסביבה שאריות של פרקט ונסורת שעלולות לסכן את מי שעובר במקום, כי הן גורמות להחלקה (סעיף 6).
סעיפים 36-35 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מעגנים את עוולת הרשלנות.
מעבר לנדרש אציין, כי הייתה חוסר עקביות בגירסת הנתבעות בשאלה מדוע המצלמות בחנות לא פעלו ביום התאונה ולא תעדו את השתלשלות הדברים באותו יום לרבות היתרחשות התאונה, וכן הייתה חוסר עקביות לגבי טענתן שהתובעת נפלה מאחר שהלכה במהירות ובחפזון כשבסופו של דבר רבני העיד כי התובעת לא הייתה צריכה ללכת מהר מאחר ולא היו לקוחות בחנות שנזקקו לטיפולה.
ההיתנתקות מענף נפגעי עבודה תימנע מהתובעת לקבל טיפולים רפואיים, החזרים על הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים, שקום רפואי ומקצועי (ראו סעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי) ותמנע ממנה האפשרות להגיש תביעה להחמרת מצב לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות מעבודה) תשט"ו-1956 אם בעת זקנתה יוחמר משמעותית מצבה.
...
למעלה מן הצורך אציין, כי איני מקבל את טענת התובעת כי התנתקות מענף נפגעי עבודה תמנע מהתובעת לקבל טיפולים רפואיים, החזרים על הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים, שיקום רפואי ומקצועי על פי סעיף 86 (א) לחוק הביטוח הלאומי שכן מפסק הדין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל (ארצי) 9804-09-17 צור נ' המל"ל (4.12.19) סעיפים 26 ו -29 עולה לכאורה לגבי היוון קצבת נכות מעבודה, כי מענק היוון שמשולם במקום קצבה אכן מנתק את הקשר בין הנכה למוסד אולם מודגש ש"ניתוק" זה מתייחס לקצבת הנכות בלבד להבדיל מיתר הגמלאות להן זכאי הנפגע בעבודה, גמלאות בעין או גמלאות מיוחדות, שלגביהן במקרה של היוון קצבה לא חל הניתוק, כשסעיף 26 לפסק הדין מפרט את אותן גמלאות בעין: ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי כאמור בסעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי שהכותרת הרשומה בצידו היא "זכות לגמלאות בעין".
סוף דבר
סיכום הנזקים:
א. הפסדי שכר לעבר - 235,700 ₪
ב. אובדן כושר השתכרות לעתיד - 398,600 ₪
הפסדי פנסיה - 79,300 ₪
ד. ניידות ונסיעות לעבר ולעתיד - 30,000 ₪
ה. עזרת הזולת לעבר - 120,000 ₪
ו. עזרת הזולת לעתיד - 375,000 ₪
ז. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד - 40,000 ₪
ח. נזק שאינו נזק ממון - 250,000 ₪
סה"כ 1,528,600 ₪
ט. לאחר הפחתת אשם תורם של 5% - 1,452,170 ₪
בניכוי:
ט. תגמולי המל"ל -347,789 ₪
לסיכום
התביעה נגד הנתבעות מתקבלת וההודעה לצד שלישי נדחית.
7נוכח האמור לעיל, הנתבעות ישלמו לתובעת פיצוי בגין נזקיה עקב התאונה ולאחר ניכוי אשם תורם בסך של 1,180,811 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% וכן הוצאות משפט בגין חוות דעת המומחים מטעם התובעת וחלקה בחוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט כנגד קבלות.
כן ישלמו הנתבעות לצד שלישי שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 30,000 ₪.