תביעת נזיקין בגין נפילה במדרכה במהלך שיפוצים

לפניי תביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע לאחר שמעד במדרכה בתחום שיפוטה של הנתבעת.

השוני בין הכתובות בהן נפל, בין האמור בכתב התביעה לבין האמור בתצהירים, הובא לידיעת התובע לכל היותר במהלך הדיון המוקדם שהתקיים בתאריך 24.6.18, כך שניתנה לו היזדמנות לעשות מעש - אם לתקן את כתב התביעה אם לתקן את תצהיריו וזאת עוד לפני מועד ההוכחות.

כך, בכתב התביעה התובע טען כי נפל בשל מפגע אותו הגדיר באופן רחב כ"שקע במדרכה ו/או מדרכה הרוסה ו/או לא מתוחזקת" (סעיף 3 לכתב התביעה).

בחקירתו הנגדית השיב כי ב- 28 השנים האחרונות רחוב שפרינצק לא שופץ כלל, אולם במהלך השנים בוצעו בתוואי המדרכה שברחוב תיקונים שונים (תיקון מפגע נקודתי) מאחר שעסקינן במדרכות ישנות (עמ' 21 שו' 24-32).

...

לא ניתן לשלול, ואף מסתברת יותר המסקנה, כי סיבת נפילתו של התובע היא בשל בעיות רפואיות, לרבות בעיות אורתופדיות בברכיו, ולא עקב קיומו של מפגע.

סוף דבר; התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות (על פי קבלות) ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 ₪.

לפני תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968, לקבלת פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע 1 עקב התקלותו במפגע במדרכה, ותביעה מכוח חוק המוסד לביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לשיפוי התובע 2 בגין הגימלאות ששולמו לתובע 1 עקב פגיעתו כאמור.

ביום 3.10.2011, בשעה 10:00 בערך, במהלך חלוקת דואר ברחוב סמטת היובל בחיפה (להלן – הרחוב), סמוך לבית מס' 13א', התובע ניתקל בקרש שבלט הצידה מעבר לדופן בור שנפער במדרכה, וכתוצאה מכך נפל ונפגע בגופו (להלן – התאונה).

עוד נטען, כי הבור נוצר במדרכה בפתח הכניסה לביתם של הנתבעים 3 ו- 4 (להלן – קסיס), במהלך שפוץ נרחב שעשו, שפוץ אשר בוצע על ידי הנתבע 5 (להלן – הקבלן).

...

יחד עם זאת, שוכנעתי כי אלמלא פגיעתו בתאונה התובע היה מגיע לשכר גבוה יותר.

על כן, אני מורה על דחיית ההודעה כנגד צד ג' 3, חברת גרנדסיטי סנטר 2010 בע"מ. לסיכום אני מקבלת את התביעות כנגד הנתבע 5 בלבד, ומחייבת אותו לשלם את הסכומים הבאים: לתובע 1 סך של 62,532 ₪ בצירוף סך של 14,632 ₪ בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט (אגרת פתיחה והשתתפות בשכר טרחת המומחה).

התביעות כנגד הנתבעים 1, 2, 3 ו- 4 נדחות, ואני מחייבת את התובע 1 לשלם לנתבעות 1 ו- 2 סך של 3,000 ₪ ועוד סכום דומה לנתבעים 3 ו- 4, הכל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. כמו כן, אני מחייבת את התובע 2 לשלם לנתבעות 1 ו- 2 סך של 3,000 ₪ וסכום דומה לנתבעים 3 ו- 4, הכל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. כלל ההודעות כנגד צדדי ג' נדחות ללא צו להוצאות ותוך מתן פטור מתשלום יתרת האגרה בכל ההודעות.

בפני תביעת נזיקין בגין ניזקי גוף, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968.

לטענת התביעה, ביום 21.10.15 בשעה 10:00, עת הלכה התובעת, ילידת 1950, בדרכה לעבודתה בסמוך לרחוב ז'בוטינסקי 3 ברמת גן (בורסת היהלומים), נתקלה רגלה במדרכה, אשר בוצעו בה עבודות שפוץ נרחבות.

כתוצאה מהפגיעה, נפלה התובעת על הריצפה, ניחבלה באפה, בפניה, בברך שמאל ובכף יד שמאל (להלן: "התאונה/ הארוע").

...

לפיכך : הנני מורה על מינויו של פרופ' קרוננברג יונה כמומחה אף אוזן גרון מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירוע הנטען.

____________________ חתימת המצהיר המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ולמומחה בדואר רשום ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ט, 28 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.

עוד הצהירה התובעת כי נימסר לה על ידי באי כוחה שקבלן השיפוצים טוען, שדרש ממנהל החנות להשגיח כי איש לא ייכנס לחנות במהלך העבודה, היא אינה יודעת להתייחס לכך משום שהיא לא הייתה בחנות בשעות הבוקר כאשר החלו העבודות והיא הגיעה רק לקראת תחילת המשמרת שלה שהחלה בשעה 15:00.

הוא נישאל על כך שנטען שהתובעת לא נפלה בכלל בחנות אלא על המדרכה והוא השיב כי הוא זה שכתב את זה. לטענתו, "היא החליקה בסף של הדלת על המדרכה." בהמשך, הוא הופנה לכך ששהנז השיבה בתשובות לשאלון (נספח ד' ונספח ז' למוצגי התובעת) בתשובה 8, כי התובעת נפלה במדרכה לפני הכניסה לחנות והרצפה הייתה עשויה מאבנים מישתלבות ונשאל אם האמור נכון.

לדבריו, הוא ביקש כמה פעמים מנתי שאנשים לא יכנסו לחנות במהלך העבודה שלו לא רק בגלל שהם מפריעים לו לעבוד, אלא בגלל שמסוכן מאד לעבור במקום במהלך העבודה, בגלל כלי עבודה ומכשירים מסוכנים כגון מסור חשמלי וגם בגלל שמטבע הדברים, כשמבצעים חיתוך והרכבה של פרקט מתפזרות בסביבה שאריות של פרקט ונסורת שעלולות לסכן את מי שעובר במקום, כי הן גורמות להחלקה (סעיף 6).

סעיפים 36-35 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מעגנים את עוולת הרשלנות.

מעבר לנדרש אציין, כי הייתה חוסר עקביות בגירסת הנתבעות בשאלה מדוע המצלמות בחנות לא פעלו ביום התאונה ולא תעדו את השתלשלות הדברים באותו יום לרבות היתרחשות התאונה, וכן הייתה חוסר עקביות לגבי טענתן שהתובעת נפלה מאחר שהלכה במהירות ובחפזון כשבסופו של דבר רבני העיד כי התובעת לא הייתה צריכה ללכת מהר מאחר ולא היו לקוחות בחנות שנזקקו לטיפולה.

ההיתנתקות מענף נפגעי עבודה תימנע מהתובעת לקבל טיפולים רפואיים, החזרים על הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים, שקום רפואי ומקצועי (ראו סעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי) ותמנע ממנה האפשרות להגיש תביעה להחמרת מצב לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות מעבודה) תשט"ו-1956 אם בעת זקנתה יוחמר משמעותית מצבה.

...

למעלה מן הצורך אציין, כי איני מקבל את טענת התובעת כי התנתקות מענף נפגעי עבודה תמנע מהתובעת לקבל טיפולים רפואיים, החזרים על הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים, שיקום רפואי ומקצועי על פי סעיף 86 (א) לחוק הביטוח הלאומי שכן מפסק הדין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל (ארצי) 9804-09-17 צור נ' המל"ל (4.12.19) סעיפים 26 ו -29 עולה לכאורה לגבי היוון קצבת נכות מעבודה, כי מענק היוון שמשולם במקום קצבה אכן מנתק את הקשר בין הנכה למוסד אולם מודגש ש"ניתוק" זה מתייחס לקצבת הנכות בלבד להבדיל מיתר הגמלאות להן זכאי הנפגע בעבודה, גמלאות בעין או גמלאות מיוחדות, שלגביהן במקרה של היוון קצבה לא חל הניתוק, כשסעיף 26 לפסק הדין מפרט את אותן גמלאות בעין: ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי כאמור בסעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי שהכותרת הרשומה בצידו היא "זכות לגמלאות בעין". סוף דבר סיכום הנזקים: א. הפסדי שכר לעבר - 235,700 ₪ ב. אובדן כושר השתכרות לעתיד - 398,600 ₪ הפסדי פנסיה - 79,300 ₪ ד. ניידות ונסיעות לעבר ולעתיד - 30,000 ₪ ה. עזרת הזולת לעבר - 120,000 ₪ ו. עזרת הזולת לעתיד - 375,000 ₪ ז. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד - 40,000 ₪ ח. נזק שאינו נזק ממון - 250,000 ₪ סה"כ 1,528,600 ₪ ט. לאחר הפחתת אשם תורם של 5% - 1,452,170 ₪ בניכוי: ט. תגמולי המל"ל -347,789 ₪ לסיכום התביעה נגד הנתבעות מתקבלת וההודעה לצד שלישי נדחית.

7נוכח האמור לעיל, הנתבעות ישלמו לתובעת פיצוי בגין נזקיה עקב התאונה ולאחר ניכוי אשם תורם בסך של 1,180,811 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% וכן הוצאות משפט בגין חוות דעת המומחים מטעם התובעת וחלקה בחוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט כנגד קבלות.

כן ישלמו הנתבעות לצד שלישי שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 30,000 ₪.

לפניי תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], לפצוי התובעת, ילידת 1.1.46, בגין ניזקי גוף שנגרמו לה במהלך חודש מרץ 2014, עת נתקלה, לטענתה, בהפרשי גבהים שנוצרו באבנים מישתלבות, במדרכה שבתחום שיפוטה של הנתבעת, נפלה ונחבלה (להלן: "התאונה").

חזוק לגירסת התובעת באשר לעצם קרות התאונה ניתן למצוא בתעוד מבית-החולים יוספטל מיום 9.4.14, בו נרשם מפיה, כי "לפני כחודש נתקלה באבן במהלך הליכה... נפלה עם ידיים פשוטות לפנים, זוכרת את הארוע ומאז כאבים באיזור העכוז, אשר עברו עצמונית, שלושה ימים טרם הגעתה למלר"ד כאבים חזרו..." [ההדגשה אינה במקור]; תעוד מביקור אצל רופאת המשפחה מיום 13.4.14, לפיו "נפילה לפני חודש ברחוב עם חבלה באיזור פרק הירך הימני, עקב החמרה בכאבים נבדקה במיון יוספטל..." [ההדגשה אינה במקור]; תעוד מביקור אצל אורתופד מיום 2.5.14, לפיו "כאבים באיזור גלוטאוס RT לדבריה בעקבות נפילה ומעידה לפני חודש..." [ההדגשה אינה במקור] ותעוד מהמכון לרפואת שיכוך כאב מיום 10.2.15, לפיו "נפילה וחבלה לפני שנה בהליכה..." [ההדגשה אינה במקור] (העתק התעוד צורף לראיות מטעם התובעת).

ראו בהקשר זה עדות התובעת, לפיה כשעברה במקום לאחר התאונה הבחינה פיתאום "ששינו את הבלטות, שעשו שפוץ במדרכה" [ההדגשה אינה במקור] (עמוד 3 לפרוטוקול בשורות 7-8) וראו גם מכתב אגף התשתיות של הנתבעת מיום 11.9.19, ממנו עולה, כי "ביום 5.9.19 נפגש המפקח איתי שמע עם התובעת, בא כוחה והחוקר מטעם הערייה, מר אפי מרמלשטיין במקום הארוע – שד' העם הצרפתי 34. נמצא שהתמונות שצורפו לכתב התביעה אכן צולמו בשד' העם הצרפתי 34. במקום הארוע הנ"ל הוחלפו אבני השפה והריצוף בשנת 2017" [ההדגשה אינה במקור] (העתק המכתב צורף לראיות מטעם הנתבעת).

...

נוכח המפורט לעיל, מצאתי ליתן אמון בעדות התובעת; שוכנעתי, כי התאונה אירעה בנסיבות הנטענות על-ידה וכי האחריות לתאונה מונחת על כתפי הנתבעת.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 23,000 ₪, בתוספת שכר-טרחת עו"ד בסך של 5,382 ₪; אגרה ויתרת האגרה השנייה וכן תישא בשכר-טרחת המומחה מטעם התובעת וחלקה של התובעת בשכר-טרחת המומחה מטעם בית-המשפט, כפי ששולמו בפועל ובכפוף להצגת אסמכתאות מתאימות.